ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנימין רם נגד ירון שוקרון :

לפני כבוד הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל

התובע:

בנימין רם

נגד

הנתבע:

ירון שוקרון

פסק דין

בפני תביעה, בה נטען כי הנתבע לא החזיר לתובע הלוואה מיום 8.5.2016, בסך 50,000 ₪. מטעמי סמכותו של בית המשפט הועמד סכום התביעה על סך 33,400 ₪.
בפתח ישיבת ההוכחות, הצדדים ביקשו לאפשר להם לצאת להפסקה קצרה על מנת שיוכלו להביא עדים מטעמם. בית המשפט איפשר להם ובהמשך היום, נשמעו עדות התובע בעצמו , ומטעמו העידה גם כן אחותו (בת זוגו לשעבר של הנתבע), הנתבע בעצמו ומטעמו העיד אביו.

עיקר טענות הצדדים
בכתב התביעה, נטען כי במסגרת קשר זוגי בין אחות התובע לבין הנתבע, נטל הנתבע מהתובע הלוואה בסך 50,000 ₪ (להלן: "ההלוואה"). עד למועד הגשת התביעה , הנתבע לא החזיר את ההלוואה כפי שהתחייב לעשות.
מנגד, הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי הכסף מושא התביעה, ניתן לו לצורך השקעה בעסקיו ולא כהלוואה.

דיון והכרעה :
אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע העביר ביום 8.5.2016 באמצעות העברה בנקאית לנתבע (המנהל את החשבון בשם מיסטר קליפס) סך של 50,000 ₪. לפיכך, המחלוקת ביניהם מתמקדת בשאלה, האם סכום זה ניתן כהלוואה או ניתן לצורך השקעה מטעם התובע בעסק של הנתבע.
על פי הוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, פסק הדין ינומק בצורה תמציתית.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים והתרשמתי מעדותם לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. ואנמק:
א. בבית המשפט, העיד התובע כי הנתבע ביקש ממנו את ההלוואה לצרכי העסק שלו, אך הנתבע לא עמד בהבטחה להחזיר את ההלוואה. מאידך, העיד הנתבע כי הכסף ניתן לצורך השקעה בעסקו וכי באמצעות כסף זה, הוא הזמין סחורה מסין והציע כי התובע ייקח סחורה זו.
ב. אפתח בכך כי עדותו של התובע הייתה אמינה ומשכנעת יותר מעדות הנתבע. התובע צירף לכתב התביעה אישור על העברה בנקאית (נספח 1) , ממנו עולה כי בתאריך הנ"ל בוצעה מחשבונו לחשבון הנתבע, העברה בנקאית בסך 50,000 ₪. מעיון באישור זה עולה כי במהות ההעברה נכתב "הלוואה".
ג. הנתבע, אשר כאמור לעיל, אינו מכחיש את קבלת הסכום הנ"ל, טען בבית המשפט כי הסכום ניתן לו לצורך השקעה של התובע בעסק של הנתבע. אולם גרסה זו אשר נטענה ב כתב התביעה ובעדותו בבית המשפט, אינה מתיישבת עם הגרסה אשר עולה מתכתובות (וואטסאפ) שצורפו לכתב התביעה, לפיה סכום זה ניתן לנתבע, על חשבון החזר הלוואה שנטל ממנו בעבר התובע. כך למשל, באחת מההודעות מיום 27.10.2016 (נספח 5 לכתב התביעה) כותב התובע: "החזרת לי הלוואה שנתתי לך כסף מזומן על מה אתה מדבר.. ".
ד. הנתבע לא הביא ראיה אחרת שיש בה כדי לתומך בגרסתו הוא. אציין כי עיינתי באישור שהגיש הנתבע, בגין הזמנת סימני רכב מיום 14.3.2018 (בחלוף כמעט כשנתיים מיום קבלת הסכום הנתבע), אך אין באישור זה כדי לתמוך בגרסתו.
ה. בחנתי את עדות אחותו של התובע, וכן את עדותו של אב הנתבע, ומצאתי כי אין לייחס לעדויות אלה כל משקל. לא התרשמתי מאמינות הגרסה שהציגו שני עדים אלה בבית המשפט, מה גם ומדובר בעדים, שהם נמצאים בליבו, של סכסוך משפחתי משפטי, בעקבות קשר זוגי שלא צלח, בין אחות התובע לבין הנתבע, בנו של העד שהופיע מטעמו.

סוף דבר
אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 33,400 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 350 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום, אחרת הוא יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
בקשת רשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 יום.

מזכירות בית המשפט תעביר את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, כ"ט אלול תשע"ח, 09 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנימין רם
נתבע: ירון שוקרון
שופט :
עורכי דין: