ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמנון גודעי נגד המוסד לביטוח לאומי :

27 ספטמבר 2018
לפני: כבוד השופטת מיכל נעים דיבנר

התובע:
אמנון גודעי ת.ז. XXXXXX926
ע"י ב"כ עו"ד טל אלבוים

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י המחלקה המשפטית תל אביב

החלטה

1. מינוי מומחה רפואי
דר' יבגני לייקין מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
2. צד המבקש להתנגד למינוי המומחה שלעיל בתיק זה, יעשה כן בהודעה מנומקת בתוך 7 ימים.
3. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
4. מובהר, כי הצדדים אינם רשאים לפנות למומחה באופן ישיר, אלא אך ורק באמצעות בית הדין.
5. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. כרטיסיו הרפואיים של התובע משירותי בריאות כללית – תיק כללי ותעסוקתי (לרבות תיק תעסוקתי נוסף) .
ב. חומר רפואי שצורף לכתב התביעה – נספח 3.
ג. תקציר מאמר שצורף לכתב התביעה – נספח 4.
ד. המאמר המלא כפי שצורף להודעה מיום 26.9.18 וכן פרסום בנושא.
ה. מסמכים מתוך אתר המוסד לבטיחות ולגהות – נספחים 5-6 לכתב התביעה.
6. לתשומת לב המומחה: הכלל בבית הדין לעבודה הוא שאין בודקים את התובע, אלא אם המומחה מבקש לעשות כן באופן חריג.
7. העובדות
התובע יליד שנת 1944, עבד כמסגר משנת 1970 ועד לפרישתו ב- 9/2011, במפעל מנועי מטוסים של התעשיה האווירית בלוד (להלן – המפעל).
בשנים 1970-2005 עבד התובע בענף חלקים חמים במפעל המנועים. (סע' 2 לתצהירו; עמ' 5, ש' 2-5). (ב"חלקים חמים" הכוונה לחלקים של מפלט מנועים).
בשנים 2005-2011 עבד התובע בענף casing במפעל המנועים.
התובע עבד 5 ימים בשבוע, בין השעות 07:00-16:00 ובנוסף, לעיתים עבד בימי שישי ושבת עד השעה 17:00.
התובע עבד בתפקיד ראש מדור. מדובר בניהול מקצועי כאשר 90% מהזמן התובע ביצע את העבודה בעצמו, וביתר הזמן שימש כמנהל מקצועי של 6-8 עובדים.
בתקופת עבודתו הראשונה עבד התובע בהאנגר בגודל של 400-500 מ"ר הכולל תקרה בגובה 5-6 מטרים, ובו עבדו עשרות עובדים בתפקידים שונים לרבות מסגרים, רתכים ומשחיזנים, בחלל עבודה אחד. במבנה עצמו קיימות דלתות כנף גדולות, וונטות בתקרה וחלונות שהושארו סגורים בכל העת, לעמדות עבודה של הרתכים היה צינור יניקה מקומי.
עבודת התובע כמסגר, כללה את הפעולות הבאות:
בשלב הראשון, קבלת חלקים ממחלקת ביקורת חלקים. החלקים כללו סדקים ועיוותים, התובע נדרש להחליק את העיוותים ולהכין את הסדקים לריתוך. החלקים היו עשויים ממתכות שונות כגון: אלומיניום, טיטניום, ברזל, פלדה, נירוסטה ופחי סטנסיל. חלק מהמתכות היו מצופות בצפוי ניקל וכרום. את החלקים היה התובע משחיז באמצעות אבן משחזת, יוצר חריצים ותעלות ומכין טלאים ממתכת. לאחר החלקה וליטוש החלקים היה התובע חותך את החלקים באמצעות דיסק, מסמן את המקומות שדורשים ריתוך ומניח את החלק להמשך עבודת הרתך.
בשלב השני, לאחר שהחלקים חזרו מפעולת הריתוך נעשתה עבודת ליטוש, החלקה וריתוך של החלקים.
בשלב השלישי, בדיקת סדקים על גבי החלקים. בשנים הראשונות הבדיקה נעשתה באמצעות חומר כימי בשם "דייצ'ק" על ידי התזתו על החלק, חומר זה הוחלף בשנים מאוחרות יותר על יד חומר בשם "זייגלו". לאחר בדיקת הסדקים, התובע ביצע ניקוי של החלק על ידי חומרים מסוג E.M.K ואציטון. לאחר שהחומר יבש, התובע היה מתיז על החלק חומר נוסף בשם דבלופר, לצורך איתור סדקים. החומר הותז ממרחק של כ- 15-20 ס"מ מהחלק. בנוסף, על מנת לזהות את הסדקים עשה התובע שימוש במנורת זייגלו- מנורה אולטרה סגולה, בתוך תאי בדיקה חשוכים.
בנוסף לאמור לעיל, התובע היה מסייע לרתכים על ידי החזקת גז ארגון (גז הנחוץ לתהליך הריתוך) תוך כדי פעולת הריתוך. פעולה זו התבצעה בין פעם ל- 10 פעמים בחודש.
התובע השתמש באמצעי מיגון מסוג משקפי מגן, אטמי אזנים, כפפות והחל משנות ה-90 במסיכה לפנים ללא פילטר, בעת פעולות ההשחזה בלבד.
התעשייה האווירית דאגה לביצוע בדיקות ניטור חשיפה לחומרים במפעל על בסיס שנתי, כאשר למחלקת מסגרות נעשתה בדיקת ניטור של אבק מתכות ורעש. הבדיקה היתה מתבצעת על שני עובדים כמדגם במשך 8 שעות עבודה רצופות.
התובע עישן סיגריות מסוף שנות ה- 60 ועד לשנת 1977.
התובע עבר בדיקות רפואיות מדי שנה, במסגרת מקום העבודה.
בשנת 2003 נמצאו חריגות בתפקודי הכליות של התובע, ובשנת 2005 בעקבות החמרה בתפקודי הכליות, בהנחיית הרופאה התעסוקתית אשר ביקרה במקום העבודה, הועבר התובע לעבוד בחדר אחר, נקי יותר (אשר כלל משאבה לניקוי אוויר) תחת אותה מחלקה ובאותו התפקיד.
8. השאלות
המומחה יתבקש להשיב לשאלות הבאות ולנמק תשובותיו באופן רחב ככל שניתן.
א. מהו ליקויו של התובע בכליות ?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע אשר תוארה לעיל לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע וזאת ביחס לגורמים אחרים?
יצויין כי השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה.
ה. המומחה יתבקש להתייחס בתשובותיו לכל המסמכים שהועמדו בפניו ובפרט למאמר הרפואי ולפרסומים בנושאי בטיחות בעבודה .
9. כללי
א. שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.
ב. התיק יובא לעיון עם קבלת חוות דעתו של המומחה, או בחלוף המועד למסירתה, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ט, (27 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אמנון גודעי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: