ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צבי יצחק אנגלנדר נגד רשות מקרקעי ישראל -ת"א :

לפני
כבוד ה שופטת עמיתה יהודית שטופמן

התובעים

1.צבי יצחק אנגלנדר
2.דס.יו השקעות ונכסים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסף גרנות ואח'

נגד

הנתבעת

רשות מקרקעי ישראל -ת"א
ע"י ב"כ עו"ד תמי ברעם מפרקליטות מחוז ת"א אזרחי

פסק דין

נושא העתירה:
תובענה מנהלית להשבת דמי ערבות בנקאית בסכום של 550,000 ₪, שניתנו על ידי התובעים וחולטו על-ידי הנתבעת, כפי שיפורט בהמשך.

העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:
ביום 30.3.2015 פרסמה הנתבעת, רשות מקרקעי ישראל, מכרז מר/35/2015 לחכירת 3 מגרשים לבנייה למגורים, הכוללים 18 יחידות דיור ( להלן – " המכרז").
המגרש בענייננו, מגרש 2746 בגוש 8002 חלקה 397, הוצג כמגרש ששטחו 1,104 מ"ר המאפשר בניית 6 יחידות דיור ( להלן – " המגרש").

ביום 15.6.2015 הגישו התובעים הצעה לרכישת המגרש. להצעה צורפה ערבות בנקאית בסך 550,000 ₪, כפי שהתחייב על פי תנאי המכרז ( להלן – " הערבות").

ביום 21.6.2015 הודיעה לתובעים, ועדת המכרזים של הנתבעת, כי הם הזוכים במגרש.

לאחר הזכייה החלו התובעים לפועל לקבלת ההיתרים הנדרשים לבנייה. במהלך פעולות אלה התברר לתובעים כי עליהם לסגת כ- 2.5 מ' בקו הבניין האחורי, בשל קו מתח גבוה העובר בשטח המגרש.

לטענת התובעים משמעות נסיגה זו, היא הקטנה משמעותית של שטח כל יחידת דיור, אשר אינה מאפשרת תכנון סביר של 6 יחידות דיור במגרש.

לאור זאת, פנו התובעים ביום 20.8.205 לנתבעת בטענה כי מסמכי המכרז מהווים הטעיה, הודיעו כי הם מבטלים את הצעתם ודרשו השבה של הערבות.

ביום 16.11.2015 ביטלה הנתבעת את זכיית התובעים, בשל אי-עמידה בתנאי המכרז משלא שולמו כספים בגין קרקע ופיתוח, כמתחייב על פי תנאי המכרז . בהודעה שנשלחה לתובעים ביום 22.11.2015 , בה הודע לתובעים על ביטול הזכייה, נכתב כי התובעים רשאים להגיש את טענותיהם בכתב " כנגד חילוט הערבות".

ביום 15.12.2015 פנו התובעים במכתב לנתבעת, ופרטו את טענותיהם כנגד חילוט הערבות. ביום 17.12.2015 השיבה הנתבעת כי כל עוד לא יצורפו אסמכתאות מתאימות לטענות התובעים, לא תוכל הנתבעת להתייחס לטענותיהם. ביום 6.1.2016 שלחו התובעים לנתבעת מכתב נוסף, בצירוף אסמכתאות.

ביום 23.6.2016 שלחה הנתבעת לתובעים את החלטת ועדת המכרזים מיום 29.5.2016, לפיה הוחלט שלא להשיב לתובעים את הערבות. הוועדה קבעה חילוט של 10% מגובה הצעת התובעים.

ביום 3.8.2016 הוגשה התובענה דנן.
ביום 13.3.2018 השיבה הנתבעת לתובעים את יתרת הערבות מעבר לחילוט בשיעור-10% שקבעה ועדת המכרזים, בסכום של 78,133 ש"ח.

טענות הצדדים:
התובעים:
התובעים טוענים כי ניגשו למכרז על בסיס האמור בתכנית המתאר ובתשריט שצורפו למכרז, ובהתאם למצב בשטח. לטענתם, המצב בשטח, כפי שנוכחו בעת ביקור במקום, תואם את התכנית, ולכן לא יכולים היו לדעת כי תידרש מהם נסיגה נוספת בשל קו המתח הגבוה. ( סעיפים 2–3 לסיכומי התובעים). כמו כן התובעים טוענים כי הבינו את התכנית, בדומה ל מר תומר דוידזון, ראש תחום תכנון במחלקת התכנון של הנתבעת, כפי העולה מסעיפים 3 ו-5 לתצהירו מיום 21.11.2017 ( סעיף 4 לסיכומי התובעים).
לטענת התובעים, הנתבעת הפרה את חובת הגילוי במכרז בכך שלא הביאה לידיעת התובעים כי לא ניתן לממש את תכנית הבנייה, כפי שהוצגה במסמכי המכרז ( סעיף 8 לסיכומי התובעים). לטענתם, הנסיגה הנוספת מקו הבניין אינה מאפשרת תכנון סביר של 6 יחידות דיור ב-3 בתים משותפים, וניתן רק לבנות יחידות דיור לא כדאיות, אשר יביאו להפסד כלכלי משמעותי. (סעיף 5 לסיכומי התובעים). כמו כן, טוענים התובעים, כי מתצהירו ומעדותו של מר תומר דוידזון עולה כי הבדיקות שביצעה הנתבעת טרם המכרז, העלו כי לא ניתן לבנות 6 יחידות דיור, כפי המשורטט בתכנית ( סעיף 6 לסיכומי התובעים). לפיכך, משלא הוצגה מגבלה זו במסמכי המכרז, הפרה הנתבעת את חובת הגילוי המוטלת עליה כדין. (סעיף 7 לסיכומי התובעים).
עוד טוענים התובעים כי אם אכן לא ידעה הנתבעת על נסיגה נוספת מקו הבניין, אזי מדובר במכרז פגום שיש לבטלו ( סעיף 9 לסיכומי התובעים). בנוסף, לשיטת התובעים, במכרז הוצג מצג שגוי ולכן עומדת לתובעים הזכות לבטל את זכייתם ( סעיף 10 לסיכומי התובעים). התובעים טוענים כי בצעו את כל הבדיקות הנדרשות מהם טרם הגשת הצעתם למכרז, והעתקת קו החשמל, כמצוין בסעיף 18 ט לתכנית מתאר, איננה ניתנת לביצוע על ידי התובעים עצמם. לטענתם, ברור שמשמעות הסטת קו החשמל היא כי המגרשים אינם זמינים לבנייה, בניגוד למוצג במכרז, ולכן המדובר בסתירה פנימית במכרז. כמו כן, טוענים העותרים כי סעיפי " האזהרה" הם סעיפים סטנדרטים, המופעים בכל מכרז של הנתבעת, ולכן אין מדובר באזהרה ספציפית למכרז זה ( סעיף 11 לסיכומי התובעים).
עוד טוענים התובעים כי החלטת הוועדה אינה מנומקת, ולא עמדו בפניה מכלול הנתונים הרלבנטיים, ומשכך, ההחלטה איננה סבירה ( סעיף 12 לסיכומי התובעים). עוד טוענים התובעים כי המדובר בעשיית עושר ולא במשפט, שכן בידי הנתבעת נשארו המגרש ודמי הערבות ששילמו התובעים ( סעיף 13 לסיכומי התובעים).
הנתבעת:
הנתבעת טוענת כי לא הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה, וכי מסמכי המכרז העידו כי קיימות מגבלות על המגרש, וכי חובת ביצוע הבדיקות הרלבנטיות היא על המציעים. לטענתה, בבדיקה שבוצעה טרם המכרז מול מתכנן התוכנית, נאמר שקו המתח הגבוה מטיל מגבלות שיש להתחשב בהן, אבל אין מניעה למימוש הבנייה בפועל ( סעיף 2 לסיכומי הנתבעת). בשל כך, המכרז כלל הוראות המטילות את חובת הבדיקות הנוספת על המציעים (סעיפים 3–10 לסיכומי הנתבעת). יתרה מכך במספר מקומות במכרז צוין כי המציע מצהיר כי בדק את כל הפרטים הרלוונטיים, כולל התנאים להוצאת היתר בניה ( סעיף 10 לסיכומי הנתבעת). למרות זאת, טוענת הנתבעת, התובעים ביצעו את הבדיקות רק לאחר זכייתם, ולכן אין לקבל את טענותיהם בדבר הטעיה או מצג שווא. לדעת הנתבעים חילוט הערבות בוצע בהתאם לתנאי המכרז ( סעיפים 14–16 לסיכומי הנתבעת).
לטענת הנתבעת אין ממש בטענות התובעים מאחר שהמגרש זמין לבניה ולמימוש. על אף קו המתח הגבוה, אין מניעה לבניה בפועל ( סעיף 18 לסיכומי הנתבעת) על פי סעיף 16.2 לתקנון התוכנית, ניתן לבנות במגרש בתים צמודי קרקע, במבנה דו משפחתי ו/או בתים טוריים ולכן אין לקבל את טענת התובעים שלא ניתן לממש את התכנית ( סעיף 19 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת טוענת כי טענת התובעים לפיה אין אפשרות למימוש הבנייה במגרש, היא לכל היותר טענת " טעות בכדאיות העסקה" אשר נבעה מרשלנות העותרים, משלא ביצעו את כל הבדיקות הנדרשות טרם הגשת ההצעה ( סעיף 24 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת טוענת כי לא הטעתה את התובעים, קיימה את חובת הגילוי המוטלת עליה ושיקפה במסמכי המכרז את כל המידע הרלוונטי שהיה ידוע לה טרם פרסום המכרז ( סעיף 25 לסיכומי הנתבעת).
עוד טוענת הנתבעת כי החלטת ועדת המכרזים לחלט את הערבות, איננה החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, ומשכך, אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטת הועדה ( סעיף 34 לסיכומי הנתבעת). לטענתה, נקבע בפסיקה כי שיקול הדעת של ועדת המכרזים לחלט ערבות הוא שיקול דעת רחב, ובית המשפט ייטה שלא להתערב בהפעלת שיקול הדעת של הרשות לגבי שיעור החילוט ( סעיפים 28–34 לסיכומי הנתבעת). לטענת הנתבעת החלטת ועדת המכרזים סבירה, מנומקת ואינה לוקה בפגם מנהלי כלשהו ( סעיף 38 לסיכומי הנתבעת). כמו כן, טוענת הנתבעת, כי השבת מלוא סכום הערבות לתובעים תפגע בעקרון השוויון בין המציעים השונים במכרז, ותחטא לרציונל שעומד בבסיס מנגנון הערבויות במכרזים והוא הבטחת רצינות כוונת המציע ( סעיפים 40–41 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת טוענת כי נגרם לה נזק ישיר בעיכוב הליכי המכרז והקצאת הקרקע מחדש, בשל המשאבים הנוספים שעליה להשקיע בעריכת מכרז חדש ( סעיף 46 לסיכומי הנתבעת).
דיון והכרעה:
בפני תובענה מנהלית בהתאם לסעיף 5( ג), פרט 1 לתוספת השלישית לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000. במסגרת התובענה מבוקשת השבת דמי הערבות ששילמה התובעת בעת שניגשה למכרז, משלטענתה הפרה הנתבעת את חובת הגילוי המוטלת עליה , בכך שלא חשפה במכרז את מלוא המגבלות החלות על המגרש. לטענת התובעת המדובר בהטעיה ולכן קמה לה הזכות לביטול זכייתה במכרז. הנתבעת טוענת כי אין מדובר בהטעיה כלל, וכי מסמכי המכרז כללו מספר אזהרות בדבר החובה המוטלת על המציעים לבדוק את תכנית המתאר, ובכלל זה את התנאים להוצאת היתר בניה. משהתובעים לא עשו כן, כדין חולטה ערבותם.

בפתח דברי אציין כי אין אני רואה להתערב באופן קבלת החלטתה מיום 29.5.16, של ועדת המכרזים של ה נתבעת, שלפיה חולטו דמי הערבות. כמו כן, אין אני מוצאת כל פגם בנימוקי החלטת ועדת המכרזים בעניין חילוט הערבות, בהתייחס ל חשיבות הערבות והתכלית ההרתעתית של הערבות להבטחת רצינות הניגשים למכרז ( סעיף 5 נספח טו1 לתובענה; עת"מ ( י-ם) 42572-04-12 איי ווי סי מערכות בע"מ נ' שר התקשורת ( פורסם בנבו, 5.9.2012)). משכך, גדר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם הפרה הנתבעת את חובת הגילוי בהתייחס למגבלות החלות על המגרש. משאלה זו נגזרת שאלת משנה חשובה והיא האם ידעה הנתבעת כי מסמכי המכרז אינם משקפים, בצורה מלאה, את המצב בשטח.

הלכה ידועה היא כי מכרז הוא הזמנה להציע הצעות, ומשכך מדובר בשלב הטרום חוזי של כריתת ההסכם המחייב התנהלות בתום לב ( ע"א 207/79 ‎רביב משה ושות' בע"מ‎ ‎נ' בית יולס בע"מ, פ''ד לז(1) 533). לחובת הגילוי מקום מהותי כחלק מחובת תום הלב בניהול משא-ומתן:

"במסגרת החובה לנהוג בתום-לב בעת המשא ומתן, על צד למשא ומתן גם לגלות למשנהו את אותן עובדות אשר ניתן לצפות שצד תם-לב יגלה למשנהו. כפי שקובעת בעניין זה המחברת המלומדת שלו, בספרה הנ"ל, בעמ' 49: "תחום תחולה מובהק ושכיח של חובת תום-הלב במשא-ומתן הוא תחום הגילוי. הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב במשא-ומתן לובשת צורה של אי-גילוי עובדות, כאשר על-פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם המנהל משא ומתן יגלה אותן לצד השני. בתחום זה חובת תום-הלב היא אקטיבית, ומטילה חובת-עשייה." (ע"א 144/87 ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' אינג' פבר, חברה לבנין, פ''ד מד(3) 769).

הדבר נכון אף ביתר שאת כאשר אחד הצדדים הוא רשות ציבורית, קל וחומר כאשר מדובר במכרז:
"[על] רשות ציבורית העורכת מכרז, מוטלת חובה להבטיח שמסמכי המכרז ישקפו בצורה מלאה ומדויקת את כל המידע המצוי ברשותה ורלבנטי לנסיבות ההתקשרות. כמו כן עליה להביא לפני המציעים מידע רלבנטי שנמצא ברשותה. זאת, הן מתוך הגנה על אינטרס ההסתמכות של המציעים, הן משום העיקרון בדבר חופש המידע וזכות הציבור לדעת, הן כביטוי לשקיפות המאפשרת מנהל תקין ושמירה על טוהר המידות... בית-משפט זה אף הדגיש בעבר כי חובתה של הרשות המנהלית בעניין זה היא אף "קודמת, רחבה יותר ומחמירה יותר מחובת תום-הלב הנובעת מדין החוזים, והיא חלה על הרשות בכל מגוון פעולותיה הן בתחום המשפט הפרטי והן בתחום הציבורי" (ע"א 6518/98 הוד אביב נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(4) 28, 45 (2001)". (ע"א 3051/08 סאסי קבלני בנין, עפר וכבישים (1986) בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון ( פורסם בנבו, 19.01.2010)). (להלן: "עניין סאסי").
בענייננו, הסוגיה שבמחלוקת היא האם אכן שיקפו מסמכי המכרז בצורה מלאה את המגבלות החלות על המגרש. התובעים טוענים כי לנתבעת היה ידוע טרם פרסום המכרז כי לא ניתן לממש את הבנייה במגרש, כפי שהוצגה במסמכי המכרז, ומנגד הנתבעת טוענת כי מסמכי המכרז שיקפו בצורה מלאה את הצורך בביצוע בדיקות מעמיקות בשל המגבלות החלות על המגרש. סבורה אני, כי בעניין זה יש לקבל את עמדת התובעים.
כעולה מתצהירו ועדותו של מר תומר דוידזון (עה/1) , ראש תחום תכנון במחלקת התכנון אצל הנתבעת, טרם פרסום המכרז בוצעו בדיקות להבנת המגבלות החלות על המגרש בשל קו המתח הגבוה, אשר בעיקרם הסתכמו בבדיקה מול עורך התכנית מר שמעון אסבן. בדיקה זו הבהירה כי קיימות מגבלות על המגרש, אשר מונעות את מימוש מלוא זכויות הבניה אך אינן מונעים בניה בפועל:
"לשאלתך אם ניתן לבנות 6 קוט'גים דו משפחתיים, כמפורט [ במסמכי המכרז -י.ש.], לפי הבדיקה של שמעון אסבן אי אפשר לבנות 6 קוטג'ים, אבל ראוי לציין שתכנית הבינוי איננה מחייבת אלא רק מנחה.
לשאלתך אם אני חוזר בי מסעיף 3 ו-5 כפי שצוטט, תשובתי היא שהייתי מנסח זאת אחרת ואפשר לבנות 6 קוטג'ים אבל, לא בהכרח ניתן למצות את מלוא זכויות הבניה." (עמ' 14 שורות 13–16 לפרוטוקול דיון מיום 30.1.2018).
כלומר, על אף שבעמ' 2 לתנאי המכרז, בראש העמוד, מפורט כי ניתן לבנות 6 יחידות דיור על המגרש, היה ידוע לנתבעת כי קיימת מגבלה מסוימת במימוש הזכויות במגרש. למרות זאת אין התייחסות מפורשת למגבלה זו. חובת הגילוי החלה על הנתבעת מחייבת אותה להתייחס מפורשת לכל פרט מידע משמעותי, אשר יכול להשפיע על תוצאות המכרז. לעניין זה ראו דבריו של המשנה לנשיאה כבוד השופט א' ריבלין בעניין סאסי:
"במקרה בו לצד אחד יש יתרון על פני הצד האחר בכל הנוגע לקיום המידע או לאפשרות השגתו, כפי שהיה למשרד הבינוי והשיכון בענייננו, חלה עליו חובת גילוי המידע לצד האחר. זאת בייחוד משום שמדובר במידע הנוגע לעניין שעשוי לגרוע בצורה משמעותית מן הציפיות הסבירות של הצד השני ביחס לעסקה ( פרידמן וכהן, בעמ' 817). המציעים במכרז מסתמכים על המידע שנמסר להם בקבלת החלטות בעלות משמעות כלכלית, והסתמכות של המציעים על המצג שיוצר המכרז היא אינטרס הראוי להגנה" ( שם, פסקה 14).
ראו גם דבריו של כבוד השופט ( כתוארו אז) א' רובנשטיין:
"לא יתכן חולק, שעל המינהל, כעורך מכרז, מוטלת חובה להבטיח כי מסמכי המכרז, כולל התב"ע שצורפה אליו כתקנון המחייב, ישקפו בצורה מלאה ומדויקת את המציאות התכנונית במגרשים הנדונים. חובת הגילוי המוטלת על גוף מינהלי אשר עורך מכרז היא רחבה ביותר, וגדולה בהיקפה מחובת הגילוי החלה במהלך משא ומתן בין צדדים פרטיים לכריתת חוזה...
אכן, מסמכי המכרז יוצרים מצג לפיו העובדות המפורטות במסמכי המכרז הן ממצות. המציעים מסתמכים על מצג זה בקבלם החלטות בעלות משמעות כלכלית." (ע"א 2413/06 מגדלי כספי רג'ואן ובנין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - ירושלים ( פורסם בנבו, 10.11.2009)).
יש להניח כי לו הייתה הנתבעת מפרסמת את המגבלות החלות על המגרש, תוצאות המכרז היו שונות בשל הפגיעה בכדאיות הכלכלית, לאור המגבלות. פגיעה זו ממחישה את החשיבות בגילוי כל המידע הידוע למפרסמת המכרז, מכוח חובות ההגינות ותום הלב שהיא מחויבת בהם. כעולה מטענות התובעים, הם אכן סברו כי מסמכי המכרז משקפים את המצב לאשורו בשטח. הסתמכות זו הביאה להצעתם במכרז, שיש להניח כי הייתה שונה, או כלל לא מוגשת, לו היו מודעים למגבלות המונעות מימוש מלוא הזכויות במגרש.
אין בידי לקבל את טענת מר דוידזון בסעיף 4 לתצהירו כי " למען הסר ספק ומטעמי זהירות" הוכנס למכרז התנאי המורה כי אם לא ניתן לממש את מלוא הזכויות במגרש בשל מגבלות התכנית, לא יוכל הזוכה לבוא בטענות אל הנתבעת.
כאמור בעדותה של הגב' דנה הרוש (עה/2) המדובר בסעיף סטנדרטי המופיע במכרזים רבים:
"ש: סעי' 8 ו-18 לתצהיר [ציטוט של ההגבלה בסעיף 44 למכרז הזהה לסעיף 4 בתצהירו של מר דודיזון י.ש.]- האם תסכימי שהסעיף שציטטת הוא סטנדרטי שמופיע בכול מכרזי המנהל ולא בא בשל בעייתיות מסוימת?
ת: כן. סעיף ספציפי זה מופיע בכול מכרזי המנהל." (שורות 4 –6 לפרוטוקול הדיון מיום 30.1.2018)
לא ניתן, איפוא, לקבל את הטענה שמטרת סעיף זה הייתה להפנות את תשומת ליבם של המציעים למגבלה ספציפית המתייחסת למגרש נשוא המכרז.
לאור כל האמור לעיל, נראה כי הנתבעת אכן הייתה מודעת למגבלות מסוימות החלות על המגרש טרם פרסום המכרז אך נמנעה, מטעמיה, מ לפרסם את המגבלות בבהירות במסמכי המכרז. הנתבעת סמכה ידיה על הוראות להעברת אחריות הבדיקה למציעים, וזאת למרות שהנתבעת כבר ביצעה בדיקה כזו. בהימנעות זו הפרה הנתבעת את חובת הגילוי המוטלת עליה כדין.
יחד עם זאת, אין להתעלם מן העובדה כי הנתבעת ציינה מפורשת במסמכי המכרז כי יש להתייחס למגבלה החלה בסעיף 18 ט לתכנית המתאר. מדובר בהוראה ספציפית למכרז זה, אשר הייתה אמורה להסב את תשומת ליבם של התובעים למגבלה בשל קו המתח הגבוה. הפנייה לסעיף 18 ט מופיעה הן בעמוד 3 למכרז והן בעמוד 13 בו. סעיף 18 ט בתכנית המתאר קובע:
"במגרשים 2745,2746 ו-2747 יינתנו היתרי בניה במקרים הבאים:
העתקת קו החשמל הקיים.
השפעת שדה מגנטי של לא יותר מ-2 מיליגאוס על-ידי התרחקות של 40 מטרים מציר קו החשמל הקיים.
הקטנת ההשפעה של השדה המגנטי ל-2 מיליגאוס על-ידי אמצעים טכניים אחרים באשור המשרד לאיכות הסביבה.
כל פתרון אשר יושם יהיה בהתאם לדו"ח סקר סיכונים שהוגש למשרד להגנת הסביבה ובהתאם להמלצות המשרד להגנת הסביבה."

המדובר " בנורת אזהרה" משמעותית אשר צריכה הייתה להאיץ ב תובעים לבצע בדיקות באילו צעדים עליהם לנקוט לשם קבלת היתר בניה, עוד טרם הגשת הצעתם במכרז. לא ניתן לקבל את טענות התובעים ( סעיף 11 לסיכומי התובעים) כי הסתמכו על כך "[ ש]אם הבניה במגרש מותנית בהעתקת קו החשמל, משמעות הדבר היא כי מדובר במגרשים שאינם זמנים לבניה. אולם, לא זה המצג שעולה ממסמכי המכרז" וכי לגבי השפעת השדה המגנטי " מדובר בבדיקה שיש להניח ( הדגשה שלי י.ש.) שנעשית ע"י חברת החשמל ולא מצופה מכל מי שמגיש הצעה למכרז לבדוק את העניין בעצמו". מצופה היה מהתובעים כי בטרם יגישו הצעתם למכרז יבצעו בדיקה מקדימה ומעמיקה של ה אפשרות להוצאת היתרי הבניה, ולא יסתפקו בהנחותיהם בהתייחס לאמור במכרז.
נראה, איפוא, כי האחריות למצב שנוצר מונחת הן לפתחה של הנתבעת, בהפרת חובת הגילוי והן לפתחם של התובעים באי ביצוע הבדיקות המקדימות שנדרשו לעשות.

סוף דבר:

לאור האחריות המשותפת של שני הצדדים, ולאור חשיבות הערבות במכרז להבטחת השוויון והרצינות בהגשת הצעות במכרזים, נראה כי התוצאה ההוגנת והמאוזנת היא כי הנתבעת תשיב לתובעים מחצית (50%) מהערבות שחולטה.

למען הסר ספק, הסכום הסופי שממנו יש להשיב מחצית הוא הסכום שנותר לאחר ההשבה בסכום של 78,133 ₪, שכבר בוצעה.
ההשבה, כאמור, תבוצע לא יאוחר מתוך 30 יו ם מהיום.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות וכול צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' אלול תשע"ח, 14 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צבי יצחק אנגלנדר
נתבע: רשות מקרקעי ישראל -ת"א
שופט :
עורכי דין: