ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רשות מקרקעי ישראל נגד יעקב פימה :


בפני כבוד ה שופטת איילת הוך-טל

מבקשים

  1. רשות מקרקעי ישראל
  2. משרד האוצר – מיסוי מקרקעין חיפה
  3. משרד המשפטים – לשכת רישום מקרקעין

נגד

משיב
יעקב פימה

החלטה

עניין לנו בבקשה לסילוק על הסף.

מדובר בתביעה הנוגעת לנכס מקרקעין הידוע כחלקה 17 בגוש 10917 (להלן – הנכס).
בהתאם לתמצית רישום המקרקעין אשר צורפה נספח 1 לכתב התביעה, הזכויות בנכס רשומות על שם רשות הפתוח, כתוצאה מ-'רישום לאחר הסדר'.
המשיב טוען כי בשנת 1984 רכש את מלוא הזכויות בנכס מאת ה"ה רפאלי יהודית, ולדמן אדולף ו-ולדמן הילנה (להלן – המוכרים), אשר רכשו זכויות אלו מאת רשות הפתוח.
עסקה זו טופלה על ידי עו"ד אמית ז"ל , אשר לטענת התובע הלך לבית עולמו לפני זמן רב ומשרדו נסגר.
עסקת המכר דלעיל דווחה לרשויות המס ונית נו בגינה האישורים הדרושים לביצוע הרישום (נספח 5 לכתב התביעה).
לטענת המשיב, המבקשים 2-1 לא הצליחו לאתר את המסמכים והאישורים הדרושים לצורך רישום העברת הזכויות מרשות הפתוח למוכרים. אי-רישום ההעברה האמורה מונעת מן המשיב את היכולת לרשום את הזכויות על שמו.
זוהי אינה התביעה הראשונה שהגיש המשיב. קדמה לה תביעה שהוגשה בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 30557-03-13 (להלן – ההליך הקודם). במסגרת ההליך הקודם תבע המשיב את המוכרים ואת המבקשים ' כנתבעים פורמליים'. המבקשים נמחקו מן ההליך הקודם, על פי בקשה מוסכמת מיום 21.10.13 (נספח ב' לבקשה) אשר נוסחה כך –
"בהתאם לחובתם על פי דין ירשמו הנתבעים הפורמאליים כל צו ויכבדו כל פסק דין שיינתן על ידי בית המשפט הנכבד והניתן לרישום בהתאם לזכויות והערות הרשומות בספריהם, וזאת לאחר תשלום המיסים, האגרות, תשלומי החובה והמצאת המסמכים הנדרשים לשם הרישום המבוקש. יובהר כי תשלומי המיסים צריכים להיות מלאים לגבי כל אחת מההעברות בשרשרת שבין הצדדים, החל מהבעלים הרשום (רשות הפיתוח) ועד לתובע."
המשיב טוען בתביעה דנן כי לאחר מחיקת המבקשים מן ההליך הקודם, הגיע עם המוכרים לפשרה לפיה הם יפעלו לרישום הזכויות על שם התובע (ס' 15 לכתב התביעה. ההסכם לא צורף).
ההליך דנן הוגש משום שלעמדת המשיב, המבקשים 2-1 מסרבים להפיק את המסמכים הדרושים לשם רישום הזכויות בנכס על ש מו במרשמי המבקש 3 .
על כן, המשיב עותר בהליך זה ל-3 סעדים –
א. הוראה למבקשת 1 להפקת שטרי חכירה על שם המשיב;
ב. הוראה למבקש 2 להפקת כל האישורים הנחוצים לרישום הזכויות בנכס על שם המשיב;
ג. הוראה למבקש 3 לרשום את הנכס על שם המשיב.
המבקשים טוענים כי בפועל מדובר בסעד הצהרתי במקרקעין. מאחר שעניין זה נמצא בסמכות בית המשפט המחוזי, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית. בנוסף, לטענת המבקשים יש לסלק את התביעה על הסף על בסיס היעדר עילה כנגד כל אחד מן המבקשים.
המשיב מכ חיש כי מדובר בסעד הצהרתי. לעמדתו, מדובר בעתירה למתן צווי עשה לצורך השלמת רישום עסקת המכר שבוצעה בשנת 1984 ואין לגביה מחלוקת. המשיב דוחה את טענות המבקשים להיעדר עילה כנגד כל אחד מהם.

דיון והכרעה

לאחר שקראתי את כתב התביעה, את הבקשה ואת התגובה, נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה ודין התביעה למחיקה על הסף.
אמנם, עיון בכתב התביעה מעלה כי לא מדובר בסעד הצהרתי. אולם, העתירה למתן צווי עשה כנגד המבקשים אינה אלא דרישה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין. עניין זה אינו נמצא בתחום סמכותו העניינית של בית משפט זה.
המשיב מלין על כך שהמבקשים היו חלק מן ההליך הקודם והסכימו לקבל את תוצאותיו, אולם אינם מוכנים להפיק לו את המסמכים והאישורים הדרושים לשם רישום זכויותיו. אף שיש טעם בדברים, אזי אין חולק כי המבקשים ניאותו למלא אחר כל צו שיינתן מטעם ערכאה שיפוטית בהקשר זה, כפוף לכללים החלים עליהם.
המשיב אינו מצרף פסק דין המצהיר בדבר זכויותיו במקרקעין. אין חולק כי התביעה בהליך הקודם בנושא נמחקה מחוסר מעש. כלומר, המשיב לא פעל לקבל הכרעה שיפוטית ברת אכיפה. לעמדתו, פעל להגיע להבנות עם המוכרים, אולם לא הוצג כל מסמך התומך בעמדה זו.
על בסיס האמור, ראוי כי המשיב ידאג לקבל פסק דין בר תוקף כנגד כל בעלי הזכויות הרשומים בנכס, על מנת שניתן יהא להביא לאכיפת הסכם המכר ולרשום את זכויותיו. עניין זה אינו בתחום סמכותו של בית משפט זה.
שקלתי אם חלף הסילוק, יש להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך, בהתאם לתקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – התקנות). לטעמי, מאחר ש יכול ויהא צורך בצירוף נתבעים נוספים , אין מקום להעברת התיק, ולכן יש מקום לסילוק התביעה במתכונתה.
ודוק, מכיוון שמדובר בסילוק מחמת חוסר סמכות עניינית, לכאורה הסעד הנכון הינו דחייה על הסף ולא מחיקה (תקנה 101(א)(2) לתקנות). אולם , מאחר שמעשה בית דין בעניין זה עלול להוות מכשול טכני בעתיד למימוש זכויותיו של המשיב בעתיד (אף שלא נראה כי אלו במחלוקת), אני מורה על מחיקת ההליך. מסקנה זו מתיישבת עם לשון תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 בה הושמטה העילה של 'חוסר סמכות' כעילה לדחיית תביעה על הסף.
סוף דבר, התביעה נמחקת.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רשות מקרקעי ישראל
נתבע: יעקב פימה
שופט :
עורכי דין: