ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יניב בוצר נגד דוד כהן :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובע

יניב בוצר

נגד

הנתבעים

  1. דוד כהן
  2. בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ

פסק דין

רקע
1. לפני תביעה, במסגרתה מבקש התובע (להלן "יניב") לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצויים בסך כולל של 11,520 ₪ בגין נזקי ם שנגרמו לו, לטענתו, עקב פגיעת רכבו של הנתבע 1 (להלן: "דוד") באופנוע שלו, בתאונה שקרתה ביום 18/09/14 ברחוב זכריה מדאר ברחובות. הנתבעת 2 היא מבטחת רכבו של דוד.

2. לצדדים גרסאות שונות אשר לנסיבות התרחשות התאונה וכל צד מגלגל את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה לפתחו של משנהו.

הדיון בתביעה
3. התקיים לפני דיון בו העידו הנהגים יניב ודוד בלבד.

עדותו של יניב
"במועד התאונה רכבתי על האופנוע שלי ברח' מנוחה ונחלה, בצד הימני של הכביש ולפתע התפרץ לכביש רכבו של הנתבע 1, עשה פרסה, ניסיתי להתחמק ולסטות שמאלה, אך לא הצלחתי למנוע את התאונה והאופנוע שלי התנגש ברכבו." (ש' 18-20, עמ' 3 לפרוט').

עדותו של דוד
"אנו היינו בקרבת רמזור ואני עמדתי כדי לוודא שהנתיב פנוי ושאני יכול לפנות לחניה בצדו השמאלי של הכביש וכשהנתיב היה פנוי והיתה לי אפשרות, פניתי שמאלה במטרה להיכנס לחניה. יש רמזור כמה עשרות מטרים לפני מקום התאונה ואני חושב שהוא נסע מהר ולא הבחין בתנועה שעשיתי והוא לא הספיק לראות אותי כשאני מסיים את הכניסה לחניה שלי ואז הוא נכנס בי". (ש' 3-5, עמ' 5 לפרוט').

דיון והכרעה
4. ככלל, על התובע מוטלת החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן ( רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז (4)981(2003).

המסגרת המשפטית
5. על פי תקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן - התקנות) לא יחסום נהג נתיב נסיעה של רכב אחר:
ראו בתקנה 40 לתקנות:
"(א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון."

6. במהלך עדותו הודה דוד כי לפני התאונה העמיד את רכבו בצדו הימני של הכביש במקביל למדרכה כאשר היה בכוונתו להחנות את רכבו בחניה בצדו השמאלי של הכביש בניצב למדרכה.

היפוך הנטל
7. גרסת דוד מהווה למעשה טענה מסוג "הודאה והדחה". לכן, עלי ו מוטל הנטל להוכיח כי החל את נסיעתו כחוק בעת שהכביש היה פנוי והיה לו מרווח זמן מספיק להשלים בבטחה את השתלבותו בחנייה בצדו השמאלי של הכביש, מבלי לחסום את דרכם של כלי רכב אחרים הנוסעים בכביש.
טענה זו מביאה, כידוע, להיפוך נטל הבאת הראיות והעברת נטל השכנוע על כתפי בעל הדין המעלה את הטענה, ובמקרה שלנו על התובעים:
"לסיטואציה של "הודאה והדחה" - המתקיימת כל אימת שנתבע מודה בעובדותיה המהותיות של עילת התביעה ומוסיף טענות אחרות העשויות להביא לדחייתה - יש פן מהותי ופן דיוני. הפן המהותי הוא העברת נטל השכנוע לכתפי הנתבע. משמעות הדבר היא כי אם כפות המאזניים יישארו בסופו של המשפט מעוינות באשר לטענות הנתבע, יזכה התובע בתביעתו, שהרי הנתבע הודה בכל רכיביה (השוו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בעמ' 321-320).

זכות קדימה היא זכות יחסית
8. זכות קדימה איננה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית וגם על נהג שלו נתונה זכות הקדימה מוטלת חובת הזהירות לשים את ליבו ליתר כלי הרכב המשתמשים בדרך. בין היתר להתאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך ולוודא שהדרך שלפניו פנויה ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בקרבת ו באותו זמן.
דברים דומים חזרו ונשנו בפסקי דין רבים בין היתר תא"מ (רמלה) 14374-11-10 - אסף אנקונינה נ' ענת קצב ואח', תק-של 2011(3), 16956(20/07/2011) ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג פ"ד (1) 137, 141 – 145. פסקי דין אלו דנים במקרים בהם היה מדובר בזכות קדימה בצומת, אולם תוכנם יפה גם למקרה שלפנינו.

9. התרשמתי מעדותו של יניב שמהימנה בעיניי, כי רכב על אופנועו בנתיב הימני בכביש ומשהבחין כי דוד החל בנסיעתו וחסם את הנתיב הימני בכביש, ניסה למנוע את התאונה על ידי סטייה לנתיב השמאלי בכביש, אך ללא הועיל שכן דוד המשיך בנסיעתו וחסם גם את הנתיב השמאלי. גרסתו של יניב משתלבת היטב עם נקודת המגע (האימפקט) של האופנוע בצדו הקדמי שמאלי של הרכב. לו הייתה נכונה גרסתו של דוד כי בעת התאונה כבר החל להשתלב בחנייה אזי מוקד הנזק היה בצדו האחורי שמאלי של הרכב.

10. אני דוחה את גרסתו של דוד שלא הוכחה ואיננה סבירה בעיניי, כי התאונה קרתה כאשר יניב ניסה לעקוף את רכבו משמאל.
ראשית, זכות הקדימה הייתה נתונה ליניב ושוכנעתי כי הופתע מהעובדה כי רכבו של דוד שהיה בעצירה מוחלטת, החל בנסיעה וחסם את נתיב נסיעתו. אין זה משנה בעינרכב חנה על המדרכה כטענת יניב או במקביל למדרכה הימנית כטענת דוד.
שנית, טענתו של דוד כי מקום התאונה היה כ- 40 מ' בלבד לאחר הרמזור , מחזקת את גרסת יניב כי בשל המרחק הקצר, לא הספיק לפתח מהירות נסיעה גבוהה. אדרבא, לו מהירות האופנוע הייתה גבוהה, סביר להניח כי היה מספיק לח לוף משמאל על פני רכבו של דוד ובכך הייתה נמנעת התאונה.

11. במהלך הדיון הוריתי לתובע – יניב, להגיש מסמכים משלימים – תדפיס משרד הרישוי ובו רשימת בעלים קודמים של האופנוע; אישור אי הגשת תביעה וכן, אישור המבטחת על היסטוריית תאונות קודמות של האופנוע. יניב הגיש את המסמכים החסרים לבית המשפט וכן לנתבעת 2, שהודיעה כי המסמכים הנ"ל תקינים, אולם היא עומדת על עמדתה כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע – יניב, שהינו בחור צעיר ללא ניסיון והתאונה קרתה מכיוון שאיבד את עשתונותיו ופגע ברכב הנתבעים. לחלופין, יש לייחס לו אשם תורם בשיעור 100%.
12. העובדה כי התובע – יניב – רוכב האופנו ע, הינו בחור צעיר שאין לו ותק רב בנהיגה, אין בה לכשעצמה כדי להוכיח כי התאונה נגרמה באשמתו ולפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעים וקובע כי אין לייחס לתובע אשם תורם בשיעור כלשהו לקרות התאונה.

סוף דבר
13. שוכנעתי כי מלוא האחריות לקרות התאונה ולנזקיה מוטלת על כתפי הנתבע - דוד.
לפיכך, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:
סך של 9,200 ₪ עלות תיקון נזקי התאונה בהתאם להערכת שמאי ומסמכים משלימים שהגיש התובע ושלא נסתרו על ידי הנתבעים.
סך של 750 ₪ בלבד החזר חלקי בגין שכר טרחת שמאי.(שכר הטרחה שנתבע בסך של 1,250 ₪ מופרז ואינו מידתי בתביעה שלפנינו.
סכומים אילו, אלו ישולמו לתובע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כ חוק החל מיום הגשת התביעה 28/08/17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 750 ₪ שכל שלא ישולמו במועד הרשום מטה יתווספו אליהן הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

כל הסכומים שפסקתי לעיל, ישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת העתק פסק הדין.

אני דוחה את רכיב התביעה בגין טרחה ועגמת נפש. לגבי טרחה מדובר בסעד כללי שבימ"ש פוסק על פי שיקול דעתו במסגרת הוצאות משפט. אין מדובר חלילה בתביעה בגין נזקי גוף, אלא בתביעה בגין נזקי רכוש רכב במסגרתה לא נהוג לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש ולא הוכח כי בתביעה דנן, נגרמה לתובע עגמת נפש מיוחדת שיש לפסוק פיצוי בגינה.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד בתוך 15 ימים ממועד קבלתו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יניב בוצר
נתבע: דוד כהן
שופט :
עורכי דין: