ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שומרה חברה לביטוח בע"מ נגד ע.ע.מ. :

לפני כבוד ה שופטת עינת רביד

המבקשת

שומרה חב' לביטוח בע"מ

נגד

המשיב
ע.ע.מ.

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, כבוד סגן הנשיא, השופט ר' חיימוביץ, מיום 6.12.18 במסגרתו נפסקו למשיב פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: החוק), בסך של 631,593 ₪ ובתוספת שכר טרחת עו"ד, ובתוספת הוצאות בסך של 1,500 ₪.

המשיב יליד 1976, הגיש תביעה לבית משפט קמא בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו בשתי תאונות דרכים מיום 10.2.12 ומיום 12.4.12.
לצורך הערכת נכותו של המשיב מונו מומחים בתחום האורתופדי ובתחום אא"ג. בתחום האורתופדי נפסקה למשיב בגין התאונות נכות בשיעור 9.3% בגין פגיעה בעמוד שדרה צווארי ובגין פגיעה נוירולוגית ביד שמאל. המומחה לאא"ג, אשר בדק את המשיב , קבע , כי יש להעמיד את נכותו על 10% בגין פגיעה בחלק הוסטיבולרי בצורה קלה הגורמת לסחרחורות. סה"כ הנכות הרפואית המשוקללת של המשיב הועמדה על 18.37%.
בית המשפט קמא העמיד את נכותו התפקודית על 13%, זאת בהתחשב בכך שהמשיב איבד את עבודתו ללא קשר לתאונות, וכן נוכח חוות הדעת בתיק, העדר ממצאים רפואיים והפרזה.
אשר לנזקי המשיב נקבע, כי בגין הפסד לעבר יש לפסוק לו סך של 134,970 ₪ ; בגין הפסדי שכר לעתיד נפסק , כי חישוב שכרו ייעשה לפי השכר המשוערך טרם התאונות, ובהתאם לנכות של 13%, סך הכל נפסק למשיב בגין הפסדי שכר לעתיד 364,888 ₪ ובתוספת הפסדי פנסיה בסך של 64,300 ₪.
בהתייחס לעזרת הזולת נפסק למשיב סך של 10,000 ₪; בגין הוצאות רפואיות סך של 10,000 ₪ ; ובגין כאב וסבל עבור התאונה הראשונה סך של 32,891 ₪, ו בגין התאונה השנייה סך של 8,851 ₪.
סך כל נזקי התובע בגין התאונות הועמדו בפסק הדין על הסך של 631,593 ₪.
הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין
המבקשת הגישה הבקשה הנדונה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין וטענה, כי יש להפחית מפסק הדין סכום ניכר בשיעור של כ- 300,000 ₪ , ואף למעלה מכך. לטענת המבקשת היה מקום להעמיד את הנכות התפקודית על כמחצית מהנכות הרפואית, קרי 9%, ולחשב את הפסדי השכר על יסוד חמישים אחוז מחישוב אקטוארי, באופן בו הפסדי השכר לעבר היו עומדים על הסך של 45,000 ₪ והפסדי השכר לעתיד היו עומדים על הסך של 126,000 ₪, סך הכל הפחתה של 328,000 ₪ מהסכום שנפסק בגין רכיבים אלו על ידי בית משפט קמא.
לטענת המבקשת, בעבר לא נהגו לעכב פסקי דין כספיים, אך בשנים האחרונות חל שינוי בנושא זה בהקשר של פסקי דין בענף של נזקי גוף, שעיקרם צופה פני עתיד. לעניין זה מפנה המבקשת לע"א 8270/18 פלוני נ' פלונית, ע"א 6255/18 המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' עמית נמימי.
המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע של 250,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד כך שמתוך הסכום של 631,593 ₪ נטו ישולם למשיב הסך של 381,593 ₪ נטו.
לטענת המבקשת מפסק הדין עולה כי המשיב אינו אדם אשר הממון בכיסו וכי הוא משתכר כיום סכום, אשר לא יאפשר לו להחזיר בעתיד סכומים ניכרים של מאות אלפי שקלים, כאשר מנגד המבקשת היא חברת ביטוח , אשר אין חשש כי לא תוכל לפרוע את פסק הדין ככל שהערעור יידחה.
תשובת המשיב
המשיב הגיש תשובתו וטען כי יש לדחות הבקשה, וזאת בהתאם לפסיקה לפיה אין לעכב פסק דין כספי.
לטענת המשיב על פי הפסיקה על המבקשת הנטל להציב תשתית ראייתית באשר למצבו הכלכלי של המשיב. אך היא לא עשתה כן, והיא מתבססת על טענות כלליות ללא ראיות או תצהיר. לא הוכח כי המשיב מצוי בחובות או שיש לו נושים, ואין כל עובדה אחרת חריגה אשר יכולה להביא לחשש מפני השבת הכספים למבקשת.
עוד טוען המשיב כי המדובר בערעור אשר סיכוייו קלושים, ואף אם יתקבל הערעור לא צפויה הפחתה משמעותית בסכום שנפסק על ידי בית המשפט כך שאין צורך בעיכוב כלשהו.
דיון והכרעה
ראשית אציין כי המבקשת הגישה תשובה לתגובה, ללא שניתנה לה הזכות להגשתה. בהליכי ערעור אין זכות תשובה לתגובה שכן התקנה הרלוונטית היא תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, ולא תקנה 241(ג1), אשר אינה חלה בהליכי הערעור [ראו רע"א 8459/08 אלפרון נ' מנהל מקרקעין ישראל (13.10.08)].
ולגופה של בקשה.
בהתאם להלכה הפסוקה בעל דין זכאי, ככלל, ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק-הדין, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו. הגישה במקרים מסוג זה נוטה, אפוא, שלא לעכב את הביצוע, להוציא מצבים חריגים ויוצאי דופן. החריג מתממש כאשר עולה בידו של מי שחויב בביצועו של פסק הדין לשכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן זה שקיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו עא 5333/14 ‏ ‏ נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב אדמונד, מיום 13.10.14, וכן ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 675 (מהדורה עשירית, 2009). בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות", משמע, ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות ינוע לכיוון המבקש, ולהפך, כאשר המדובר בתנאים מצטברים.
בגדר מאזן הנוחות נשקלים גובה הסכום שכבר הועבר למשיב, גובה הסכום שלגביו מתבקש עיכוב; יכולת השבת המצב לקדמותו; מידת הנזק שתיגרם למשיב או הפגיעה ברווחתו שעה שמדובר בסכ ום חלקי מתוך סכום הפיצוי הכללי [ ע"א 3986/18 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (4.6.2018); ע"א 3559/17 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (9.5.2017) ].
בנסיבות העניין, עיקר טענותיה של המבקשת מופנות כלפי חיובים הצופים פני עתיד, אשר בעיכובם אין כדי לפגוע במשיב.
בנוסף, ובהתאם להלכה הפסוקה גובה הסכום שנפסק לטובת המשיב מהווה שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו במקרה שפסק הדין ייהפך בערעור (ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח נ' עזבון המנוח אלי אלבז). בהקשר זה יצוין כי החשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה אינו קושי פרטני הנוגע לאדם זה או אחר, וניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה. [לעניין זה ראו גם ע"א 5365/14 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' רמי מור 24.10.14) ].
במקרה הנדון ובשים לב לטענות המבקשת, ונוכח הסכומים שנפסקו לטובת המשיב, ובעיקר הפסדי השתכרות לעתיד, אני סבורה כי האיזון הראוי יהיה בעיכוב הסך של 140,000 ₪ מהסכום הכולל שנפסק לטובת המשיב. לגבי יתרת הסכום לא מצאתי כי יש להורות על עיכוב ביצוע.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת הדיון בערעור.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שומרה חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ע.ע.מ.
שופט :
עורכי דין: