ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנאל אגבאריה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד ה שופטת קרן כהן

המערערת
מנאל אגבאריה
ע"י ב"כ עו"ד עז אלדין ג'אברין
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רואד סואעד

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר לעניין שירותים מיוחדים מיום 5.2.2018, אשר קבעה כי המערערת אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב פעולות היום-יום ברוב שעות היממה.

העובדות
המערערת ילידת 1998.

ביום 17.9.2017 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון (נכות כללית) כי למערערת נכות רפואית יציבה משוקללת בשיעור 83% בגין הליקויים הבאים: הגבלת לעיסה (20%), שיבוש בדיבור (20%), חולשה קלה דיסטלית ביד ימין (20%) , חולשה קלה דיסטלית ביד שמאל (20%), CAVUS דו צדדי (20%), הגבלה בברכיים (20%) ופיגור שכלי קל (40%) .

ביום 14.9.2017 העריך רופא א.א.ג את השפעת הליקויים על כושרה של המערערת להשתכר, בזו הלשון: "לא כשירה לעבודות הדורשות דיבור רהוט".

ביום 11.12.2017 נערכה למערערת הערכת תלות על ידי רופא , שבה נקבע שהיא בגדר "עצמאית או אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב פעולות היום-יום ברוב שעות היממה".

ביום 5.2.2018 התכנסה ועדת הערר לדון בעניינה של המערערת. הוועדה שמעה את דברי בא כוח המערערת ולאחר שבדקה את המערערת ציינה כי היא סובלת מ"פיגור שכלי קל, הגבלת לעיסה, הגבלות אורטופדיות".

בהמשך פירטה את אופן תפקוד המערערת בפעולות היום-יום ( ADL), וקבעה כך:
בסעיף הניידות בתוך הבית נקבע כי המערערת עצמאית מכיוון ש "נכנסה לחדר הוועדה ישובה על כיסא גלגלים. בבית לדברי האם הולכת עם הליכון, יושבת וקמה בעצמה".
בסעיף ההלבשה נקבע כי המערערת עצמאית מכיוון ש "על פי החומר הרפואי שקיים בתיק כבר מגיל 8 הייתה מסוגלת לבצע את פעולות הלבוש ורק הייתה צריכה לטיפול בגימור. הוועדה מתרשמת שקיימות יכולות לבצע פעולות הפשטה והלבשה של בגדיה בעצמה".
בסעיף הרחצה נקבע כי המערערת עצמאית מכיוון ש"קיימות יכולות לבצע רחצת פנים וגוף בישיבה על כסא בעצמה".
בסעיף האכילה נקבע כי המערערת זקוקה לסיוע מועט מכיוון ש "קיימות בעיות לעיסה אך התובעת אוכלת ושותה לבד. זקוקה לעזרה בחימום והגשה בגלל תלות בהליכון ".
בסעיף ההיגיינה אישית נקבע כי המערערת עצמאית מכיוון שהיא "שולטת על הסוגרים. משתמשת בעצמה בשירותים כולל ניידות, הלבשה והיגיינה".
בסעיף ההשגחה נקבע כי המערערת אינה זקוקה להשגחה מכיוון ש "על פי האבחון של האגף לטיפול באדם המפגר שנעשה לנכה שהייתה בת 8 נכתב שעושה עבודות בית, מתמצאת בסביבת הבית, הולכת לחנות לקנות חטיף, אוהבת חברה ואוהבת קשר עם בני גילה, הפנימה כללי בטיחות, זהירה ולכן הועדה מוצאת שגם כיום אינה זקוקה להשגחה צמודה ומתמדת ".

לאחר מכן בחנה הוועדה אופן תפקודה של המערערת בפעולות משק הבית (IADL), וקבעה כך:
בסעיף אכילת המזון נקבע שהמערערת זקוקה לסיוע במידה רבה מכיוון ש "יכולה לאכול מוצר מוכן באריזה פשוטה".
בסעיף הפעלת מכשירים נקבע שהמערערת זקוקה לסיוע מעט מכיוון ש "יכולה להפעיל מכשירים חשמליים ברמה בסיסית".
בסעיף אחזקת הבית נקבע כי המערערת זקוקה לסיוע במידה רבה מכיוון ש "מסוגלת לבצע פעולות בסיסיות של סידור הבית באופן חלקי".
בסעיף הטיפול התרופתי נקבע כי המערערת זקוקה לסיוע במידה רבה מכיוון ש "זקוקה להכנה יומיומית של תרופות".
בסעיף הקניות נקבע כי המערערת תלויה לחלוטין מכיוון ש "לא יכולה לבצע ולתכנן קניות".
בסעיף סידורים מוסדיים וכספים נקבע כי המערערת זקוקה לסיוע מועט מכיוון ש "זקוקה לליווי למוסדות בגלל מגבלה פיזית".

לסיכום קבעה הועדה כי "לאחר ששמעה את דברי העו"ד ובדקה את התובעת ומוצאת שאינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב פעילות היום יום ולפיכך הערר נדחה ".

על החלטה זו הוגש הערעור.

טענות הצדדים
המערערת טענה כי הוועדה שגתה בהערכת תלותה בזולת בביצוע פעולות היום-יום. המערערת צריכה השגחה בעת האכילה בשל קשיי הלעיסה. כמו כן, המערערת אינה יכולה להתלבש בעצמה, ועדות קודמות קבעו כי היא זקוקה לסיוע מועט והיא זקוקה לעזרה בכפתור הבגדים. עוד נטען כי מהמסמכים הרפואיים עולה שהמערערת זקוקה לסיוע בתחום ההלבשה והרחצה, אולם הוועדה התעלמה ממסמכים אלה. הוועדה אף התעלמה מהתלונות על קיומה של הרטבת לילה ושהיא מקבלת טיפול תרופתי לבעיה זו. עוד נטען כי הוועדה לא הביאה בחשבון את מגבלותיה בניידות ואת הקושי בשימוש בכיסא גלגלים והליכון. כמו כן, מצבה הרפואי של המערערת החמיר ולא ניתן ללמוד על יכולותיה התפקודיים ממצבה בגיל 8. הוועדה התעלמה מהמגבלה השכלית של המערערת בעת הקביעה כי היא זקוקה לסיוע מועט בעת ביצוע סידורים מוסדיים וכספיים. לסיכום נטען כי הוועדה לא נימקה את החלטתה כראוי.

מנגד טען המשיב כי לא נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה. הוועדה קבעה את מידת הסיוע לה זקוקה המערערת על פי שיקול דעתה המקצועי בהחלטה מנומקת.

הכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו, מהנימוקים שיפורטו להלן.

תפקידה של ועדת ערר לשירותים מיוחדים הוא לבדוק את מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת, את הצורך בהשגחה עליו ואת התקופה שבה המבוטח תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה. מבחני הזכאות לשירותים מיוחדים הם מבחני התפקוד במסגרת הביתית ובפעולות משק הבית היומיומיות (ADL ו-IADLׂ) . תכלית מתן הקצבה היא לעזור ולסייע למבוטח בביצוע פעולות היום-יום במסגרת משק ביתו.

כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

עוד נציין כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. בעניין לביא נפסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

פעולות היום יום (ADL)
אקדים ואציין כי לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת הוועדה בכל הנוגע למידת תלותה של המערערת בזולת בביצוע פעולות היום-יום בתחום הניידות והאכילה.
לעניין תחום הניידות: המערערת מתניידת בתוך הבית בכוחות עצמה בעזרת הליכון ומסוגלת לקום ולהתיישב באופן עצמאי וללא עזרה. לפיכך, קביעת הוועדה שהיא עצמאית בתחום הניידות מובנת וברורה.
לעניין תחום האכילה: הוועדה הייתה ערה לכך שהמערערת תלויה בהליכון לצורך התני ידות בבית ולמגבלה בלעיסת המזון. לפיכך נקבע שהיא זקוקה לסיוע מועט. קביעת הוועדה מנומקת וברורה.
בנסיבות אלה, שוכנעתי כי בתחום הניידות והאכילה לא נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה, שכן החלטות הוועדה מנומקות וברורות.

שונים הם פני הדברים בנוגע לקביעות הוועדה בכל הנוגע למידת תלותה של המערערת בזולת בביצוע פעולות היום-יום בתחום ההלבשה, הרחצה וההיגיינה האישית.
לעניין ההלבשה: הוועדה לא ביקשה מהמערערת להדגים פעולות של לבישת בגדים או פשיטתם אלא הסתמכה על דו"ח אבחון מיום 9.7.2006, דהיינו כ-12 שנה לפני מועד התכנסותה של הוועדה. כמו כן, קביעת הוועדה שלפיה המערערת עצמאית בתחום זה אינה מתיישבת עם הטענות שלפיהן המערערת זקוקה לדרבון בעת ההתלבשות, לעזרה בגימור, אינה מסוגלת לכפתר בכוחות עצמה, וקיימת החמרה במצבה הרפואי מבחינת הליקויים האורתופדיים. לפיכך, נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה.
לעניין הרחצה: קביעת הוועדה שלפיה המערערת עצמאית אינה מתיישבת עם הטענות שהיא זקוקה לדרבון, להכנת תנאי הרחצה ולהשגחה בזמן הרחצה ולא ברור אם הוועדה הביאה טענות אלה במכלול שיקוליה. לפיכך, נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה.
לעניין ההיגיינה האישית: קביעת הוועדה שהמערערת שולטת על הסוגרים אינה מתיישבת עם הטענות להרטבת לילה. כמו כן, הקביעה כי המערערת עצמאית אינה מתיישבת עם הטענות בנוגע לכך שהיא זקוקה לסיוע בניקיון בזמן המחזור החודשי . לפיכך, נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה גם בתחום זה.
בנסיבות אלה, מצאתי כי נפלו פגמים משפטיים בעבודת הוועדה בתחום ההלבשה, הרחצה וההיגיינה האישית.

פעולות משק הבית ( IADL)
מעיון בהחלטת הוועדה אציין כי צודקת המערערת בטענותיה בנוגע לפגמים שנפלו בהחלטת הוועדה בכל הנוגע לאחזקת הבית ולסידורים מוסדיים וכספיים, ואסביר.
לעניין אחזקת הבית: קביעת הוועדה שהמערערת מסוגלת לבצע פעולות בסיסיות של סידור הבית באופן חלקי אינה מתיישבת עם העובדה שה יא מוגבלת בניידות בשל השימוש בהליכון. כמו כן, מעיון בהערכת התלות שנערכה למערערת ביום 11.12.2017, קרי – חמישה חודשים לפני התכנסות הוועדה, עולה כי נקבע בה שהמערערת "לא מסוגלת לבצע פעולות אחזקת הבית". לא ברור מדוע סבורה הוועדה כי המערערת מסוגלת לבצע פעולות בסיסיות של סידור הבית ועל אילו מסמכים הסתמכה בקביעה זו. הוועדה לא נימקה החלטה ולא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה. בנסיבות אלה, נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה בעניין זה.
לעניין סידורים מוסדיים וכספיים: הוועדה קבעה בנוגע ל"קניות" כי המערערת אינה מסוגלת לבצע ולתכנן קניות. לעומת זאת , בנוגע ל"סידורים מוסדיים וכספיים" קבעה הוועדה שהיא זקוקה לסיוע מועט. על פני הדברים מדובר בקביעה שאינה ברורה, שכן אם המערערת אינה מסוגלת לתכנן את קניותיה ולבצען כיצד היא יכולה לתכנן את הסידורים המוסדיים והכספיים ולבצעם. עוד אציין שבהערכת התלות מיום 11.12.2017 נקבע כי המערערת תלויה לחלוטין בעזרת הזולת מכיוון שהיא "לא מסוגלת לנהל כספים וזקוקה למינוי מקבל קצבה" ובהערכת רופא א.א.ג נכתב כי אינה כשירה לעבודות שדורשות דיבור רהוט בשל קשיי דיבור . בנסיבות אלה, קביעת הוועדה שלפיה המערערת זקוקה לסיוע מועט אינה מנומקת ואינה ברורה. בכך, נפל פגם משפטי בעבודתה.
בנסיבות אלה, נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה בנושאים הבאים: אחזקת הבית וסידורים מוסדיים וכספיים.

סוף דבר
הערעור מתקבל בחלקו.

עניינה של המערערת יוחזר לוועדת הערר לעניין שירותים מיוחדים כל מנת שתשוב ותבחן את מידת תלותה של המערערת בזולת בתחומים הבאים: הלבשה, רחצה, היגיינה אישית, אחזקת הבית וסידורים מוסדיים וכספיים.
הוועדה תתייחס לטענות שלפיהם המערערת זקוקה לדרבון בלבוש וברחצה, לעזרה בגימור ובכפתור, לצורך בהכנת תנאי הרחצה, לצורך בהשגחה בעת הרחצה, לקשיי ההתנקות בעת המחזור החודשי ולהרטבת הלילה. הוועדה אף תתייחס לטענות בדבר ההחמרה שחלה במצבה של המערערת מאז היותה בת שמונה. כמו כן, תסביר הוועדה את קביעתה שלפיה המערערת זקוקה לסיוע מועט באחזקת הבית בשים לב לליקוייה וכן את הפער בין קביעתה בנושא הקניות לבין קביעתה בנושא "סידורים מוסדיים וכספיים" , תוך התייחסות לכך לקשיי הדיבור של המערערת.

הוועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, לבקש מהמערערת להדגים פעולות כלשהן לצורך הערכת מידת התלות שלה לעזרת הזולת בביצוע פעולות אלה.

הוועדה תנמק החלטתה.

המערערת ובא כוחה יוזמנו לדיון בפני הוועדה.

המשיב ישלם למערערת, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪. לא ישולם סכום זה, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' חשוון תשע"ט, (17 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: מנאל אגבאריה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: