ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסתר גרונברגר נגד זול ובגדול בע"מ :

10 פברואר 2019
לפני: כבוד השופטת יפה שטיין
התובע:
אסתר גרונברגר

ע"י ב"כ: עו"ד אורי ישראל פז

-
הנתבעת:
זול ובגדול בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד רן שטיינברג

החלטה

זוהי החלטה בבקשת הנתבעת (המבקשת) לחיוב התובעת (המשיבה) בהפקדת ערובה.

התביעה הוגשה על סך של 207,648 ₪ בגין פיטורים שלא כדין של עובדת בהריון , פיצויי פיטורים, אי מתן הודעה על תנאי העסקה, אי תשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות נוספות לרבות דמי חופשה והפרשה לפנסיה.

לטענת הנתבעת, התובעת הצהירה בכתב תביעתה, כי היא עולה חדשה המשתייכת למעמד סוציו- אקונומי נמוך. בנוסף, במהלך חיי התיק מרבה התובעת להגיש בקשות סרק אשר מעמיסות על הנתבעת ועל בית הדין.

לטענת התובעת בתגובתה, בהתאם לפסיקה הנוהגת בבתי הדין, אין במצבו הכלכלי הרעוע של בעל דין כדי להטיל עליו ערובה לשם הבטחת הוצאות הנתבעת. מדובר בתביעה מבוססת היטב שסיכוייה להתקבל גבוהים ולכל הפחות התובעת הציגה ראשית ראיה להוכחת תביעתה. יתרה מכך, שוגה הנתבעת בקבי עתה כי המדובר בבקשות סרק שכן אף בקשה שהוגשה מטעמה לא נדחתה על ידי בית הדין.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת כלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות , כפי שיפורט בהמשך.

המסגרת הנורמטיבית לעניין הפקדת ערובה קבועה בתקנה 116א'(א') לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1992:

"(א') שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

בע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu (מיום 6.7.03 [פורסם בנבו]) נקבע על ידי כבוד השופטת (כתוארה דאז) נילי ארד, כי :
"מושכלות ראשונים לנו מקדמת דנא, כי שעריו של בית המשפט פתוחים הם בפני כל, ולא יינעלו לפני הבאים לפניו. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית, הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו, והיא הבסיס והתשתית לעצם מהותה של שיטת משפט, באשר היא... לצד הכלל היסודי בדבר קיומה של זכות הגישה לערכאות, הקים המחוקק את החריג לו, בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי... הוראתה של התקנה מכוונת למניעת הגשתן של תביעות סרק וממנה נגזרים השיקולים והמשקלות להטלת החיוב במתן ערובה: השיקול העיקרי הוא סיכויי ההצלחה בתביעה, ולו יינתן המשקל המכריע "... במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים"; השיקול המִשְנִי במעלה הוא יכולת גביית הוצאות הנתבע מהתובע. אל מול אלה עומד השיקול כבד המשקל של ההיענות לבקשה להטלת ערובה, והוא שמא, מפאת עוניו יידחה התובע משעריו של בית המשפט..."

ובהמשך –

"בדברנו בתושבי ישראל, השיקול העיקרי והראשוני לחיוב בהפקדת ערובה טמון בבחינה מוקדמת של סיכויי התביעה. ככל שאין לשלול את סיכוייה, לא יחויב התובע, גם אם אביון ודל הוא, בהפקדת ערובה."

ובנוסף –
"כשהעובד הוא תושב ישראל - ככלל לא תוטל על התובע חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות הוצאותיו."

יפים דבריו של כבוד הנשיא (כתוארו דאז) סטיב אדלר בעניין אבו נסאר הנ"ל, אשר קבע: "...מעטים ונדירים המקרים בהם יוטל על בעל דין להפקיד ערובה כדי לקבל את יומו בבית הדין."

מהמפורט לעיל, אנו למדים כי בבוא בית הדין לתת החלטה בבקשה להפקדת ערובה, עליו לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל דין שכנגד לגבות את הוצאותיו, ככל והתביעה כנגדו תידחה, כשחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע הינו בבחינת הליך המתקיים במקרים "מעטים ונדירים".

מעיון בכתב התביעה על נספחיה לא עולה כי מדובר בתובענה חסרת בסיס. מדובר בעניינו בתביעה למימוש שכר עבודה וזכויות סוציאליות המגיעות לתובעת לכאורה בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעת ובסיומה. מכל מקום, בשלב זה של ההליך, לא ניתן לקבוע כי סיכויי הצלחתה של התובעת הינם קלושים עד שיצדיקו את חיובה בהפקדת ערובה.

גם עצם היותה של התובעת במצב כלכלי רעוע אינה מהווה כשלעצמה סיבה מספקת לחיובה של התובעת בהפקדת ערובה, בפרט כאשר ענייננו בתובעת אשר עותרת לבית הדין לעבודה, על כל מאפייניה של ערכאה ייחודית זו.
סוף דבר:
הבקשה להפקדת ערובה – נדחית.
שאלת הוצאות הבקשה תידון בסיום ההליך.

ניתנה היום, ה' אדר א' תשע"ט, (10 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אסתר גרונברגר
נתבע: זול ובגדול בע"מ
שופט :
עורכי דין: