ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנדין בע"מ נגד שלומי וגנר :

בפני כבוד ה שופט יעקב שקד

תובעת (משיבה)

מנדין בע"מ

נגד

נתבעים (מבקשים )

2. שלומי וגנר
3. אביב וגנר

החלטה

בפני בקשת הנתבעים 2-3 להארכת מועד לביצוע תשלומים שנקבעו בפסק דין משלים .
ביום 9.12.18 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים (הסכמת הצדדים סומנה כמוצג א'; ראה פרוטוקול דיון מיום 9.12.18, להלן – "פסק הדין"). לאחר הגשת סיכומים מטעם הצדדים ניתן ביום 2.1.19 פסק דין משלים על דרך הפשרה (להלן – "פסק דין משלים").

פסק הדין המשלים מתייחס לחלקו של כל נתבע לשלם לתובעת סכומים שנקבעו בו. לענייננו, חויבו נתבעים 2-3 בסך 250,000 ₪, כל אחד. חבות נתבעים 2-3 נקבעה יחד ולחוד עם נתבעת 1, שחוייבה בסך 750,000 ₪. כן נקבע כי הסכומים ישולמו ב – 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל ביום 20.1.19, וכל 20 לחודש לאחר מכן. עוד נקבע כי איחור מעל 7 ימים יהווה הפרה יסודית, שתעמיד את מלוא הסכום שנפסק לפירעון, בתוספת פיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪.

נתבעים 2-3 הגישו בקשה להארכת מועד לביצוע התשלומים שנקבעו בפסק הדין המשלים עד ליום 31.1.19. התובעת התנגדה למבוקש. הנתבעים הגיבו לתגובת התובעת.

בהחלטה מיום 31.1.19 קבעתי כי בקשת הארכה הוגשה ללא תצהיר וללא הנמקה לאיחור, ולכן דינה, במתכונת זו, דחיה. הנתבעים צירפו תצהיר תומך לבקשה ומשכך ראיתי בו בקשה מתוקנת. התובעת הגיבה למבוקש. הוגשה תשובה לתגובת התובעת.
נתבעים 2-3 מציינים כי כבר ביום 31.1.19 מסרו שיקים במשרדי התובעת. שליח מטעם הנתבעים הגיע למשרדי התובעת ביום 30.1.19 אולם התובעת בחרה שלא לקבל את ההמחאות. כן נטען כי מנהל התובעת הנחה את בא כוחה, עו"ד ספרן, שלא לקבל המחאות עוד ביום 29.1.19 ולהודיע לב"כ הנתבעים 2-3 כי אינו מייצג את התובעת, אך חזר לייצג את התובעת לצורך בקשת הארכה, וזאת בחוסר תום לב.

נתבעים 2-3 צירפו תצהיר תומך לבקשתם מטעם מר נתבע 2 המציין את השתלשלות העניינים. תצהיר נוסף מטעם נתבע 3 הוגש (בתשובה לתגובה), ובו צוין כי בשל שהות בחו"ל עד ליום 23 .1.19 לא הזמין שיקים, ורק ביום 29.1.19 קיבל פנקס שיקים מהבנק.

עוד ציין כי לאחר מסירת השיקים התברר כי חלה טעות בתום לב ברישום ז"פ בשיקים, ונתבע 2 הגיע למשרדי התובעת ביום 31.1.19 להחליף את השיקים, אך נתקל בסירוב שכן התובעת עמדה על תשלום מלוא הסכום כולל פיצוי מוסכם . כן הוסיף כי הפקיד בידי בא כוחו 10 שיקים חדשים שימסרו לתובעת כנגד השבת השיקים הקודמים.

התובעת התנגדה למבוקש ו טענה, בין היתר, כי אף אחד מהנתבעים (1-4) לא עמד במועד שנקבע בפסק הדין ובנוסף לא פנו בבקשות ארכה לפני חלוף המועד שנקבע. רק לאחר שחלף המועד פנו נתבעים 2-3 בקשת ארכה וזאת לאחר שהסכום כולו עמד לפירעון והתווסף לו פיצוי מוסכם שנקבע בפסק הדין. כן ציינה כי הנמקת מצהיר הנתבעים 2-3 לאיחור הנטען קלושה ולא מצדיקה את האיחור. בכל מקרה, לדבריה לא הגיע שליח מטעם הנתבעים ביום 30.1.19. השיקים שנמסרו ביום 31.1.19 אינם תואמים לסכום פסק הדין שהופר ולתאריכים הנקובים בו, וכי נתבעים 2-3 ערבים יחד ולחוד עם נתבע 4 שלא שילם את חלקו (ראה תגובה מטעמו בתיק).

כן צויין כי נפתח תיק הוצאה לפועל בגין מלוא הסכומים שנפסקו כולל פיצוי מוסכם, וככל שיש לנתבעים טענות עליהם להפנות טענותיהם לתיק הוצאה לפועל.

טרם חתימת החלטה זו הבחנתי בהודעת הנתבעים 2-3 שהוגשה היום, ובה פורטו פעולות התובעת כולל פתיחת תיק הוצאה לפועל ונקיטת הליכים רבים. נראה כי אצה לתובעת הדרך בהקשר זה.

דין הבקשה להתקבל, בכפוף לפסיקת הוצאות.
תחילה חשוב להדגיש כי בהתאם לפסק הדין וכפי שהוסכם בהסדר נספח א', חיוב הנתבעים 2 – 4 הינו לחוד ואין הם "ערבים" זה לזה או לחובה של הנתבעת 1 . כל אחד מהם אמור לשלם 250,000 ₪ בעשרה תשלומים ותו לא.

לבית המשפט סמכות טבועה להארכת מועד שנקבע בפסק דין, ואולם השימוש בסמכות זו ייעשה רק במקרים חריגים כדי למנוע אי צדק משווע, והארכת מועד מקום שאין לכך הצדקה עלולה גם לפגוע בעקרון שלטון החוק, או באינטרס ההסתמכות של צד, או בסופיות הדיון. על כן מדובר בסמכות שיש להשתמש בה בזהירות ( בג"ץ 8887/06 עבד אראזק נ' שר הבטחון (25.3.12 ), פיסקה 11).

לעניין הארכת מועדים לביצוע תשלומים ע"פ פסק דין נקבע במקרה אחד , שבו דווקא נדחתה הבקשה להארכת מועד:

"הלכה היא כי לבית-המשפט סמכות טבועה להאריך מועדים, אף כשמדובר במועדים שנקבעו בהסכם בין בעלי-הדין אשר קיבל תוקף של פסק-דין. סמכות זו נועדה ל"עשיית צדק", כלומר: במקרים יוצאי-דופן מאפשרת היא לבית-המשפט לסטות מהכללים, אשר עשויים לעתים להביא לתוצאות שקשה להשלים עמן. הדברים אמורים בעיקר – אך לא רק – במקרים שבהם קיימות נסיבות אשר אינן בשליטת החייב, והמונעות ממנו לקיים את התחייבותו בעתה ..." (רע"א 3143/04 וילאר נכסים (1985) בע"מ נ' קרמיטל אי. אל בע"מ, פ"ד נח(6) 789 (2004), סעיף 6 לפסק הדין; ההדגשות אינ ן במקור, י.ש )).

בהמשך התייחס בית המשפט העליון למקרים אליהם הופנה על ידי הצדדים, שבהם ניתנה ארכה, בציינו כי:

"באותם מקרים התקיימו נסיבות קיצוניות אשר הצדיקו את הארכות המועד, כגון איחור בן ימים ספורים בקיום התחייבות בשל טעות גרידא, אשר הובעה נכונות מיידית לתקנה, או שיתוק שהחייב לקה בו כך שנבצר ממנו לשלם את המגיע ממנו במועד שנקבע..." ( סעיף 7 לפסק הדין; ההדגשות אינ ן במקור, י.ש )).

עם זאת, יצוין כי במקרים אחרים הובעה דיעה נוקשה יותר ולפיה סמכות זו להארכת מועד מתגבשת רק כאשר מחדלו של החייב נבע מכורח נסיבות שלא היה בשליטתו (ראו למשל ע"א 230/87 שקולניק נ' זכאי, פ"ד מו (3) 279 (1992)).
אין חולק כי ההמחאות בגין התשלומים שהיה על המבקשים לשאת בהם נמסרו לתובעת ביום 31.1.19. מדובר באיחור בן 11 יום מ המועד שנקבע לתשלום, ואיחור בן 4 ימים מהמועד שנקבע כהפרה יסודית שתעמיד את כל הסכום לפירעון, בתוספת פיצוי מוסכם. בנסיבות העניין, מדובר באיחור קל יחסית.

מאידך, הטעם שנמסר לאיחור בעייתי. לא ברור מה מנע מהנתבעים 2-3 להזמין פנקס שיקים מיד לאחר מועד מתן פסק הדין המשלים, ויתרה מזאת, לא ברור מה מנע מהם להגיש בקשת להארכת מועד, טרם חלוף המועד שנקבע בפסק הדין המשלים .

עניין חשוב הינו סכום הפיצוי המוסכם. זה נקבע על סך 100,000 ₪ ומן הסתם הביא בחשבון גם את הסכום שנפסק נגד הנתבעת 1. עם זאת, חיוב הנתבעים 2-3 בסכום זה, כאשר כל אחד מהם אמור לשלם בסך הכל 250,000 ₪, בעשרה תשלומים, בנסיבות בהן איחרו בתשלום הרא שון בארבעה ימים בסך הכל (לאחר תקופת ה"גרייס"), נראה כבלתי מידתי, וככזה שגורם להם עיוות דין משמעותי ולתוצאה שקשה להשלים איתה, כלשון הפסיקה שהובאה לעיל.

וכלשון חכמים: "לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין" (בבא מציעא, ל, ב).

נוכח האמור לעיל, בנסיבות העניין ולאחר האיזון בין האינטרסים הנוגדים, תוך יישום הפסיקה, מתן ארכה קצרה בת ארבעה ימים כמבוקש נחזית כצודק ת.

בהינתן קביעתי זו, לא ראיתי מקום להתייחס לטענות הצדדים ביחס לחילופי הדברים ביניהם והגרסאות השונות בדבר מסירת שיקים לגבי יום 30.1.19.

כפי שצויין לעיל, התובעת סירבה לקבל המחאות בהתאם לפסק הדין בטענה כי הנתבעים הפרו אותו הפרה יסודית. הנתבעים 2-3 ניסו למסור המחאות אלה לכל המאוחר ביום 31.1.9, אך עתה, בשל חלוף זמן קצר ממועד זה נוכח הגשת הבקשה והתגובה, חלפו מספר ימים נוספים ולכן יש לקבוע מועדים מעודכנים.

הנתבעים 2-3 ימסרו לתובעת שיקים חדשים בהתאם להוראות פסק הדין המשלים, ללא הפיצוי המוסכם ובתשלומים כאמור בו, בתוך 4 ימים מהיום, ז"פ 11.2.19 וכל 11 לחודש אחריו וכנגד קבלת השיקים הקודמים שמסרו.
הארכה האמורה מותנית בכך שהנתבעים 2-3 ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ (מחצית כל אחד) , עד למועד מסירת השיקים החדשים כאמור.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשע"ט, 07 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנדין בע"מ
נתבע: שלומי וגנר
שופט :
עורכי דין: