ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אביגיל ענבי נגד אר.אס חדרי אירוח אפרים שחר :

בפני כבוד ה שופטת חוי טוקר

התובעת:

אביגיל ענבי

נגד

הנתבעת:

אר.אס חדרי אירוח אפרים שחר

פסק דין

תביעת התובעת לחיוב הנתבעת בסך של 13,495 ₪ בגין ביטול עסקה טלפונית להזמנת סוף שבוע באחוזת תמר המצויה בבעלות הנתבעת.
לטענת התובעת היא הזמינה סוף שבוע ב"אחוזת תמר" אצל הנתבעת עבור 16 נפשות, מהם 10 ילדים קטנים. התובעת טוענת כי תנאי בסיסי להזמנת סוף השבוע היה תנאי הבטיחות לילדים, וכי בבירור מראש שנעשה מול נציג הנתבעת נמסר לתובעת כי הבר יכה מקורה ובטיחותית. כאשר הגיעו למקום, גילתה התובעת כי הבריכה אינה מקורה וכי אין כל גידור לבריכה. כמו כן, גילתה התובעת כי החדרים אינם ראויים לנופש, אין בהם חלונות והיה בהם ריח של עישון. לפיכך, עזבו התובעת ומשפחתה את המקום ובתביעה זו, מבוקש להורות לנתבעת להשיב לה את כספה.
ביום 15.7.18 הגישה הנתבעת כתב הגנה ובו טענה להעדר סמכות מקומית של בית משפט זה לדון בתובענה.
לגופו של עניין טענה הנתבעת כי התובעת עשתה הזמנה ב"אחוזת תמר" עבור 16 נפשות. תחילה הזמינה התובעת נופש ללילה אחד (שישי עד מוצ"ש) ולאחר מכן ביקשה לשנות את ההזמנה ולהוסיף לילה נוסף (יום חמישי). לשם כך, העבירה הנתבעת לקוח אחר שהזמין את האחוזה ליום חמישי, ושילמה לו פיצוי בשל כך. לטענת הנתבעת בעת ביצוע ההזמנה הטלפונית על-ידי התובעת הובהר לה כי במקרה של ביטול היא תחויב בדמי ביטול מלאים.
הנתבעת הוסיפה וטענה כי ביום המיועד לתחילת האירוח, הגיע בנה של התובעת למקום, וערך סיור ובחלוף מספר דקות ביקש לבטל את ההזמנה בטענה שהמקום אינו נראה לו. בחלוף זמן מה הגיעו התובעת ובעלה והחלו להעלות טענות שונות כדי לבטל את ההזמנה.
הנתבעת מכחישה את טענות התובעת בנוגע למצב החדרים וטוענת כי המקום מתוחזק ומטופח. לגבי הבריכה טוענת הנתבעת כי בעונה זו של השנה (מרץ 2018) הבריכה מחוממת לטמפרטורה של 33 מעלות, ואינה מקורה משום שהדבר נדרש.
לסיום, טענה הנתבעת כי התובעת ביקשה מראש לבטל את ההזמנה, ולראיה – הגיעו למקום שלושה אנשים בלבד מתוך 16 האנשים עבורם הוזמנה ההזמנה, וכל טענותיה מועלות כדי להצדיק את ביטול ההזמנה.
בעניין זה השיב בנה של התובעת במעמד הדיון שהתקיים ביום 2.9.18 כי בשלב ביטול ההזמנה כולם כבר היו במתחם חוץ מרכב אחד שהיה בפאתי המושב, ועד שעזבו את המקום כל ארבעת הרכבים כבר הגיעו (פרו' עמ' 3 ש' 2-3).
כמו כן העיד בנה של התובעת כי הסיבה העיקרית לעזיבת המקום היתה הנושא הבטיחותי, וכי ככל שהיה מדובר רק במצב החדרים הם לא היו עוזבים את המקום (פרו' עמ' 2 ש' 28-31). לתמיכת טענת התובעת כי הבריכה לא היתה מגודרת הגישה התובעת תמונה שסומנה ת/1. כן הוגש הפרסום באתר הנתבעת (סומן ת/2).
ביום 16.8.18 הגישה הנתבעת בקשה ליתן החלטה בבקשה להעביר את הדיון לבית המשפט בחדרה.
באותו היום ניתנה על-ידי החלטה המורה לתובעת להגיב לטענת העדר סמכות מקומית.
עוד באותו היום (16.8.18) הגיש ה הנתבעת בקשה לדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 21.8.18 וזאת בשל טענה לחבלה בברך שמאל ובהתאם להוראת הרופא כי על נציג הנתבעת לשהות בחופשת מחלה עד ליום ה- 31.8.18.
בהחלטה מיום ה-16.8.18 הוריתי כי בנסיבות העניין ידחה הדיון ליום 2.9.18 בשעה 17:00, וזאת בכפוף לכך שלא תוגש התנגדות התובעת עד ליום 20.8.18 בשעה 14:00.
ביום ה- 19.8.18 הוגשה התנגדות התובעת לדחיית הדיון ובה ציינה כי הנתבעת עושה כל שביכולת ה כדי להתחמק מהדיון. לטענת התובעת היא רוקחת ותיאמה את יום החופשה הנדרש לשם הגעה לדיון זמן רב מראש. כן טענה התובעת כי בנה מתעתד להעיד בדיון ולא יוכל להגיע לאחר תחילת שנת הלימודים בחודש ספטמבר. התובעת הוסיפה וטענה כי מאחר והנתבעת הינה חברה, אין מניעה כי יישלח נציג אחר לדיון.
באשר לטענת העדר סמכות מקומית טענה התובעת כי העסקה נעשתה טלפונית, מירושלים, ולפיכך עתרה כי בית המשפט לא יעביר את מקום הדיון.

לאור התנגדות התובעת לדחיית הדיון הוריתי בהחלטה מיום ה-19.8.18 לנתבעת להודיע עד ליום ה- 20.8.18 בשעה 12:00 מדוע לא יוכל להתייצב לדיון נציג אחר מטעמה. כן ציינתי בהחלטה כי על הנתבעת לקחת בחשבון כי לאור התנגדות התובעת ולנוכח עמדתה תבוטל ההחלטה על דחיית הדיון והוא יתקיים ביום ה- 21.8.18 כפי שנקבע בתחילה.
בהחלטה מיום ה-20.8.18, קבעתי כי לא התקבלה כל הבהרה מטעם הנתבעת בהתאם להחלטה מיום ה- 19.8.18 ובנסיבות העניין מבוטלת ההחלטה מיום ה-16.8.18 המורה על דחיית הדיון והדיון שנקבע ליום 21.8.18 בעינו.
יובהר כאן, כי בשלושת ההחלטות (מימים 16.8.18, 19.8.18 וה- 20.8.18) הוריתי למזכירות להודיע לצדדים טלפונית אודות ההחלטות.
עיון במערכת נט המשפט מלמד כי ההחלטות מימים ה-19.8.18 וה-20.8.18 הוקראו לנציג הנתבעת בטלפון.
ביום שנקבע לדיון ליום 21.8.18 הגישה הנתבעת בשנית את הבקשה להעברת מקום לבית משפט השלום בחדרה.
בהחלטה מיום 21.8.18 קבעתי כי הבקשה תידון במעמד הדיון שנקבע לאותו היום (21.8.18) , והוריתי למזכירות להודיע על כך לנתבעת טלפונית. מעיון במערכת נט המשפט עולה כי המזכירות ניסתה ליצור קשר טלפוני עם נציג הנתבעת אך לא היה מענה.
לדיון שהתקיים ביום 21.8.18 התייצבה התובעת. לא היתה התייצבות מטעם הנתבעת.
כמו כן, מעיון במערכת נט המשפט במעמד הדיון שהתקיים ביום 21.8.18 עלה כי חרף החלטות בית המשפט כמפורט לעיל הגישה הנתבע ת, בשנית בקשות למתן החלטה בבקשה להעברת מקום הדיון לבית המשפט בחדרה וכן בקשה לדחיית הדיון עקב מחלה.
בהחלטה שנתתי בתום הדיון שהתקיים ביום 21.8.18, בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת, קבעתי כי אין במצבו הרפואי של נציג הנתבעת, מר שחר, כדי ליתן מענה הולם להתעלמות הנתבעת מהחלטות בית המשפט כמפורט בהרחבה לעיל, ובמיוחד להוראה שניתנה לנתבעת להודיע מדוע לא יוכל להתייצב נציג אחר מטעמה של הנתבעת לדיון.
בנסיבות העניין, ומאחר והנתבעת העמידה את בית המשפט בפני עובדות מוגמרות, נדחה הדיון ליום 02.09.18 בשעה 17:00 כפי שנקבע בהחלטה מיום 16.08.18.
באותה החלטה מיום 21.8.18 שבתי וקבעתי, כפי שנקבע בהחלטה מאותו היום (21.8.18) שניתנה לפני הדיון , כי הטענה להיעדר סמכות מקומית תידון במעמד הדיון. בהקשר זה ציינתי כי הטענה להיעדר סמכות מקומית הועלתה אמנם בכתב ההגנה שהוגש ביום 15.07.18 אך הוגשה כבקשה נפרדת למתן החלטה רק ביום 16.08.18, דהיינו, שישה ימים בלבד לפני המועד שנקבע לדיון. מאחר ומדובר בתביעה שהוגשה עוד בחודש מרץ 2018, ומאחר, וכאמור, הבקשה הנפרדת הוגשה בסמוך ממש לדיון, קבעתי כי הטענה תידון במעמד הדיון.
כמו כן, קבעתי באותה החלטה מיום 21.8.18 כי הנתבעת, באמצעות מר שחר אפרים, תעודת זהות XXXXXX560, תישא בהוצאות התובעת בגין הגעתה לדיון שהתקיים ביום 21.8.18, בסך 500 ₪ וזאת ללא קשר לתוצאות התובענה. הוספתי וקבעתי כי הסכום ישולם עד ליום 30.08.18 בדרך של העברה בנקאית לחשבונה של התובעת בבנק לאומי (10), סניף מספר 766, מספר חשבון 781028.
באותה החלטה מיום 21.8.18 הוריתי למזכירות להודיע לנתבעת טלפונית אודות ההחלטה.
מתרשומת הקיימת בתיק בית המשפט עולה כי ההחלטה מיום 21.8.18 הודעה טלפונית לנציג הנתבעת ביום 23.8.18.
ביום 30.8.18 הגישה הנתבעת בקשה לביטול הדיון בשל צו כינוס שניתן בפש"ר 63631-09-17 ביום 23.7.18 וכן בשל מחלה (צו הכינוס ואישור מחלה צורפו לבקשה).
בהחלטה שנתתי באותו היום (30.8.18) קבעתי כי בהמשך להחלטות קודמות, הבקשה לביטול הדיון נדחית. לכך הוספתי וציינתי כי אישור המחלה שצורף לבקשה הינו כללי וצוין בו כי אינו תקף במוסדות משפטיים. באותה החלטה הוריתי למזכירות להודיע לצדדים טלפונית אודות ההחלטה.
מעיון במערכת נט המשפט עולה כי נעשו מספר ניסיונות להשיג את נציג הנתבעת טלפונית אך לא היה מענה.
לדיון שהתקיים ביום 2.9.18 הופיעה הנתבעת ולא היתה התייצבות מטעם הנתבעת.
אמנם אין אישור מסירה של ההחלטה מיום 30.8.18 לנתבעת וכאמור, הניסיון להשיג את נציג הנתבעת טלפונית לא צלח. אולם, מאחר וההחלטה על קיום הדיון ביום 2.9.18 הובאה לידיעתו, הרי, שמשלא ניתנה החלטה על דחיית אותו הדיון חובה היה על הנתבעת להתייצב לדיון, ואין בעצם בקשה לדחיית דיון כדי ליתן "פטור" בידי מגיש הבקשה מהתייצבות לדיון.
כאן המקום לציין כי במעמד הדיון שהתקיים ביום 2.9.18 הביאה התובעת לידיעת בית המשפט כי ההחלטה מיום 21.8.18 לא קוימה ותשלום ההוצאות לתובעת עליו הוריתי שישולם עד ליום 30.8.18, לא בוצע.
לא ניתן שלא לציין את הזלזול של הנתבעת בהחלטות בית המשפט פעם אחר פעם.
לכך אוסיף, כי הבקשה שהוגשה ביום 30.8.18, הוגשה, כאמור, תוך צירוף אישור מחלה שצוין עליו במפורש כי אינו תקף במוסדות משפטיים. כמו כן, צו הכינוס שצורף לבקשה הינו צו כינוס שניתן בתיק פשיטת רגל של נציג הנתבעת, מר אפרים שחר, בעוד התובענה שבכותרת הוגשה כנגד הנתבעת.
כאן המקום לציין כי צו הכינוס ניתן ביום 23.7.18 ולא צוינה על-ידי נציג הנתבעת באף אחת מהבקשות הרבות שהוגשו לבית המשפט לביטול הדיון. אין זאת כי אם, אף נציג הנתבעת לא סבר כי יש בצו כינוס שניתן לנכסיו באו פן אישי, כדי להוות טעם לעיכוב הליכים כנגד הנתבעת ולא ניתן שלא להתרשם כי טענה זו הועלתה על-ידו , בחוסר תום לב, כניסיון אחרון לעשות הכל כדי לסכל את הדיון בתובענה שבכותרת.
למעלה מן הצורך אציין כי לפי סעיף 22(ב) פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 עיכוב ההליכים בתובענה התלויה ועומדת כנגד מי שקיימת נגדו עתירת פשיטת רגל הינה בשיקול דעת בית המשפט.
מאחר והעסקה בוצעה טלפונית, לא מצאתי לקבל את הבקשה להעברת מקום הדיון בהעדר סמכות מקומית, ומכל מקום – קבעתי, כאמור, כי הבקשה תידון במעמד הדיון, אך הנתבעת לא התייצבה לדיון.
בנסיבות העניין, לאחר שקראתי את כתבי בי הדין מטעם הצדדים ושמעתי את טיעוני התובעת ובנה, אני מורה על קבלת התובענה בהעדר התייצבות הנתבעת, וזאת בהתאם לתקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.
סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 12,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.
סכום זה כולל את התשלום בסך 8,000 ₪ ששילמה התובעת לנתבעת בהתאם לחשבונית מס קבלה שצורפה לכתב התביעה, וכן עוגמת נפש והוצאות משפט, שנקבעו לאחר ששקלתי, בין היתר, את התנהלות הנתבעת כמפורט לעיל.

מאחר ופסק הדין ניתן בהעדר התייצבות זכות לבקש את ביטולו בתוך 30 ימים.
ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ט, 22 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אביגיל ענבי
נתבע: אר.אס חדרי אירוח אפרים שחר
שופט :
עורכי דין: