ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל יחזקאל נגד מנהל מיסוי מקרקעין חיפה :

בפני
ועדת הערר על פי חוק מיסוי מקרקעין

העוררים

  1. שמואל יחזקאל
  2. נאג'י יחזקאל (1993) בע"מ

ע"י עו"ד ט' אלדר ועו"ד ר' פלר

נגד

המשיב

מנהל מיסוי מקרקעין חיפה
ע"י עו"ד ע' רזניק מפרקליטות מחוז חיפה

החלטה

השופט רון סוקול
1. אחד מחברי ועדת הערר ששמעו את הראיות בתיק אינו ממשיך בכהונתו. השאלה הניצבת בפנינו היא האם ניתן להכריע בערר על ידי צירוף חבר חדש ללא שמיעה מחודשת של הראיות, או שמוועדה בהרכבה החדש לשוב ולשמוע את הראיות והטענות בתיק?.

רקע
2. העוררים הגישו ערר על החלטת המנהל שדחה השגה שהגישו על שומות מס שבח ומס רכישה שהוצאו להם בעקבות מכירת מניות בחברת נאג'י יחזקאל ובניו, חברה לניהול ואחזקה בע"מ. הערר נקבע לדיון בפני ועדת הערר על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 בראשופני נציגי הציבור עו"ד דן מרגליות ועו"ד דב שמואלוביץ' (להלן: נציגי הציבור המקוריים).

3. מבלי להלאות ולפרט את כל ההליכים יצוין כי בסופו של יום נקבע הערר לשמיעת ראיות ואלו נשמעו כבר ביום 19/9/2016. לאחר שמיעת הראיות ניתן צו להגשת סיכומי טענות בכתב . בעקבות הגשת סיכומי טענות העוררים התגלו מחלוקות חדשות, ונטענו טענות בדבר הרחבת חזית. לפיכך, הגיש המשיב בקשה למחיקת חלק מטענות העוררים ולחלופין מתן ארכה להשיב לטענות אלו (בקשה מס' 32). הצדדים הגישו טיעונים בבקשה זו, כשהאחרון ביניהם הוגש על ידי המשיב ביום 25/9/2017.

4. בין לבין, ביום 9/8/2017 הסתיימה תקופה כהונתם של נציגי הציבור המקוריים בוועדה. במצב זה לא ניתן היה להכריע בבקשה. ביום 20/11/2017 החליטה שרת המש פטים על מינוי ים של נציגי ציבור חדשים לוועדה, עו"ד נתן מולכו ועו"ד חיים שטרן. כן החליטה כי תקופת כהונתם של נציגי הציבור המקוריים תוארך "עד סיום הדיון ב תיקים התלויים ועומדים שבהם החלו בשמיעתם [...] ".

5. מינוי מוגבל זה לסיום תיקים בלבד, לא התקבל באהדה על ידי נציגי הציבור המקוריים. במספר עניינים, על רקע בקשות חוזרות ונשנות של יושב ראש הוועדה, הסכימו הנציגים לחתום על החלטות ופסקי דין שהיו מוכנים בעת הארכת תוקף הכהונה. עם זאת, מיאנו לקבל על עצמם להכריע בתיקים שבהם טרם ניתנו החלטות או פסקי דין.

6. במצב זה, ולאחר שהוברר כי לא ניתן יהיה ליתן החלטה בבקשת המשיב למחיקת חלקים מסיכומי טענות העוררים ולא ניתן להכריע בערר לגופו, זומנו הצדדים לישיבה בפני יו"ר הועדה (ישיבה מיום 31/5/2018). באותה ישיבה הבהירו באי כוח העוררים כי הם עומדים על כך שהראיות בתיק יישמעו מחדש בפני הוועדה בהרכ בה החדש. בא כוח המשיב התנגד לדרישה וביקש כי הוועדה בהרכבה החדש תכריע ללא דיון ושמיעה מחודשת.

7. במצב זה הורה יו"ר הועדה כי הצדדים יגישו טיעון מסודר בעניין . למקרה שיהיה צורך לשמוע את הערר על ידי הוועדה בהרכבה החדש, שוריין מועד לשמיעת הראיות ל יום 1/11/2018.

8. לאחר הדיון מיום 31/5/2018 נעשתה על ידי יו"ר הוועדה פני יה נוספת לנציגי הציבור המקוריים על מנת שישקלו מחדש עמדתם לגבי מתן החלטה בתיק. בעקבות זאת הודיע עו"ד דב שמואלוביץ' כי אם בשל עמדתו האמורה יהיה צורך בשמיעת הראיות מחדש, הוא יאות לקבל על עצמו את המינוי לסיום ההליכים בתיק זה. עו"ד דן מרגליות הודיע כי הוא נותר בדעתו ואינו מוכן לקבל את המינוי לסיום הדיון.

9. לאור האמור ומאחר שהוברר כי רק נציג ציבור אחד לא יכול להשתתף בהרכב שיכריע בערר, התבקשה עמד ה מחודשת של הצדדים (החלטה מיום 11/6/2018). הצדדים הגישו טיעונים ולא שינו מעמדתם.

כעת, נדרשים אנו להכריע בשאלה האם יש צורך בשמיעה מחודשת של הראיות, או שמא ניתן להעביר את ההכרעה ל וועדה בהרכב שיכלול את יו"ר ה וועדה, השופט ר' סוקול, נציג הציבור שהיה חלק מההרכב המקורי, עו"ד דב שמואלוביץ', ונציג ציבור חדש, שלא שמע את הראיות, עו"ד נ תן מולכו.

הטענות
10. המשיב טוען כי אין צורן בשמיעת הראיות מחדש ומבסס את עמדתו על הוראות תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. לטענתו, לפי ההלכה, במקרה שבו נבצר מאחד מחברי ההרכב להמשיך ולדון בתיק, רשאית הוועדה בהרכב חדש להמשיך ולדון בתיק מהמועד בו נפסק הדיון. המשיב מדגיש כי לוועדה שיקול דעת להחליט האם להמשיך את הדיון או לשמוע מחדש. אולם , לטענתו, בתיק זה אין מקום לשמיע ה מחודשת. בין היתר נטען כי המחלוקות העיקריות בתיק הן משפטיות ולכן חשיבות שמיעת העדויות פחותה; ההליך נמשיך כבר שנים רבות וראוי להתקרב לסיום. יש חשש שמא שמיעה מחדש תביא להרחבת חזית המחלוקות; הפרוטוקול משקף נאמנה את שנאמר על ידי העדים.

11. העוררים מצידם מבקשים לשמוע מחדש את הראיות. לטענתם , תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה במצב ש בו רק מאחד מחברי ההרכב נבצר להמשיך ולדון בתיק. התקנה תחול רק כאשר נבצר מכל ההרכב להמשיך בהליך. עוד נטען כי משמעות החלפת חבר ועדה אחר היא הכרעה בהרכב חסר, בניגוד להלכה הקובעת כי אין להכריע בהרכב חסר. לבסוף נטען כי ישנו חשש ש חברי ההרכב שכבר שמעו את ה ראיות והטענות כבר גיבשו דעתם וכך יהפוך החבר הנוסף ל"חותמת גומי". העוררים מציינים כי בדיון מיום 31.5.2018 נאמר, מחוץ לפרוטוקול, כי פסק הדין כבר מוכן, דבר המחזק את החשש שמא יפגע שיקולו של חבר הוועדה החדש שיתווסף.

דיון והכרעה
12. כפי שיפורט להלן הגענו למסקנה כי יש לשמוע את הראיות מחדש במועד שנקבע וכי הדיון ייערך עם שני נציגי הציבור החדשים שמונו. להלן נפרט טעמינו.

13. תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

בהתאם לתקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי דין בפני ועדות ערר), התשכ"ה- 1965, חלה תקנה 177 הנ"ל גם בעררים לפי חוק מיסוי מקרקעין.

14. תקנה 177 עוסקת בנסיבות שבהן נבצר משופט (ובהתאמה מחבר ועדה) לסיים את הדיון, מכל סיבה שהיא. בדנ"א 21/89 כהן נ ' אושיות חברה ל ביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 499 (1991), נאמר כי תקנה 177 לא חלה במקרה שבו הדיון נשמע בפני מותב "אלא אם כן נבצר מכל השופטים לסיום מלאכתם", עוד נאמר כי "אם המניעה היא מבחינת אחד מהם בלבד, יימשך הדיון בפני המותב בהרכב החדש, אך מתחייבת אז שמיעת ראיות מחדש בפני ההרכב הזה". בדנ"א 21/89 הנ"ל נסמך בית המשפט על דברים שנאמרו בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי 481, ועל פסיקה מוקדמת יותר.

בשונה מהלכה זו מתברר כי בע"א 8340/10 מ.ו. השקעות בעמ' נ. רשות המיסים בישראל (30/01/2013) קבע בית המשפט העליון כי לא נפל פגם כאשר ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין הכריעה בערר בהרכב חדש שבו התחלף רק יו"ר הועדה מבלי לשמוע מחדש את הראיות.

15. למרות הנאמר בדנ"א 21/89 הנ"ל ניתן למצוא מספר מקרים בהם הוחלף אחד מחברי ועדת ערר, לאחר שנמנע מחבר קודם מלהמשיך בדיון, והחבר החדש הצטרף לחברי הועדה שנותרו (ע"א 8340/10 הנ"ל; ו"ע 1380/00 אשד איילון יזום בניה ופיתוח בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות (22/07/2008)).

16. תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, חלה רק כאשר " נמנע משופט מכל סיבה שהיא לסיים את הדיון" . הצדדים לא התייחסו לשאלה האם במקרה הנוכחי "נמנע" מעו"ד ד' מרגליות להמשיך את הדיון במובן הוראה זו. כפי שהובהר, כהונתו של עו"ד מרגליות כחבר ועדה תמה בחודש 8/2017. עם זאת, ביום 20/11/2017 הוארכה תקופת המינוי עד לסיום תיקים שהדיון בהם החל ונשמעו בהם טענות הצדדים. משמע, לעו"ד מרגליות מינוי תקף לסיום ההליכים בתיק זה אך עו"ד מרגליות סירב לקבל על עצמו את המינוי . מבלי להביע דעה נחרצת בשאלה, ייתכן שבנסיבות שכאלו לא "נמנע" מעו"ד מרגליות להמשיך ולדון בתיק (השוו לעל"ע 11/86 בן חיים נ' הועדה המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו (28/10/1987); רע"א 6753/15 הרב אליעזר כהנמן נ' מרקוביץ' (22/06/2017)).

17. כפי שציינו באי כוח הצדדים, גם כאשר חלה הוראת תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, מסור לשופט החדש בתיק שיקול הדעת האם לדון בתיק מהמקום בו הופסק או לשמוע את הראיות חלקן או כולן מחדש. ברע"א 790/09 אחים שאקי בע"מ ואח' נ. עירית הרצליה (18/02/2010) מבהיר בית המשפט כי ראוי שהשימוש בתקנה 177 יהיה מצומצם:

תקנה 177 מגלמת איזון בין שיקולי צדק ובין יעילות הדיון. היינו, בין חשיבות בירור ההליך והכרעתו על-ידי אותו מותב, ובין חשיבות סיומו המהיר של המשפט ועל כן ניהולו מבלי לשוב על חלקים מסוימים פעם נוספת (ראו: ע"א 9099/96 ידיעות אחרונות נ' פירסטנברג, פ"ד נג(5) 1 (1999)). יחד עם זאת, על-אף שתקנה 177 מאפשרת חילופי גברי במותב, הרי הלכה פסוקה היא שיש לפרשה בצמצום בשל סטייתה מהעיקרון המחייב את ניהולו של המשפט בפני אותו מותב. לכן נקבע שחילופי גברי במותב יערכו רק נוכח מניעה ממשית מצד השופט שבפניו התנהלו הדיונים במשפט (בג"ץ 6334/96 אליהו נ' בית-הדין הרבני האזורי בתל-אביב, פ"ד נג(2) 153 (1999); דנ"א 21/89 כהן נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 449 (1991)).

[...]

לצד שיקולים אלו יש גם ליתן את הדעת לצורך לשמור על אמון הציבור בבתי המשפט ומראית פני הצדק, נוכח שינוי מותב. ראוי להמעיט ככל שניתן בחילופי גברי במותבים במיוחד לאחר שבעלי הדין שטחו את טיעוניהם במהלך הדיון בפני מותב מסוים, ועלול לתפישתם להיווצר הרושם כי המותב שונה כלאחר יד מבלי שהסכימו לכך או אף יודעו על כך (ראו: ע"א 1556/06 יבנה תעשיות בניינים בע"מ נ' דותן (טרם פורסם, 15.04.07) (להלן: פרשת יבנה)).

18. במקרה הנוכחי נשמעו הראיות בקצרה ביש יבה אחת . העוררים זימנו את עו"ד גיל ה ירשמן שנחקר חקירה ראשית ונגדית, את מר שמואל יחזקאל שהגיש תצהיר ונחקר על תצהירו, ומטעם המשיב הוגש תצהיר ה של הרכזת נ' פיגורה והיא נחקרה בחקירה נגדית. מרבית המחלוקות בתיק הן מחלוקות משפטיות וההתרשמות מהעדים אינה מכרעת. במצב זה לא יהיה קושי כי מותב חדש שלא שמע את הראיות יכריע.

מאידך, גם שמיעה מחודשת צפויה להיות קצרה וכבר נקבע מועד לשמיעה. יתרה מזאת, ראינו כי קיימת אי בהירות לגבי תחולת תקנה 177 על חבר יחיד בהרכב, וכי קיים ספק האם תקנה זו חלה בנסיבות הימנעותו של עו"ד מרגליות מלהמשיך ולדון בתיק . יתרה מזו, שמיעה מחודשת של הראיות תבטיח שלא יתעוררו מחלוקות דיוניות מיותרות ודומה שהדבר רק יביא לייעול ההליך.
19. כאן יוער כי באי כוח העוררים ציינו כי במהלך הדיון, מחוץ לפרוטוקול, נמסר על ידי יו"ר הועדה כי פסק הדין כבר מוכן וכי עניין זה יכול לפגוע בשיקול הדעת של חבר הוועדה החדש. הדברים אינם מדויקים שכן נמסר לצדדים כי ההחלטה בבקשה 32, הבקשה למחוק חלקים מהסיכומים מוכנה. לא נאמר שפסק הדין כבר מוכן.

סוף דבר
20. לאור כל הדברים האמורים לעיל, הגענו למסקנה כי בנסיבותיו של המקרה ואף כי הדבר יגרור הליך עיכוב מסוים, ראוי כי נשמע מחדש את הראיות במועד שנקבע. על כן אנו מורים כי הראיות ישמעו בפני ההרכב החדש שיכלול את השופט רון סוקול, ונציגי הציבור ע"ד נתן מולכו ועו"ד חיים שטרן, בישיבה הקבועה ליום 31/10/2018.

הצדדים יהיו מוכנים להשלים סיכומיהם בעל פה באותו המועד.

ר' סוקול, שופט
יו"ר הוועדה

חבר ועדה עו"ד חיים שטרן
אני מסכים.

חיים שטרן, עו"ד
חבר הוועדה
חבר ועדה עו"ד נתן מולכו
1. אני מצטרף לדעתו של יו"ר הועדה, כבוד סגן הנשיא סוקול, לפיו, בנסיבות תיק זה, יש מקום לשמוע את הראיות מחדש.

2. סוגיה זו יש לבחון בשני אלמנטים, ראשית, האם אכן לועדה ו/או לשופט האחר בה, יש סמכות לקבוע שלא לשמוע ראיות מחדש ולאחריו, ככל שיש סמכות שכזו, האם במקרה דנן, יש לקבוע שלא לשמוע את הראיות מחדש.

3. תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדות ערר), התשכ"ה - 1965, קובעת במפורש כי על ערר יחולו תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד - 1984 . תקנה זו קבעה כי סעיפים מסויימים בתקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו על ערר. סעיף 177 לתקנות סדר הדין האזרחי אינו כלול בהם.

4. סעיף 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, הדן ברציפות הדיון קובע כי נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

5. סעיף זה למעשה הטיל את שיקול הדעת לשופט האחר לקבוע כיצד ימשך הדיון (ראה גם ע"א 9099/96 ידיעות אחרונות בע"מ נ' פירסטנברג, פ"ד נג(5)1 (1999)). לסעיף זה הגיון רב, הן לשם המשך הליכים משפטיים מקום בו נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, להמשיך ולדון בתיק (ובכלל זה פרישה/מחלה/מוות וכל דבר אחר), ובפרט בטריבונלים משפטיים אשר המינוי בהם אינו לתקופה צמיתה , כפי המקרה במינוי חברי ועדות ערר.

א. גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), מציין בעמ' 296 כי התקנות הביאו בחשבון נסיבות שבהן נבצר משופט ליתן פסק דין בעניין שבו החל בשמיעת הראיות, ושופט אחר שלא גבה את הראיות, הוא זה שעליו לפסוק את הדין. הוראות התקנה חלות גם כאשר השופט הראשון סיים את שמיעת הראיות בתיק אך טרם פסק דין. לעניין זה ראה גם ע"א 444/94 אורות יצוג אומנים נ' עטרי, פ"ד נא(5), 241 (1997).

6. ואכן ועדות ערר כבר קבעו בעבר כי מקום בו נמנע מחבר ועדת ערר, ואפילו בהיעדר יו"ר ועדת ערר , לתת פסק דין - ועדת ערר מוסמכת לתת פסק הדין בהר כבה החדש ללא שמיעת הראיות מחדש ( לעניין זה ראה ו"ע 1280/06 עיזבון המנוחה ויינברג נ' מס שבח ת"א (21.09.2009); ו "ע 1380/00 אשד אילון יזום בנייה ופיתוח בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות (25.02.2009)).

יש היגיון רב בהוראה זו ועליה לחול בכל מקום בו מתחלף הרכב כאשר שיקול הדעת נתון לשופט האחר וזאת כל עוד מדובר בהחלפת חלק משופטי ההרכב ולא את כל ההרכב.

7. לדעתי, גם המושג "נמנע משופט" מאגד בתוכו גם מקרים בהם אין מניעה משפטית, כבמקרה דנן. חבר ההרכב הקודם הינו בחיים, במצב בריאותי תקין (ונאחל לו אריכות ימים), מינויו בתוקף ואין כל מניעה לתת פסק דין למעט עצם העובדה כי הוא מסרב לקבל עליו את המינוי ולתת פסק דין.

התקנה קובעת במפורש "נמנע משופט, מכל סיבה שהיא", ואין כל צורך לתת פרשנות נוספת למילים הדווקניות שנכתבו בתקנה.

8. לפיכך, סירובו של חבר הועדה, בהרכבה הקודם, ליתן פסק דין מהווה קיום האמור בתקנה 177, והשאלה הינה מה הקריטריונים שינחו את שיקול דעתו של השופט האחר כיצד לנהוג.

9. גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי הנ"ל כותב: בישום התקנה נאבקים שיקולים של יעילות ושל צדק.

בו"ע 1280/06 הנ"ל שנשמע בפני נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (כתוארו אז), א' גורן, נקבע: במסגרת שיקול הדעת אם להמשיך את הדיון מאותה נקודה בה הופסק אם לאו מתחרים בזה שיקולים של יעילות ושל צדק כאשר ההכרעה ביניהם צריכה להיעשות לפי נסיבות העניין. בין היתר תיבדק הפגיעה העלולה להיגרם מכך שהראיות לא נשמעו בשלמותן ע"י השופט המחליף, אל מול הפגיעה ביעילות הדיון עקב שמיעה חוזרת של חומר הראיות. לשם כך, נדרשת בחינה של חומר הראיות, לרבות מטרת הבאתן ומידת השפעתן על תוצאות ההליך.

גם בע"א 8430/10 מ.ו. השקעות בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ת"א, נקבע כי לא השתכנעתי כי האינטרסים של המערערים ושיקולי צדק נפגעו כתוצאה מהחלפת המוטב ואי שמיעת הראיות מחדש.

10. לפיכך, נדרש מהשופט האחר לעיין בחומר הראיות ולבחון האם מתן פסק דין ללא שמיעת הראיות מחדש עשוי לפגוע באינטרסים של העוררים ובשיקולי הצדק מול יעילות הדיון וסיום הליך הערר.

11. הצדדים הגיעו להסכם דיוני מיום 28.02.2016, לפיו ועדת הערר תפסוק על פי חומר הראיות בתיק. משמע, הצדדים ראו לנכון שהמחלוקת הינה משפטית בעיקרה ואין משמעות למהימנות העדים. הסכמה דיונית זו לא יצאה בסוף אל הפועל בשל הסתייגות שהובעה בה לעניין שמירת זכויות העוררים ואי הוודאות לגבי תוכן הסתייגות זו ואולם יש בה אמירה לעניין חשיבות שמיעת העדים.

12. עיינתי בחומר הראיות, בפרוטוקולי הדיון בחקירות ובעדויות שהובאו וכן בבקשות וההוראות השונות שניתנו כפי המפורטים בנט המשפט. ביום 19.09.2016 התקיימה ישיבת הוכחות בודדת בו נחקרו שני עדים מטעם העוררים, עד אחד בחקירה ראשית ובחקירה נגדית ועד נוסף בחקירה נגדית. כן נחקרה רכזת מיסוי מקרקעין בחקירה נגדית. בשתי חקירות עדים התנהלה אף חקירה חוזרת. החקירות היו קצרות וענייניות.

13. בניגוד גמור למשך זמן החקירות הצדדים סיכמו באריכות רבה ואף הוגשו סיכומי תשובה וכן בקשות לעניין הרחבות חזית וכיוצ"ב.

14. מנגד לשיקולי הצדק, עומדים שיקולי יעילות הדיון. ערר זה מתנהל משנת 2013. מדובר בעררים שמטבעם מסתיימים בזמן קצר ואילו ערר זה כבר חי לו חיי מדף של 5 שנים. שמיעת הראיות מחדש תחייב יום שיפוט נוסף, אולם עשויה לחסוך טענות פרוצדוראליות אשר עשוי ות להאריך את סיומו של הסכסוך בפרט כאשר נראה כי מחד, לא נדרש שמיעת עדים רבים וזמן שיפוטי רב ומנגד קיים חומר משפטי רב, שהצדדים הפליגו בו בסיכומיהם , ואשר יש ואולי שמיעת העדים על ידי ההרכב החדש ישפיע על מתן פסק הדין ו/או הבנת המחלוקת.

15. לכך יש להוסיף כי המשיב לא התנגד כי ההרכב החדש ידון ללא שמיעת ראיות בעוד שהעוררים התנגדו, הגם שלא פירטו את התנגדותם בכתב.

16. בנסיבות העניין, ועל אף שהדעת נוטה דווקא להמשך הדיון ללא שמיעת ראיות מחדש, הרי אני מקבל את דעתו של יו"ר הועדה, לפיו באיזון בין השיקולים השונים ובהתחשב בכך שנדרש רק יום אחד לשמיעת הראיות מחדש, ובשים לב להיקף הסיכומים שהוגשו, לבקשות הנוספות שהוגשו לעניין הרחבות חזית וכיוצ"ב, הרי יש בשמיעת הראיות מחדש בכדי לסייע להרכב החדש במתן פסק דין ובייתור טענות שונות שאינן בלב המחלוקת, ובפרט כאשר במקרינו, מוחלפים 2 חברי הועדה, ולפיכך אני מצטרף לדעתו של יו"ר הועדה ולנימוקיו, לפיו הראיות ישמעו מחדש בפני ההרכב החדש.

נתן מולכו, עו"ד
חבר הוועדה

אשר על כן הוחלט כאמור בפסקה 20 לחוות דעתו של השופט ר' סוקול.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ח, 20 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.

ר. סוקול, שופט
יו"ר הוועדה

נתן מולכו, עו"ד
חבר הוועדה

חיים שטרן, עו"ד
חבר הוועדה


מעורבים
תובע: שמואל יחזקאל
נתבע: מנהל מיסוי מקרקעין חיפה
שופט :
עורכי דין: