ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צבי רוזנבלט נגד גבריאלה צדוק :

לפני
כבוד השופטת אביגיל כהן

המבקש - המערער

צבי רוזנבלט

נגד

המשיבים

  1. גבריאלה צדוק, עו"ד
  2. אלון צדוק

שניהם ע"י עו"ד גבריאלה צדוק

3. היועץ המשפטי לממשלה
ע"י פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

פסק דין

1. המבקש הגיש ערעור על החלטת (כבוד הרשמת הבכירה חן מאירוביץ) מיום 11/6/18 בת.א. 38793-04-18 ולפיה נדחתה בקשתו לפטור מאגרה.
כיוון שאין זכות ערעור על החלטת כבוד הרשמת הבכירה אלא יש צורך לבקש רשות לערער, נדון ההליך כבקשת רשות ערעור.

2. המבקש הגיש בחודש אפריל 2018 תביעה בסך 548,150 ₪ נגד המשיבים 1-2.
לפי כתב התביעה, בשנת 2004 נעצר המבקש – התובע . חשבונותיו, לרבות חשבונות של חברות שהיו בבעלותו, עוקלו על ידי המדינה. מתוך הכספים המעוקלים הסכים בית משפט לשחרר סך 200,000 ₪. בנוגע ליתרת הכספים המעוקלים פנה למשיבים 1-2: עורכת דין בתחום ההוצל"פ ו"בעל תפקיד" בהליכי הוצל"פ וביקש לייעץ לו כיצד "להציל" הכספים המעוקלים.
לטענתו ייעצו לו לחתום על שטר חוב בסך 1,250,000 ₪ כאשר הוא עושה השטר והחברות בבעלות יחתמו כערבות. המשיבים או מי מהם יהיו הזוכים בתיק הוצל"פ שייפתח נגדו ונגד החברות. הזוכים יבקשו לעקל הכספים וכך יקבלו את הכספים.
נטען כי הוסכם בינו ובין המשיבים 1-2 שהכספים שיעוקלו יועברו אליו בניכוי עמלה של 10,000 ₪.

נטען, כי המבקש הוא זה שמימן את אגרת פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו וגם שילם סכום על חשבון שכר טרחת עורך דין.

בשנת 2015 הגישה עו"ד צדוק בקשה להכריז על המבקש פושט רגל כדי שניתן יהיה לגבות הכספים במסגרת הליכי פש"ר וגם הוצאות בגין הליך זה מומנו לטענת המבקש על ידו באמצעות בת זוגו. אז התברר כי הנתבעים – המשיבים 1-2 לא הגישו הוכחת חוב והסכימו למחיקת הליך הפש"ר. התברר כי בשנת 2016 הבנקים העבירו הכספים המעוקלים לנתבעים – המשיבים או מי מהם לתיק ההוצל"פ:
סך של 272,000 ₪ ביום 22/6/16.
סך של 265,738 ₪ ביום 19/7/16.

המבקש ביקש במסגרת התביעה לקבל הכספים הללו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

3. הבקשה לפטור מאגרה:
א) בבקשה לפטור מאגרה טען המבקש כי שוחרר ממאסר ביום 14/4/16 לאחר ארבע וחצי שנות מאסר כשהוא חסר כל. תלויים נגדו חובות מעל 150 מיליון ₪ בגין ערבותו לאביו ז"ל שפשט רגל בשנת 1979. חשבונו בבנק הדואר מעוקל. צירף החלטות בשני מקרים שבהם קיבל פטור מאגרה.

ב) הנתבעים – המשיבים התנגדו לבקשה לפטור מאגרה.
נטען, כי המבקש בחוסר תום לב "שכח" לספר כי הגיש תובענה זהה ביום 26/3/18 באותה עילה בת.א. 57251-03-18 בשם שתי חברות והבקשה לפטור מאגרה נדחתה ביום 11/4/18.
התביעה נמחקה לבקשת התובעות ביום 17/4/18.
נטען, כי טענותיו בנוגע לכך שתיק הוצל"פ שנפתח נגדו על ידי הנתבעים נובע מתרמית אינן נכונות. מדובר בחוב אמיתי. המבקש והחברות לא הגישו התנגדות לביצוע שטר ומדובר בפסק דין חלוט.

על כן מנוע המבקש מלהגיש התביעה, שגם אינה מגובה בתשתית ראייתית כלשהי.

בנוגע להיעדר יכולת כלכלית נטען, כי אין די בכך שבשני הליכים אחרים קיבל פטור מאגרה. באותם הליכים לא היה מדובר כלל בסעד כספי אלא הצהרתי ובסכום אגרות שאינו גבוה.
נטען כי גם לא צירף את כל המסמכים הנדרשים בנוגע ליכולת הכלכלית.

ב"כ המשיב 3 בתגובתו ביקש לדחות הבקשה לפטור מאגרה.
נטען, כי אין למדינה מידע בנוגע להליך העיקרי ולבקשה מעבר לכתוב שם.
נטען כי פטור שקיבל המבקש בהליכים אחרים אינו מקנה פטור אוטומטי גם בהליך זה. (בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל. בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל).
נטען, כי בנוגע להיעדר יכולת כלכלית – לא נפרשה התמונה העובדתית המלאה.

המבקש בתשובותיו הדגיש, כי החברות שהוא מחזיק בהן הן חברות ריקות מתוכן. אין בהן פעילות משנת 2004 מאז שנעצר לחקירה ואין להן רכוש.

4. החלטת בית משפט קמא מיום 11/6/18.
הבקשה נדחתה.
נקבע כי המבקש הניח תשתית להיעדר יכולת כלכלית.

נקבע כי המבקש כשל באשר לתנאי הוכחת עילת תביעה, שכן אם כנטען על ידו הוא אכן פעל במשותף עם הנתבעים "לצורך מניעת חילוט ומימוש כספי המבקש על ידי המדינה במסגרת הליך פלילי שהתנהל בעניינו" אין זה המקום שבו יוכשר המעשה הפסול על ידי פטור מאגרה.

5. בבקשת רשות הערעור נטען כי היה מקום ליתן לו פטור מאגרה.
נקבע ע"י בית משפט קמא כי הוא חסר יכולת כלכלית לשלם האגרה.
המבקש לא מבקש לקבל כספים בתרמית.

המדינה לא חילטה הכספים ולכן הועברו הכספים בסופו של דבר במסגרת עיקולים בתיק ההוצל"פ למשיבים.
המבקש מצרף מכתב של עו"ד מזרחי, שייצג אותו בהליך הפלילי וגם היה שותפה של עו"ד צדוק ולפיו אם יוזמן לעדות, הוא יגיע להעיד.
אציין, כי לא כתוב במכתב מה יהיה תוכן עדותו אלא כי גרסתו ידועה גם למבקש וגם לנתבעים וכי מוטב שיגיעו לפשרה.

6. המשיבים 1-2 מתנגדים לבקשת רשות הערעור.
המשיבים מכחישים את טענות המבקש כלפיהם בכתב התביעה.
לגופו של עניין, לעמדתם, אם בסיס התביעה הוא מהלך של הברחת נכסים, כנטען על ידי המבקש (ומוכחש על ידם), אזי לא יעלה על הדעת שמהלך כזה יוכשר באמצעות פטור מאגרה.
עוד נטען, כי בשל מעשה בי-דין אין סיכוי לתביעה. משלא הגיש המבקש התנגדות לבקשה לביצוע שטר במסגרת תיק ההוצל"פ, אזי חובו כלפי המשיבים חלוט וכספים שהועברו למשיבים או מי מהם במסגרת עיקולים בתיק ההוצל"פ הגיעו אליהם כדין.
נטען, כי בית משפט קמא עשה חסד עם המבקש כאשר קבע כי הניח תשתית להעדר יכולת כלכלית.
המשיבים מתנגדים לכך שבקשת רשות הערעור תידון כבערעור לפי תקנה 410 לתקסד"א.

7. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בתשובתו מרחיב בעניין חשיבות תשלום אגרת בית משפט.
נטען, כי צדק בית משפט קמא כאשר קבע שכתב התביעה אינו מגלה עילה, שכן הטענות בבסיס כתב התביעה אינן נתמכות בתשתית ראייתית מינימלית, והוא אף מאשר כי מסמך שהוכן בדבר "העסקה" בינו ובין המשיבים 1-2 אינו מצוי ברשותו.
עוד נטען, כי למרות שבית משפט קמא קבע כי המבקש הניח תשתית להיעדר יכולת כלכלית, אזי נראה כי לא כך נעשה ,וכי גם מטעם זה אין ליתן למבקש פטור מאגרה.

באשר לאפשרות החלת תקנה 410 לתקסד"א, הותיר המשיב 3 את העניין לשיקול דעת בית משפט.

8. המבקש ביקש מבעוד מועד לאפשר לו להשיב לתגובות המשיבים. כיוון שמצאתי לנכון לקבל את בקשת רשות הערעור ואת הערעור ,לא מצאתי לנכון לאפשר לו להגיש תשובה לתגובות.

9. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור למרות התנגדות המשיבים 1-2, שכן לא יקופחו כתוצאה מכך, ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) בענייננו, דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ועל ניהול ההליך, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולהידרש לעניין כבר עתה (לעניין זה ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (8.8.15)).

ב) סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 –
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה"

הסעיף כולל שני תנאים מצטברים שעל המבקש להוכיח קיומם, ואלו הם:
(1) העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה;
(2) ההליך נשוא בקשת הפטור מתשלום אגרה מגלה עילת תביעה.

בהתייחס לתנאי הראשון הלכה היא כי על המבקש "לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי", שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ראה: ע"א 229/89 מצא נ' מצא ואח', בש"א 7664/99 סופר נ' סופר).

העובדה שבהליך מסוים ניתן פטור מאגרה אינה מובילה אוטומטית למתן פטור גורף מאגרה בכל תביעה אחרת.

וראה לעניין זה: ע"ר 18779-04-12 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל. (17/4/12) וכן פסק דינו של כבוד השופט ג'ובראן בבש"א 5855/11 מייק ואק קול נ' מדינת ישראל (29/8/11) והחלטתו מיום 30/10/11.

ג) במקרה דנן, בנוגע למצב הכלכלי: קבע בית משפט קמא כי המבקש עמד בנטל המוטל עליו.
על כן, אין מקום לטענות המשיבים בעניין. הם הרי אינם המערערים בהליך הנוכחי.

ד) באשר לשאלה האם ההליך מגלה עילה:
על מנת לעמוד ברף בנוגע להוכחת עילת תביעה, די בכך שבית משפט מוודא כי אין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש.
ראה גם בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21/7/14).

במקרה דנן, בית משפט קמא לא קבע שאין סיכוי להליך ברמת התיק העיקרי ואני סבורה כי הטענה ולפיה נדחתה בקשת הפטור מחמת היעדר עילת תביעה (סעיף 20 לתשובת המשיב 3) אינה מדויקת.

הבקשה נדחתה כיון שבית משפט קמא סבר ,שאין להכשיר מעשה פסול של ניסיון להבריח נכסים מהמדינה בדרך של קבלת פטור מאגרה.
ספק אם נימוק זה הופך את ההליך לכזה שאינו מגלה עילה לפי דרישת תקנות האגרות.

טענות המשיבים 1-2 בנוגע ל היעדר סיכויי התביעה הן טענות שתבחנה בבוא היום אל מול טענות המבקש, אולם העובדה שלא הגיש התנגדות לביצוע שטר, בתיק הוצל"פ שלטענתו (בלבד) נפתח בידיעתו ובתיאום עימו, מתוך סיכום בינו ובין המשיבים או מי מהם ולפיו אין חוב אמת אלא רק קנוניה / תרמית / יעוץ לצורך "הצלת" הכספים שעוקלו על ידי המדינה בהליך הפלילי, איננה יכולה בשלב הנוכחי להוביל לקביע ה ולפיה "ההליך אינו מגלה עילה" ביחס למשיבים 1-2 ובית משפט קמא גם לא קבע זאת.
למותר לציין, כי העובדה שמסמך, שהמבקש טוען כי היה בינו ובין המשיבים או מי מהם התומך בטענתו לאותה "עסקה" או "קנוניה", אינו נמצא אצלו, אין בה כשלעצמה כדי להוביל למסקנה ולפיה ההליך אינו מגלה עילה.

בסעיף 8 לכתב התביעה נטען, כי מסיבות שנבעו מההליך הפלילי ומאסרו, המסמך אינו בידיו או בידי החברות. זו טענה עובדתית שיש לבררה בהליך עצמו ואין מקום לקבוע כי על יסוד כתב התביעה, ההליך אינו מגלה עילה.
לא הוכח גם בשלב הנוכחי כי המדינה ניזוקה בפועל מכוונה זו או אחרת לקנוניה או לתרמית שלא "יצאה לפועל" ממילא.

לפיכך, בנסיבות אלו, אני סבורה כי התקיימו הקריטריונים למתן פטור מאגרה לפי תקנה 14 לתקנות האגרות ו יש ליתן פטור מאגרה.

ה) למותר לציין, כי אינני קובעת שיש ממש בטענות המבקש כלפי המשיבים. כל שנקבע הוא כי הקריטריונים לפי תקנה 14 לתקנות האגרות התקיימו ולכן יש ליתן פטור מאגרה.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולקבל הערעור לגופו.

ב) בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ח, 19 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צבי רוזנבלט
נתבע: גבריאלה צדוק
שופט :
עורכי דין: