ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אירינה סטריקוב נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר איתי רגב

מבקשת

אירינה סטריקוב

נגד

משיבה

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כבוד השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

החלטה

לפני התנגדות לתביעה על סכום קצוב שהגישה המשיבה, ובה נטען כי המבקשת ערבה לפרעון חובה של בתה, לה חשבון בסניף רחובות של המשיבה, וכי בחשבון יתרת חובה בסך למעלה מ-20 אלף ₪. ערבותה של המבקשת מוגבלת לסך 8,000 ₪ (משוערכת לסך כ-8,500 ₪), ומשכשלו נסיונות הגביה מהבת (נגדה ניתן צו כינוס נכסים במסגרת תיק פשיטת רגל) – נדרשת המבקשת לשלם את החוב לו ערבה.

המבקשת טענה בהתנגדות כי חתימותיה על גבי אישור מסירת ההתראה בטרם הגשת התביעה ועל גבי קבלת האזהרה מההוצל"פ זויפו וכי ההליכים נגדה ננקטו שלא כדין. משכך, הופרו הוראות החוק והמבקשת, כערבה, פטורה מחובותיה מכח הוראות חוק הערבות.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. ב"כ המבקשת הדגיש כי מדובר בתביעה שנפתחה שלא כדין והוסיף כי המבקשת לא יודעת אם קיים חוב ומה שיעורו, שכן אין היא בקשר עם בתה. המבקשת נחקרה על תצהירה, אישרה כי חתמה על ערבות עבור הבת כלפי המשיבה והדגישה כי לא קיבלה כל התראה מהמשיבה ביחס לחוב ולכוונה לנקוט בצעדים לגבייתו.

לאחר הדיון הודיעה משיבה כי היא מתנגדת למתן רשות להתגונן. לעמדתה, מחקירת המבקשת בדיון ומהמסמכים שהוצגו לה עולה כי הכחישה חלק ניכר מחתימותיה שהוצגו לעיון בדיון (כולל חתימות על גבי יפוי כח ותצהיר שהגישה לתיק) וכי טענותיה בדבר זיוף לא מתיישבות גם עם העובדה שההמצאות בוצעו על ידי שליחים שונים.
המבקשת הגישה לסיכומי המשיבה ולעמדתה שלעיל, טענה שלא רק שההליכים נפתחו שלא כדין הרי שעתה מגדילה המשיבה ודורשת (כדרישה חלופית להתנגדות למתן הרשות להתגונן) כי הרשות להתגונן תותנה בהפקדת מלוא סכום החוב בקופת בית המשפט, וזאת במקום להתנצל בפני המבקשת על המחדלים שפורטו.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כבוד השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשת להוכיח את טענותי ה שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית. משכך, לא מצאתי גם להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה כספית – ור' לעניין זה אף את הערות בית המשפט ב רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ ( כבוד הש' רובינשטיין, החלטה מיום 1.2.17) .

לפיכך, ניתנת בזה למבקשת רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה.

לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר.

המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשת.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש ( או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת ( אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקשת תגיש השלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים ( ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשת. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות ליום 1.12.18 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

בשולי הדברים יוער כי נדמה שעלויות בירור המחלוקת לא מידתיות לסכום המחלוקת, ולו רק מטעם זה מוטב כי ייעשה על ידי הצדדים נסיון כן להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת – בדרכי נועם ומחוץ לכתלי בית המשפט. אופיין "הבינ ארי" של טענות המבקשת, על פניו, עשויות להביא לתוצאה ולפיה תתקבל התביעה במלואה או תדחה במלואה. בהתאם לכך גם ייפסקו הוצאות הצד שיצא וידו על העליונה. משכך, וכאשר אין מחלוקת שהמבקשת חתמה על ערבות לחיובי בתה אצל המשיבה והטענות נוגעות לדרך מימוש זכויות המשיבה ולאופן בו ננקטו הצעדים לשם כך (טענות שבנסיבות אלו אינן רק במישור הפרוצדורלי, כמובן), יתכן שאף מטעמי הגינות והוגנות הדדית יש בידי הצדדים למצוא פתרון מוסכם על דרך הפשרה.
ככל שיעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות ברוח זו – תוגש הודעה מתאימה לתיק.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אירינה סטריקוב
נתבע: בנק דיסקונט לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: