ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל יעיש נגד י. י . ח . חרש בע "מ :

בפני כבוד ה שופטת עדי אייזדורפר

תובעים
1.שמואל יעיש
2.מרים יעיש
ע"י ב"כ עו"ד ברק ארד

נגד

נתבעות
1.י. י . ח . חרש בע "מ
2.אריחי מעיין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שמואל להב

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 247,138 ₪ לתשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מפגמים ואי התאמה בין מוצרי הקרמיקה והכלים הסניטריים שהזמינו מהנתבעות, לבין אלה שהתקבלו אצלם בפועל והותקנו בדירתם.
ביום 6.3.2013 הזמינו התובעים מהנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2 אריחי ריצוף, אריחים לחיפוי קירות, כיורים, אסלות, ברזים למקלחת ואריחים מעוצבים בסך כולל של 109,000 ₪ ( ההזמנה הוגשה וסומנה ת/1).

לטענת התובעים כבר במועד ביצוע ההזמנה הודגש בפני נציג הנתבעות כי התובעים חפצים בריצוף אחיד לכל הדירה, בצבע לבן.

התובעים טוענים כי המוצרים סופקו להם באיחור, ועם הגעתם התברר כי חלקם שבורים וסדוקים. מיד יצרו התובעים קשר עם הנתבעת 2, אשר נציג מטעמה הגיע לביתם. לאחר שנוכח לראות את מצב האריחים שסופקו, נלקחו האריחים השבורים והפגומים תוך שנציג הנתבעות שכנע את התובעים לקבל לידיהם את אריחי החיפוי לקירות האמבטיה מאחר ומדובר בסחורה שהובאה מחו"ל, להבדיל מהסחורה הפגומה שסופקה ממחסני הנתבעת. התובעים השתכנעו, אולם לאחר פתיחת האריזות של אריחים אלה, התברר כי הם רטובים ואף שבורים. בהנחיית הנתבעת, התובעים נדרשו להניח בצד את האריחים השבורים והובטח להם כי אלו יוחלפו.

על סמך הבטחות הנתבעת כי תוחלף הסחורה הפגומה, הוזמנו אנשי מקצוע לבצע את עבודת השיפוץ בדירת התובעים, ובכלל זה ריצוף הדירה.
לטענת התובעים, כתוצאה מהאיחור באספקת הסחורה, נאלצו לשלם לפועלים עבור 3 ימי עבודה שבהם לא ניתן היה לבצע עבודה בהעדר סחורה.
על פי כתב התביעה, לאחר תחילת ביצוע עבודות הריצוף התברר כי האריחים שסופקו אינם תואמים את ההזמנה שביצעו התובעים , שכן מדובר באריחים בעלי צבע שונה מזה שהוזמן על ידם, הם אינם לבנים כפי שהוזמן ואף קיימים בהם מספר גוונים.

שוב נקרא נציג הנתבעת לדירת התובעים, ולאחר שביקר בדירה אישר כי צבע אריחי הריצוף איננו תואם את הצבע שהוזמן ואף נוכח לראות כי קיימים מספר גוונים באריחים. כך גם אריחי החיפוי לקירות בחדרי הרחצה הם בעלי מספר גוונים שונים.
בנוסף טוענים התובעים כי בעת ביצוע ההזמנה המליץ להם נציג הנתבעות לבחור בריצוף מסוג מונע החלקה "אנטי-סליפ" למניעת החלקה בחדרי האמבטיה. לטענתם, שמעו לעצתו, והזמינו ריצוף שכזה, חרף העובדה שעלותו גבוהה יותר. אלא שהתברר כי הריצוף שסופק בפועל אינו מסוג "אנטי-סליפ".

פגם נוסף התגלה באחת האסלות שסופקה כאשר התברר כי יציאת הניקוז ממנה הינה בצורת אליפסה ולא עיגול. כתוצאה מכך נאלצו התובעים לרכוש צנרת חדשה בעלות 360 ₪. גם עניין זה גרם לעיכוב בביצוע העבודות בגינו שולם לקבלן סך של 3,000 ₪. בסופו של דבר הוחלפה האסלה עקב הטעות הנ"ל.

זאת ועוד, בהמשך, לאחר שהותקן כיור בחדר הרחצה, ובעת שעמלה התובעת על ניקיון הכיור, קילפה ממנו מדבקות ואז גילתה כי המדבקות הסתירו סדקים בכיור. גם בעניין זה פנתה התובעת לנתבעות ובביקור שערך נציג הנתבעות בדירת התובעים הבטיח להחליף את הכיור, בכפוף לחתימת התובעים על טופס ויתור תביעות נוספות. התובעים סירבו לחתום על הטופס, ולכן הכיור לא הוחלף.

בנוסף התובעים מציינים עוד כי ביטלו הזמנה של מתזי צד בשווי 1,100 ₪ אשר לא זוכו בגינה.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת הנדסית מטעמו של המהנדס מרדכי אדלר, ולפיה הריצוף ואריחי החיפוי שהותקנו בדירה אינם תואמים את הזמנת הדיירים, כך שקיימים הבדלים בגווני האריחים. כמו כן הריצוף איננו מסוג " אנטי-סליפ" וקיימים פגמים בכיור.

סך הכל שווי הליקויים והפגמים עומד על סך 209,675 ₪, כמפורט בחוות הדעת.

בנוסף עתרו התובעים לפצותם בגין ההוצאות שנגרמו להם, קבלת זיכוי בגין מערכת המתזים שבוטלה וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ₪ ובסך הכל 247,138 ₪ כמפורט בסעיף 83 לכתב התביעה.

הנתבעות הכחישו את כל המפורט בכתב התביעה. לטענתם בחרו התובעים את המוצרים אשר הוזמנו במיוחד מאיטליה מתוך קטלוג, והוסבר כי מדובר בזמן אספקה של כחודש וחצי כאשר בפועל סופקה הסחורה קודם לכן.

בניגוד למוסכם, דרשו התובעים שנהג הנתבעות יעלה את המוצרים לדירה המצויה בקומה א', ולמרות זאת לא חויבו על הובלה ופריקה.
נציגי הנתבעות שביקרו בדירה, לא הבחינו באריחים פגומים או שבורים, והסחורה שסופקה הייתה סגורה בארגז. לפנים משורת הדין, לאור התנהלותה הנסערת של התובעת 2, הוסכם כי הסחורה תושב למחסניה של הנתבעת 1 ותיארז מחדש.
למרות שמספר אריחים נשברו כתוצאה מהתנהלות התובעים עצמם, הסכימו הנתבעות להחליף את אותם אריחים שנשברו.
התובעים לא שילמו עבור פס דקור שהוזמן בסך 3,452 ₪ וחוב זה קוזז מול ביטול ההזמנה של מתזי הצד.
מבקר איכות מטעם הנתבעות שביקר בדירה, לא מצא כל פגם באריחים או בכיור ואף לא בגווני האריחים.
בניגוד לטענת התובעים, לא הוזמן ריצוף מסוג " אנטי-סליפ" והדבר אינו מופיע ב – ת/1.
הכיור המדובר הוחלף לשביעות רצון התובעים.
הנתבעות צירפו חוות דעת מטעמו של המהנדס לייזר צפירה ולפיה אריחי הריצוף והחיפוי הינם כפי שהוזמנו על ידי התובעים, כאשר קיימים הבדלי גוון קלים באריחים, האופיינים לאריחים מסדרת V2, כאשר הבדלים אלה הינם למעשה חלק מדוגמת האריח עצמו .

גם מומחה הנתבעות קבע כי ככל הנראה מדובר בריצוף שאיננו " אנטי-סליפ".
בסופו של דבר קבע מומחה הנתבעות כי מדובר באריחים תקניים, התואמים את אלו שהוזמנו על ידי התובעים, לא הוזמנו אריחי " אנטי-סליפ" ועל כן אין לחייב את הנתבעות בתשלום כלשהו לתובעים.
מומחה בית המשפט
בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת דירת התובעים, המהנדס גיל רפאל.

מחוות דעתו עולים הממצאים כדלקמן:
המומחה קבע כי הריצוף שסופק תואם את סוג הריצוף שהוזמן.
אריחי הריצוף בדירה הינם בעלי שונות פנימית כלשהי, ברמת V2, אשר משמעותו - שונות בינונית.
מטבע הדברים, לא יכול היה המומחה להתייחס לטענת התובעים כי עובדת היות האריחים מסוג V2 ומשמעות הדבר, לא הוסברה להם כלל ועיקר בעת ההזמנה, שכן מדובר בעניין עובדתי גרידא, המסור להכרעת בית המשפט, ועל כך בהמשך.
המומחה ציין כי ככל ויקבע כי עובדה זו אכן לא הוצגה לתובעים, ולא נמסר להם הסבר אודות משמעות הדבר, אזי עלות החלפת הריצוף הינה בסך 86,400 ₪.
עוד קבע המומחה כי אכן מדובר בריצוף שאיננו מסוג " אנטי-סליפ", אולם מאחר ואין כל חובה להתקין ריצוף שכזה, אין בכך כל ליקוי. המומחה ציין כי התובעים טענו שהזמינו ריצוף " אנטי-סליפ" לחדרי האמבטיה, והעריך כי לא סביר להתקין בחדרי האמבטיה אריחים שאינם מסוג " אנטי-סליפ". מטעם זה, ביחס לחדרי האמבטיה יש לראות בכך ליקוי, אשר עלות תיקונו עומדת על סך 1,750 ₪.

אשר לאריחי חיפוי קירות חדר הרחצה של מקלחת ההורים ושירותי האורחים, קבע המומחה כי האריחים שסופקו תואמים להזמנת התובעים ואין כל ליקוי בעניין זה, או בעניין אריחי הקישוט (דקור) שסופקו .

אשר לכיור במקלחת ההורים קבע המומחה כי נפל בו פגם, ועלות החלפתו, ככל ויקבע כי הפגמים הינם באחריות הנתבעת, עומדת על סך 3,100 ₪.

דיון והכרעה
מסקירת טענות הצדדים וחוות דעת המומחים המצויות בתיק בית המשפט עולה כי קיימת מחלוקת בשאלה האם מדובר באריח מסוג V2, דהיינו, כזה אשר שוני בגוון הינו חלק אינהרנטי מהדוגמא של האריח עצמו, או שמא אין המדובר כלל באריח מסוג כזה.

מעבר לכך, גם אם יקבע כי מדובר באריח מסוג V2 יש להכריע בשאלה העובדתית האם הוסבר לתובעים עניין זה ומשמעותו בעת ביצוע ההזמנה, אם לאו.
מומחה התובעים לא התייחס בחוות דעתו לשאלת הסיווג של האריח ככזה שהינו באופיו בעל שונות פנימית בגוון, רמה כזו או אחרת. לראשונה עלתה סוגיה זו בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעות, אשר ציין בסעיף ד.3 לחוות דעתו ( עמ' 5):
"הגוונים הקיימים בסדרת האריחים שנבחרה היא (כך במקור) חלק מהמרקם ומהגוון המאפיין את דגם האריח עצמו" (ההדגשה במקור).
מומחה בית המשפט הרחיב בעניין זה בחוות דעתו ופירט את סוגיית השוני בגוונים.

מחוות דעתו עלה כי במערכת התקינה הישראלית אין התייחסות לשונות בגווני האריחים, והדבר זוכה להתייחסות בתקינה אמריקאית, שם קיימות מספר דרגות של שונות, V1 עד V4, כאשר V1 מייצג העדר שונות לחלוטין, בעוד V4 מייצג שונות ניכרת.

עוד ציין מומחה בית המשפט כי הנתבעת 1 עצמה ערכה דף מידע מטעמה, נושא לוגו שלה, ובו מפורטת השונות, בהתאם לדרגות הנ"ל - V1 עד V4 ( עמ' 6 לחוות דעתו של מומחה בית המשפט).
בחקירתו הנגדית של מומחה בית המשפט הוצג בפניו קטלוג הנתבעות (אשר לטענת הנתבעות התובעים בחרו ממנו את האריחים). מן הקטלוג עלה כי דגם 848 שהוזמן על ידי התובעים כלל איננו מצוין כדגם מסוג V2. דהיינו, כלל לא ברור האם אכן מדובר בדגם שהשונות בו היא שונות בינונית כפי שמיוחס לאריח מסוג V2. עם זאת הבהיר המומחה, כי כך או אחרת, וחרף המופיע בקטלוג, מדובר באריחים מסוג V2 מבחינת השונות הפנימית בגוון שלהם ( עמ' 10 שורות 34 – 36), וזאת על יסוד התרשמותו מן האריחים בפועל בדירה, והשוני בגוון שלהם.

להשלמת סוגיה זו - היותם של האריחים שהוזמנו על ידי התובעים אריחים מסוג V2, בעלי שונות פנימית בינונית בגוון - יצוין כי ביום 9.4.18 הוגשה מטעם הנתבעות בקשה להוספת תצהיר משלים מטעם העד ירון יוספני. לתצהיר המשלים של מר יוספני צורף מכתבה של החברה היצרנית, המבהיר כי האריחים שהוזמנו על ידי התובעים הינם אריחים מסוג V2. בהחלטה מיום 16.4.18, ולאחר שנשמעה עמדת התובעים בעניין זה, צורפה הראיה לתיק בית המשפט.

אלא שכך או כך, וגם בהינתן שמדובר באריח בעל שונות בדרגת V2, דהיינו שונות פנימית בינונית, יש מקום לקבל את טענות התובעים. שכן, לטענתם, ביקשו באופן חד משמעי ריצוף בגוון אחיד, לבן, וטענה זו לא נסתרה. מנגד, טענת הנתבעות לפיה הסבירו לתובעים כי האריח שבחרו בפועל הוא בעל שונות פנימית בגוון , לא הוכחה כלל וכלל, כפי שיפורט להלן.

סעיף 16 לחוק המכר תשכ"ח – 1968 קובע:
"הייתה אי ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו – 15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה".
הנתבעות אינן חולקות על כך כי רמת השונות והיותו של האריח בעל שונות פנימית בגוון, ברמת V2, כל אלה היו ידועים לה ן בעת ביצוע ההזמנה. לטענתן, נמסר לתובעים הסבר מפורט על כך ועל משמעות השונות, והדבר מצויין בקטלוג ו מופיע על גבי מדבקות באולם התצוגה.

התובעת העידה בחקירתה כי בחרה את האריח על סמך אריח אחד בודד שהוצג על קיר התצוגה אצל הנתבעת וביקשה את אותו אריח בצבע לבן, ביחס לכל הריצוף בבית. התובעת אישרה כי ידעה שבאריח קיימים ניבים כלשהם אולם הצבע של האריח שביקשה היה לבן. עוד טענה התובעת כי את הקטלוג שהוצג בפני מומחה בית המשפט בחקירתו כלל לא ראתה בעת ביצוע ההזמנה, והוצג לה פרוספקט בעל שני עמודים בלבד, כאשר אריח לבן לא הוצג לה מעולם.

התובעת העידה עוד כי פנתה לנתבעות על סמך המלצה של קרוב משפחה וסמכה על אנשי הנתבעת על רקע המוניטין של החברה. עוד העידה כי הובהר לה באולם התצוגה שההזמנה מבוצעת באופן מיוחד מאיטליה משום שבארץ לא קיים אריח לבן ( עמ' 19 שורות 30 – 34). עדותה זו של התובעת נמסרה באופן עקבי, בתצהירה ובחקירתה, בפשטות, ללא כל ניסיון התחמקות, ועוררה אמון נוכח ישירותה ופשטותה.
למרבה הפלא, לא נשאלה התובעת דבר וחצי דבר על ההסברים שנמסרו לה בעת ביצוע ההזמנה באשר לשונות הפנימית בגוון האריחים, וזאת חרף טענת הנתבעת כי אנשי המכירות אצלה מונחים ומתודרכים לפרט בפני לקוחות את סוגיית השונות בגוון ולהסביר את משמעות הדבר באופן מפורש, כפי שאף היה בעניינם של התובעים ( סעיף 11 לתצהירו של ירון יוספני מטעם הנתבעות, סעיף 10 ג' לתצהירו של מר שמואל דויטש מטעם הנתבעות, אשר ציין כי השתמש במונח V2 בעת ההסבר שמסר לתובעים באופן מפורש).

למרות שהנתבעות היו ערות לטענת התובעים כי לא הוסבר להם דבר ביחס לשוני פנימי בגוון, וכי מלכתחילה הזמינו אריחים בצבע לבן אחיד, וחרף טענות עדי הנתבעת כי סוגיית השוני בגוון הוסברה לתובעים באופן מפורש וחד משמעי, לא נשאלו התובעים על כך דבר בחקירתם.

כך לא עומתו התובעים עם טענות נציגי הנתבעת כי הוסבר להם שמדובר באריח בעל גוונים שונים, וכמובן לא עומתו עם טענתו של דויטש כי ציין בפניהם במפורש את המונח V2 במסגרת הסבר שניתן להם. מדובר בליבת המחלוקת בין הצדדים, והעובדה כי התובעים לא נשאלו על כך דבר רובצת לחובת הנתבעות, כך שטענת התובעים כי לא הוסבר להם דבר בעניין זה, בעינה עומדת.

זאת ועוד. למרות טענות נחרצות מצד הנתבעות בתצהירי העדים מטעמן, לפיהן במקרה של בחירת אריח שאיננו מצוי במלאי החברה ואיננו מוצג באולם התצוגה, מפורט הדבר בפני הלקוח ומצוין בגוף ההזמנה, תוך שמר דויטש מסר בתצהירו כי "נהג במשנה זהירות" בעניינם של התובעים מאחר ובחרו דגם שלא הוצג באולם התצוגה, הרי שבהזמנה נשוא תביעה זו לא צוין דבר ביחס לשונות בגווני האריח או להסבר שניתן לתובעים בעניין זה.

הדברים מתחדדים לאור כך שאין מחלוקת שהתובעים בחרו את האריח מתוך קטלוג או פרוספקט ולא על יסוד אריח שהוצג בפניהם באולם התצוגה של הנתבעת, וכפי שפורט לעיל, בקטלוג שהוצג בפני מומחה בית המשפט בחקירתו, אותו קטלוג אשר הנתבעת טוענת שהוצג בפני התובעים בעת בחירת האריחים, כלל לא מצוין כי האריח שנבחר על ידי התובעים הינו מסוג V2.

עולה מכאן כי גם אם מדובר באריח בעל שונות בינונית, מסוג V2, וגם אם האריח שסופק תואם את ההזמנה שבוצעה על ידי התובעים, הרי שבניגוד להוראות סעיף 16 לחוק המכר, הנתבעת לא עמדה בחובתה לפרט בפני התובעים ולהסביר להם את עובדת קיומו של שוני פנימי בגוון האריחים וזאת למרות שהתובעים ציינו בפניה כי רצונם בריצוף לבן.

לא עלה בידי הנתבעות להוכיח את הטענה כי הדבר הוסבר לתובעים והעובדה כי התובעים לא נשאלו על כך דבר, רובצת לחובת הנתבעות ומחזקת את גרסת התובעים.

יש לדחות את טענת הנתבעות כי התובעים מנועים מלעורר את הטענה בדבר אי ההתאמה מאחר והמשיכו וריצפו את דירתם בריצוף שסופק להם חרף אי ההתאמה שנגלתה לעיניהם, ובכך למעשה ויתרו על טענת אי ההתאמה.

טענות התובעים באשר לתלונות שהציגו בפני נציגי הנתבעות ביחס לקיומם של גוונים שונים באריחים, בניגוד להזמנתם, לא נסתרו. התובעים שבו והעלו את תלונותיהם בעניין גוון האריחים בפני נציגי הנתבעות מספר פעמים, החל מהרגע שהסחורה סופקה לדירתם, במשך תהליך עבודת הריצוף וגם לאחר מכן, ושבו וטענו כי קיימים באריחים הבדלי גוונים בניגוד לכך שהזמינו אריח לבן. כתוצאה מתלונות אלה ביקרו בדירת התובעים נציגי הנתבעת פעמיים.

מעבר לכך, ולאחר שלא קיבלו מענה, שלחו התובעים מכתב לנתבעת ולאחר מכן פנו להגשת תביעה משפטית.

מהתנהלות זו ניתן ללמוד כי התובעים מעולם לא ויתרו על הטענה לפיה סופקו להם אריחים בעלי שונות בגוון, בניגוד ובחוסר התאמה להזמנתם – אריחים לבנים.

יתרה מכך, הנתבעות הן שמסרו לתובעים תשובות כאלה ואחרות אשר גרמו לתובעים להשתכנע ולהמשיך בתהליך הריצוף. כך מסרו נציגי הנתבעות לתובעים כי אריחים שאינם תואמים יוחלפו וכן נטען על ידי נציגי הנתבעות כי לאחר שימוש בחומר ניקוי מסוים, האריחים יתבררו כלבנים ( עמ' 22 שורות 29 – 33, עמ' 24 שורות 17 – 20, עמ' 26 שורות 25 – 27).

תשובות אלה של הנתבעות גרמו לתובעים להמשיך בתהליך הריצוף, מתוך תקווה כי בסופו של דבר יתברר כי האריחים הינם לבנים כפי שהוזמנו על ידם, ורק לאחר שפעלו התובעים על פי הנחיית הנתבעות, והתברר כי לא כך הם פני הדברים, פנו להגשת תביעה.

משכך, אין כל ממש בטענה כי בשלב כזה או אחר במהלך השתלשלות העניינים בין הצדדים, ויתרו התובעים על טענתם בעניין גוון האריחים וחוסר ההתאמה.

העובדה שהתובעים שלחו לנתבעות מכתב שנוסח על ידם, ובו דרישת פיצוי מצומצמת בהרבה מזו הנדרשת במסגרת כתב התביעה, איננה רובצת לחובתם, ואין בה כדי להביא לדחיית טענותיהם.

מדובר בתובעים שאינם בעלי השכלה משפטית, אשר מצאו לנכון לפנות במכתב אל הנתבעות על רקע כל השתלשלות העניינים המתוארת וכחלק מן ההתנהלות שפורטה והטענות שהעלו התובעים בפני נציגי הנתבעות באשר לחוסר ההתאמה באריחים.

אך טבעי הדבר כי לאחר שפנו ליעוץ משפטי, ואף קיבלו חוות דעת מקצועית באשר לשווי הפגמים, דרישת הפיצוי הכספי השתנתה בהתאם.
התובעים טוענים כי הזמינו אריחי " אנטי-סליפ" לחדרי האמבטיה וסופקו להם אריחים שאינם מסוג זה.

לטענת הנתבעת סירבו התובעים לרכוש ריצוף מסוג זה, והעדיפו לרכוש אריחים בעלי גימור מאט להבדיל מגימור מבריק.

במחלוקת העובדתית שבין הצדדים בעניין זה, נראה כי האמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט מטה את הכף לקבלת טענות התובעים.

מדובר בתובעים בעלי משפחה, הורים לילדים קטנים, כאשר התוספת הכספית עבור רכישת אריחים מסוג " אנטי-סליפ" הינה שולית ביותר ביחס לסך כל ההזמנה שבוצעה על ידם (850 ₪). בנסיבות אלה גרסת עד הנתבעת, מר דויטש, לפיה התובעים לא רצו לרכוש אריחי " אנטי-סליפ" משוללת היגיון ואיננה סבירה.

אשר לטענות בדבר הכיור הפגום שסופק לתובעים:

התובעת טענה בתצהירה כי במסגרת הניקיון שערכה בדירה, קילפה את המדבקות שהודבקו על גבי הכיור, ואז התברר כי המדבקות הסתירו מאחוריהן סדקים. התובעת ציינה כי פנתה מיד בעניין זה לנתבעות, ולאחר שהגיע נציג הנתבעות לדירה וראה את הפגמים בכיור, הבטיח להחליפו (סעיפים 100-102 לתצהיר התובעת).

הנתבעות טענו מנגד כי בבדיקה שערך מבקר האיכות מטעמם עלה כי השבר בכיור נגרם לאחר שסופק, תוך כדי תהליך התקנתו בבית התובעים (סעיף 24 לתצהיר מר יוספני, סעיפים 7-10 לתצהיר מר שבתאי).

עיון בתמונות הכיור שצולמו במסגרת חוות דעתו של מומחה בית המשפט מלמד כי בניגוד לנטען על ידי התובעים, אין המדובר בסדקים, אלא בפגיעות כתוצאה ממכות חיצוניות (סעיף 1.4., עמ' 11 לחוות הדעת). אופי הפגיעות המופיע בתמונות אינו עולה בקנה אחד עם טענות התובעים כי מדובר ב"סדקים" שהוסתרו מאחורי מדבקות , ומתאים יותר לטענת הנתבעות באשר לאופן קרות השברים.

משכך, לא מצאתי מקום לקבל את טענות התובעים בנקודה זו.

אין מחלוקת עובדתית שהאסלה שסופקה הייתה בעלת פתח אליפטי ולא עגול כפי שהוזמן, דבר אשר הצריך מן התובעים לרכוש צנרת מתאימה.

לא נסתרה טענת הנתבעות לפיה התובעים לא שילמו עבור פס הקישוט (דקור) שהוזמן על ידם, ועל כן קוזזה עלות פס הקישוט אל מול התשלום שבצעו התובעים עבור רכישת מתזי צד, שהזמנתם בוטלה. טענת התובעים כי פס הקישוט סופק כתחליף וכפיצוי לאריחים שבורים (סעיף 91 לסיכומי התובעים), לא הוכחה. משכך, אין מקום לפסוק לתובעים סכום כשלהו בגין רכיב זה.

התובעים שילמו עבור מתזי הצד סך של 1,100 ש"ח.
עלות אריחי הקישוט – 3,452 ₪, ועל כן יש לחייב את התובעים בגין רכיב זה בסך של 2,352 ₪.

טענת התובעים באשר לעלות ימי העבודה של הפועלים אשר נשכרו לביצוע העבודה, ונאלצו להמתין בגין העיכוב באספקת הסחורה לא הוכחה במספר מישורים: ראשית לא הוכח התשלום שבוצע לפועלים כנטען, ומעבר לכך לא הוכח כי הסחורה סופקה באיחור.

אשר לפיצוי בגין עוגמת הנפש, מחד גיסא יש ליתן את הדעת לעובדה כי בסופו של יום הריצוף בדירה אינו תואם את הריצוף שרצו התובעים, וזאת בעיקר משום שלא נמסר להם הסבר מפורט כנדרש באשר לשונות האפשרית הקיימת בסוג האריח שבחרו. מאידך גיסא, אינני סבורה כי יש לקבל את טענות התובעים שלא ניתן להם שירות. נציגי הנתבעות ביקרו לא פעם בדירתם, וממסכת האירועים כפי שהיא מתוארת על ידי התובעים עצמם עולה כי הנתבעות לא התעלמו כלל מפניות התובעים, סרו לדירה, ערכו בדיקות ונתנו מענה, גם אם היה זה מענה שלא לרוחם של התובעים.

סוף דבר, על יסוד כל האמור לעיל ולאור העלויות המפורטות בחוות הדעת שהוגשה על ידי מומחה בית המשפט, הנני מורה כי הנתבעות ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים:
- סך של 86,400 ₪ בגין הריצוף שסופק בפועל, אשר חרף היותו הריצוף שהוזמן על ידי התובעים, התברר כי הנתבעות לא מסרו לתובעים כל הסבר ביחס לאופי הריצוף ולכך שמדובר בריצוף בעל שוני פנימי בגוון ( V2), וזאת למרות הידיעה כי רצונם של התובעים בריצוף בצבע לבן.
- סך של 1,750 ₪ בגין אספקת ריצוף שאיננו מסוג " אנטי-סליפ" לחדר הרחצה במקלחת ההורים.
- סך של 360 ₪ בגין רכישת הצנרת הנוספת.
- סך של 7,500 ₪ בגין עוגמת הנפש.
- מסכומים אלה יופחת סך של 2,352 ₪, חוב התובעים בגין אריחי הקישוט, לאחר קיזוז התשלום שבוצע עבור מתזי צד, שהזמנתם בוטלה.
סה"כ ישלמו הנתבעות לתובעים סך של 93,658 ₪.
בנוסף יישאו הנתבעות בהוצאות התובעים ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ט, 05 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמואל יעיש
נתבע: י. י . ח . חרש בע "מ
שופט :
עורכי דין: