ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלומי אייל נגד מתנ"ס גלבוע :

לפני כבוד השופטת לובנא תלחמי סוידאן

המבקש/התובע:
שלומי אייל
ע"י ב"כ: עו"ד דב הירש

-
המשיבה/ הנתבעת:
מתנ"ס גלבוע, ח.פ. 580031417
ע"י ב"כ: עו"ד אורי דדו

החלטה

1. לפניי בקשה " למתן צו מניעה", בגדרה עתר המבקש להורות למשיבה ליתן " צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לפטר את המבקש מתפקידו כמנהל מחלקת הספורט של המשיבה, וזאת מן הטעם שמדובר בפיטורים שרירותיים, בניגוד לחוק וללא סיבה מוצדקת" ( להלן: "הבקשה").
רקע עובדתי
2. מובהר כי הפירוט העובדתי אשר יובא להלן הינו לכאורי בלבד, ואין וודאות שהוא שייקבע בפסק הדין שיינתן בתיק העיקרי, שכן מצויים אנו בשלב המקדמי של הבקשה לסעד זמני.
להלן עיקר העובדות הרלוונטיות והלכאוריות, כפי שעולות מהחומר אשר הונח לפני בית הדין:

א. המבקש, בן כ- 60 שנים, הועסק אצל המשיבה בתחום הספורט מיום 01/09/07 ועד ליום 27/01/19, מועד בו פוטר לאלתר. לפי גרסת המבקש , החל מתחילת עבודתו הוא שימש כמנהל מחלקת הספורט. לגרסת המשיבה, בשנים האחרונות הוא משמש כ"מנהל מחלקת הספורט הרב תחומי", ולא כמנהל מחלקת הספורט.

ב. עובר לפיטוריו, היה המבקש כפוף במישרין למנהלת המשיבה, גב' סיון גולדמן ( להלן: "המנהלת" או "מנהלת המשיבה" או "גב' גולדמן").
ג. בתאריך 27/12/18 זומן המבקש לשימוע לפני פיטורים, אשר תחילה נקבע ליום 01/01/19. בזימון לשימוע נכתב כי הכוונה לפטרו באה " מטעמים כלכליים וארגוניים".

ד. במכתב נושא תאריך 29/12/18 פנה ב"כ המבקש למנהלת, והודיע בין היתר, כי המבקש לא יוכל להגיע לשימוע, עקב מחלה. כמו-כן, ביקש ב"כ המבקש כי המשיבה תמסור לו פרטים ומסמכים בנוגע לעילת הפיטורים, וכן דו"חות שונים לגבי מחלקת הספורט. באותו מכתב הפנה ב"כ המבקש למשיבה, בין היתר, את הדברים הבאים:
"מרשי יודע כי הסיבה האמיתית שבגינה את מבקשת לפטרו, היא סירובו לאפשר לך רישום כוזב במסמכי תאגיד, הוצאת כספים במרמה ממשרד התרבות והספורט ומקורות מימון אחרים, ושימוש בכספים שלא למטרה שלשמה הם נמסרו למרכזים הקהילתיים, קרי כיסוי חובות ותשלומים בעניינים אחרים. כפי שכבר עשית בניגוד לחוק ובאופן פלילי. מרשי לא אפשר ולא יאפשר לך ולגזבר, גם במחיר פיטוריו, להמשיך באמור לעיל והתריע על כך בפניכם מספר פעמים.".
בהמשך שם: "ככל שהמסמכים הנדרשים לעיל לא ימסרו לידי 7 ימים לפני המועד שיקבע עימי לשימוע, הריני להודיעך כי אפנה לבית הדין לעבודה בבקשה למתן צו נגד פיטוריו של מרשי, וכן בכוונתי לפנות למבקר המדינה, לחשוף בפניו את הרישומים הכוזבים במסמכי התאגיד, ולעשות הכל על מנת שמרשי יקבל צו הגנה כחושף שחיתויות. נהיר כי העניין אף יובא לידיעת וטיפול משרד התרבות והספורט.
כמו כן, אנו שוקלים את האפשרות לפנות בעניין למשטרת ישראל ואולם טרם החלטתנו בקשר לכך וזאת מן הטעם שאיננו מעוניינים להרע לך באופן אישי ו/או למתנסים ומקווים שימצא פיתרון ענייני וצודק גם ללא עירוב משטרת ישראל בקשר למעשייך.".
ועוד בהמשך: "...וכל ניסיון להמשיך במהלך זה יוסיף ויציג את חוסר האמינות וחוסר היושר ( רישום כוזב במסמכי תאגיד) שבגינם ברצונך לפטרו.
לא מיותר לציין כי הח"מ אף שוקל להפעיל כנגדך נוהל חיוב אישי בגין כל הכספים שהוצאת שלא כדין מענפי הספורט השונים במועצה, ובכך מנעת אותם שלא כדין מילדי המועצה, והשתמשת בהם כדי לכסות חובות שיצרת במקומות אחרים. והח"מ שוקל ובוחן כיצד ניתן לחייבך באופן אישי להשיב כספים אלה מכיסך לילדי המועצה.".

ה. השימוע נדחה ליום 06/01/19 , וזאת כפי שעולה ממכתב ב"כ המשיבה מיום 01/01/19, במסגרתו מסר האחרון את תשובת מרשתו לפניית ב"כ המבקש מיום 29/12/18 , ובין היתר הסתייגותה מהאשמות המבקש תוך ציון כי היא רואה בהן איומים. לצד זאת, מסרה המשיבה פירוט באשר לסיבות בגינן זומן המבקש לשימוע, בזאת הלשון:
"במסגרת תכנית ההתייעלות של המועצה האזורית גלבוע קוצצה באופן דרמטי תמיכת המועצה בפעילות המתנ"ס לשנת 2019 ( מעל 3 מיליון ₪).
במקביל, נוכח ריכוז פעילות המתנ"ס במסגרת החברה למתנסים נדרש המתנ"ס לכסות חובות עבר והמועצה נאותה לסייע, אך דורשת מן המתנ"ס לפעול באופן מאוזן לחלוטין.
בנסיבות, נאלצת מרשתי, בין היתר, לשקול קיצוץ 2 משרות בעלות גבוהה במחלקת הספורט ובמקביל לשקול קליטת עובד בחצי משרה ובעלות נמוכה דרמטית לביצוע התפקיד.
מרשתי אף שוקלת שינוים נוספים במצבת כוח האדם."

ו. בעקבות תעודות מחלה נוספות שמסר המבקש, נדחה השימוע תחילה לתאריך 09/01/19, ולאחר מכן לתאריך 15/01/19.

ז. במכתב נושא תאריך 13/01/19, הודיעה המשיבה למבקש, כי החליטה להעביר אליו " מסמכים נוספים". על פי האמור באותה הודעה, צורפו אליה המסמכים הבאים ( תיאור המסמכים מובא בלשון המקור):
- "תכנית ההתייעלות של המועצה האזורית גלבוע המתייחסת למרשתי.".
- "הודעת המועצה האזורית גלבוע למרשתי בדבר קיצוץ תמיכה של מעל 3 מיליון ₪ בשנת 2019 ביחס לתמיכה בשנת 2018.".
- "נספח להסכם בין מרשתי לבין החברה למתנסים, במסגרתו התחייבה המועצה האזורית גלבוע לשאת בגרעון מרשתי בשיעור העולה על 11 מיליון ₪.".
- "פרוטוקול הנהלת מרשתי מיום 24/12/18 שהוקלד ונחתם רק ביום 09/01/19.".
בגדר אותו מכתב, ובעקבות מסירת המסמכים, הודיעה המשיבה למבקש, כי היא דוחה את מועד השימוע ליום 22/01/19, כדי לאפשר לו להיערך לשימוע טוב יותר.

ח. בתאריך 21/01/19, יום אחד עובר למועד שנקבע לשימוע, שלח ב"כ המבקש למשיבה מכתב ובו ציין, כי השימוע הוא: "...כסות שקרית להחלטה שכבר התקבלה בעניינו... אין בכוונת מרשי להתייצב לשימוע ובמקום זאת יש לראות במכתבי זה כהתייחסות בכתב במקום שימוע בעל פה. מרשי ימשיך בתפקידו וככל שתחליטו לפטרו מרשי יעתור לבית הדין לעבודה ואף יגיש תביעות אישיות נגד כל מי שפעל כאן בחוסר תום לב כדי לפגוע בו ובפרנסתו.". עוד ציין ב"כ המבקש כי אין כל הגיון כלכלי בפיטורי המבקש שהינו בן 60 שנים, כלומר 7 שנים " לפני הפנסיה"; וכי נציגי משרד התרבות ונציגי ההסתדרות תומכים במרשו. לקראת סיום המכתב, שוב הטיח ב"כ המבקש, בשם מרשו, האשמות בגב' גולדמן, וציין כי היא " צריכה ללכת הביתה". לא למותר להביא את הדברים כלשונם: "מרשי יוסיף ויציין כי מי שהביאה את המתנ"ס להתאבדות כלכלית, הגב' סיון גולדמן, היא זו שצריכה ללכת הביתה במסגרת פעולות היעול וההבראה. היא גם זו שמתנהלת נגדה חקירה פלילית לפי תלונה שהוגשה על ידי מרשי בגין רישום כוזב במסמכי תאגיד והוצאת כספים במרמה ממשרד התרבות והספורט, וכן ממשרד החינוך.".

ט. בתאריך 23/01/19 פנה ב"כ המשיבה לב"כ המבקש, והתרה בשם מרשתו במבקש, מאחר שלשיטתה הכפיש את מנהלת המשיבה במספר הזדמנויות, לרבות במסגרת שידור רדיו. באותו מכתב צוין כך: "מרשתי תמהה על ההתנהגות האמורה ותאלץ להביא אף אותה בחשבון.".

י. במכתב נושא תאריך 24/01/19 השיב ב"כ המבקש לפנייה האמורה, כינה את הטענות כלפי מרשו " קשקוש ולהד"מ", ובין היתר ציין כך: "על מרשתך להבין כי המתנ"ס אינו עסק פרטי שלה וכי מרשי ורבים אחרים סבורים שהיא זו שהביאה את המתנ"ס להתאבדות כלכלית. במקום להתמודד עם הביקורת נגדה, מרשתך מנסה לפטר את כל מי שמעז להעלות את הביקורת – והדבר לא יצלח, לפחות לא במקרה הזה.".

י"א. במכתב נושא תאריך 27/01/19 הודיעה מנהלת המשיבה למבקש על פיטוריו לאלתר, מהסיבות שפורטו לפניו. לצד זאת, הוסיפה מנהלת המשיבה, כך: "לצערי, התנהלותך מאז קבלת ההזמנה לשימוע יצרה בנוסף אף משבר אמון אישי קשה שאינו מאפשר לי לעבוד לצדך, גם לא בתקופת ההודעה המוקדמת.".

י"ב. המבקש לא השלים עם החלטת הפיטורים, וביום 28/01/19 הגיש את הבקשה נשוא החלטה זו. המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה ביום 03/02/19, וביום 05/02/19 התקיים דיון לפניי, במסגרתו נחקרו המבקש וגב' גולדמן על תצהיריהם.

עיקר טענות המבקש

3. המבקש טוען כי פוטר מעבודתו בשרירות, משיקולים פסולים, אישיים, בניגוד לחוק, מיצר נקמנות וללא סיבה מוצדקת, בשל סירובו לחתום ולאשר דיווחים כוזבים של מנהלת המשיבה " אשר נועדו להוציא במרמה כספים ממשרד התרבות והספורט וממשרד החינוך". עוד נטען כי נפתחה חקירה במשטרה בגין דיווח כוזב, רישום כוזב במסמכי תאגיד והוצאת כספים במרמה, וכי הוא אף מסר עדות בעניין זה.

4. המבקש טוען כי בשנה האחרונה, במסגרת ניסיונות מנהלת המשיבה לגייס כספים ותקציבים, היא ביקשה ממנו לדווח למשרד החינוך והספורט דיווחים כוזבים על אודות פעילות ספורטיבית שכביכול נעשתה, הגם שכלל לא נעשתה, וכי הוא סירב ליתן ידו לכך, ובתגובה הודיעה לו המנהלת כי אם לא יעשה כן – תפטרו. המבקש הוסיף וטען, כי ביום 27/12/18 מנהלת המשיבה הציגה בפניו " מסמך דיווח כוזב" למשרד התרבות החינוך והספורט ודרשה שיאמתו בחתימתו, ומשסירב הודיעה לו כי הוא מפוטר. בו ביום מסרה לו המנהלת מכתב הזמנה לשימוע, שנקבע ליום 01/01/19, קרי כעבור 4 ימים, לשיטתו כדי למנוע ממנו להתכונן ולהתייעץ.
5. פגם נטען נוסף אותו מייחס המבקש לפיטוריו הוא שהחלטת הפיטורים התקבלה עוד טרם השימוע. לפי גרסתו, כבר ביום 27/12/18 הודיעה גב' גולדמן למשרד התרבות והספורט, כי הוא פוטר וכי " מייד עם שליחת הזימון לשימוע" אספה את עובדי מחלקת הספורט, הודיעה להם על הפיטורים והחלה לחלק את תפקידו וסמכויותיו בין מנהלי המחלקות האחרים. המבקש הוסיף וטען, כי גב' גולדמן חזרה והצהירה, באין ספור הזדמנויות נוספות כי הפיטורים הם עניין גמור – עוד טרם התקיים השימוע.

6. בהתייחס לנימוק הפיטורים הכלכלי שסיפקה המשיבה – המבקש סבור כי אין בו ממש. לעמדתו, פיטוריו דווקא יביאו לשלילת תקציבים מהמשיבה בהיקף של למעלה ממיליון ₪ בשנה, בשים לב לכך שבגדר תפקידו והצטיינותו הוא פועל להשיג, ומשיג בפועל, תקציבים ומענקים. לטענתו, הוא מנהל המחלקה היחיד אצל המשיבה, אשר מדי שנה מגייס את מלוא תקציבו, לרבות שכרו, ממשרד התרבות והספורט וממשרד החינוך, ומסיים מדי שנה את פעילותו בעודף תקציבי משמעותי של כמה מאות אלפי שקלים, אשר משמש לתמיכה במחלקות גרעוניות אחרות. בשים לב שפיטוריו דווקא מרעים את מצבה הכלכלי של המשיבה לשיטתו של המבקש , לטענות נימוק הפיטורים שסופק, התייעלות קיצוצים והבראה, הוא פיקטיבי.

7. בהתייחס למשבר האמון הנטען – לטענת המבקש השבר נובע מסירובו ליתן יד לדיווחים כוזבים והוצאת כספים במרמה, ובנסיבות אלו בהן הוא סירב לעבור עבירה פלילית, טענת משבר האמון לא יכולה להתקבל.

8. המבקש טוען, כי פיטוריו אינם חוקיים וזאת לאחר שהמשיבה נהנתה במשך עשור מכספים שגויסו ממשרד התרבות והספורט, אין היא רשאית לפטרו ללא תיאום והסכמה עם המשרד, מה עוד שהמשרד מתנגד לפיטוריו.

9. המבקש טוען כי הוא מנהל מצטיין, אשר זכה בפרסים על הצטיינותו.

10. באשר לסיכויי התביעה, המבקש טוען כי לאור כל הנימוקים דלעיל, "ובמיוחד בשים לב לטענה כי הפיטורים נעשים ממניעים של צמצום והתייעלות, שעה שהפיטורים דווקא יפגעו כלכלית במשיבה. ומשעל המשיבה לפטר את המבקש רק באישור משרד התרבות והספורט. ובהינתן שהמבקש הוא מנהל מחלקת ספורט מצטיין שזכה בפרסים על פעילותו. ובשים לב שגם הסתדרות העובדים מתנגדת לפיטורים – הרי שסיכויי התביעה טובים וסביר מאוד להניח שבית הדין הנכבד ימנע בסופו של דבר את הפיטורים בהיותם בלתי מוצדקים.".

11. המבקש טוען כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו כאשר לטענתות הנזק שייגרם לו עקב הפיטורים הוא כבד ביותר, באשר הוא ייאלץ לצאת למעגל האבטלה בגיל 60, כשהוא קרוב כל כך " לפנסיה". מנגד, למשיבה לא ייגרם כל נזק ממתן צו המניעה הזמני, בשים לב כי הוא מגייס את מלוא תקציבי מחלקתו, לרבות שכרו, ובשים לב לכך שלא נבחר מנהל מחלקת ספורט חלופי כדין.

עיקר טענות המשיבה

12. לטענת המשיבה אין עילה שבית הדין יתערב בהחלטתה לפטר את המבקש , כל שכן במסגרת בקשה לסעד זמני, ועל כן טוענת כי על הבקשה להידחות.

13. לטענת המשיבה, למעשה מדובר בצו עשה זמני, מאחר שפיטורי המבקש כבר נכנסו לתוקף ביום 27/01/19. על רקע זה, לטענת המשיבה נטיית בית הדין להתערב היא נמוכה, והתערבות כאמור דורשת ראיות חותכות בדבר " זכותו המוחלטת" של המבקש. המשיבה הוסיפה וטענה, כי אפילו נתעלם מכך שהמבקש עותר לסעד של צו עשה זמני, ונראה בה צו מניעה זמני, לא יהא בכך להועיל למבקש. שכן, גם אז עליו להראות כי מתן הסעד הזמני כה הכרחי, עד כי קיימת הצדקה להתערבות בית הדין בשלב מוקדם זה. והוסיפה שמקום בו ניתן לפצות צד נפגע בתשלום כסף, לא יינתן צו מניעה או צו עשה זמני, וכך יש לנהוג במקרה שלפנינו.

14. המבקש לא הוכיח זכות לכאורה, ומאזן הנוחות פועל לטובת המבקשת. המבקש פעל בחוסר תום לב, לא התייצב לשימוע, הכפיש את מנהלתו הישירה, והטעה את בית הדין, דברים המצדיקים אף הם את דחיית הבקשה. לטענת המשיבה, המבקש זומן לשימוע ופוטר כדין, משיקולים ענייניים: מחמת מצבה הכלכלי. טענת המבקש כי הוא פוטר על רקע סירובו לחתום על טופס דיווח ביום 27/12/18 – לא רק שאינה מסתברת, אלא שהיא סותרת את הראיות.

15. המשיבה פרטה את מצבה הכלכלי, היותה בגירעון מצטבר של למעלה מ-11 מיליון ₪, כן הפנתה להסכם אותה חתמה ביום 11/12/18 עם החברה למתנ"סים, והסכמת המועצה האזורית גלבוע לפעול לכיסוי חובות העבר של המשיבה, על פני תקופה של 10 שנים, חרף מצבה הכלכלי של המועצה והיותה בתוכנית התייעלות מזה מספר שנים. לטענתה, המשיבה נדרשה ע"י המועצה לעמוד ביעדים שהציב לה משרד הפנים, כתנאי לקבלת הלוואות לצורך הבראתה, ובגדרם נדרשה לפעול לחתימת ההסכם בינה לבין החברה למתנ"סים, לקיימו, ולדרוש שתאגידי הסמך, ביניהם המשיבה, יפעלו באיזון תקציבי.

16. לטענת המשיבה, היא מחויבת לפעול בהתאם לדרישותיה האמורות של המועצה, וכפועל יוצא, ביום 13/12/18, הודיעה המועצה למשיבה, כי במסגרת תקציבה המאושר לשנת 2019, תקטן התמיכה המועברת למשיבה מ-8.576 מיליון ₪ בשנת 2018, ל-5.175 מיליון ₪ בשנת 2019 - דהיינו קיצוץ של 3.401 מיליון ₪. באותה הזדמנות דרשה המועצה מן המשיבה, כפי שנדרש ממנה בתוכנית ההתייעלות, לפעול באיזון תקציבי.

17. נוכח האילוצים שהוטלו עליה, אושר בדירקטוריון המשיבה, ביום 24/12/18, תקציב שנת 2019 " הכולל קיצוץ מיועד של תמיכת המועצה במחלקות השונות, ובכלל זה קיצוץ תמיכת המועצה במחלקת הספורט הרב תחומי בה מועסק המבקש.", ממנו עולה בבירור כי ביום 24/12/18 אושרה בהנהלת המשיבה, בין היתר, תכנית צמצום כוח אדם, בגזברות, במחלקת הספורט הרב תחומי בה מועסק המבקש, וכן סגירת קבוצות כדורסל, צמצום הסעות, העלאת תשלומי הורים.

18. לטענת המשיבה לאור הרקע הכלכלי הנ"ל, שקלה את המשך עבודתו של המבקש, וכן עבודתם של שלושה עובדים נוספים אשר זומנו לשימוע גם הם, כשטענתו של המבקש, לפיה פוטר מעבודתו כבר ביום 27/12/18 מאחר שסירב באותו היום לחתום על דיווח שקרי ביחס ל"פעילות ספורטיבית" ש"לא נעשתה" הינה שקרית באופן בוטה, מכוון וישיר, והיא עומדת בסתירה לראיות ברורות.

19. עוד טענה המשיבה כי המבקש הסתיר את העובדות הבאות: ביום 27/12/18 מנהלת המשיבה כלל לא ביקשה ממנו לחתום על טופס הדיווח, אלא באותו היום הוא עצמו דיווח למנהלת כי הוא אמור לחתום עליו. בניגוד לטענותיו, הוא הודיע למשיבה כי בכוונתו לחתום על הטופס בתוך כמה ימים לאחר מחלתו וכי ביום 30/12/18 הוא חתם על הטופס. לגישת המשיבה, חשיפת התמונה העובדתית המלאה על ידה, לא זו בלבד שמקעקעת את טענתו המרכזית של המבקש בדבר פיטורים משיקולים פסולים, אלא שעצם הסתרת העובדות והראיות יש בה כדי להוות נימוק לדחיית הבקשה, שהוגשה בחוסר ניקיון כפיים תוך ניסיון להטעיית בית הדין.

20. המשיבה הוסיפה וטענה, כי לאחר זימונו לשימוע, נהג המבקש באופן בוטה כוחני ומשתלח, הכפיש את מנהלת המשיבה, מנהלתו הישירה, באופן חוזר ונשנה, הטיח בה האשמות שווא, האשים אותה במעשים לא חוקיים ובביצוע עבירות חמורות, וכן איים עליה באיומים כאלו ואחרים, באופן שגרם למשבר אמון קשה. נימוק זה, לשיטתה, אף הוא מצדיק דחיית הבקשה לצו מניעה זמני.

21. בהתייחס לשימוע, המשיבה טענה כי עובר לתאריך שנקבע לקיומו היא מסרה למבקש, את מלוא המידע והמסמכים, המעידים על מצבה הכלכלי, אשר אף צורפו לבקשתו. המבקש, כאמור, בחר שלא להתייצב לשימוע, ושטח טענותיו בכתב. במסגרת מכתב ב"כ המבקש מיום 21/01/19, לא נכתבו טיעונים שרלבנטיים לפיטורי צמצום, מלבד גילו. בגדר האמור, המבקש לא ציין נסיבות אישיות או רפואיות חריגות.

22. בהתייחס לטענת המבקש לפיה אין הגיון כלכלי בפיטוריו, וכי מחלקת הספורט רווחית, לטענת המשיבה אין מקום לבחינת כל מחלקה בפני עצמה, כאשר מחלקת הספורט הרב תחומי היא גרעונית, שכרו של המבקש הוא הגבוה ביותר במחלקה, כולל רכב צמוד. עלות העסקתו לשנת 2018 מוערכת בכ-265,667 ₪, ועלות רכבו מוערכת בכ-59,877 ₪, שעה שלמרבית עובדי המחלקה בה הוא מועסק, עלות נמוכה משמעותית מ- 50,000 ₪ לשנה. בנוסף, עלות העסקתו היא גבוהה מאוד גם ביחס לשאר עובדי המשיבה.
בהתייחס לטענות המבקש כי נדרש מנהל מחלקת ספורט במשרה מלאה לצורך גיוס תקציבים, וכי לצורך פיטוריו נדרש תיאום עם " משרד החינוך והספורט", אשר מתנגד לפיטורים: המשיבה טענה כי המבקש הוא מנהל מחלקת הספורט הרב תחומי, ולא מנהל מחלקת הספורט; ממילא במסגרת המקור עליו מצביע המבקש נדרש רק תיאום, כשהמהלך נעשה בתיאום עם המפקח האזורי של משרד התרבות והספורט, מר גאזי נוגידאת, אשר כלל לא הביע התנגדות לתהליך.
בהתייחס לטענה לגבי גיל המבקש, המשיבה ציינה כי זו הטענה היחידה הרלבנטית לפיטורים כלכליים. אלא שהמבקש ויתר על זכות השימוע, ועל האפשרות לנהל דיאלוג פתוח, ובחר לתקוף את המשיבה ומנהלת המשיבה.
בהתייחס לטענה בדבר התנגדות ועד העובדים, המשיבה אישרה שקיבלה שני מכתבים בהם התנגדות " סתמית" לשיטתה לפיטורים. עוד טענה כי מנהלת המשיבה הודיעה ליו"ר הוועד על כוונתה לזמן את המבקש לשימוע, עוד לפני זימונו לשימוע, וכי לאחר זימונו היא נועדה עם שלושה חברי וועד ויו"ר הוועד, הסבירה להם על תהליך ההתייעלות ולא שמעה מהם התנגדות כלשהי או הצעה חלופית כלשהי, וכי לבקשת המבקש, היא זימנה את יו"ר הוועד לישיבת השימוע, אך המבקש ויתר על קיום הישיבה כאמור.

23. לטענת המשיבה, הראיות מצביעות על כך שהמבקש פוטר מסיבות ענייניות כלכליות, ולאחר שזומן לשימוע. לכן, לגישתה המבקש לא הוכיח זכות לכאורה להחזרתו לעבודה בכפייה, ולפיכך אין מקום, במסגרת צו מניעה זמני, למנוע ממנה להפעיל את תכנית ההתייעלות אליה היא מחויבת. המשיבה הוסיפה, כי ממילא דרך המלך במקרה של פיטורים שלא כדין, הוא סעד של פיצוי ולא אכיפה, ורק במקרים חריגים יורה בית הדין על החזרת עובד למקום העבודה בכפייה. בית הדין אינו נוטה לאכוף " עבודה אישית" ואין הוא נוטה להתערב בפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. לשיטתה, בעניינו של המבקש לא מתקיימות נסיבות קיצוניות ויוצאות דופן המצדיקות התערבות בהחלטתה, בוודאי לא במסגרת בקשה לצו עשה זמני.

24. באשר למאזן הנוחות, לטענת המשיבה התנהגות המבקש יצרה משבר אמון אישי של ממש, ובנסיבות אלו אין מקום לכפות על מנהלת המתנ"ס עבודה עמו. בנוסף, המשיבה טענה כי יש לאפשר לה לפעול בהתאם למתווה שאושר בדירקטוריון ביום 24/12/18, להקטין את הוצאותיה ולפעול לאיזון תקציבי עתידי, לטובת עשרות רבות של עובדים המועסקים על ידה, ולטובת תושבי הגלבוע להם היא מספקת שירותים. אל מול אובדן ההכנסה שייגרם למבקש, יש לשקול את חובתה שלה לפעול באופן מאוזן ומפוקח, וככל ויקבע כי פיטורי המבקש נעשו שלא כדין, ניתן יהיה לרפא כל נזק בפיצוי כספי.

25. לבסוף, ובמישור שיקולי היושר, טענה המשיבה כי יש לשקול לחובת המבקש את העובדה שהעדיף להתמקד בהכפשת מנהלתו הישירה, במקום בטיעונים המתייחסים אליו, ויתר על זכות השימוע והסתיר נתונים רלבנטיים רבים בבקשתו.

כתב התביעה

26. הבקשה הוגשה ללא כתב תביעה לצדה, קושי אשר שיקף בית הדין למבקש בדיון שנערך ביום 05/2/19 . יום לאחר הדיון, היינו בתאריך 06/02/19, הגיש המבקש כתב תביעה לאקוני אשר מחזיק עמוד אחד, בגדרו עותר המבקש-התובע לשני סעדים:
א. "פסק דין הצהרתי" - "לפיו פיטורי הצמצום של התובע מיום 27.1.19, מתפקיד מנהל מחלקת הספורט של המשיבה – בטלים ומבוטלים והוא ממשיך בתפקידו כמנהל מחלקת הספורט."
ב. סעד כספי – לחייב את המשיבה לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב הפיטורים, בסכום של 18 משכורות, זאת "... בנוסף לפיצויי הפיטורים וכל יתר הזכויות הסוציאליות שהמשיבה לא שילמה לתובע בעת פיטוריו.".

27. על פי כתב התביעה סעדים אלו נסמכים על עילות התביעה/הטענות הבאות: אין כל עילה לפיטורים, הפיטורים נעשו משיקולים אישיים ושרירותיים, הפיטורים הוצגו כפיטורי צמצום, אך נעשו שלא לפי הכללים וההלכה הנוגעים לפיטורי צמצום, ללא תכנית הבראה כנדרש, ללא שיתוף פעולה עם ועד העובדים והסתדרות העובדים, וחרף התנגדותם למהלך, וללא קריטריונים אובייקטיביים, הפיטורים עומדים בניגוד לעמדת משרד התרבות והספורט ונעשו תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, לרבות זכות הטיעון של המבקש ו תוך " הפלייתו לרעה ופגיעה בעיקרון השוויון בין עובדי ומנהלי המשיבה.".

המסגרת הנורמטיבית

28. בתקנה 362 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, שכותרתה "בקשה לסעד זמני", ואשר חלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129(1) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, נקבע כך:
"362. (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

29. בהתאם לפסיקה, התנאים המצטברים למתן סעד זמני הינם כדלקמן:
"שלושה הם התנאים העיקריים הנדרשים לשם מתן הסעד הזמני:
א. על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. למותר לציין כי לצורך מתן סעד זמני די בראיות לכאורה לצורך הוכחות העובדות השנויות במחלוקת ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה בהליך.
ב. על בית הדין לבחון האם קיימים שיקולים שלא להיעתר לבקשה, היינו: האם בא המבקש ביושר, בניקיון כפיים או שמא העלים עובדות חשובות מידיעת בית הדין והבקשה לוקה בשיהוי.
ג. על בית הדין לשקול את מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן הצו אם לאו והשוואתם זה לזה."
(ר' דב"ע (ארצי) 3-77198 אבו עראר – המועצה המקומית ערערה, מיום 2 1/05/98, ע"ע (ארצי) 30914-04-10 בוסי – רשת הגנים של אגודת ישראל, מיום 12/09/12).

30. מכאן, התנאים למתן סעד זמני הם: זכות לכאורה ( עילת תביעה וראיות לכאורה), מאזן הנוחות, שיקולי יושר ( תום לב) ושיהוי.
לעניין זכות לכאורה – תנאי הכרחי למתן סעד זמני שיש לבחנו, עוד לפני בחינת מאזן הנוחות ושיקולי יושר, הוא זכות לכאורה לקבלת הסעד בהליך העיקרי (ר' בר"ע 55088-08-16 מדינת ישראל – בנימין זילברשטרום, מיום 28/09/16). על המבקש להראות שסיכויו בהליך העיקרי – טובים המה, כשעליו לשכנע בדבר קיום עילת תביעה ממשית שנתמכת בראיות לכאורה.
לעניין מאזן הנוחות – לאחר שהוכח להנחת דעת בית הדין, כי למבקש זכות לכאורה, על בית הדין להידרש למאזן הנוחות. דהיינו, למאזן הנזקים של הצדדים, באם יינתן הסעד הזמני ובאם לאו, כאשר נקבע: "במאזן הנוחות אין לשקול רק את הנזק הכספי של הצדדים כפועל יוצא של החלטה כזו או אחרת, אלא גם את ההשלכות של פגיעה בזכות הנפגעת. על פני הדברים, ככלל – מקום בו פיטורים נגועים בפגיעה בזכות חוקתית, דוגמת הזכות לשוויון וחופש ההתארגנות – דרך המלך תהיה באכיפת הזכות. במקרים שכאלה, ככלל הענקת פיצוי כספי, היא לבדה, עלולה להיות לא צודקת מספיק ועלולה לפגוע באפקטיביות של מימוש אותה זכות חוקתית." (בר"ע 26652-09-13, א.ר.ן ניהול ואחזקות בע"מ – חויאר קריספלו ואח', מיום 16/09/13).
לעניין שיקולי יושר – סעד זמני הוא סעד שביושר. על כן, בהחליטו באם ליתן סעד זמני, בוחן בית הדין האם בא המבקש בפניו ביושר ובניקיון כפיים.
לעניין שיהוי – על הבקשה לסעד זמני להיות מוגשת ללא שיהוי.

דיון והכרעה

31. לאחר ששמעתי את עדות המבקש ומנהלת המשיבה, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, בראי הפסיקה, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.
32. מובהר כי קביעותיי במסגרת החלטה זו, הינן לכאורה בלבד, והן מושתתות על טענות הצדדים והראיות לכאורה אשר הובאו לפניי בשלב זה.

33. תחילה אציין כי בסיבות העניין איני מוצאת משקל ממשי בטענת המשיבה לפיה מדובר בצו עשה ולא בצו מניעה, הואיל ופיטוריו של המבקש נכנסו לתוקף כבר ביום 27/1/19. בעניין קריספלו שלעיל נקבע: "אכן להבחנה בין הסעדים כאמור משמעות מבחינת הנכונות להעניקם. אלא שמקום בו נעשית פגיעה מיידית בעובד, לכל הפחות בתוככי תקופת ההודעה המוקדמת, לא נודעת משמעות יתרה לאבחנה בין סוגי הסעדים האמורים.".

34. מנגד, יש ממש בטענת המשיבה לפיה המבקש בא לפני בית הדין, שלא בניקיון כפיים. בכלל זאת, המבקש לא הציג בפני בית הדין חלקים לא זניחים מן התמונה הראייתית הכוללת. מטעם לא ברור, לא הובהר מדוע פנייתו של ב"כ המבקש למשיבה מיום 29/12/18 לא צורפה לבקשה, והלכה למעשה הוסתרה מבית הדין עד לצירופה לתגובת המשיבה . יצוין כי מבחן תום ליבו של המבקש הינו מבחן אובייקטיבי, ומכוח חובת תום הלב מוטלת עליו החובה לגלות את כל העובדות הרלבנטיות שיש בהן כדי להשפיע על שיקול דעת בית הדין.
בדומה לכך, המבקש הצהיר כי פוטר מעבודתו כבר ביום 27/12/18, בעקבות העובדה כי סירב לחתום על " דיווח כוזב למשרד התרבות והספורט" (סעיף 16 לתצהירו). אולם, הוא לא גילה כי לבסוף חתם על הדיווח האמור אותו כינה " כוזב", וזאת ביום 31/12/18 ( נספח ח' לתגובת המשיבה).
בעדותו לפניי, עומת המבקש עם נספח ח' הנ"ל, אישר שחתם עליו, אך ציין כי חתם עליו: "עם הערה שמבטלת את החתימה שלי בהנחיית משרד הספורט". תהא אשר תהא ההערה שהוסיף המבקש לצד חתימתו, לא הונח לפניי נימוק הולם, מדוע הוסתרה לכאורה עובדת חתימתו על גבי אותו מסמך.

35. המבקש לא שכנע בדבר קיומה של זכות לכאורה לסעד ההחזרה לעבודה שהתבקש. כנובע מכך, אינני מוצאת הצדקה מספקת לכפיית יחסי עבודה בשלב זה. מעיון בראיות לכאורה אשר מונחות בשלב זה לפני בית הדין , עולה כי המבקש לא הביא ראיה לכאורה לפיה אין עילה לפיטוריו, והדברים נכונים גם לגבי עילת פיטורים פסולה.
36. המשיבה הציגה ראיות לכאורה באשר למצבה הכלכלי הנטען, ובדבר מחויבותה להתייעלות, הבראה, ואיזון תקציבי. הלכה למעשה, נראה כי המבקש אף אינו טוען כי אין ממש בטענות המשיבה ובראיות לכאורה באשר למצבה הכלכלי האמור, או לחובתה לפעול להתייעלות ולאיזון תקציבי. מכלול הראיות לכאורה בעניין זה מחלישות, לכאורה, את הטענה לפיטורים שרירותיים.

37. טענת המבקש לפיה פוטר על יסוד שיקולים פסולים, ממניעים אישיים, או מיצר נקמנות, בשל סירובו לחתום ולאשר " דיווחים כוזבים" של מנהלת המשיבה, "אשר נועדו להוציא במרמה כספים ממשרד התרבות והספורט וממשרד החינוך" – לא זו בלבד שלא נתמכה בראיות לכאורה, אלא שכאמור ניכר כי הראיות שהציגה המשיבה מחלישות אף את הצהרות המבקש, שעליהן נסמכת הטענה.

38. בגדר האמור לעיל, לא הובאה ראשית ראייה אובייקטיבית בדבר ההאשמות החמורות, אותן מייחס המבקש לגב' גולדמן, וממילא אין בידי לקבוע כי לכאורה קיים קשר סיבתי בין אותן האשמות נטענות, שלא הוכחו ולו לכאורה, לבין פיטוריו.

39. מכל האמור לעיל, עולה כי המבקש לא הביא ראיות לכאורה לטענתו לפיה פוטר על יסוד נימוקים פסולים.

40. באשר לטענת המבקש כי פיטוריו לא יובילו להתייעלות כלכלית, אלא להיפך מכך: טענה זו לא הוכחה, אף לא לכאורה. כשהטענה לפיה פיטורי המבקש יגרמו לשלילת תקציבים מן המשיבה נטענה בעלמא, והוא הדין לגבי הטענה המשתמעת לפיה גיוס כספים של המשיבה מן הרשויות תלוי בקשר הכרחי עם המשך העסקתו של המבקש במשרתו.

41. אשר לטענה כי הפיטורים אינם חוקיים בשל התנגדות משרד התרבות לפיטורים: טענה זו נטענה כלאחר יד, ללא פירוט, ונכון לשלב הזה, ולטענות המבקש, אין היא מצביעה על פגם בפיטורים. ראשית, במישור העובדתי, אין בסיס ראייתי, אף לא לכאורי, לטענת המבקש לפיה משרד התרבות והספורט מתנגד לפיטוריו. בניגוד לטענת המבקש, המשיבה הצביעה על כך שתהליך ההתייעלות נעשה בתיאום לכאורה עם המפקח האזורי של משרד התרבות והספורט, מר גאזי נוג'ידאת, אשר כלל לא הביע התנגדות לתהליך. בנוסף, המבקש לא התמודד עם טענת המשיבה לפיה אין הוא מנהל מחלקת הספורט, אלא מנהל מחלקת הספורט הרב תחומי, לצד מנהלי מחלקות ספורט נוספים. ולבסוף, המבקש לא הצביע באופן מנומק על מקור נורמטיבי שחל על יחסי הצדדים, אשר מתנה את הפיטורים באישור משרד התרבות והספורט.

42. אשר לטענה לפיה פיטורי הצמצום נעשו שלא לפי הכללים וההלכה הנוגעים לפיטורי צמצום, ובכלל זאת הטענה לפגיעה בזכות הטיעון – אציין כי טענות אלו נזכרו בכתב התביעה באופן לאקוני וכלאחר יד, ואין להן אחיזה בבקשת המבקש, מלבד הטענה שלפיה החלטת הפיטורים התקבלה מראש. בקשר לטענה אחרונה זו, אציין כי לא הובאה ראשית ראייה שיש בה כדי ללמד שהחלטת הפיטורים התקבלה עוד טרם התקיים שימוע, כפי שטען המבקש. לצורך הדיון בבקשה דנא נכונה אני להניח כי נפל פגם בהליך הפיטורים ו/או פגם בנוגע לאמות המידה לבחירת העובדים אליהם נשלחה הזמנה לשימוע. אלא שאף תחת הנחות אלו, לא יוכל המבקש להיוושע בכל הנוגע לסעד לו עתר בבקשתו – החזרתו לעבודה בכפייה, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

43. הנני מוצאת ממש בעמדת המשיבה לפיה נוצר משבר אמון קשה בין הצדדים. הדבר עולה בבירור הן מן הכתובים, והן מן הדיון שהתקיים לפניי.
כפי שניתן להתרשם מחלופת המכתבים אשר הובאה לעיל, בעקבות זימונו לשימוע, הטיח המבקש, באמצעות בא-כוחו, במנהלת המשיבה, הממונה הישירה עליו, שורה של האשמות חמורות. בין היתר, ייחס לה עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, הוצאת כספים במרמה מרשויות השלטון, שימוש בכספי שלטון שלא למטרה שלשמה הוקצו, פעולות בניגוד לחוק, ו"באופן פלילי". כן טען כי מנהלתו הביאה את המתנ"ס להתאבדות כלכלית והיא צריכה ללכת הביתה, וכי השימוע הוא " כסות שקרית להחלטה שכבר התקבלה". לצד זאת אף התרה במנהלת המשיבה, כי ייפנה למבקר המדינה, למשטרת ישראל, יגיש תביעות אישיות, ויפעל להפעיל נוהל חיוב אישי.

44. רוח הדברים המפורטים לעיל לא הייתה שונה בדיון שנערך לפניי, שבו העיד המבקש. כך, המבקש אישר את האמירה לפיה מנהלתו היא " מנהלת גרועה", ועמד מאחורי מכתב בא-כוחו מיום 21/01/19, וכמו-כן, השיב בהחלטיות כי הוא עומד מאחורי האמירה לפיה מנהלתו הישירה הביאה את המתנ"ס להתאבדות כלכלית, וכך גם חזר על מסקנתו כי היא צריכה ללכת הביתה.

45. לטעמי, דברים חריפים אלו יש בהם משום " שבירת הכלים", וברי כי יש בהם כדי לפגוע פגיעה חמורה באמון ובתקינות יחסי העבודה. כתיבת הדברים יוצרת בעייתיות עצמאית נוכח הקיטוב הקיים בין חומרת ההאשמות, להיעדר ראיות, ולו לכאורה, לתמיכה בהן.
יפים למקרה דנא הדברים הבאים שקבע בית הדין במקרה אחר: "מוצאים אנו שגם אם דברים אלה ודומים להם נאמרו מתוך שהתובעת ראתה את טובת העמותה לנגד עיניה, הרי שהיה עליהם להיאמר בצורה עניינית ומכובדת, באופן אשר מתחשב בהיררכיה הארגונית, ובהשלכת הדברים על תקינות יחסי העבודה. כבר נאמר, זה מכבר, כי : ' אין החוק, הסדר הטוב ויחסי עבודה תקינים מעמידים עובד בחזקת בלש, הבולש אחרי חבריו לעבודה, מציק להם ומאיים עליהם, עד כדי שיבושה של העבודה ויחסי העבודה." [תב (ארצי) נה/3-186 שמעון - מדינת ישראל כט(1) 274]."
(ר' סע"ש ( נצ') 5776-02-13‏ ‏ אסנת כהן - אגודת הסטודנטים - מכללת עמק יזרעאל‏, מיום 27/08/14).

46. יש לציין כי בית הדין מבין לליבו של המבקש, אשר מצא את עצמו, לאחר שנים לא מועטות של עבודה אצל המשיבה, עומד בפני הליך של שימוע לפני סיום העסקה. עם זאת, התנהלותו לכאורה, כפי שפורט לעיל, מהווה שיקול עצמאי ובעל משקל אשר יקשה על בית הדין להורות על אכיפת יחסי העבודה, אפילו יתברר בהליך העיקרי כי פיטוריו " נעשו שלא לפי הכללים וההלכה הנוגעים לפיטורי צמצום".

47. בנוסף, בשים לב למאפייני המשיבה, אופי פעילותה, וכן בהינתן כי המבקש כפוף במישרין למנהלת המשיבה, הרי שלכאורה הסיכוי לאכיפת יחסי עבודה, סעד שהנטייה להיעתר לו ממילא לא גבוהה, נמוך לכאורה.
48. יתר על כן, משבר האמון האמור שוקל לא רק לעניין סיכויי התביעה, אלא גם לעניין מאזן הנוחות. שכן בנסיבות אלו כפיית יחסי עבודה, עלולה להביא לשיבוש פעילות המשיבה ו/או לקושי ממשי להפיק תועלת מעבודתו של המבקש .

49. אשר לטענת המבקש בדבר " הפלייתו לרעה ופגיעה בעיקרון השוויון בין עובדי ומנהלי המשיבה.", ראשית, לטענה זו אין עיגון בבקשה. שנית, גם הדברים שנזכרו בכתב התביעה, אשר התמצו בציטוט האמור, לא פורטו ולו באופן מינימאלי. שלישית, הטענה שממילא לא פורטה, לא נתמכה בראשית ראיה. אזכיר כי הכלל הוא כי על הטוען לקיומה של הפליה במעשה שלטוני או במעשה של מעסיק כלפי עובדו, עליו רובץ הנטל להוכיח קיומו של הפגם הנטען [ עיינו: דנג"ץ 4191/97 רקנט - בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נד; בג"ץ 11075/04 גרבי נגד שרת החינוך התרבות והספורט (05.12.07). מכאן, איננו סבורה כי בשלב ניתן לקבוע כי לכאורה המשיבה הפלתה את המבקש.

50. לאור כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

51. בנסיבות העניין, על המבקש לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

52. החלטה זו ניתנת לערעור ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 15 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, ו' אדר א' תשע"ט, (11 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת


מעורבים
תובע: שלומי אייל
נתבע: מתנ"ס גלבוע
שופט :
עורכי דין: