ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין GUITOM WELDEGERGIS נגד ת.י.ת.י. להנדסה וקבלנות בע"מ :

לפני:
כבוד השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) גב' נירה עילם

התובע
GUITOM WELDEGERGIS
ע"י ב"כ עו"ד שחר דור
-
הנתבעים

  1. ת.י.ת.י. להנדסה וקבלנות בע"מ
  2. נעים אלתיתי

ע"י ב"כ עו"ד יוסי נחמני

פסק דין

1. התובע טען שהועסק על ידי הנתבעת וכי הוא זכאי לזכויות שונות לרבות פיצויי פיטורים ותשלום עבור עבודה בשעות נוספות.
הנתבעת הכחישה מכל וכל העסקה של התובע.

2. בפנינו העידו התובע וכן מר נעים אלתיתי, מנהל הנתבעת (אשר נתבע באופן אישי).
בתום שמיעת העדויות הוגשו סיכומים בכתב.

3. הנתבעת הינה חברה בע"מ המבצעת עבודות בניה (שלד) באתרים שונים. התובע טוען שהועסק בשירותיה בתקופה 18/5/13 עד 17/2/15, כ-21 חודשים.

4. להוכחת טענתו צירף התובע מסמכים אלה:

א. רישום נוכחות, שנרשם בכתב ידו, לחודשים מאי 2013 עד פברואר 2015.
ב. דוחות איכון מחברת פלאפון.

5. בתצהיר התובע טען שעבד עבור הנתבעת באתרי בניה שונים בהרצליה, ראשון לציון, פתח תקוה ועוד.
לעניין סוג העבודה טען:
"עבודות בנייה, לרבות קונגו, דיסק ברזל ועבודות בניה שונות".
לטענתו עבד מדי יום משעה 7:00 עד 17:30 וביום ו' משעה 7:00 עד 16:30.
עוד טען כי קיבל שכר לפי 25 ₪ לשעה, ללא תשלום עבור שעות נוספות.

6. מר נעים אלתיתי הצהיר כי מעולם לא העסיק את התובע, וכן "גם איננו מכירים אותו בשם שנכתב בתביעה".
באשר לטיב הקשר בינו לבין התובע, שכונה על ידו "פוטין" הצהיר:
"במהלך הזמן התפתחו יחסי ידידות ביני לבין התובע, הוא התקשר אלי פעמים רבות ואני החזרתי לו שיחות. לפעמים גם התובע ביקש שאדבר עם קבלנים אחרים שאני מכיר על מנת שיעסיקו אותו. בשלב מסוים הקשר בינינו התנתק ומאוחר יותר נודע לי שהוא נאסר על ידי משטרת ההגירה".

לאומת האמור בתצהיר, בעדות בפנינו הרחיב את הגרסה וטען:

ש. מה ההכרות שלך עם התובע ?
ת. הוא היה מסתובב באתרים בהם הייתי בונה. משם הכרתי אותו. היה אתר גדול בהרצליה והיו שם הרבה אנשים. עשיתי שם הרבה פרויקטים ברח' המסילה ושם הכרתי אותו .הוא סתם הסתובב באתר.
ש. איך אתה מסביר את כל השיחות שהיו ביניכם לאורך תקופה של כמעט שנתיים על בסיס יומיומי ?
ת. הוא היה מתקשר אלי כל הזמן, רוצה לעבוד. אני לא הייתי יכול לתת לו עבודה. כל הפועלים שלי מסודרים ועובדים על פי חוק, גם ישראלים וגם עובדי שטחים.
ש. כמה פעמים הוא כן עבד עבורך ?
ת. לא יכול להגיד במדויק. כל כמה חודשים נתתי לו עבודה כשהייתי רוצה לעזור לו.
ש. אז הוא כן עבד אצלך ?
ת. לא. הוא לא קיבל שכר לשעה או ליום. כל כמה חודשים הייתי נותן לו לנקות. לא הייתי צריך אותו.
ש. אז הוא כן עשה עבודה עבורך ?
ת. לא ממש כמו שאתה אומר. כל הרעיון הוא לעזור לו.
ש. היית צריך לשלם לו בעבור העבודה שהוא עשה ?
ת. כן, שילמתי לו. הייתי נותן לו בתור עזרה ולא בתור שכר.
ש. כמה שילמת לו בכל פעם ?
ת. נתתי לו 100, 200 ₪.
ש. איך התובע יודע למנות את המקומות בהם עבדת ?
ת. כי הוא הכיר את כל הפועלים שלי והיה בא אליהם בזמן האוכל. אני מדבר על האתרים בהרצליה.
ש. אתה אומר שבמשך כשנתיים הוא לא עבד, רק הסתובב במקרה באתר בו עבדת ?
ת. לא אמרתי שהוא הסתובב באתר בו עבדתי. אמרתי שהיה אתר גדול, היו עובדים של קבלנים אחרים, הוא הסתובב שם. מדי פעם הוא הופיע שם. זה לא אתר שלי".

8. דברים אלה של מנהל הנתבעת, שלא נאמרו בכתב הגנה או בתצהיר, תומכים בטענת התובע כי עבד בפועל אצל הנתבעת, בתקופות הנטענות על ידו.

9. התובע מסתמך על פלט שיחות טלפון. ממסמך זה מבקש התובע ל הוכיח כי לאורך כל התקופה הנטענת, עמד בקשר תמידי בטלפון עם מנהל הנתבעת.
מנהל הנתבעת נשאל בעניין זה והשיב שהתובע נהג להתקשר אליו על מנת שיסייע לו למצוא עבודה אצל קבלנים שהסתובבו באתר, ואילו מנהל הנתבעת היה "מחזיר לו טלפונים". לא ברור לשם מה נהג להחזיר לו טלפונים, אם התובע הוא זה שהתקשר אליו.

10. על פי הפירוט שצורף, עולה כי היה קשר טלפוני בין השניים החל מסוף חודש יולי 2013 ועד ליום 10/2/15.
בחודשים מאי יוני שבהם התובע טוען שעבד, לא היה קשר טלפוני בין השניים.
לעיתים יש קשר טלפוני רציף (חודש מרץ 2014) לעיתים דיברו פעם אחת או פעמיים לאורך כל החודש (חודש ספטמבר 2014, חודש ינואר 2015 ועוד).
השיחות התקיימו בשעות שונות, החל מ-6:20 בבוקר ועד 18:00 (שיחה אחת התקיימה בשעה 19:23).
מרבית השיחות נמשכו מספר שניות ולא מעבר לכך.

11. בעניין רישומי הנוכחות שצירף התובע, אלה מולאו על ידו, בכתב ידו. לא נטען ולא הוכח כי הנתבעת מילאה את הרישומים, או חתמה עליהם, או שמי מהנתבעת ראה את הרישומים במהלך תקופת העבודה.
על פי רישומי התובע, עבד בכל ימי החג לרבות בחגים של דתו הוא – חג המולד וחג יוהנס.
כמו כן טען שעבד ביום הכיפורים. בעדותו הסביר:
"... אני לא זוכר את היום אבל אני הייתי עובד, הוא שם אותי במקום העבודה והייתי עובד רגיל, גם כשהיה להם חג עבדתי כרגיל".

וכשנשאל איך הגיע לאתר ביום הכיפורים השיב תחילה שמר אלתיתי הביא אותו לשם ולאחר מכן טען שהוא גר קרוב למקום.
נציין כי בכתב התביעה פורטו ימי החג ולא נרשם דבר לעניין יום הכיפורים.

לגבי חודש הרמדאן, אישר שכלל העובדים באתר היו מוסלמים, לטענתו, הם היו מסיימים לעבוד בשעה 13:00 ואילו הוא היה נשאר עד סוף יום העבודה.

עיון בדוחות מעלה כי בימי ו' נרשם שעבד באותו היום, כמו בימים האחרים, עד לשעה 17:00 ואף מעבר לכך. מדובר בטענה שאינה סבירה.

12. התובע לא הביא עדים שיתמכו בכך שעבד, בשעות העבודה שהוא טוען ובתקופת העבודה.
הנתבעת אף היא לא הביאה עדים, אף שמנהלה טען בעדותו כי התובע הועסק על ידי קבלנים שונים שנכחו באתר ואף נקב בשמם אך לטענתו, לא רצו לבוא ולהעיד.

13. סיכום חומר הראיות מעלה כי הוכח שהתקיים קשר בין התובע לנתבעת, לפחות מאז חודש יולי 2013.
הוכח שהתובע הועסק על ידי הנתבעת וכי שולם לו שכר על עבודתו.
לאור האמור לעיל, לא ניתן להסתמך על רישומי הנוכחות שצירף התובע.
מאידך, דוחות מחברת פלאפון מעידים על קשר רציף בין התובע למנהל הנתבעת, לאורך מרבית התקופה הנטענת על ידו. אף לו היה ניתן לקבוע ששיחות של התובע למנהל הנתבעת נעשו במטרה לחפש עבודה, הרי שלא ניתן להסביר את השיחות של מנהל הנתבעת אל התובע, אלא כמתן הוראות להמשך העבודה או לכך ששירותיו נדרשים באותו יום עבודה או למחרת.

14. סיכומו של דבר, אנו קובעים שהוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת, בתקופה 1/7/13 ועד ליום 8/2/15.

לא הוכח שהתובע עבד מחודש מאי 2013 כטענתו.
כמו כן, לא הוכח שעבד בהיקף הנטען על ידו בתצהיר.
אמנם נכונה טענת התובע, כי נטל ההוכחה להוכיח את היקף העבודה, מוטל על כתפי הנתבעת.
יחד עם זאת, על התובע להוכיח בראשית ראיה את היקף ההעסקה, על מנת שהנטל יעבור לנתבעת.
נוכח קביעותינו לעיל, אנו קובעים שהתובע לא הוכיח העסקה של מעבר למשרה מלאה, לתקופות שפורטו לעיל.

15. נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד
התובע טוען כי ביום 17/2/15 נאלץ להתפטר, לאחר שמנהל הנתבעת סירב לדרישותיו לתת לו תלושי שכר לשם חידוש אשרת השהיה בישראל.
בעדותו נשאל מה ארע ביום 17/2/15 והשיב:

"ש. מה קרה ביום 17.2.15 ?
ת. חייבו אותי להביא תלושים במקום של הויזה, רשות ההגירה. הם אמרו שאם לא אני בבעיה. אמרתי לנעים שיביא לי תלושים דחוף, נתתי לו גם זמן, חיכיתי. הוא אמר כל הזמן אח"כ ואח"כ. בסופו של דבר נגמרה לי הויזה. לא הביאו לי ויזה בגלל זה ואמרו לי ברשות ההגירה, אם אתה רוצה תשכור עו"ד.
ש. אמרת שתפסו אותך משטרת ההגירה.
ת. כן.
ש. מתי זה היה ?
ת. ב- 6, אני חושב בחודש חמישי.
ש. לגבי סע' 12 לתצהירך – אתה אומר שאתה ב- 17.2.15 נאלצת להתפטר כיון שנעים לא נתן לך תלושים. כי היית צריך את התלושים לאשרת השהייה. מפנה אותך לרשיון שלך, שצרפת לכתב התביעה. הרשיון הסתיים ב- 22.12.14. כלומר 3 חודשים לפני התאריך שאמרת.
אם הרשיון הסתיים שלושה חודשים לפני שעזבת, איך העזיבה קשורה לרשיון ?
ת. זה נכון שהתאריך פה שונה. מאותו זמן לא הפסקתי לבקש ממנו שיתן לי תלושים. בקשתי וכל יום אמר לי מחר. חיכיתי וחכיתי עד שלא היתה לי ברירה.
ש. מדוע לא עזבת אז ?
ת. איך אני אפסיק לעבוד.
ש. שלחת לנעים מכתב לפני שהגשת נגדו תביעה ?
ת. רק בעל-פה. בקשתי ממנו שיביא לי תלוש והוא אמר – אם אתה רוצה תעבוד, ואם לא, אז לא. אין לי תלושים".

16. מנהל הנתבעת לא נתן כל התייחסות בתצהירו לנסיבות סיום יחסי עובד ומעביד.
מנהל הנתבעת אישר שהעסיק את התובע מעת לעת, אף אם באופן ספורדי ובעבודות מזדמנות, אך לא הנפיק לו תלושי שכר ולא דיווח על העסקתו לרשויות המס.

17. לאור האמור, מתקבלת גרסת התובע כי התפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.
על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים מחושבים לפי שכר בסך 25 ₪ לשעה, עבור משרה מלאה, 19 חודשים , סה"כ פיצויי פיטורים 7,362 ₪.

18. שכר עבודה לחודש פברואר 2015
התובע העיד שלא קיבל שכר עבור חודש זה.
על פי עדותו, שלא נסתרה, עזב את העבודה באמצע החודש.
התובע זכאי לשכר עבודה עבור 8 ימי עבודה (כטענתו) לפי 8 שעות ליום, סה"כ 1,600 ₪.
לאור מחלוקת של ממש בעניין עצם ההעסקה , היקף ההעסקה והתקופה, איננו מחייבים את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת שכר.

19. התביעה לשעות נוספות נדחית, בהעדר הוכחה, כמפורט בהרחבה לעיל.
כך גם התביעה להפרשי שכר לפי השכר התעריפי בענף הבניה. זאת נוכח קביעתנו כי התובע הועסק לכל היותר בעבודות מזדמנות, ניקיון וכו', ולא בעבודת בניה.
נציין בעניין זה כי אמירתו של התובע בתצהיר, לעניין אופי העיסוק, הוא אמירה כללית שאין בה כדי להעיד על העבודה שביצע בפועל.

20. פיצוי בהעדר תלושי שכר
נוכח קביעותינו לעיל, התביעה ברכיב זה דינה להתקבל.
על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 4,200 ₪ בגין אי הנפקת תלושי שכר, כפי שתבע בכתב התביעה.

21. פדיון חופש
משלא הוכח תשלום פדיון חופש ולאור נטל הראיה שהיה מוטל על הנתבעת בעניין זה, על הנתבעת לשלם לתובע פדיון חופש עבור 19 ימי חופש (יום לחודש) לפי תעריף 25 ₪ לשעה, סה"כ 3,800 ₪.
כמו כן, משלא הוצג הסכם עבודה או הודעה לעובד על תנאי עבודה, זכאי התובע לפיצוי בעניין זה, בסך 2,000 ₪, כפי שתבע.

22. דמי הבראה
על הנתבעת לשלם לתובע עבור 8.5 ימי הבראה לפי תעריף 378 ₪ ליום, סה"כ 3,213 ₪.

23. דמי חגים
התובע טען שעבד בכל ימי החג ואף ביום הכיפורים.
התובע מאשר שקיבל תשלום עבור הימים שעבד, לרבות ימי חג.
הנתבעת לא הוכיחה ששילמה לתובע עבור ימי חג לפי תעריף 150%. לפיכך, זכאי התובע לתוספת בשיעור 50% עבור כל שעה שעבד בימי חג.
על פי הרישום בכתב התביעה, שלא נסתר, מדובר ב-13 ימי חג שחלו בתקופת העבודה.
על הנתבעת לשלם לתובע 12.5 ₪ לשעה עבור 8 שעות עבודה בימי החג, סה"כ 1,300 ₪.

24. הפרשות לפנסיה
על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגובה הסכומים שהיה עליה להפריש בגינו לפנסיה, בהתאם לצו ההרחבה הכללי במשק.
בהתאם לתחשיב שערך התובע בסעיף 56 לכתב התביעה, מדובר בסך 4,114 ₪.

25. הרמת מסך
התובע טוען כי משהועסק ללא שהעסקתו דווחה לרשויות המס, הרי שיש להטיל אחריות אישית על הנתבע 2, מנהל הנתבעת, במסגרת הרמת מסך.
עוד נטען כי הנתבע 2 אישר ששילם לתובע כספים מכספו האישי וכן נטען כי הוכח קשר אישי בין התובע לבין מנהל הנתבעת 2.

26. הכללים להרמת מסך ההתאגדות עת עסקינן בהעסקת עובדים ובמיוחד מהגרי עבודה, נקבעו בעניין עע (ארצי) 26295-01-15 TESFALEM TEKEL נ' חיים מיארה שיווק בשר ודגים בע"מ (מיום 25/11/17). בפסק הדין נסקרו הוראות החוק והפסיקה העניפה בנוגע להרמת מסך ההתאגדות בתביעות מכח משפט העבודה.

כך נקבע:
"... על מנת שיורם מסך ההתאגדות, באופן שמר עמרם יחויב אישית בחובותיה של חברת מיארה, יש להיווכח כי המערערים הועסקו תוך שימוש לרעה במסך ההתאגדות, מתוך כוונה של החברה ל"הונות אדם או לקפח נושים", או תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה. ..."

וכן:
"... המערערים הועסקו על ידי חברת מיארה תוך קיפוח ממשי בזכויותיהם הסוציאליות, מבלי שניתנה להם הודעה על תנאי עבודתם, כשבמרבית התקופה לא ניתנו בידם תלושי שכר. הגם שאופן העסקתם מעלה "תמונה מדאיגה" (ראו לעיל בפרשת טוקו שף) אין המערערים מצביעים על עילה להרמת המסך..."

התובע לא הוכיח תנאי מהתנאים הנדרשים בחוק ופסיקה על מנת להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעת לבין מנהלה.
העובדה שלא דווח על העסקתו ולא הונפקו תלושי שכר, אינה מצדיקה, כשלעצמה, הרמת מסך ההתאגדות.
לאור האמור, התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

27. סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת באופן חלקי.
הנתבעת תשלם לתובע:
א. פיצוי פיטורים בסך 7,362 ₪.
ב. שכר עבודה בסך 1,600 ₪.
ג. פיצוי בגין העדר תלושי שכר בסך 4,200 ₪ ופיצוי בגין העדר הודעה לעובד בסך 2,000 ₪.
ד. פדיון חופש בסך 3,800 ₪.
ה. דמי הבראה בסך 3,213 ₪.
ו. דמי חגים בסך 1,300 ₪.
ז. פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 4,114 ₪.

כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

28. התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

29. הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ח, (24 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (ע)
מר משה כהנא

הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציגת ציבור (מ)
הגב' נירה עילם

קלדנית: רינת אברג'ל


מעורבים
תובע: GUITOM WELDEGERGIS
נתבע: ת.י.ת.י. להנדסה וקבלנות בע"מ
שופט :
עורכי דין: