ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם שורץ נגד קרוז טרוול :

בפני כבוד ה רשמת בכירה ענת דבי

תובעים

1.אברהם שורץ
2.שני מלי

נגד

נתבעת

קרוז טרוול - הפלגות נופש בעולם בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית ע"ס 10,868 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבעת.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת הינן כדלקמן:

הנתבעת הינה סוכנות נסיעות, העוסקת בין היתר בהזמנת הפלגות עבור לקוחותיה בחברות שיט שונות.

ביום 24.10.17 הזמינו התובעים הפלגה, שנועדה לצאת מלונדון ביום 16.5.18, תמורת סך 3,599$. במעמד ההזמנה חתמו התובעים על טופס הזמנת הפלגה.

למרבה הצער, לקתה התובעת בליבה ונאלצה לעבור בדחיפות ניתוח לב פתוח.

ביום 29.3.18 הודיע התובע לנתבעת כי הוא נאלץ לבטל את ההזמנה עקב מצבה הרפואי של אשתו.

ביום 1.4.18 עברה התובעת ניתוח לב פתוח.

התובעים פנו לנתבעת וביקשו החזר מלוא הסכום ששילמו בגין ההפלגה, אך נענו בשלילה.

התובעים טענו בכתב התביעה כי, בנסיבות הנ"ל, על הנתבעת להשיב להם את מלוא הסכום ששילמו עבור השיט שלא השתתפו בו.

הנתבעת הגיש כתב הגנה וטענה, כי בעת ביצוע ההזמנה הובהר לתובעים במפורש, כי אם ברצונם להבטיח החזר מלוא התמורה ששילמו במקרה של ביטול , עליהם לרכוש ביטוח נסיעות. הדבר נכתב מפורשות בטופס הזמנת ההפלגה, שעליו חתמו התובעים. כמו כן, בהתאם לתנאי ההזמנה, ג ובה ההחזר הכספי במקרה של ביטול משתנה בהתאם למועד בו מודיע המזמין על ביטול הזמנתו.

בפתח הדיון, הודיע התובע, כי לאחר הגשת התביעה הושבו לו סך 25% מן הסכום ששולם ( בהפחתת 80$ דמי טיפול) וביקש להפחית את סכום התביעה לסך 10,868 ₪.

התובע טען כי, על המקרה דנן חל סע' 18 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 שעניינו סיכולו של החוזה. נטען, כי מדובר במקרה רפואי בלתי צפוי, אשר בגינו לא ניתן היה לקיים את החוזה ועל כן, על הנתבעת חובה להשיב לתובעים את הסכום ששילמו בגין ההזמנה.

נציג הנתבעת טען, כי הנתבעת העבירה לחברת השיט את הכספים ששילמו התובעים ועם קבלת הודעת הביטול פנתה אל חברת השיט וביקשה החזר של הכספים ששילמו התובעים, אך נענתה בשלילה. חברת השיט מסרה, כי היה על התובעים לבטח עצמם בפני מקרים כגון דא.

דיון
במעמד ביצוע ההזמנה חתמו התובעים על טופס הזמנה בו נכתב כדלקמן:

"חברת קרוז טרוול הפלגות נופש בעולם ממליצה ביטוח למקרה ביטול הפלגה למניעת עגמת נפש והפסדים כספיים. אנא ציינו האם ברצונכם לרכוש ביטוח כן/לא.
דמי ביטול: 90 ועד 76 יום לפני מועד ההפלגה 25% מסכום ההפלגה, 75 עד 61 יום לפני ההפלגה 50% מסכום ההפלגה, 60 יום ועד 31 יום לפני מועד ההפלגה 75% מסכום ההפלגה, 30 יום ועד מועד ההפלגה 100% מסכום ההפלגה. בכל מקרה של ביטול לאחר ביצוע ההזמנה יגבו דמי ביטול בסך 80$ לנוסע."
אין מחלוקת בין הצדדים כי לתובעת אירע אירוע בריאותי בלתי צפוי, אשר מנע מן התובעים יציאה לשיט שהוזמן על ידם. כמו כן, אין מחלוקת כי התובעים לא רכשו ביטוח למקרה של ביטול השיט, אף שהדבר הומלץ להם מפורשות.

סע' 18 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 קובע כדלקמן:

"18(א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו."

לאור המפורט לעיל, עסקינן בסיכול של ההסכם בין הצדדים והוראות סע' 18 הנ"ל יחולו על ענייננו.

סע' 18(ב) הנ"ל מחייב כל צד להשיב למשנהו את אשר קיבל עלפי החוזה, אלא, שהסעיף גם קובע, כי בית המשפט רשאי לחייב את המפר "בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה".

בענייננו, הנתבעת, שהינה חברת הנסיעות, העבירה את התמורה ששילמו התובעים לחברת השיט. הנתבעת פנתה לחברת השיט בבקשה להשבת הסכום, אך נענתה בשלילה.

לא סביר בעיניי, בנסיבות כאלו, לחייב את הנתבעת בהשבת התמורה או חלקה לתובעים ובכך לספוג את הנזק בגין האירוע, אשר כאמור, היה בלתי צפוי. במיוחד נכון הדבר כאשר בעת ביצוע ההזמנה הובהר לתובעים באופן ברור וחד משמעי כי מומלץ להם לרכוש ביטוח למקרים כגון אלו, אך התובעים לא רכשו ביטוח.

נציג הנתבעת העיד, כי נעשתה פניה לחברת השיט והוסברו הנסיבות המיוחדות של המקרה (אשר מסתבר כי אינן כ"כ נדירות בכל הקשור בהזמנות של הפלגות). מסתבר גם, כי על אף כל המאמצים שנעשו, חברת השיט לא נענתה לבקשה.
מצאתי, כי הנתבעת עשתה את הנדרש על מנת לסייע לתובעים וכי אין לחייבה בהשבת הסכום לתובעים, מעבר למה שהושב על פי תנאי ההזמנה.

אציין, כי התובע טען בדיון כי לא היה ביכולתו לרכוש ביטוח עבורו, שכן גילו הינו מעל 85 שנים וחברות הביטוח מסרבות לבטח אנשים בגיל זה. נציג הנתבעת טען, כי אין ממש בטענה זו וכי ידוע לו על מקרים של אנשים בגילאים כאלו אשר בוטחו ע"י חברות הביטוח, אלא שמדובר בביטוח יקר יותר. בכל אופן, התובע לא טען כי פנה לחברת ביטוח כלשהי בבקשה לבטחו טרם הנסיעה וכי נענה בשלילה. התובע ואשתו גם לא סימנו בטופס ההזמנה כי ברצונם לרכוש ביטוח.
משמע: לא היה בכוונת התובעים לרכוש ביטוח והם לא עשו כל פעולה לצורך כך.

בכל אופן, גם אילו קיבלתי את טענתו לעניין סירוב חברות הביטוח לבטח אנשים מעל גיל 85, אזיי התובע הודה כי אשתו הייתה במועד האירוע בת 83 שנים. משכך, למצער, ניתן היה לבטח את התובעת בביטוח לביטול הנסיעה ובכך "להציל" לפחות מחצית מן ההפסד. דבר זה לא נעשה.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה להידחות.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בשולי פסק הדין אומר, כי בדיון הצהיר התובע כי הוא מוכן לכל סוג של פשרה, לרבות קבלת זיכוי של חברת השיט לשיט הבא. נציג הנתבעת נענה לקריאה והודיע, כי הוא מוכן לפנות בצוותא עם התובע לחברת השיט ולנסות לקבל זיכוי שכזה. לא נותר אלא לקוות כי כך ייעשה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ט, 26 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם שורץ
נתבע: קרוז טרוול
שופט :
עורכי דין: