ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כוח לעובדים נגד המרכז האקדמי למשפט ולעסקים :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציגת ציבור (עובדים) גב' עליזה הרפז
נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני

המבקש:
כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי (ע"ר)
ע"י ב"כ: עו"ד אירית קוטונה-גינדי

-
המשיב:
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים (ע"ר)
ע"י ב"כ עו"ד חגי ורד ועו"ד רועי נפתלי

צדדים נדרשים: פרופ' גל רז
ד"ר רון מלכא

פסק דין

האם ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הצדדים חל על דיקנים חיצוניים – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו במסגרת סכסוך קיבוצי זה.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות וטענות הצדדים:

המבקש, "כוח לעובדים", הוא ארגון העובדים היציג של המרצים הבכירים במרכז האקדמי, אשר מאוגד מחודש 8/2014.

המשיב הו א מכללה פרטית למשפטים ולמנהל עסקים.

ביום 22.10.15 נחתם הסכם קיבוצי במשיב. במסגרת ההסכם הקיבוצי הופחת שכרם של המרצים וניתנה אפשרות להפחתה נוספת של 20% משכר המרצים (להלן: "הסכם קיבוצי 2015 " או "הסכם ההתייעלות").

בחודש 12/2017 נחתם נספח להסכם הקיבוצי שאפשר הפחתה נוספת של התעריף עבור שעות נוספות לו זכאים המרצים.

המשיב ביקש לפטר מרצים. ועד המנהל החליט על צמצום ארבעה תקנים והוחלט על הגשת תכנית התייעלות עד לסוף חודש 6/18.

ההנהלה הודיעה על צמצום שכר המרצים ב-20% על פי סעיף 8.6.5 להסכם ההתייעלות.

דמי טיפול לא מנוכים מכל אנשי הסגל האקדמי.

הנהלת המשיב החליטה כי ההסכם הקיבוצי לא יחול על בעלי תפקידים שונים: דיקן הפקולטה למנהל עסקים, פרופ' גל רז וקודמו בתפקיד, פרופ' יורם מיתקי , וראש תכנית תואר שני בבנקאות ושוק ההון, ד"ר רון מלכא. לשני בעלי תפקידים אלו לא מנוכים דמי טיפול.

בהסכם העבודה של פרופ' רז נכתב כי לא יחול עליו ההסכם הקיבוצי (ס' 1.4 להסכם העבודה) ובהסכם העבודה של ד"ר מלכא אין התייחסות להסכם הקיבוצי.

טענות המבקש:

לטענת המבקש, ההסכם הקיבוצי חל על כל העובדים ללא החרגה וההתייחסות בהסכם הקיבוצי לדיקן פנימי היא לצורך טבלת השכר בלבד , אך אין בכך כדי להשליך על תחולת ההסכם הקיבוצי על דיקן פנימי ובוודאי שלא על דיקן חיצוני.

ההחרגה נעשתה לצורך שכר בלבד ועל מנת שהמכללה תוכל להביא דיקנים בעלי שם.

לשון ההסכם תומכת בהחלת הסכם ההתייעלות על כלל הסגל האקדמי.

ההסכם חל על כלל חברי הסגל האקדמי ובהם פרופ' רז וד"ר מלכא.

הנסיבות אשר קדמו לחתימת ההסכם תומכות בפרשנות של המבקש. מטרת ההסכם ורוחו הם חילוץ המכללה ממצבה הכלכלי הקשה באמצעות השתתפות אנשי הסגל בצעדים לשיפור המצב הכלכלי על ידי פגיעה בתנאי עבודתם ובשכרם לשם הצלת מקום עבודתם. לכן, ברור שהסכם ההתייעלות יחול דווקא על אנשי הסגל המרוויחים את המשכורות הגבוהות יותר והשלכות הקיצוץ בהן יהיה משמעותי ביותר למכללה.

על פי עקרון השוויון, כללי הצדק וההוגנות על הקיצוץ בשכר לחול על כלל חברי הסגל.

המבקש עתר למתן צו להמצאת חוזי ההעסקה שנחתמו עם פרופ' גל רז וד"ר רון מלכא וכן צו הצהרתי הקובע כי הסכם ההתייעלות שנחתם כהסכם קיבוצי ביום 22.10.15 חל על כלל חברי הסגל במשיב.

לאחר הדיון הראשון נמסרו למבקש הסכמי העסקה של פרופ' רז וד"ר מלכא. המבקש טען כי ההסכם הקי בוצי גובר על הוראות ההסכם האישי וכי אין לסעיף בחוזה של פרופ' רז הק ובע כי ההסכמים הקיבוציים נפקות משפטית.

ככל שישנה מחלוקת בנוגע לפרשנות הסכם הקיבוצי יש לפרשו לרעת המשיב . המשיב בליווי יועציו למו"מ ויועציו המשפטיים, הוא שניסח את טיוטת ההסכם ואת כל סעיפי ההסכם הסופיים הרלוונטיים ולכן פרשנות המבקש להסכם היא העדיפה.

המבקש לא ידע ולא יכול היה לדעת כי המשיב מפר את ההסכם ולא מחיל אותו על אנשי סגל ספציפיים. המידע באשר לאנשי הסגל המועסקים נמצא אך ורק בידי המשיב.

המל"ג אישר פתיחת תכנית תואר שני בלבד ולמועצה האקדמית העליונה דווח על פתיחת תכנית בלבד ולא על פקולטה. על פי אתר המשיב מדובר לכל היותר בבית ספר בהקמה. לכן, ד"ר מלכא הינו ראש תכנית ולא עומד בראש פקולטה.

על פי חוזה העבודה של ד"ר מלכא, תנאי להקמה פקולטה הוא קליטת 26 סטודנטים. משהתוכנית נפתחה עם 21 סטודנטים, ד"ר מלכא לא עמד בתנאי לפתיחת הפקולטה אותו קבע המשיב עצמו. ד"ר מלכא אינו דיקן.

החרגת אנשי סגל אקדמי מתחולת ההסכם אינה כדין, חסרת תום לב , נוגדת את לשון ההסכם אשר נוסח על ידי המשיב בניגוד ל אומד דעת הצדדים כפי שהוכחה על ידי המבקש, ובניגוד להיגיון, לעקרון השוויון, לההוגנות הבסיסית והדין הקיבוצי. אין בהגדרתם של פרופ' רז וד"ר מלכא כדיקנים חיצוניים בכדי להצדיק את ההחרגה.

על המשיב להפעיל את קיצוץ השכר מכוח ההסכם על כל הסגל האקדמי כמוסכם ו באופן אחיד על כלל הסגל האקדמי ובכלל זה גם על פרופ' רז וד"ר מלכא.

טענות המשיב:

הסכם קיבוצי 2015 אינו חל על דיקנים מן החוץ ונקבע כי יחול על דיקנים פנימיים שממונים לאחר שכבר היו חבר סגל וגיוס ם לא דרש גמול גבוה יותר, בשונה מדיקן שמגיע מחוץ לסגל האקדמי של המכללה.

הקיצוץ על פי סעיף 8.6.5 להסכם הקיבוצי התייחס לטבלת השכר וטבלת השכר אינה מתייחסת לדיקן מן החוץ. ההתייחסות בהסכם היא לדיקן הכוונה לדיקן פנימי ולא לחיצוני, ששכרו נגזר על פי טבלת השכר (סעיף 7.1 להסכם).

פרופ' רז הוא דיקן שגויס מן החוץ. לכן ההסכם הקיבוצי לא חל עליו וסעיף 8.6.5 לא חל בעניינו.

ד"ר מלכא גויס מבלי שהיה קודם לכן חבר סגל המרכז האקדמי. החוזה עם ד"ר מלכא נחתם בחודש 3/2016 על מנת להקים פקולטה חדשה ללימודי שוק ההון ובנקאות, הנפרדת מהפקולטה למנהל עסקים והיא פקולטה עצמאית . ד"ר מלכא כפוף ישירות לנשיא המרכז האקדמי ולא לדיקן הפקולטה למנהל עסקים. משכורתו של ד"ר מלכא איננה נגזרת מטבלת השכר המצורפת להסכם הקיבוצי.

ד"ר מלכא ופרופ' רז גויסו כדיקנים מחוץ לשורות הסגל האקדמי של המשיב ולכן הסכם 2015 לא חל עליהם. טבלת השכר המצורפת להסכם 2015 לא רלוונטית לגביהם וממילא גם סעיף 8.6.5 לא רלוונטי.

דין הבקשה להידחות שכן אין בסיס לפרשנות של המבקש בנוגע להוראות הסכם קיבוצי 2015. תכליתו של ההסכם הקיבוצי עולה במפורש מטיוטת המתווה שהועברה ע"י נציגות העובדים (נספח 3 לתשובה).

הסעד שנתבקש הוא סעד גורף ויפגע בפרופ' רז ובד"ר מלכא.

עדויות:

מטעם המבקש שמענו את עדות פרופ' רות שטופלר פנקס, פרופסור למשפטים, מרצה במשיב וחברה בוועד העובדים. כן העידה גב' יעל סיני, רכזת מטה מרכז במבקש, אשר ליוותה את ההתאגדות במשיב.

מטעם המשיב הוגש תצהירו של פרופ' משה כהן אליה .

כמו כן הוגשו תצהירים של פרופ' גל רז וד"ר רון מלכא.
שמענו את עדותו של ד"ר רון מלכא.

המשיב ויתר על חקירתו של פרופ' משה אליה ושל פרופ' רז , תוך שהוא שומר על טענותיו.

הכרעה:

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות .

סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי מיום 22.10.15 (נספח 1 לתגובה) מתייחס לכלל הסגל האקדמי:

"הסכם זה הוא הסכם קיבוצי מיוחד אשר יחול על כל העובדים המשתייכים לסגל האקדמי במרכז (להלן: "סגל אקדמי"), בין שהם מועסקים במרכז ביום חתימת ההסכם ובין שיצטרפו לסגל האקדמי לאחר מועד חתימת הסכם זה, אלא אם נאמר במפורש אחרת."

עיון בהמשך מעלה כי אכן ההסכם הקיבוצי מחריג את הדיקן וכך קובע סעיף 8.6.5:

"שכר הברוטו של המרצים ושל הדיקן יופחת בשיעור של עד 20% מהשכר המפורט בטבלת השכר. שיעור ההפחתה ייקבע בהתאם לסכום התקציב השנתי הנוסף החסר ולאחר שהובאו בחשבון צמצומי ההוצאות שבסעיפים 8.6.1 – 8.6.4 לעיל (להלן: "ההפחתה הנוספת")."

אך האם התכוונו הצדדים לערוך הבחנה בין דיקן פנימי לחיצוני? סבורים אנו שכן.

הסכם קיבוצי 2015 אִבחן בין דיקן חיצוני ופנימי וכך גם נקבע בסעיף 7.1 להסכם ס' 7.1 להסכם הקיבוצי:

"שכרו של דיקן פנימי יהא 150% מהשכר הקבוע לדרגתו כאמור בטבלת השכר. "דיקן פנימי" – דיקן שטרם מינויו עבד כמרצה פנימי בפקולטה בה התמנה כדיקן."

סעיף 8.6.5 מתייחס מפורשות לטבלת השכר שצורפה להסכם הקיבוצי. הטבלה איננה מתייחסת לדיקן חוץ ואף הדבר עולה מהמתווה שהועבר על ידי נציגות העובדים (נספח 3 לתגובה) וכך גם הוצהר ע"י פרופ' שטופלר:

"לאחר דיון בנושא הסכמנו כי גובה שכר "הדיקנים הפנימיים" - אשר ימונו מקרב הסגל האקדמי – יוצמד לטבלת השכר, ואילו לדיקני ם אשר יגויסו מחוץ למכללה ההנהלה תוכל להציע תנאי שכר טובים יותר במידת הצורך." (ס' 5 לתצהיר שטופלר)

פרופ' שטופלר צירפה לתצהירה השני טיוטא מאוחרת מזו שצורפה ע"י המשיב (נספח 3 לתצהיר השני). הטיוטא היא מיום 4.4.15 ובה נרשמה הערה של נציג ועד הסגל האקדמי, ד"ר דקל: "סוכם שעל הדיקאן יחולו ההפחתות השכר שחלות על כלל הסגל". לכאורה אין אבחנה בין דיקן פנימי לדיקן חיצוני.

ברם, המשיב הציג לפרופ' שטופלר בחקירתה הנגדית את המתווה המוסכם והסופי של ההסכם הקיבוצי מיום 16.6.15 שפרופ' שטופלר הייתה מכותבת לו (מש/1). במסמך זה, תחת הכותרת "הפחתות שכר לגבי גמול תפקיד ונושאי תפקידים ניהוליים" נקבע בסעיף 20 כי "שכר דיקאן פנימי ( שצמח מתוך אחת הפקולטות; כיום מדובר רק בדיקאן משפטים) הוא תוספת של 50% על דרגתו האקדמית (לאחר ההפחתה) + 4 ש' הוראה... ". בסעיף 21 לאותו מסמך נקבע כי "במצב של תוספת שעות הוראה ו/או הפחתות שכר – דיקן פנימי ילמד 5 ש' הוראה + וכן יישא ברמת ההפחתות שתחולנה על כלל הסגל האקדמי". בדוא"ל מיום 17.6.15 שנכתב ע"י ד"ר דקל ביחס למסמך אליו הייתה מכותבת בין היתר פרופ' שטופלר הובהר במפורש : "למיטב הבנתי, זה הנוסח המוסכם".

מן האמור עולה ברורות כי על פי המוסכם, הוראות ההסכם הקיבוצי ביחס לתגמול דיקן, אפשרות הפחתת שכרו של דיקן ושעות ההוראה חלות על ד יקן פנימי בלבד, ולא על דיקן חיצוני.

דעתנו כדעת המשיב וגם אנו איננו סבורים כי המדובר בהשמטה מקרית, כיוון שעניינו של דיקן חיצוני עלה במפורש במסגרת טיוטות קודמות, ולא קיבל ביטוי במתווה ההסכם הקיבוצי, על רקע התנגדות הנהלת המרכז. פרופ' שטופלר נשאלה על מסמך זה והשיבה: "לא אוכל להגיד לך ספציפית לגבי הנוסח הזה"(עמ' 7 לפ' שורה 7 לעדות שטופלר) (ראו לעניין זה 5 (ג) לסיכומי המשיב).

קרי, קיימת אבחנה בין דיקן פנימי לחיצוני. הטיוטא קובעת במפורש כי הפחתת שכר תהא לדיקן הפנימי וההתייחסות לשעות ההוראה של הדיקן הפנימי ואין כל התייחסות לדיקן החיצוני ושכרם של הדיקנים החיצוניים לא משולם על פי טבלת השכר שצורפה להסכם.

לא זו אף זו, בסעיף 8.6.5 קיימת התייחסות ל"דיקן" (בלשון יחיד) ואילו בהתייחס למרצים נוקט ההסכם בלשון רבים. מאחר שמדובר במביני דבר במשפטים (פרופסורים למשפטים) לא בכדי נוסח הסעיף כפי שנוסח, שכן הכוונה הייתה לדיקן היחיד שהיה דיקן פנימי באותה תקופה, פרופ' רותם, דיקן הפקולטה למשפטים. לכן, לא יכול לחול הכלל של פרשנות כנגד המנסח (סעיף 25 (ב1) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973) בשל זהות הצד השני להסכם (פרופ' למשפטים).

זאת ועוד, על פי הלכת בית הדין הארצי את הסכם קיבוצי יש לבחון על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, בדומה לכללי הפרשנות של חוזה רגיל ( סעיף 25 (א) לחוק החוזים):
"כללי הפרשנות שנקבעו בהלכה הפסוקה בהתייחס להסכמים קיבוציים מבוססים על כללי הפרשנות של דיני החוזים הרגילים, בשינויים המחויבים הנובעים מאופיים המיוחד של הסכמים קיבוציים. הסכם קיבוצי יפורש פרשנות תכליתית תוך איתור אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, בהתאם לאינטרסים, המטרות והערכים שההסכם נועד להגשים. אומד דעת הצדדים יילמד בראש ובראשונה מלשון ההוראה הרלוונטית, תוך התחשבות במכלול הנסיבות לרבות לשון החוזה בכללותו, מהות ההסדר, הנסיבות שקדמו לכריתת ההסכם, ההקשר התעשייתי – המפעלי, הענפי והמשקי, התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם ודרך יישומו בפועל, כמו גם הסכמים מאוחרים יותר שנכרתו בין הצדדים."
(ע"ע 23030-07-10 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ - יעקב פומפן ו-156 אח' ניתן ביום 4/7/2012)

בעינינו וכפי שעולה מ"מתווה מוסכם להסכם הקיבוצי" נערכה בו אבחנה בין דיקן פנימי לדיקן חיצוני וניתן בנקל להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים:

"גמול תפקיד ונושאי תפקידים ניהוליים
דיקאן פנימי (שצמח מתוך אחת הפקולטות; כיום מדובר רק בדיקאן משפטים) –
באיזון תקציבי - תוספת של 50% על דרגתו האקדמית (לאחר ההפחתה) + 4 ש' הוראה. ביצוע תפקיד סגן דיקאן במקביל יתוגמל ב-1 ש' הוראה. הוראה נוספת תתוגמל בתעריף של מרצה מן החוץ.
בעת גרעון: תוספת של 50% על דרגתו האקדמית + 5 ש ' הוראה. ביצוע תפקיד סגן דיקאן במקביל י תוגמל ב-1 ש ' הוראה. הוראה נוספת תתוגמל בתעריף ממוצע של מרצה מן החוץ (כ- 1,500 ש"ח לחודש עבור כל שעה). הפחתות שכר החלות על כלל המרצים חלות גם עליו .
דיקאן חיצוני (דיקאן שגויס מחוץ לפקולטה; כיום דיקאן מינהל עסקים) – שכרו לא יעלה על 80% משכר הנשיא."
(נספח 3 לתגובה) (ההדגשה במקור – א.ג.כ).

התנהגות הצדדים לאחר החתימה על ההסכם מעידה אף היא כי כוונתם הייתה לאבחן בין דיקן חיצוני לפנימי. על פי ההלכה הפסוקה ביצוע הסכם מלמד על הפירוש, שניתן לו על-ידי הצדדים.
"ההלכה היא, כי ביצוע הסכם מלמד על הפירוש, שניתן לו על ידי הצדדים (דב"ע מג3-83/ רשות הנמלים נ' גוניק ואח', פד"ע י"ט 21, 26-25; דב"ע מט4-38/ ההסתדרות הכללית נ' מדינת ישראל – הקריה למחקר גרעיני (לא פורסם), ניתן ביום 3.9.1989. שם נאמר : "כאשר ניתן לפרש הסכם קיבוצי בדרכים שונות, יבחן בית-הדין את הדרך לפיה פירשו אותו הסכם לאחר חתימתו")" .
(דב"ע נד3-13/ אפרים יעקב ו- 62 אחרים נ' חברת רדמונד אמקור בע"מ, ניתן ביום 2.5.95 – פורסם במאגרים האלקטרוניים)

פרופ' מיתקי, הדיקן הקודם של הפקולטה למינהל עסקים, היה בתפקידו בעת החתימה על הסכם קיבוצי 2015 ולא נעשה כל שינוי בתנאי העסקתו כיוון שהיה ידוע שהוא דיקן חיצוני. לאחר שסיים פרופ' מיתקי את תפקידו והיה לחבר סגל, הוחל בעניינו ההסכם והופחת שכרו. אולם איש לא טען בעת שימש פרופ' מיתקי כדיקן כי יש להפחית את שכרו.

זאת ועוד, ניתן הסבר מושכל מדוע נערכה האבחנה הנ"ל והוא לעודד אנשי אקדמיה בעלי שם לעבור לעבוד אצל המשיב. המשיב היה מעוניין בהבאת דיקנים חיצונים לשם העלאת ה מוניטין של המשיב , הרחבת פעילות וגיוס סטודנטים חדשים . לכן, נקבעה תמורה העולה על הקבוע בהסכם הקיבוצי לדיקנים החיצוניים ולא בכדי הוחרגו הדיקנים החיצונים.

ד"ר מלכא גויס לשמש כדיקן הפקולטה ללימודי שוק ההון ובנקאות ועל כך עוד בהמשך . ד"ר מלכא לא היה חבר סגל קודם לכן, משכורתו איננה נגזרת מטבלת השכר, שהיא חלק מההסכם הקיבוצי. פרופ' רז וד"ר מלכא לא היו חותמים על הסכם העסקה לולא היה מוצע להם לעסוק בניהול אלא רק להיות מרצה במשיב.

צדדים רשאים לקבוע ולהחריג על אלו קבוצות עובדים ההסכם לא יחול ויש לבחון זאת על פי דרך היישום והביצוע של ההסכם לאורך השנים (ראו לעניין זה ברע (ארצי) 204/08 ד"ר ליליה סוטובסקי נ' שירותי בריאות כללית , ניתן ביום 17.11.08- פורסם במאגרים האלקטרוניים).

את פרשנות ההסכם הקיבוצי צריכים אנו ללמוד מלשון ההסכם (יחיד או רבים), מטיוטות שהוחלפו בין הצדדים (נספח 3 לתגובה), פרשנות ההסכם, אומד דעתם של הצדדים, תכלית האבחנה (גיוס דיקנים מן החוץ) וביצוע ההסכם הלכה למעשה בשנים שמאז החתימה (פרופ' מיתקי). מסקנתנו היא כי ההסכם הקיבוצי אינו חל על דיקנים חיצוניים. לפיכך, מתייתר הדיון בסוגיה מהי הנפקות המשפטית של ההוראות האישיות שנקבעו בחוזה ההעסקה של פרופ' רז , אשר קובעות כי ההסכמים הקיבוציים אינם חלים עליו או היעדר הוראה דומה בחוזה ההעסקה של ד"ר מלכא.

האם הפקולטה לשוק ההון היא מחלקה או פקולטה?

עיון בסעיף 21 ח. לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958 מעלה כי ה חלופה הראשונה מקנה למוסד המוכר על פי ס' 9 לחוק הנ"ל לעשות שימוש במושג "פקולטה":

"(א) לא ישתמש מוסד חינוך באחד הכינויים האלה – אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה – בין בנפרד ובין בסמיכות, ובין בצירופו, כשם או כתואר, לכינוי אחר, בין בעברית ובין בלועזית, אלא אם המוסד הוכר לפי סעיף 9, או שהכינוי ניתן לו בחוק או שקיבל עליו אישור מאת המועצה להשכלה גבוהה.
(ב) לא ישתמש מוסד חינוך בכינוי שיש בו כדי להצביע על היתר, הכרה או רשיון לפי חוק זה, אלא אם קיבל היתר, הוכר, או קיבל רשיון, לפי הענין.
(ג) המועצה רשאית לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע כללים לאישור כינויים.
(ד) על אף הוראות סעיף זה, מוסד בעל רשיון, כאמור בסעיף 25ג, רשאי להשתמש באחד מן הכינויים המנויים בסעיף קטן (א), ובלבד שיקדים לו את הכינוי שלוחה או סניף."

המשיב הוא מוסד מוכר ולכן היא מוסמך לעשות שימוש בכינוי "פקולטה", כשם שהוא מוסמך לעשות שימוש בכינוי "דיקן" למי שעומד בראש פקולטה.

המועצה להשכלה גבוהה היא זו שמאשרת בקשות לפתיחת תכניות שונות המעניקות תארים לבוגריהן, אך היא איננה עוסקת בשאלה האם אותה תכנית תילמד במסגרת פקולטה קיימת או פקולטה עצמאית וזו נמצאת ב סמכות המוסד האקדמי, שהוכר לפי סעיף 9 לחוק.

פרופ' שטופלר צירפה לתצהירה פרוטוקול מישיבת המועצה האקדמית העליונה של המרכז האקדמי מיום 22.12.16 (נספח ד' לתצהיר השני) בו צוין כי התכנית ללימודי שוק ההון ובנקאות, בראשה יעמוד ד"ר מלכא, תהיה דומה לתכנית הקיימת במכללה האקדמית נתניה. במכללה האקדמית נתניה קיימת פקולטה עצמאית ללימודי שוק ההון ובנקאות, בראשה עומד דיקן. לא נסתרה הטענה כי הבקשה לאישור תכנית הלימודים בשוק ההון ובנקאות שהוגשה למועצה להשכלה גבוהה אינה שונה במהותה מבקשה דומה שהוגשה בשעתו על ידי המכללה האקדמית בנתניה, בה היה מרצה בכיר וכאמור שם זו פקולטה.

משכך, זכותה של המשיב להקים פקולטה לשוק ההון ולהעמיד בראשו דיקן פנימי (אם הוא ממונה מתוך הסגל) או דיקן חיצוני (המובא מחוץ למשיב). ד"ר מלכא הוא דיקן חיצוני.

ד"ר מלכא ופרופ' רז הם דיקנים חיצונים וההסכם הקיבוצי לא חל עליהם.

סוף דבר:

הבקשה נדחית.

כמקובל בסכסוכים קיבוציים – אין צו להוצאות.

זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 14 יום מקבלתו כקבוע בתקנה 20 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין בסכסוך קיבוצי) תשכ"ט – 1969.

ניתנה היום , ‏כ"ו אלול תשע"ח ( ‏06 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' עליזה הרפז,
נציגת ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר גיל אלוני,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: כוח לעובדים
נתבע: המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
שופט :
עורכי דין: