ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תומר ישי עופרי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה מאירי

המערער
תומר ישי עופרי

-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת ה של הוועדה הרפואית לעררים ( נכות כללית) מיום 23.11.17, אשר קבעה כי למערער נכות בשיעור 30%("הוועדה").

תמצית העובדות וטענות הצדדים
המערער יליד ש נת 1975.
דרג ראשון קבע למערער נכות בשיעור 43% בגין ליקוייו האורתופדיים ובעיית הראיה ממנה הוא סובל, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("התקנות"), כשהנכות האורתופדית שנקבעה: 10% בגין כאבים בגב תחתון, 10% בגין כאבי צוואר, 5% בגין כאבים בשורש כף יד שמאל ו- 8% בגין כאבים בכתף שמאל.
המערער הגיש ערר על קביעת הנכות האורתופדית והוועדה, תחת סעיף ממצאי הבדיקה הנוכחית וסיכום כללי ציינה הוועדה את דברים הבאים:
"בדיקה אורתופדית –
הליכה עם תבנית תקינה. עמד על קצות האצבעות והעקבים. אקטיבי 70 SLR לסג שלילי. החז ר פיקה ואכילס ערים דו"צ סימטריים.
אין עדות לצניחת כפות הרגליים. אין ספזם שרירי מעל....לכל האורך. הגבלה קלה בכיפוף קדמי של צוואר. שאר התנועות תקינות.
ישיבה – הגיע עם האצבעות לגובה ברכיים. הושטה אקטיבית 130 דו"צ. אבדוקציה 90. סיבוב פנימי קדמי – הצלבת בית חזה זהה תקין דו"צ.
סיבוב פנימי אחורי הגיע לגובה של כסל אחורי של צד שמאל. בצד ימין הגיע לגובה של L5. תנועות שורש כפות ידיים כולל פרוספנציה תקינה.

בהמשך החלטתה, תחת סעיף "ממצאים בבדיקת הוועדה" ציינה הוועדה כי:
"עיינה במכתביו של ד"ר ספדי ריאד וכן בערעורו של התובע ובמיפוי של רפואה גרעינית 21.3.16 ודוחה את הערר"

לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה למכתביו של ד"ר ספדי בהם צוין כי המערער סובל מרגישות והגבלה בתנועות שורש כף יד שמאל ומתקשה באחיזת דברים וכן כי הוא סובל מכאבי גב, צוואר וגב תחתון ומרגישות בעמ"ש צווארי, מתני והגבלה בתנועות (נספחים ג' ו-ד' לכתב הערעור).
בנוסף, עפ"י אישורים רפואיים מטעם ד"ר פרימר, (החמרת מצב בתאונות עבודה אשר אירעו לו בעבר), עולה כי קיימת החמרה במצבו הרפואי ואולם הוועדה לא התייחסה לממצאים אלו.
בנוסף, הוועדה לא התייחסה לכך שהמערער נדרש לטיפולי פיזיותרפיה וטיפולים תרופתיים משך שנים רבות.
הוועדה לא ביצעה למערער בדיקה ברגלו השמאלית או בכף ידו וכן לא נימקה את ממצאיה כדבעי.
המשיב טען מנגד, כי אין בכתב הערעור כדי להצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה. הוועדה ביצעה למערער בדיקה קלינית מקיפה בתחום האורתופדי ופירטה ממצאיה. אין בשוני בין ממצאי הוועדה בבדיקה הקלינית לאלה העולים מתיעוד כזה או אחר כדי פגם משפטי, שהרי מדובר בהיבט מקצועי מובהק.
המשיב הוסיף, כי אישורי ההחמרה בלתי רלוונטיים שכן נועדו להליכים במסלול נפגעי עבודה וכי אין הוועדה מחויבת להתייחס בכלל התיעוד בתיקו הרפואי של המערער למעט זה המגיע כדי מסמך מהותי.

דיון והכרעה
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 ולהלכה הפסוקה, הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת ( עב"ל ( ארצי) 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

בעניין חובת ההנמקה של הוועדה לעררים, הלכה פסוקה היא שהוועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה כך שממנה ילמד לא רק רופא, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק ( דב"ע מג/1356 -01 לביא נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יז. 130 (1985)).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק – דין הערעור להדחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:
בפסיקת בתי הדין נקבע כי הוועדה רשאית להעדיף ממצאי בדיקה קלינית על פני ממצאי חוות דעת רפואית או בדיקות הדמיה. בבר"ע ( ארצי) 46484/12/10 סלומון אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי (15.3.11) נפסק כדלקמן:
"התאמת פריטי הליקוי המנויים בתוספת לתקנות למצבו הרפואי של המבוטח הוא עניין המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה, בהתאם לידע הרפואי המקצועי המצוי בידה. הוועדה הרפואית מחוייבת, בעת ביצועה של התאמה זו, לממצאי בדיקתה הרפואית הקלינית שלה עצמה, וזאת אף אם אין הם עולים בקנה אחד עם הממצאים שנמצאו בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם המבוטח, או עם ממצאי בדיקות ההדמיה".

בענייננו, הוועדה ערכה בדיקה קלינית למערער ופירטה בהרחבה את ממצאיה. הוועדה מצאה כי למערער הליכה " עם תבנית תקינה" וכי הוא סובל מהגבלה קלה בכיפוף קדמי של הצוואר. עוד הוסיפה כי תנועות שורש כפות הידיים תקינות.
אשר לטענת המערער לכך שהוועדה לא ביצעה בדיקה ברגלו השמאלית או בכף ידו הרי שמעיון בהחלטתה עולה כי אין הדבר כך. הוועדה בדקה את שתי הרגליים ואת שתי הידיים, כפי שעולה מהחלטתה. ביחס לטענה לפיה הוועדה לא התייחסה לעובדה לפיה המערער נדרש לטיפולי פיזיותרפיה וטיפולים תרופתיים, הרי שאין בטענה זו כדי להקנות למערער אחוזי נכות גבוהים יותר.
אשר לטענת המערער בדבר אי התייחסות למכתביו של ד"ר ספדי ריאד וכן למכתבו של ד"ר פרימר - משעה שהוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, עפ"י ההלכה הפסוקה די בשוני בממצאי בדיקתה על מנת לעמוד בחובת ההנמקה ואין הוועדה נדרשת לנמק מעבר לכך (דב"ע נא /122/99 חיים רייזלר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כג' 109). לפיכך, הואיל והוועדה הסתמכה על בדיקתה הקלינית, הרי שברי כי אין היא מקבלת את הממצאים שסותרים את בדיקתה.
ביחס לאישורים מטעם ד"ר פרימר אשר הוגשו בתביעתו של התובע להחמרת מצב במסלול של נפגעי עבודה, הרי שמעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי על פניו מסמכים אלו לא עמדו בפני הוועדה ועל כן לא ניתן לומר שנפלה טעות משפטית באי התייחסותה למסמכים אלו.
בלי לגרוע מהאמור, מעיון באישוריו של ד"ר פרימר (עפ"י תקנה 36 להחמרת מצב) לא ניתן ללמוד כי מצבו של המערער אינו תואם את אחוזי הנכות שהוענקו לו. ד"ר פרימר מציין באישוריו כי חלה החמרה במצבו של המערער (בפגיעות בעבודה) ומפנה למסמכים הרפואיים מטעם ד"ר ספדי ריאד. הנה כי כן, אין המדובר במסמך מהותי /חוות דעת המקנה אחוזי נכות גבוהים יותר אשר היה על הוועדה להתייחס לתוכנו. משעה שהוועדה מצאה בבדיקתה ממצאים קליניים השונים מאלו שמצא ד"ר ספדי ריאד, די בכך על מנת לקבוע כי היא עמדה בחובת ההנמקה כאמור.
לנוכח כל המפורט לעיל לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה המחייבת את השבת עניינו של המערער לפתחה.

סוף דבר
הערעור נדחה. כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ח, (19 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: תומר ישי עופרי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: