ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רות רביב נגד או.קיי. פיננסים ופתרונות מיסוי בע"מ :

02 אוגוסט 2018

לפני:

כבוד השופטת שרון אלקיים
נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל

התובעת
רות רביב ת.ז XXXXXX476

-
הנתבעת
או.קיי. פיננסים ופתרונות מיסוי בע"מ ח.פ 514244854

פסק דין

1. לפני תביעת התובעת גב' רות אביב (להלן -התובעת), נגד או.קיי פיננסים ופתרונות מיסוי בע"מ (להלן - הנתבעת) לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין אי עריכת שימוע.

2. ואלו העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:
א. התובעת עבדה כמנהלת חשבונות, מיום 9.10.12 ועד יום 16.11.15. במהלך חודשים יולי –ספטמבר 2014 התובעת לא עבדה אצל הנתבעת.
ב. משכורתה החודשית הממוצעת של התובעת לאורך כל תקופת העסקתה עמדה על סך של 4,313 ₪ לחודש [הוסכם בדיון ההוכחות].
ג. הנתבעת שיחררה לתובעת את פיצויי הפיטורים שהצטברו בקרן הפנסיה בסך 6,411 ₪.
ד. ביום 15.10.15 נמסר לתובעת מכתב פיטורים. לצורך הנוחות נביא אותו כאן כלשנו:
"1 הריני להודיעך על פיטורייך מחברתנו מיום 16.10.15.
2. הנני מודה לך על תקופת העבודה בחברתך.
3. תקופת סיום העבודה בפועל תחל על (כך במקור) תום תקופת ההודעה המוקדמת כחוק דהיינו 30 ימים.
בתחתית העמוד נכתב בכתב יד:
"הנני רות רביב מצהירה שנערך לי שימוע כחוק".
בין הצדדים ניטשה מחלוקת בשאלה מי כתב את המכתב ונשוב לנקודה זו בהמשך.

3. עדים
התובעת העי'ה מטעמה. מטעם הנתבעת העיד מנהל הנתבעת, מר עובד כדורי (להלן- מר כדורי) ועובדת בנתבעת גב' מיכל שמש.
4. טענות התובעת
א. ביום 15.11.15, בעקבות אי הבנה שנפלה בעבודתה של התובעת, קרא לה מנהל הנתבעת, מר עובד כדורי לשיחה (המנהל). לאחר שיג ושיח קצר, נכנסה במנהל רוח שטות והוא הודיע לתובעת על פיטוריה שיכנסו לתוקף לאחר תקופת הודעה מוקדמת, החל מהיום למחרת ב-16.11.15.
כ-10 דקות לאחר מכן, קרא המנהל לתובעת ואמר לה שעליו לערוך לה שימוע. לאחר שהתובעת הסבירה את עצמה הוא אמר לה שהוא מתחרט ושהוא מבקש לחזור בו מהודעת הפיטורים.
ב. לטענת התובעת, לאחר הודעת הפיטורים הורה לה המנהל להכין עבורה מכתב פיטורים (ס' 5 לתביעה) לאחר שהוא סירב להכין את המכתב בעצמו (ר' עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 5-6).
ג. לאחר שהמנהל שמע את הצד שלה והודיע לה שהוא חוזר בו מהודעת השימוע התובעת אמרה לו שהיא מבקשת שהות לחשוב אם היא מסוגלת לשכוח ממה שקרה לאחר שהייתה מאוד נסערת (ר' 8 לתביעה; וכן עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 22-23).
ד. המנהל הציב לה אולטימטום להשיב לו בחיוב באותו רגע או לשכוח ממקום עבודתה: " ואז הוא אמר לי שאם אני יוצאת מהחדר עם המכתב הוא נשבע בילדים שלו שהוא לא מחזיר אותי לעבודה". (ר' ס' 9 לתביעה; וכן עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 24-25)
ה. לטענת התובעת, פיטוריה פיטורים הם, היא לא הסכימה למנהל לחזור בו ממעשה הפיטורים. לאחר תקופת ההודעה המוקדמת היא סיימה את העסקתה וקיבלה מכתב שחרור לכספים הצבורים בקופת פיצויי הפיטורים. אולם, היא לא קיבלה השלמת פיצויי פיטורים. בכתב התביעה היא דרשה השלמת פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.
5. טענות הנתבעת
א. הנתבעת העלתה מספר טענות לפיהן היא קיבלה את התובעת לעבודה בנסיבות בעייתיות ולפנים משורת הדין וכי היא נחשבת למעסיק רצוי וטוב לעובדיו.
ב. לעניין מהלך אירועי יום 15.10.15 טוענת הנתבעת שמעשה הפיטורים נעשה בעידנא דריתחא ולא הייתה כוונה של ממש לפטר את התובעת.
ג. מכתב הפיטורים נערך מטעמה ולא ע"י התובעת וכי לאחר שהמנהל חזר בו מהודעת הפיטורים הוא הפציר בתובעת פעמים רבות שהוא מעוניין להמשיך להעסיק אותה.
ד. עוד ציינה הנתבעת שבין המועדים יוני 2014 ועד אוקטובר 2014 "התובעת התפטרה מעבודתה, עת מצאה עבודה במשרד רואה חשבון אחר" (ס' 14 להגנה). לטענת הנתבעת, בחזרתה לעבודה אצלה תכננה התובעת להגדיל את קופת הפיצויים שלה ולא הייתה לא כוונה אמיתית להמשיך לעבוד בנתבעת.
ה. עיקר טענות הנתבעת הוא שמעשה הפיטורים נעשה בעידנא דריתחא ואין להם תוקף. לפיכך גם לא היה צורך לערוך שימוע וסיום העסקתה של התובעת נעשה לכן מרצונה בדין התפטרות שאינה מזכה בהשלמת פיצויי פיטורים.

מסגרת הנורמטיבית
5. עובד זכאי לפיצויי פיטורים רק במקרה שפוטר, ולמעט החריגים המנויים בחוק. כשנופלת מחלוקת לעניין יוזם סיום ההעסקה המבחן שנקבע הפסיקה לצורך כך הוא – "האם במכלול הנסיבות הגיעו היחסים בין הצדדים לידי גמר, כתוצאה מביטולם על ידי המעביד או על ידי העובד" (ע"ע (ארצי) 256/08 מחמד בשיר קוקא נ' יוסי שוורץ (13.2.11)) כאשר הדגש הוא על ביטול החוזה להבדיל מהפרת חוזה העבודה, דהיינו, צריך לבחון אצל מי מהצדדים הייתה " כוונה ברורה וחד משמעית להביא את היחסים החוזיים, יחסי עובד-מעביד, לידי סיום" (דב"ע (ארצי) שם/3-116 שלום סלמה נ' מדינת ישראל פד"ע יב 375 (1981)).

6. על מעשה הפיטורים עצמו להיות ברור וחד משמעי, בין בכתב ובין בעל פה (ע"ע (ארצי) 137/08 מטין אילינדז נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ (22.8.10)).

7. לענייננו, במקרה של פיטורים שנעשו ללא כוונה של ממש מאחוריהם, נקבע כי בנסיבות מסוימות, לא יהיה לכך תוקף:
"לא די באמירה או מעשה שנעשו ב’עידנא דריתחא‘ כאשר בסמוך לאחר מכן הבהיר הצד הפועל כי לא התכוון לכך, שכן "יחסי עובד-מעביד, המתקיימים משך זמן ממושך וקשורים לזכויות וחובות, אינם ניתנים לניתוק על ידי דברים שנאמרו ללא יישוב הדעת, מבלי כוונה או מחשבה" (דב"ע (ארצי) נד/3-220 רחל גולן - אבינועם לוי, [פורסם בנבו] פד"ע כח 377 (1995); כן ראו את ע"ע (ארצי) 184/03 עין בר מפעלי אפיה בעינת - דוד יוסף [פורסם בנבו] (8.6.06); להלן: עניין עין בר).
לאמור לעיל נוסיף כי הקביעה אם לפנינו פיטורים או התפטרות מהווה, דרך כלל, קביעה עובדתית, אך קיימים מקרים שאינם חד משמעיים בהם נדרשת מסקנה משפטית האם מערכת עובדות מסוימת מעידה על פיטורים או התפטרות (ע"ע (ארצי) 584/08 פלונית - אלמונית [פורסם בנבו] (29.6.11)). במקרים כאלו יכולה המסקנה להתקבל גם על ידי ערכאת הערעור (דב"ע (ארצי) נו/3-201 שמש ירושלים בע"מ - מאיר ניסימיאן [פורסם בנבו] (26.5.97))"
(עע (ארצי) 24649-10-14 לירן לחיאני נ' פיינסטון בע"מ (10.1.16)).

יריעת המחלוקת

8. האם יש תוקף לפיטורי התובעת ביום 15.10.15? זו השאלה העומדת לפנינו בהליך זה.

9. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר ששקלנו את מכלול העדויות והראיות שבפנינו, אנו מעדיפים את גרסת התובעת לפיה יש תוקף למעשה הפיטורים מיום 15.10.15. נפרט את הטעמים להלן.

10. ראשית, מנהל הנתבעת הודה בטענת התובעת שהועלתה במהלך הדיון כי הוא נוהג להודיע לעובדות שלו על כך שהוא יפטר אותן אם לא יישרו קו עם הוראותיו. בכך היה מבקש המנהל להטיל את מוראו עליו ולזרזן לעבודה. וכך העיד:
"לפני כמה דקות הודתה פה בפני בית הדין שמדי פעם הייתי צריך לאיים בפיטורים על מנת להטיל את מרותי על העובדות" (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 4-5).
שיטת ניהול זה דומה היא למי שמרים יד על חברו, אפילו שלא על מנת להכותו:
"אמר ר"ל המגביה ידו על חברו אעפ"י שלא הכהו נקרא רשע שנאמר 'ויאמר לרשע למה תכה רעך, למה הכית לא נאמר אלא למה תכה, אעפ"י שלא הכהו נקרא רשע" (סנהדרין נ"ח ע"ב ).
11. מבלי להתייחס ללגיטימיות מאחורי שיטת ניהול זו, הרי שיש בה כדי לתמוך בגרסת התובעת לפיה היא זו שניסחה את מכתב הפיטורים. במתן הוראה לתובעת להכין לעצמה את מכתב הפיטורים יש כדי להגביר בה את תחושת המצוקה, כמי שמטיל על אדם לחפור לעצמו את קברו. לאחר שהוטל עליה לכתוב את מכתב הפיטורים של עצמה, הכוונה לפטרה היא ברורה.
12. אופן התנהלות מנהל הנתבעת, כפי שהשתקף מהאמור לעיל ומהרושם הכללי שקיבלנו מעדותו, עולה בקנה אחד גם עם טענת התובעת לפיה הוא הציב לה אולטימטום להחליט לאלתר אם לקבל את חזרתו ממעשה הפיטורים אם לאו, מבלי לערוך ניסיון אמיתי לפייס אותה.
13. שנית, הנתבעת טוענת שהיא הפצירה בתובעת להמשיך לעבוד והציעה לה מספר הצעות להישאר בעבודה:
"הצעותיו של הנתבע לתובעת היו כנות ולבביות, נדיבות ותרות אחר התחייבות ארוכת טווח מצידה. התובעת סירבה לכולן" (ס' 67 לתצהיר מר כדורי).
אולם, הנתבעת לא השכילה להמציא ראיה אובייקטיבית, מסמך כתוב כלשהו לכך שהיא חוזרת בה ממכתב הפיטורים שלטענתה היא זו שניסחה או כי היא קוראת לה להמשיך לעבוד ומציעה לה הצעות כלשהן בקשר להמשך עבודתה.
14. שלישית, עדות התובעת עשתה עלינו רושם אמין. לעומתה, הרושם מעדותו של מר כדורי והדברים שאמר עמדו בניגוד לגרסה שהוא ביקש להציג בשם הנתבעת. כך, מר כדורי העיד כי הוא היה מחזיק טובה לעצמו ורואה בהעסקת התובעת, בני משפחתה, והבאים מהמגזר אליו היא משתייכת כברי מזל וחייבי תודה:
"...שכולן בני משפחה אחת ויד אחת וקרה לא פעם שהן עשו לי שימוע כשהייתה החלטה שלי שלא עלתה בקנה אחד עם רצונן, הן באו כולן מולי והטיחו בי במקום להגיד לי תודה שאני בין המשרדים הבודדים בארץ שמקבל חרדיות בלי נסיון , נותן להן הזדמנות לעבוד, לפרנס אותן. היא במו ידה גרמה לי לנזקים עצומים, לבריחת לקוחות וזהו. בית הדין צריך להגיד לי תודה". (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 5-9).
בבחינת השלכת הלך רוח זה על המקרה שלפנינו, יש גם בכך כדי לתמוך בגרסת התובעת, שכן כמי שמחזיק טובה לעצמו, נראה שלא יהיה קשה עליו לסיים את העסקתה של מי שעובדת אצלו, כיוון שמלכתחילה הוא עשה לה טובה, הן בקבלתה לעבודה (ר' ס' 8 לתצהיר מר כדורי) והן בהמשך העסקתה. זאת במיוחד כאשר הוא העיד שמעשה שהתובעת " במו ידה גרמה לי לנזקים עצומים, לבריחת לקוחות וזהו. בית הדין צריך להגיד לי תודה", כלומר, שההחלטה לפטר את התובעת לא קורצה מן האוויר סתם. אף מסקנה זו מקבלת תימוכין לאור התזה שהציגה הנתבעת לפיה התובעת חזרה לעבודה לאחר באוקטובר 2014 לאחר הפסקה בת 4 חודשים, רק כדי להגדיש את קופת פיצויי הפיטורים שלה ותוך תכנון מוקדם להביא לפיטוריה.

15. כללו של דבר, אנו קובעים כי התובעת פוטרה מעבודתה ולפיכך זכאית לפיצויי פיטורים.

16. חישוב פיצויי הפיטורים
אשר לתקופת ההעסקה- התובעת הועסקה מיום 9.10.12 ועד יום 16.11.15.
הנתבעת צירפה ריכוזי שכר שנתיים של התובעת מהם ניתן ללמוד שהתובעת אכן סיימה לעבוד ביוני 2014 לאחר שפדתה את ימי החופשה שלה והחלה לעבוד שוב באוקטובר 2014.
מאחר שמדובר בהפסקה שאינה עולה על 6 חודשים אנו קובעים כי יש רציפות בעבודה ואולם יש להפחית 3 חודשים לצורך חישוב פיצויי הפיטורים [ס' 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 ות' 10(5) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964]. יוצא אפוא כי התובעת עבדה 35 חודשים.
לפיכך, אנו קובעים כי התובעת זכאית להשלמת פיצויי פיטורים בסך 6,168 ₪ [(4,313 ש"חx 35 חודשים)- 6, 411 ₪].

17. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
הצדדים היו חלוקים בשאלה אם מעשה הפיטורים של המנהל נכנס לתוקף אם לאו. הנתבעת סברה שלאחר שהמנהל שלה חזר בו מהודעת הפיטורים לאחר ששמע את התובעת, וכ-10 דקות לאחר שהודיע לה שהיא מפוטרת. בנסיבות העניין, נראה שהנתבעת נפלה לטעות כנה משלא עמדו לפניה מלוא השיקולים כפי שפירטנו בהרחבה לעיל. בנסיבות אלו, מוצאים אנו מוצאים לנכון להפחית את שיעור פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים לשיעור של הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

18. פיצוי בגין אי עריכת שימוע
בנסיבות המתוארות לעיל ולאור מסקנותינו, הרי שהנתבעת גם לא ערכה לתובעת שימוע כדין שכן לשיטתה לא היה מעשה פיטורים. בעניין זה העידה התובעת בחקירתה הנגדית שלאחר שסיימה עבודתה אצל הנתבעת היא חתמה אבטלה ומצאה את עצמה ללא עבודה מספר חודשים. עובדות אלו נתמכות גם בטענות הנתבעת לפיהן התובעת פנתה אל מנהל הנתבעת לאחר שסיימה את עבודתה אצלה כדי לקבל המלצה במקום עבודה אחר. משמע, היה קיים פרק זמן בין סיום עבודתה לבין תחילת עבודתה בהן פרנסת התובעת נפגעה.

לאור הפסיקה המקובלת בעניין גובה הפיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין וכן גובה השכר, אנו סבורים שסכום התביעה שהעמידה התובעת עבור רכיב תביעה זה, בסך של 8,000 ₪, שהינו פחות משתי משכורות, הוא סכום סביר וראוי.
לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין אי עריכת שימוע בסך 8,000 ₪.

בטרם נסיים, נוסיף מספר דברים לגבי ניהול ההליך

19. ביום 18.6.18 ביקשה הנתבעת להגיש סיכומים מטעמה. התובעת התנגדה לבקשה אולם כדי ליישר את ההדורים החלטנו להתייחס לאמור בסיכומים. נציין עוד כי הדיון ביום 14.6.18 נערך במותב חסר כדין נוכח סעיף 22(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (ר' עע (ארצי) 1349/01 ופא אסחאק נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות (16.2.04)). חלק מהטענות שעלו בסיכומים בדבר ניהול הדיון כבר קיבלו תשובה במסגרת החלטת בית הדין שהתקבלה עוד באותו יום, ב-18.6.18, ואיננו רואים צורך לחזור על האמור שם.

20. אשר להקלטות שהודיעו הצדדים שקיימות בידיהן במועד הגשת התביעה – התובעת הודיעה בפרוטוקול הדיון מיום 4.12.16 שברשותה הקלטה לא רלבנטית של המנהל מורה לה לבצע משימה מסוימת. הנתבעת הודיעה שגם מצויה בידה הקלטה לא רלבנטית של בעלה של התובעת מאיים על המנהל לשלם לה את פיצויי הפיטורים. ביום 11.12.17 החליט בית הדין ששני הצדדים יגישו תמלול שיחות מוקלטות שלהם בצירוף קובץ דיגיטלי לתיק. הנתבעת הודיע ה ביום 31.12.17 שההקלטה לא רלבנטית ושהוא מבקש לא להגישה. התובעת הודיעה ביום 1.2.18 שההקלטה כבר לא קיימת אצלה כיוון שמאז הדיון היא מחקה אותה. לאור כך, בית הדין נתן החלטה ביום 4.2.18 שלא ניתן לחייב את התובעת להגיש את ההקלטה. החלטה דומה לא ניתנה בקשר לנתבעת. אף על פי כן, הנתבעת לא הגישה תמלול וקובץ דיגיטלי של ההקלטה. בנסיבות אלו, לא מצאנו לנכון לזקוף לחובת אילו מן הצדדים את אי הגשת ההקלטות לתיק ולפיכך טענות הנתבעת בעניין אינן מעלות או מורידות ממסקנותינו שלעיל.

סיכומו של דבר:
21. הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים:
א. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 6,168 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.15 לתשלום בפועל.
ב. פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך 8,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.15 לתשלום בפועל.
22. לאור תוצאת פסק, הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, כ"א אב תשע"ח, (02 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יהונתן דקל
נציג ציבור (עובדים)

שרון אלקיים, שופטת


מעורבים
תובע: רות רביב
נתבע: או.קיי. פיננסים ופתרונות מיסוי בע"מ
שופט :
עורכי דין: