ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמנואל חדד נגד מנשה קמפלר :


בפני
כבוד הרשם הבכיר איתי רגב

מבקש

עמנואל חדד

נגד

משיב

מנשה קמפלר

החלטה

א.
לפני התנגדות לתביעה בסדר דין מקוצר, שעניינה טענת המשיב כי המבקש נותר חייב לו בגין עבודה משפטית שביצע עבורו. המבקש טוען, בקליפת אגוז, כי המשיב לא מילא אחר חלקו בהסכם ביניהם.

לאחר דיון, בו נחקר בקצרה המבקש על טענותיו, הודיע המשיב כי הוא מסכים שתינתן למבקש רשות להתגונן – למעט באשר לטענה כי הסכים לדרישות המשיב מחמת אינוס ואילוץ. המבקש השיב להסכמה מסויגת זו וחזר על הנטען בתצהירו.

ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן, כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו. בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה: מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו. ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה, או אפשרות מבוססת של הגנה, או הצעה סבירה של הגנה, או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר. כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון: שבשלב הזה של המשפט, אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו. זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו. אין בית המשפט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע. כל אלו הם עניין למשפט עצמו. על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו. הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני התביעה; לא הייתה כזו , או אם בית המשפט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא יתן לו רשות להתגונן.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כבוד השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקש להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית, אף באשר לנקודות מהן הסתייג המשיב.

לפיכך, ניתנת בזה למבקש רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה.
בשלב זה מצאתי כי די באמור, ולא מצאתי להורות על הגשת כתב הגנה, אולם ככל שתוגש תביעה שכנגד (ולמשיב תקום הזכות להתגונן מפניה) הרי שממילא יוגשו כתבי טענות נוספים לתיק – ובמקרה כזה יוכלו הצדדים לבקש לתקן אף את כתבי הטענות המצויים בתיק (כתב התביעה וכתב ההגנה-התצהיר) ובקשה זו תיבחן על פי נסיבותיה.

בשלב זה, לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר.

המשיב ישלם את הפרשי האגרה, ויגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש ( או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת ( אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקש יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב, עם העתק ישירות למשיב.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים ( ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות ליום 1.12.18לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיב ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

ב.
המבקש עתר גם להורות על תיקון פרוטוקול הדיון. בשים לב לנימוקי הבקשה (וכן לתגובת המשיב ולתשובת המבקש לתגובה זו) לא מצאתי כי מדובר בבקשה לתיקון טעות שנפלה בתיעוד הדיון שנערך ולמעשה, אין מדובר בבקשה לתיקון הפרוטוקול אלא ל-"מקצה שיפורים" של תשובות המבקש בדיון, לאחר שהגיע למסקנה כי תשובתו לשאלה "מטעה" (כטענתו) מצד המשיב לא היתה מספקת.
אין מקום להורות על תיקון הפרוטוקול מנימוקים אלו. טענות הצדדים, כפי שנקבע, יתבררו בהמשך ההליכים והמבקש יוכל להבהיר עמדתו גם בסוגיה בה ביקש לתקן תשובתו.

ג.
בשולי הדברים מצאתי להעיר כי מכתבי הטענות עולה שבין הצדדים היכרות קודמת ושאינה מוגבלת רק למערכת היחסים המקצועית שבלב המחלוקת שלפני. לעצם ניהול ההליך בבית המשפט מחיר לא מבוטל – ללא קשר לעלויות הישירות הנובעות מהזמן והמשאבים שעל הצדדים להקדיש למטרה זו, וללא תלות בתוצאת ההליך, תהא אשר תהא.
היותו של ההליך פומבי והעובדה שתוצאותיו יתפרסמו ברבים רק מעצימות האמור לעיל.
מוצע לצדדים לפעול בשיתוף הפעולה המתבקש לשם גיבוש הסדר ישיר, תוך הויתורים ההדדיים וקניית הסיכונים ההדדית הנדרשים, במטרה להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת.

לשם כך, מוצע לצדדים לקיים הליך גישור ללא עלות, במרכז גישור ודיאלוג ברעננה.
מובהר כי הליך גישור הוא הליך שאין חובה להשתתף בו, והסכמה או אי הסכמה להשתתף בו לא משפיעים על תוצאות המשפט. אם הצדדים משתתפים בו, נעשה ניסיון בעזרת המגשר למצוא פתרון לסכסוך, שיהיה מקובל על שני הצדדים. אין חובה להסכים לפתרון כלשהו. אם אין הסכמה בגישור, כל הדברים שנמסרו במהלך הליך הגישור, חסויים. היתרון בהליך הגישור הוא שליטתם של הצדדים בפתרון המוסכם וחיסכון בעלויות ההתדיינות בבית המשפט.
כמו כן, אין בהליך הגישור כדי לפגוע במועד הדיון שיקבע. הגישור יתקיים לפני הדיון. אם יצליח, הדיון יבוטל. אם לא יצליח, הדיון יתקיים במועדו.
הצדדים יודיעו עמדתם לקיום הליך גישור עד ליום 3.10.18.

ת"פ 4.10.18.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"ח, 09 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עמנואל חדד
נתבע: מנשה קמפלר
שופט :
עורכי דין: