ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילנה קאטר ת.ז. נגד קריסטינה בובוביק ת.ז. :

בפני כבוד הרשם הבכיר אורי הדר

התובעת

אילנה קאטר ת.ז., 028969475

נגד

הנתבעת

קריסטינה בובוביק ת.ז., 320447501

פסק דין

בפניי תביעתה של התובעת לפיצוי בגין נזקי רכוש שאירע ו לרכבה בתאונה שא ירעה ביום 08.08.2017 ברחוב הגדודים באר שבע (להלן: " התאונה").

דין התביעה להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן .

בכתב התביעה טענה התובעת כי במועד האירוע נסעה בסמוך לרחוב הגדודים בבאר שבע כאשר לפתע רכב מסחרי נצמד אליה משמאל ואז עצרה התובעת נצמדה למדרכה הדליקה את אורות החירום ונתנה לתנועה לזרום.
התובעת טענה כי רכב הנתבעת שעמד מאחוריה רצה להשתלב בתנועה תוך ניצול שעת כושר בכביש ובלהיטותה היתרה לצאת מהחניה ופגעה הנתבעת ברכב התובעת בצד שמאל מאחור.

לכתב התביעה צרפה התובעת תמונות ממקום האירוע וכן חוות דעת שמאי וקבלה המעידה על תיקון הנזקים שנגרמו לרכבה

הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי עצרה את רכבה בצד הדרך במטרה לאסוף את ביתה מהגן בעוד שהתובעת שחנתה לפניה במקום אסור בצמוד למדרכה הצבועה באדום לבן ניסתה לתמרן קדימה ואחורה בכדי שרכבים יוכלו לעבור מאחר והתובעת חסמה את הדרך.
הנתבעת טענה כי צפרה מספר פעמים לתובעת ולאחר שהבינה "התובעת חנתה בצורה סופית עם רכבה" באופן שאינו מאפשר לנתבעת לצאת צפרה לה שוב בכדי שתזיז את רכבה.

לטענת הנתבעת התובעת החלה שוב לתמרן לפנים ולאחור עד "שפינתה מספיק מקום בכדי שהנתבעת תצא עם רכבה".
הנתבעת טענה כי כאשר החלה לצאת עם רכבה ממקום החניה נסעה התובעת אחורנית תוך כדי תמרון ופגעה ברכבה.

בדיון שהתקיים שבו הצדדים על גרסאותיהם ולאחר מכן הסברתי להן כי הן זכאיות לשאול אחת את השנייה שאלות.
התובעת העידה כי לא היו עדים במקום התאונה ואילו הנתבעת ציינה כי יש לה שני עדים שלא הגיעו לדיון כאשר אחד מהם נמצא בחו"ל ולא יכל להגיע מאחר והדיון הוקדם והשנייה עומדת ללדת.
הנתבעת ביקשה לקבוע דיון נוסף.

עוד אציין כי מאחר וסברתי כי יש לי היכרות עם הנתבעת ביקשתי ממנה להודיע אם עבדה בעבר בבית המשפט.
הנתבעת ציינה כעבדה כקלדנית מחליפה בבית משפט זה למשך 4 חודשים.
בהזדמנות זו יש לתקן טעות סופר שנפלה בפרוטוקול הדיון בעמוד 2 כך שהדברים שנאמרו בשורות 23-24 נאמרו על ידי.
התובעת ציינה כי אין לה התנגדות שהתיק ימשיך להתדיין בבית משפט זה.

קבעתי דיון נוסף וקבעתי כי על הנתבעת לדאוג להתייצבות העדים מטעמה.
קודם לדיון הודיעה הנתבעת כי שוחחה עם העדים אך " אלה טענו בפניה כי אינם זוכרים את פרטי המקרה ונראה כי אינם מעוניינים לקחת חלק בהליך".
הנתבעת ביקשה ליתן פסק דין על סמך פרוטוקול הדיון.
אציין כי התובעת התייצבה לדיון ההמשך שנקבע אף שהדיון בוטל בעקבות הודעת הנתבעת.

התמונות שהוגשו מדגימות כי הנזק שנגרם לרכבה של התובעת הינו בחלקו השמאלי האחורי של הפגוש האחורי ואילו הנזק ברכב הנתבעת הינו בפינה הקדמית ימנית של הפגוש הקדמי.
מיקומי הנזקים עשויים להתיישב עם הגרסאות ההופכיות של הצדדים ואין בהם די כדי לקבוע כי גרסה אחת עדיפה על פני רעותה.

אין מחלוקת כי רכב התובעת עמד בצמוד למדרכה הצבועה באדום לבן. אין גם מחלוקת כי אסור לנהג רכב להעמיד את רכבו בצמוד למדרכה הצבועה באדום לבן. התובעת טענה כי עשתה כן מאחר ורכב מסחרי נצמד אליה משמאל. גרסה זו לא הוכחה ועדותה של התובעת בעניין זה היה עדות יחידה של בעל דין שלא מצאתי לה כל סיוע בחומר הראיות במשמע ס' 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971.

לא ניתן לשלול את האפשרות כי התובעת עמדה באופן מכוון בצמוד לאותה מדרכה והיא זו שאכן יצרה את ההפרעה לתנועה שאין חולק כי אירעה במקום התאונה.
הדבר כמובן שאינו נותן היתר לנתבעת לפגוע ברכב התובעת אולם בתרחיש כזה ההסתברות כי התובעת תמרנה את רכבה על מנת לשפר את המיקום בו עמדה במצב בו היא מפריעה לתנועה תומך באפשרות כי תוך כדי יציאתה ל הנתבעת מהחניה נסעה התובעת לאחור ואז אירעה התאונה.
גרסה זו היא אפשרית ובכל מקרה היא לא מסתברת פחות מגרסתה של התובעת ודי בכך כדי לדחות את התובענה מאחר והתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי גרסתה היא זו שאירעה בפועל או לכל הפחות היא זו שהיא יותר מסתברת מגרסתה של הנתבעת.

לא נעלמו מעיניי שני העניינים הבאים אך לא מצאתי כי יש בהם כדי לשנות את התוצאה:

האחד, העובדה כי הנתבעת לא תבעה את נזקיה. הנתבעת העידה כי "שטפתי את הרכב שלי פעמיים בשטיפה והנזק ירד...מבחירה שלי בחרתי לא לעשות עם הנזק שלי כלום". תשובה זו היא סבירה והיא מתיישבת עם העובדה כי הנזק שנגרם לרכב הנתבעת נדמה כנזק קל. בנסיבות אלו העובדה כי הנתבעת לא תבעה את נזקיה אינה מעידה כי היא רואה בעצמה אחראית לתאונה.

השני, העובדה כי הנתבעת לא העידה את העדים מטעמה.
הנתבעת הודיעה כי שוחחה עם העדים אך אלו מסרו לה כי "אינם זוכרים את פרטי המקרה ונראה כי אינם מעוניינים לקחת חלק בהליך".
בעוד שהרצון לקחת חלק בהליך אינו רלוונטי שכן תמיד ניתן להזמין עד למתן עדות באמצעות בית המשפט וחזקה על מי שמוזמן כי יתייצב למסור עדות הרי שהתייצבות לעדות אינה מועילה בדבר אם העד אינו זוכר, או אומר שאינו זוכר, את פרטי המקרה.
בנסיבות אלו ומאחר ומדובר באירוע מינורי ביותר, חרף העובדה כי הנתבעת הייתה "בסטרס" כפי שהעידה ונראה כי אכן צרחה שלא לצורך על התובעת, האפשרות כי אותם עדים אכן אינם זוכרים את שאירע הינה אפשרות סבירה. אין מקום בנסיבות אלו לייחס לחובת התבעת את העובדה כי לא ביקשה בפועל להעיד את העדים האמורים.

לנוכח כל האמור הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את גרסתה במאזן הנדרש במשפט האזרחי ועל כן אין אפשרות לקבוע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת והתוצאה היא אפוא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

לנוכח התוצאה אין צורך לדון בנזקי התובעת.

במצב דברים רגיל היה מקום לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת לנוכח דחיית התביעה אך מאחר והנתבעת ביקשה לקבוע דיון נוסף והדבר הביא להתמשכות מיותרת של ההליך בסופו של יום לא מצאתי לעשות צו להוצאות וכל אחת מהצדדים תישא בהוצאותיה.

ניתן היום, י"ט תשרי תשע"ט, 28 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילנה קאטר ת.ז.
נתבע: קריסטינה בובוביק ת.ז.
שופט :
עורכי דין: