ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טארק חורשיד נגד ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ :

בפני כבוד הרשמת הבכירה רביע ג'באלי

תובעים

1.טארק חורשיד
2.תהאני חורשיד
3.ויסאל עאבד
4.מגדי עאבד
5.אדיב עאבד
6.ליאלי עאבד
7.ארין עאבד

נגד

נתבעים

ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לתשלום סכום של 35,000 ₪.

העובדות וטענות הצדדים:

התובעים תכננו טיסה לתאילנד בין התאריכים 16.6.14 עד 4.8.14, ולשם כך רכשו אצל סוכן הנסיעות סייף ווי בנצרת כרטיסי טיסה של הנתבעת מתל אביב לרבת עמון ובחזרה מרבת עמון לתל אביב. נסיעת החזור שלהם מרבת עמון לתל אביב נקבעה ליום 4.8.14 שעה 19:00.

התובעים טענו כי, על אף שהנסיעה חזרה לתל אביב תוכננה לשעה 19:00, חל עיכוב ביציאת המטוס, כך ש המטוס המריא בסביבות השעה 21:00 בלילה, באיחור של כשעתיים מהמועד המקורי.

לטענת התובעים, נסיעתם לתאילנד הייתה מורכבת מטיסה מישראל לרבת עמון, לאחר מכן מרבת עמון לדוחה שבקטר ולאחר מכן מקטר לבנקוק וכנ"ל בדרך חזרה לארץ, התובעים יצאו ביום 4.8.14 מבנקוק בשעה 9:05, ויצאו מדוחה שבקטר לרבת עמון בשעה 12:15, והגיעו לרבת עמון בשעה 15:15.

לדידם של התובעים, האיחור בהמראה לישראל, כשהוא מתווסף להמתנה של 4 שעות לצורכי בטחון שנדרשו לבצע בין הגעתם מקטר לרבת עמון בשעה 15:15 לבין המראתם לישראל ( המתנה אשר הייתה ידועה להם, ובהתאם למגבלות הביטחוניות, רכשו את כרטיסי הטיסה לתאילנד דרך קטר וממנה חזרה) - הסב להם עוגמת נפש רבה שבגינה הם דורשים פיצוי בסכום של 5,000 ₪ לכל אחד מששת התובעים.

התובעים טענו כי, עוגמת הנפש נגרמה גם בגלל היחס המזלזל והאדיש של הנתבעת, כאשר למן הבידוק הביטחוני בשדה התעופה בירדן ועד אשר המטוס המריא, עבר זמן רב, ללא שאף נציג מנציגי הנתבעת טרח להסביר להם סיבת האיחור, הזמן המשוער להמראה, אם בכלל תהיה המראה לנוכח המצב הביטחוני ששרר אז בשל מבצע "צוק איתן", וללא ששעת ההמראה הופיעה בלוחות הזמנים שמפורסמים בלוח המודעות בשדה התעופה.

לגרסתם של התובעים, רק בסביבות השעה 21:00 הופיע נציג הנתבעת בשם מסעוד ח'ליל והודיע להם כי עליהם להמתין עד להגעת נוסעים אחרים שאמורים להגיע ממדינות שונות ואשר רכשו את כרטיסיהם בחברת רויאל ג'ורדיניאן כך שחברת רויאל ג'ורדיניאן הייתה אמורה להטיסם לישראל אך בהסכמה עם הנתבעת מכרה לה האחרונה כרטיסי טיסה לנוסעיה וכי מאחר וטרם הגיע המטוס של רויאל ג'ורדניאן, המטוס של הנתבעת יתעכב. לגרסת התובעים, יחסו של אותו נציג היה גס.

התובעים טענו כי, לא לכל הנוסעים במטוס הנתבעת היו מקומות ישיבה, חלקם אף התיישב במושבי הדיילות, כך שהנתבעת הכניסה למטוס יותר נוסעים ממה שהיא אמורה לעשות, דבר שגרם להם אי נוחות רבה.

הנתבעת הכחישה את הטענות נגדה וביקשה לדחות את התביעה. הנתבעת טענה כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, כשנה ו- 8 חודשים לאחר מועד הטיסה וכ- שנה ו- 4 חודשים ממועד חלופת התכתובות בין הצדדים. שיהוי זה גרם לה נזק ראייתי, באשר לא יכולה לברר במדויק סיבת שורש הבעיה בעטיה על פי הנתונים שהיו ברשות הנתבעת האיחור היה 19 דקות בלבד ואילו התובעים היו שולחים את המסמכים שנדרשו לשלוח עוד בזמן ההתכתבויות ביניהם, הנתבעת הייתה יכולה לברר את הנתונים, אולם בכל מקרה הייתה הנתבעת מבהירה לתובעים כי גם איחור של כשעתיים אינו מזכה בפיצויים כספיים לפי הדין.

הנתבעת טענה כי העיכוב בהמראה נגרם כתוצאה מעיכובים מבצעיים שלא היו בשליטתה של הנתבעת וזאת על רקע מבצע "צוק איתן" באותם ימים.

עוד טענה הנתבעת א יחור של כשעתיים אינו מזכה את התובעים בפיצויים כספיים כלשהם.

בנוסף, טענה הנתבעת כי מבירור שעשתה נמצא כי תשובתו של נציגה ברבת עמון הייתה מקצועית והוא עשה כל שביכולתו על מנת לסייע לתובעים וליידעם בדבר העיכוב בטיסה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והתרשמתי מהעדים שלהם בצורה בלתי אמצעית, נחה דעתי לקבל את התביעה באופן חלקי.

בהתאם להוראות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.

המסגרת הנורמטיבית:

עד יום 16.08.2012 הייתה סוגיית הפיצוי ללקוח מוסדרת באמנה בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באוויר, שנחתמה במונטריאול ביום 28.05.1999 (להלן: "אמנת מונטריאול"), ולפני כן באמנת וורשה (האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בין-לאומית באוויר שנחתמה בוורשה ביום 12.10.1929, כולל התיקונים והתוספות המאוחרות שלה). החל מיום 16.08.2012 נכנס לתוקפו חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב- 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה" או "החוק"), ובהיותו דין ייחודי, אשר נחקק לאחר התיקון שבסעיפים 3א ו- 3ב ל חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980 (אשר אימצו את אמנת מונטריאול לדין הישראלי), הרי שככל שההסדרים שבחוק הפיצוי נוגדים את ההסדרים שבאמנת מונטריאול – ההסדרים שבחוק הפיצוי גוברים. ככל שאין הסדרים בחוק הפיצוי לעניין פלוני, הרי שההסדרים שבאמנת מונטריאול קובעים, לרבות ייחוד העילה שבאמנת מונטריאול.

יש לזכור כי המטרה מחקיקת חוק שירותי תעופה הינה מתן מענה לאנשים שטיסתם איחרה:
כך הסבירו מציעיו של חוק שירותי-תעופה את תכליתו:

"נוסעים שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו בטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינוי במועדה או מסיבה אחרת, נאלצים לא אחת לשאת עקב כך בהוצאות כספיות, נוסף על נזקים שאינם ממוניים הנגרמים להם משיבוש תכניותיהם; לכך מתלווה לעתים המתנה ממושכת בשדה התעופה. הדין הקיים אינו נותן מענה ראוי למצב זה" (הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2011, ה"ח 413)).

החוק מסדיר סוגים של הטבות להן יהיה זכאי נוסע, בהתאם למשך העיכוב בטיסה ונסיבות העניין. כך ישנן הוראות מיוחדות, המתייחסות למצב של רישום יתר (סעיף 5 לחוק), טיסה שבוטלה ( סעיף 6 לחוק), טיסה שאיחרה (סעיף 7) טיסה שהוקדמה ( סעיף 8 לחוק) ושינוי בתנאי הטיסה ( סעיף 9 לחוק).

בתביעה דנן ענייננו בסעיף 7(א) לחוק שירותי תעופה קובע כי: "נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון ומשקאות ושירותי תקשורת".

כמו כן, המחוקק העניק לבית-המשפט סמכות לפסוק לטובת נוסע פיצויים לדוגמה בשיעור שלא יעלה על 10,270 ₪, אם לא ניתנו לו הטבות להן הוא זכאי ונקבעו שיקולים לפיהם יקבע בית-המשפט את שיעור הפיצוי. סעיף 11 שקובע כי:

"(א) בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,270 שקלים חדשים, אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה:
(1) מפעיל טיסה או מארגן –
(א) .....
(ב) .....
(ג) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 7;
(ד) ...
(ה) ...
(2) .....
(ב) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנוסע עקב ביטול הטיסה או השינוי במועד המראתה או בתנאיה:
(1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
(2) עידוד הנוסע למימוש זכויותיו;
(3) היות ההפרה הפרה חוזרת;
(4) חומרת ההפרה ונסיבותיה;
(5) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של נוסע להטבות בשל אותה הפרה".

לפסקי-דין שחייבו חברות תעופה בתשלום של הוצאות לדוגמה ראו: ת"ק 30400-10-14 חרמש נ' אליטליה (ניתן ביום 25.05.15); ת"ק 8866-12-15 ליברמן נ' אליטליה קומפגניה איראה איטליאנה אס.פי.איי. בע"מ (ניתן ביום 10.04.16)).

בת"ק (תביעות קטנות ת"א) 8866-12-15 תמר ליברמן נ' אליטליה קומפגניה איראה איטליאנה אס. פי. איי בע"מ (פורסם בנבו, 10.04.2016) נקבע לעניין פרשנות סעיף 11 כדלקמן:

"במלים פשוטות: במקום, שבו נדרש נוסע לפנות לבית-המשפט על מנת לאכוף על מפעיל-הטיסה את חובותיו שלפי חוק שירותי-תעופה ואותן שלל המפעיל ביודעין מן הנוסע, מוסמך בית- משפט להוסיף אל אכיפתן של אותן חובות גם פיצוי כספי. האחרון אינו תלוי בהוכחתו של נזק, אך שיעורו יחסי לחומרתה של ההתנהלות ולמידת-החשיבות שבקידומם, במקרה המסוים, של הרציונאלים אשר ביסודו של החוק."

מן הכלל אל הפרט:

להלן אבחן האם מגיע לתובעים פיצוי בהתאם לסעיף 7(א) וסעיף 11 לחוק שירותי תעופה;

ראשית, נסלק מדרכנו את טענת דחייתה תביעה בשל שיהוי בהגשת התביעה, הנתבעת טענה כי השיהוי בהגשת התביעה גרם לה נזק ראייתי. דין טענה זו להידחות;

הפנייה הראשונה לנתבעת הייתה כבר מספר ימים לאחר הטיסה מושא התביעה, עם ציון פרטי הטיסה. כבר אז יכולה הייתה הנתבעת לברר כל פרט שיש לברר אותו, אם דרך נציגיה ברבת עמון ואם דרך נמלי התעופה בעמאן ובבן גוריון, ואם בדרך בירור העובדות שעלו מהמערכות הממוחשבות שלה שהיא מסתמכת עליהן בעניין תנועת המטוסים שלה ( ראה עדות מר גדי עמל מטעם הנתבעת עמ' 10, שורות 3-5 ו- 7-8). מכאן שהטענה כי השיהוי גרם לה נזק ראייתי אין בה ממש ודינה להידחות.

האם האיחור בטיסה חזרה ארצה, היה למעלה משעתיים?

אין ספק כי איחור של עד שעתיים אינו מזכה בפיצוי כלשהו מכוח חוק שירותי תעופה, אילו איחור של מעל שעתיים מזכה לפי הוראות סעיף 7 (א) במזון ומשקאות לצד פיצוי סטטוטורי הקבוע בסעיף 11. מאחר וקיים הסדר מיוחד בחוק שירותי תעופה, לא נידרש לאמנת מונטריאול ולא לחוק התעופה הישן.

התובעים טענו כי האיחור בטיסה היה למעלה משעתיים. הם צירפו מסמך כניסה למעבר הגבול בבן גוריון המראה על השעה 22:11. כמו כן הציגו מסמך שנרשם בכתב יד של התובע מיום 4.8, לפיו המטוס המריא בשעה 21:10.

מסמך הכניסה מעיד כי לכאורה ההמראה הייתה לאחר השעה 21:00 ( אם ניקח בחשבון כי טיסה מרבת עמון לתל אביב אורכת בערך 45 דקות, לפי נתוני אתר האינטרנט של הנתבעת, וזמני כניסה ויציאה מהמטוס והגעה למעבר הגבול).

העדים 1 ו- 4 לא נחקרו ולא נשאלו בדבר שעת ההמראה ושעת ההגעה לארץ, ולכן לא נסתרה גרסתם בתצהיר כי המתינו כשעתיים בשדה התעופה ואז הופיע נציג מטעם חברת התעופה בשם מסעוד ח'ליל ומסר להם כי יצטרכו להמתין עד להגעת נוסעים אחרים שאמורים להגיע ממדינות שונות.

הנתבעת, שבידיה כל המידע המדויק לגבי שעת ההמראה המדויקת של המטוס ושעת נחיתתו, לא טרחה להמציא ראיה חיונית ומרכזית שביכולתה להביא לדחיית התביעה לטענתה בשל איחור של פחות משעתיים. מר גד מטעם הנתבעת העיד לפניי, כי לנתבעת יש מערכת אוטומטית שרושמת את זמני ההמראה והנחיתה, שניזונה מתזוזת מטוסים, מערכת זו מתעדכנת באופן ידני לאחר נחיתת כל מטוס ע"פ דו"ח שממלא הקברניט, עוד הודה מר גד כי במקרה זה נפלה טענות מאחר ותחילה הוזן במערכת האוטומטית איחור של 19 דקות אולם הם מודים שזו הייתה טעות (עמ' 12, שורות 25-28).

כאמור, דוח המראת ונחיתת המטוס, שמר גד הודה כי הייתה בו טעות וכי הדבר תוקן, לא הומצא לתיק, בעוד מדובר בראייה כל כך מרכזית וחיונית שיכלה לחסוך את כל הדיונים ולסיים את המחלוקת שנוצרה. הימנעות הנתבעת מהצגת הראיה פועלת לחובתה ומקימה חזקה בעובדה כי אילו הומצא אותו דוח היינו רואים כי המטוס המריא לאחר השעה 21:00.

הנתבעת נמנעה מהבאת עד חיוני הרלבנטי, הלה נציגה בבת עמון מסעוד ח'ליל ואף לא טרחה, לבקש תגובה בכתב של נציגה ברבת עמון, אשר יכול להפריך את טענת התובעים בדבר שעת המראת המטוס , הימנעות הנתבעת מהבאת העד אף היא מקימה חזקה בעובדה כי עדותו של העד הייתה פועלת לרעת הנתבעת.

לאור מקבץ הנימוקים לעיל, אני מקבלת את גרסת התובעים כי טיסתם לארץ איחרה ביותר משעתיים.

האם הוכחו נסיבות שאינן בשליטת הנתבעת:

הנתבעת טענה לאורך כל הדרך כי האיחור לא היה בשליטתה וכי הדבר נבע מנסיבות ביטחוניות שאינן בשליטתה והדבר פוטר אותה מאחריות.

לא הובאה לפניי כל ראיה, כי המצב הביטחוני ששרר אז בגלל מבצע צוק איתן, מנע מהנתבעת להוציא את הטיסה בזמן ו/או באיחור של פחות משעתיים.

ביטול הטיסות של חברת רויאל ג'ורדיניאן לישרא ל בגלל המצב הביטחוני לא היה דבר פתאומי שנאלצה הנתבעת להתמודד עימו. הנתבעת בעצמה ביקשה להסתמך על כתבה לפיה החל מסוף יולי רויאל ג'ורדיניאן לא הפעילה טיסות לישראל (עמ' 5, שורות 31-32), כלומר הנתבעת ידעה, זמן רב לפני טיסת הנתבעת ביום 4.8 , כי חברת רויאל ג'ורדיניאן הפסיקה טיסותיה לישראל. וככל שרצתה להגיע להסדר עם החברה בנוגע לנוסעים של האחרונה, היה על הנתבעת להתארגן מבעוד מועד על מנת שלא יחולו איחורים מעבר לסביר בטיסות. כך, הפסקת טיסות רויאל ג'ורדיניאן אינה מהווה "כוח עליון" שמשמש הגנה לנתבעת.

בהקשר זה יודגש, כי טענת התובעים לפיה האיחור בטיסה נבע ממניעים כלכליים לא נסתרה. כאמור, לגרסת התובעים אשר לא נסתרה, נציג הנתבעת מר חליל מסעוד אמר לתובעים כי עליהם להמתין עד הגעת הנוסעים של חברת רויאל ג'ורדניאן וזאת מאחר שחברת רויאל ג'ורדיניאן הייתה אמורה להטיסם לישראל אך בהסכמה עם הנתבעת מכרה לה האחרונה כרטיסי טיסה לנוסעיה.

בנוסף, מר גדי עמל העיד לפניי ( עמ' 14) כי בגלל המצב הביטחוני היו עוד איחורים ולא רק איחור בטיסה נושא התביעה, אולם, הנתבעת לא הביאה ראיות המאשרות עדות זו.

מה גם, שמבצע "צוק איתן" הח ל כבר בתחילה חודש יולי והאירוע נושא התביעה הינו ביום 4.8 חודש ימים לאחר תחילת המבצע, ואין מדובר באירועים פתאומיים חריגים אלא במצב ביטחוני מתמשך שכנראה לא היווה סיבה לשיבושים רציניים בשדות התעופה. חיזוק לכך, מצאתי בעדותו של מר חנא שאהין, אשר העיד לפניי כי בטרם חזרתו ארצה מארה"ב התקשר כדי לברר אם כל הטיסות מתקיימות ונענה בחיוב ( עמ' 3, שורה 10), משמע כי לא היו הנחיות ביטחוניות מיוחדות לגבי הטיסות, אחרת חובה היה לעדכן את הנוסעים בכך.

מכל האמור, התרשמתי כי הנתבעת התקשרה בעסקה לרכישת כרטיסי הטיסה של חברת ג'ורדיניאן, משיקוליה היא, שאין לומר כי הם לא לגיטימיים, אך אינם בבחינת כוח עליון.

הפיצוי:

כאמור, סעיף 7(א) לחוק שירותי תעופה, מזכה את התובעים במזון ומשקאות, אולם לא נטען כלל כי הנתבעת הציעה ו/או הסבירה לנתבעים כי זכותה לקבל פיצוי כאמור. התכחשות הנתבעת לאורך כל הדרך כי היה איחור שמצדיק פיצוי, מראה כי הימנעותה מלהציע פיצוי היתה ביודעין.

שבתי ושקלתי את הדברים, במשקפיהן של עובדותיה של הפרשה שלפנַי, ומצאתי צידוק לפסיקתם של פיצויים-לדוגמה. אין חולק כי הנתבעת לא הציעה, ביוזמתה, לתובעים את ההטבות שלפי חוק שירותי-תעופה. אלמלא כן, לא נדרשו התובעים להליך משפטי זה. נסיבות נוספות שבן יש להתחשב הן סכומה הגבוה של העסקה, שכללה את רכישתם של שבע כרטיסי-טיסה; הצורך בעיגון יתדותיו של החוק – והוא חדש יחסית – בפסיקתנו והרצון להעביר, באורח חד וברור, למובילים-אוויריים את המסר אשר ביסודו של החוק.

במקרה שלפנינו, האיחור היה קצת מעבר לשעתיים, דבר המזכה את הנוסעים בקבלת מזון ומשקאות ושירותי תקשורת. אך בנסיבות העניין, כאשר הנתבעים חשו לחוצים ולא ידעו מתי יטוסו ארצה, היו כבר מותשים מנסיעה ארוכה מתאילנד, לא ראו כל פרסום על לוח המודעות לגבי שעת ההמראה, הדבר לבטח גרם להם עוגמת נפש בנסיבות המיוחדות של המקרה.

על אווירת הלחץ ששררה במקום העיד מר חנא שאהין ( עמ' 4) כי הייתה אווירה של לחץ וכי אמרו שלא לכולם יהיו מקומות בטיסה חזרה וחלק מהם יצטרכו לעבור לבית מלון ויועברו למעבר הגבול באוטובוסים יום למחרת, אומנם הדבר נאמר לנוסעי חברת ג'ורדיניאן שאינו רלוונטי לתובעים בתביעה זו, אך הדברים מובאים לשם המחשת האווירה שהנוסעים כולם חשו בה. כך, התברר לפניי, כי בטיסת החזור לא חולקו מקומות ישיבה מסודרים כמו בכל טיסה אחרת, כך שהנוסעים ישבו כל אחד לפי מקום פנוי ( ראה עדות התובע 4 עמ' 5, שורות 28-32) וכי, הנתבע 1 ישב בדוחק (עמ' 7, שורה 26).

שיקול נוסף שלקחתי בחשבון הוא, העדר התייחסות עניינית של הנתבעת לפנייתם של התובעים לאחר החזרה ארצה, ודרישתה החוזרת ונשנית מהתובעים להמציא לה כרטיסי טיסה על מנת שתברר את תלונתם בעודה מתעקשת כי מדובר באיחור של 19 דקות בלבד, שהתבררה לפי עדות מר גד, כטעות. הנתבעת יכולה הייתה לברר לעומק את כל הנתונים ואת נסיבות האיחור ללא שתקבל מהתובעים העתק מכרטיס הטיסה, הרי בידיה היה מספר טיסה מדויק וברשותה מערכת ממוחשבת ( עמ' 10,שורה 7-8).
אין בכוונתי להכביר מלים על אותה "טעות" והיתכנותה. אך ברי כי הנתבעת שידעה שאמינות הרישום הידני מוטלת בספק , בחרה לגלגל את "הטעות" לפתח התובעים ובחרה למשוך את העניין, ולהשיב באופן שטחי ואף גובל ברשלנות, ללקוח שטוען כי נפגע מהתנהלותה.

הטענה של הנתבעת כי הנוסעים קיבלו יחס מקצועי והנציג עשה כל שביכולתו כדי לסייע להם לא גובתה בראיה ישירה בדמות עדות הנציג או בכל חיזוק ו/או ראייה אחרת כלשהי. עדותו של מר גדי בעניין זה נותרה כעדות מפי השמועה. כאמור, מחדל הנתבעת גם באי הבאת העד פועל לרעתה .

בהתחשב בכל השיקולים לעיל, אני סבורה כי הפיצוי הראוי לכל אחד מהתובעים הינו סך של 1,200 ₪.

התוצאה:

הנתבעת תשלם לכל אחד משבעת התובעים סכום של 1,200 ₪ ובסך הכול 8,400 ₪. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסך ל של 1500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

הסכומים ישולמו לב"כ התובעים תוך 30 יום מהיום אחרת, יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אדר א' תשע"ט, 09 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טארק חורשיד
נתבע: ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ
שופט :
עורכי דין: