ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שני גריון נגד הילה סויסה :

לפני כבוד הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל

התובעת/הנתבעת שכנגד:

שני גריון
נגד

הנתבעת/תובעת שכנגד:

הילה סויסה

בבית המשפט חזרה התובעת על טענותיה בכתב התביעה והעידה, כי התנהלות הנתבעת הייתה לא מקצועית. בנוסף, טענה כי הנתבעת התעלמה מלוח הזמנים שנקבע ביניהן והעבודה נמסרה באיחור של חודשיים ועל כן נגרמו לה נזקים כספיים בעקבות אי השתתפותה ביריד אופנה .התובעת הגישה לעיון בית המשפט מסמך, אשר לטענתה, מהווה חוות דעת, בו קביעות לגבי איכות העבודה שבוצעה על ידי הנתבעת. אציין, כי לא מצאתי להתייחס לאמור במסמך זה, משלא צורף לכתב התביעה ובכך לא ניתנה הזדמנות לנתבעת לעיין בו טרם מועד הדיון. יתרה מזו, עורכת המסמך לא העידה בבית המשפט ועמדה על אמות המידה לממצאיה בעניין טיב ואיכות העבודה של הנתבעת.

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד הנוגעות להסכם ביצוע עבודת תדמיתנות לקולקציית אופנה (להלן: "ההסכם"), בין התובעת שהינה מעצבת אופנה, לבין הנתבעת-תדמיתנית ומעצבת אופנה.

ההתייחסות לצדדים במסגרת פסק דין תהא על פי מעמדם בתביעה העיקרית.

עיקר טענות הצדדים ומהלך הדיון

על פי הנטען בכתב התביעה, נדרשה הנתבעת לבצע עבודת תדמיתנות לקולקציה בת 10 דגמים (להלן: "העבודה") שעוצבו על ידי התובעת עד ליום 13.3.2018, אך בפועל העבודה הושלמה רק ביום 14.5.2018.

התובעת טענה עוד, כי כתוצאה מאי העמידה בלוח הזמנים, נבצר ממנה להוציא את קולקציית הקיץ ומלהשתתף ביריד אופנה וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כספיים כפי שיפורט להלן:
סך של 3,145 ₪ בגין מקדמה לביצוע העבודה על ידי הנתבעת.
סך של 1,454 ₪ בגין בדים ואביזרים שנרכשו לצורך ייצור הקולקציה.
סך של 5,895 ₪ בגין הפסדים שנגרמו לה עקב אי השתתפותה ביריד המעצבים שנערך בחודש אפריל 2018. חישוב ההפסדים נעשה בהתאם לרווחי היריד מהשנה קודמת.
סך של 17,588 ₪ בגין הפסד הכנסות עתידיות מקולקציית הקיץ. הסכום מבוסס על רווחי התובעת בקיץ 2017.

מאידך, הנתבעת טענה כי העבודה הושלמה כפי שסוכם ביניהן והאיחור בסיום העבודה נבע מחוסר זמינות ושיתוף פעולה של התובעת. לטענתה, עובר לכריתת ההסכם בין השתיים, ציינה הנתבעת שאינה יכולה להתחייב לסיים את העבודה עד ליום 13.3.2018. במסגרת ההסכם הסכימו שתיהן שהנתבעת תנסה לסיים את העבודה במועד זה ושהדבר תלוי בשיתוף פעולה של התובעת.

הנתבעת טענה עוד, כי התנהלות התובעת מטרתה להתחמק מתשלום הסכום שהתחייבה לשלמו בהתאם להסכם ביניהן , על תשלום מחצית הסכום עם סיום העבודה ועל כן יש לחייבה בתשלום סך של 3,145 ₪.

בדיון בפני, העידו התובעת והנתבעת.

דיון והכרעה
כנגזרת הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976, אתייחס במסגרת פסק הדין אך לראיות ולעובדות הנדרשות לשם הכרעה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוגשו, אני סבורה שדין התביעה העיקרית להידחות ואילו דין התביעה שכנגד להתקבל במלואה. ואנמק:

בבית המשפט חזרה התובעת על טענותיה בכתב התביעה והעידה, כי התנהלות הנתבעת הייתה לא מקצועית. בנוסף, טענה כי הנתבעת התעלמה מלוח הזמנים שנקבע ביניהן והעבודה נמסרה באיחור של חודשיים ועל כן נגרמו לה נזקים כספיים בעקבות אי השתתפותה ביריד אופנה .התובעת הגישה לעיון בית המשפט מסמך, אשר לטענתה, מהווה חוות דעת, בו קביעות לגבי איכות העבודה שבוצעה על ידי הנתבעת. אציין, כי לא מצאתי להתייחס לאמור במסמך זה, משלא צורף לכתב התביעה ובכך לא ניתנה הזדמנות לנתבעת לעיין בו טרם מועד הדיון. יתרה מזו, עורכת המסמך לא העידה בבית המשפט ועמדה על אמות המידה לממצאיה בעניין טיב ואיכות העבודה של הנתבעת.

מאידך, הנתבעת חזרה בבית המשפט על טענותיה בכתב ההגנה, והדגישה כי ב אף שלב משלבי העבודה, התובעת לא הפנתה טענות לגבי טיב העבודה ואני מצטטת חלק מדבריה:
"..ואני רוצה להראות 7 הוכחות שמוכיחות אחרת- ההוכחה הראשונה זה שהיא יצאה לחול במרץ 2018 ושבה לארץ ב18.03 ואני מפנה להודעות בנספח 11. היא לא סיפקה לי את כל הבדים לפני שהיא טסה לחו"ל. ב10.03 היא ביקשה ממני לעצור את העבודה ואני מפנה לנספח 11 ואני מצטטת. זה שלושה ימים לפני תאריך היעד שלה. ההוכחה השלישית היא שבזמן העבודה היא אמרה שהיא מתעכבת עם העברת הדברים בגלל שאמא של הבן זוג שלה התאשפזה. ואני מפנה להודעות מה22.03 כנספח 13. מבחינת אחוזי העבודה סיימתי את כל העבודה. איכות העבודה זה משהו שהגיוני שיקרה, שיהיו תיקונים, זה עבודה מורכבת, התופרת מחזירה. הגיוני שזה לא יצא בדיוק. הדגמים שלא יצאו בדיוק כמו שרצו תוקנו. היא לא התבססה בכתב התביעה שלה את טיב העבודה. התביעה מוגשת שכביכול התחייבתי ל13.03 ואני הוכחתי שזה לא נכון. זה שהיא לקחה את הדגמים לבדיקה אצלה, בד"כ זה משהו שלא קורה. עושים את זה בו זמנית בסטודיו שלי. תוך כדי העבודה. היא מודה בכך בכתב התביעה שלי. במהלך כל ההתכתבויות היא לא אמרה לי שהעבודה מתעכבת באופן שמסכנת את הוצאת הקולקציה. אני לא קיבלתי את הכסף שלי על העבודה. בסוף הצעת המחיר ששלחתי לה כתוב במפורש ש50 אחוז עוברים בתחילת העבודה ו50 אחוז עוברים בסוף העבודה והיא אישרה את זה. (עמ' 3 שו רות 20-33 לפרוטוקול הדיון).

התרשמתי מהראיות שהונחו בפני, כי אכן כפי שטענה הנתבעת, העבודה מושא תביעה זו, היא עבודה רבת שלבים, אשר תלויה בשיתוף פעולה בין מזמין העבודה לבין מבצע העבודה. כל עיכוב באחד מהשלבים יש בו כדי להשליך על השלמת העבודה במועד. להלן פירוט השלבים:
א. הזמנת העבודה והעברת התמונות עם פריטי הלבוש לתדמיתן, אשר דואג לתפירתם בהתאם לגזרה שהועברה.
ב. העברת הבדים והאבזרים על ידי מעצב האופנה לתדמיתן.
ג. עיצוב גזרת הדגמים על ידי התדמיתן ולאחר מכן העברת הבדים והשרטוט לתפירה חיצונית של הדגמים הראשוניים.
ד. לאחר השלמת עבודת התפירה, מעצב האופנה מאשר כי הדגמים נתפרו כפי שביקש ובמידה ונדרשים תיקונים נוספים , הם מועברים לתפירה נוספת.
ה. מעצב האופנה מ אשר סופית את הדגמים לפני שליחתם לייצור במתפרה חיצונית.

תחילה אציין, כי התרשמתי מאמינות גרסת הנתבעת ואני מעדיפה אותה על פני גרסת התובעת. הנתבעת הותירה עלי רושם אמין והעידה בגרסה קוהרנטית ומפורטת על השתלשלות העניינים מול התובעת ובכך שהיא מילאה את חלקה בעבודה בכל השלבים הנ"ל. על כן, אני קובעת שהתנהלות התובעת מול הנתבעת היא אשר גרמה לעיכוב בכל השלבים הנ"ל. בנוסף, התרשמתי כי אכן, הנתבעת לא התחייבה לסיים את העבודה במועד הנטען על ידי התובעת.

גרסת הנתבעת מתיישבת היטב עם ההודעות הרבות שהועברו בין הצדדים בוואטאספ (אין מחלוקת לגביהן) לפיהן, הנתבעת גרמה לאיחור בכל שלבי העבודה הנ"ל. כך למשל, בהודעות הראשונות שהוחלפו ביום 4.2.2018 עד 5.2.2018, הנתבעת ציינה כי מועד 13.3.2018 הוא ישים במידה והתובעת תשתף עמה פעולה ותספק לה את הבדים והאביזרים. למרות זאת, אישור הצעת העבודה ניתן ביום 14.2.18 ורק ביום 16.2.2018 הועברה המקדמה לחשבונה של הנתבעת. במהלך הזמן שחלף ממועד שבו הנתבעת העבירה לתובעת את הצעת המחיר הראשונה ביום 4.2.2018 חל שינוי בכך שהנתבעת קיבלה עבודות נוספות ואף ציינה בפני התובעת שיהיו עוד עיכובים בלוח הזמנים, אך בכל זאת, התובעת ביקשה שהנתבעת תמשיך בעבודה. הנתבעת הפנתה להודעה מיום 22.3.2018 בה הודיעה התובעת לנתבעת שהיא מתעכבת עם הדברים בשל אשפוז אמה של בן זוגה. עיכוב נוסף נבע מנסיעת התובעת לחו"ל ונסיבות אישיות בעקבות אשפוז אמו של בן זוגה. כך למשל בהודעה של הנתבעת מיום 26.3.2018 רשמה הנתבעת "זה ייקח הרבה זמן (סורי על הדיליי)", גם לאור מצבה של אמו של בן זוגה. בנוסף, מצאתי כי כל הערות התובעת ובקשותיה לתיקון העבודה בוצעו במלואן עד ידי הנתבעת עד לקבלת העיצובים במלואם.

נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי התנהלות התובעת מול הנתבעת היא אשר גרמה לעיכוב הנטען במסירת העבודה. בנוסף, התרשמתי כי אכן, הנתבעת לא התחייבה לסיים את העבודה במועד הנטען על ידי התובעת.

על התובעת, ככל בעל דין במשפט אזרחי, מוטלת החובה להוכיח את כל רכיבי תביעתה במידה הנדרשת – מאזן ההסתברויות – ובעניין זה, היא לא עמדה בנטל. התובעת לא תמכה את טענותיה בדבר הפסד שכר במסמכים כלשהן ולא הוכח כי קיים קשר סיבתי בין הפסד שכר לבין העיכוב הנטען. התובעת התעכבה באופן משמעותי באישור ההזמנה, אספקת הבדים והאביזרים, יציאה לחופשה במועד סמוך לסיום העבודה הנטען, עיכוב במתן הערות על הדגמים ומתן הנחיה לתובעת לעצור את העבודה. יתרה מזו, עדותה של הנתבעת הותירה רושם אמין ועדיף על פני הגרסה של התובעת בבית המשפט.

באשר לתביעה שכנגד- בהמשך לכל האמור לעיל, ומאחר ואין מחלוקת לכך שהתובעת לא שילמה לנתבעת את מחצית שכרה, על אף שה נתבעת השלימה את העבודה שהתחייבה לבצע לפי ההסכם ביניהן, על התובעת לשלם לה את יתרת הסכום שנקבע בהסכם ביניהן בסך 3,145 ש"ח.

סוף דבר:

התביעה העיקרית נדחית. התביעה שכנגד מתקבלת.

על התובעת/הנתבעת שכנגד לשלם סך של 3,145 ₪, והוצאות משפט בסך 400 ₪ (כולל אגרת בית משפט) תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים העתק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ט, 22 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שני גריון
נתבע: הילה סויסה
שופט :
עורכי דין: