ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גילה שורק נגד טניה רחל נברו :

בפני
כבוד ה שופט מאזן דאוד

המבקשים:

  1. גילה שורק
  2. נדב שורק

נגד

המשיבה:
טניה רחל נברו

החלטה

1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט מ. עלי). בהחלטה נתקבלה בקשת המשיבה למתן צו ביניים המורה למבקשים, ולתאגיד המים פלגי מוצקין בע"מ, לפעול ולעשות את כל הפעולות כדי להשיב את חיבור המים לדירה בה מתגוררת התובעת ברח' הילדים 16/3 קר יית מוצקין ו בהוצאות החיבור מחדש, יישאו המבקשים.

העובדות הצריכות לעניין ;

2. המשיבה מתגוררת בדירת חדר, בבעלות המבקשים, המצויה ברח' הילדים 16/3 קריית מוצקין והידועה חלקה 138 תת חלקה 13 גוש 10428 (להלן: "הדירה").

3. המשיבה, הגישה תביעה לבית המשפט השלום בקריות, למתן צו עשה לאכיפת הסכם שכירות שנערך בין המבקשים לבין המשיבה בקשר לדירה, ולהורות למבקשים להעביר לידיה את הסכם השכירות עליו חתמה ביום 27.11.17 וכן לחייב את המבקשים, ואת פלגי מוצקין בע"מ לחבר את מד המים החדש כדי שבדירה תהיה אספקת מים תקינה וראויה למחיית אדם.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגישה המשיבה צו ביניים שיורה למבקשים ולתאגיד המים לפעול לחיבור הדירה מחדש למים.

4. לטענת המשיבה התעניינה בשכירת הדירה בעקבות מודעה שפורסמה באתר יד 2, תאמה יחד עם בן זוגה מועד כדי לראות ולהתרשם מהדירה, ובהגיעם לדירה פגשו במזכירתו של עו"ד רון קלנר, שטענה בפניהם כי עו"ד קלנר מיופה כוחם של המבקשים ומוסמך לחתום בשמם על הסכם שכירות.

כעבור יומיים הגיעה המשיבה ובן זוגה לדירה בלוויית בני משפחה, שם פגשו במזכירה נוספת של עו"ד קלנר ( כאשר בדיון התברר שלא מדובר במזכירה אלא בעורכת דין העובדת במשרדו של עו"ד קלנר), שהחתימה אותם על הסכם השכירות והחתימה את אמו של בן זוגה בתור ערבה. המשיבה לא קיבלה עותק מהסכם השכירות, מאחר ונציגת עו"ד קלנר הודיעה להם באותו מעמד כי עותק הסכם השכירות י ימסר להם לאחר שעו"ד קלנר יחתום עליו.

5. עוד טענה המשיבה, במסגרת כתב התביעה בבית משפט קמא, שבתחילת חודש דצמבר 2017 הייתה קורבן למעשה אלימות שביצע בה בן זוגה ובגין כך הוא נעצר, נשפט ונדון למאסר בפועל. לאחר שחרורה מבית החולים נגשה המשיבה לעו"ד קלנר וביקשה לקבל מפתח נוסף לדירה, תוך שהודיעה לו, כי תמשיך לקיים את הסכם השכירות ובמעמד זה נמסר לה מפתח נוסף.
בהמשך ולאחר שביקשה עותק מהסכם השכירות, נדרשה על ידי עו"ד קלנר לפנות את הדירה.

עוד עולה מכתב הטענות כי לאחר שדרשה עותק מהסכם השכירות מעו"ד קלנר, נדרשה על ידו לפנות את הדירה ובמעמד זה, איים על המשיבה לנתק את הדירה מאספקת חשמל ומים, כך שבסוף חודש דצמבר 2017 נותקה הדירה מאספקת חשמל וכן נותק זרם המים על ידי עקירת מונה המים.

החשמל הושב לדירה לאחר פניה לחברת החשמל, אך פניות המשיבה לתאגיד המים, לא נשאו פרי, והיא נאלצה להתגורר בדירה ללא מים, ובשל כך פנתה בהליך בפני בית משפט קמא.

6. תאגיד המים, הגיש הודעה לבית משפט קמא, לפיה ניתוק אספקת המים לדירה נעשה שלא כדין על ידי מבקש מס' 2, אשר פירק את מד המים של הדירה, בהמשך לאחר הדיון בפני בית משפט קמא, הגיש תאגיד המים הודעת נוספת בה מהביר ומדגיש שהתאגיד לא ניתק את המים מהדירה ולא ננקטה כל פעולה על ידו וכי אין חוב בגין צריכת המים בדירה לא של המקשים ולא של המשיבה .

7. בית משפט קמא לאחר ששמע את הצדדים הגיע למסקנה כי התובעת הצביעה על קיומה של עילת תביעה והניחה תשתית ראויה לקיומה. מסקנת בית משפט קמא מבוססת על כך שגרסת המבקשת נתמכה בתצהיר מפורט מטעמה לגבי השתלשלות הדברים, גרסה אשר נתמכה בתגובת תאגיד המים, ומעבר לכל אלה התנהלות המבקשים, במהלך הדיון, כאשר לא ביקשו לחקור את המשיבה על תצהירה, ולא סיפקו גרסה עובדתית נתמכת בתצהיר ערוך כדין הן מטעמם והן מטעם עו"ד קלנר.

8. בית משפט קמא קבע כי המשיבה הציגה גרסה עובדתית לכאורית ואילו המבקשים לא סיפקו גרסה עובדתית כלל וטענותיהם נותרו בעלמא ולא גובו בתצהיר או בראיה אחרת כלשהי, מכאן, קבע בית משפט קמא כי הגרסה העובדתית שהציגה המשיבה היא הגרסה הלכאורית הנכונה.

מעבר לכך, הוסיף וציין בית משפט קמא כי מכלול הראיות שהונחו בפניו, מלמד כי גרסת המשיבה הגיונית ומתקבלת על הדעת יותר מאשר טענת המבקשים. בין היתר הדגיש בית משפט קמא כי טענות המבקשים לא עולים בקנה אחד עם נסיבות אחזקת המשיבה בדירה החל מחודש דצמבר 2017 והטענה כי המשיבה ובן זוגה לקחו את המפתח ולא החזירו אותו לעו"ד קלנר מעוררת סימני שאלה באשר התנהלות תקינה וסבירה של משכיר שמבקש להשכיר את דירתו לאנשים זרים שלא הכיר אותם לפני כן.

זאת ועוד, הגרסה שמסרו המבקשים ולפיה נמסרה טיוטת הסכם למשיבה ולא נחתם ההסכם, אינה מתיישבת עם הראיות שהניחה המשיבה לפתחו של בית משפט קמא בדמות תמונות שצולמו על ידי קרובת משפחה, ולפיהם נראה הדף הראשון של ההסכם עם שמות המבקשים מצד אחד והמשיבה ובן זוגה מצד שני, כאשר התאריך המצוין בו הוא 27.11.17 ובתמונה אחרת נראה צילום של הדף האחרון של ההסכם, בו ניתן להבחין בשתי חתימות ובפרטים נוספים.

הראיות לכאורה, כך קבע בית משפט קמא, מלמדות כי המשיבה מחזיקה בדירה מתוקף הסכם שכירות בינה לבין המבקשים.

9. בית משפט קמא המשיך וקבע כי בהינתן מצב דברים זה (קיומן של ראיות לכאורה המצביעות על הסכם שכירות), לא הייתה למבקשים כל זכות לנתק את הדירה מחשמל ומים, וכי מדובר בהפרה בוטה של זכויות המשיבה.

10. בית משפט קמא המשיך וציין שהמבקשים במקום לפעול לממש את זכויותיהם בדרכים חוקיות העומדים לזכותם, נקטו בצעד עצמי אסור ופסול וניתקו את הדירה מהמים. המבקשים ועל אף טענתם שלא קיים הסכם שכירות בינם לבין המשיבה טענו בתגובתם כי הסכם השכירות מאפשר להם לנתק את זרם המים והחשמל מהדירה.

טענת המבקשים(שאנה עולה בקנה אחד עם הכחשת קיומו של הסכם) לפיה הם זכאים לפי הוראות ההסכם לנתק את הדירה מהמים , אינה נכונה. ה סעיף אליו מפנים המבקשים לא מקנה להם זכות לנתק בעצמם את הדירה מהמים אלא לבקש זאת מהגורם המוסמך- תאגיד המים.

11. בית משפט קמא קבע שהזמן שחלף מאז ניתוק המים מהדירה ועד לפניה לבית המשפט, אינו עומד לרועץ למשיבה בדמות שיהוי. נסיבותיה האישיות של המשיבה אשר הייתה קורבן למעשה אלימות מצד בן זוגה, לרבות מצבה הרפואי, ניסיונה לבוא בדברים מול הגורמים כגון תאגיד המים השפיעו על גישתה לערכאות.

12. עוד הדגיש בית משפט קמא כי המבקשים לא נקטו פעולה משפטית כלשהי לסילוק ידה של המשיבה מהדירה חרף טענת הפלישה, בהליך פינוי מהיר וזריז בהתאם להליך של פינוי מושכר אלא העדיפו על פנ יו נקיטת סעד עצמי שהינו כדין בדמות ניתוק הדירה מהמים. נוכח כל אלה הגיע בית משפט קמא למסקנה שיש מקום לתת את צו הביניים כמפורט בסעיף 17 להחלטתו.

13. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

יש לציין, כי המבקשים הגישו תחילה ערעור לבית המשפט על אף שמדובר בהחלטת ביניים. כבוד השופט הבכיר י. גריל מיום 11.7.18 , קבע שיש לראות בערעור משום בקשת רשות ערעור, ללא צורך בתיקונה.

לבקשת רשות הערעור לא צורף תאגיד המים פלגי מוצקין בע"מ . התאגיד אינו חולק על צו הביניים שניתן על ידי בית משפט קמא כעולה מעמדתו שהובעה בפני בית משפט קמא , וקיבל את מבוקשו בכך שבית המשפט קבע את זהות הגורם שיחויב בהוצאות השבת מד וזרם המים לדירה.

טיעוני המבקשים

14. בא-כוח המבקשים הרחיב בטענות במטרה להשיג על נימוקי בית המשפט קמא אשר הובילו להחלטתו. לגופה של ההחלטה, טוענים המבקשים, כי שגה בית המשפט השלום כאשר קיבל את הבקשה .לטעמם שגה בית משפט קמא עת קבע כי המשיבה הצביעה על עילת תביעה והניחה תשתית ראויה, זאת למרות שהמשיבה צירפה שני דפים טיוטת הסכם בלבד ומבלי להציג הסכם שכירות מלא וחתום.

15. המבקשים ממשיכים וטוענים כי התקיים מו"מ להשכרת הנכס, והמשיבה קיבלה לידיה טיוטת הסכם וקיבלו לידיהם מפתח כדי שיוכלו להראות לבני משפחתה את הנכס, תוך התחייבות להשיב את המפתח תוך מספר ימים. המבקשים מדגישים כי מעולם לא נחתם הסכם שכירות ואילו המשיבה שמתגוררת בנכס מיום 1.12.17 אינה משלמת דמי שכירות ו/או דמי שימוש בגין הדירה.

16. המבקשים ממשיכים וטוענים כי שגה בית משפט קמא שהורה למבקשים לחבר הדירה למים והורה לתאגיד המים לרשום החיוב עבור השימוש בהם על שמה של המשיבה, מבלי שיהיה הסכם שכירות חתום ובכך התיר למי שתפס חזקה ועושה שימוש בנכס שלא כדין חיבור מים.

17. עוד מלינים המבקשים על חיובם בהוצאות ולא היה מקום לפסוק את ההוצאות הגבוהות שנפסקו על ידי בית משפט קמא.

18. המשיבה טוענת בתשובתה כי נכה המתקיימת מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי, מתגוררת ומחזיקה בדירה מכוח הסכם שכירות, וניתוק המים על ידי המבקשים נעשה שלא כדין תוך פגיעה בזכותה של המבקשת לאספקת מים.

19. המשיבה סומכת את ידה על החלטת בית משפט קמא אשר קבע קיומה של עילת תביעה כלפי המבקשים, וקבע שמא זן הנוחות נוטה באופן מובהק וברור לטובתה ואין מקום להתערב בהחלטה.

דיון והכרעה ;

20. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, עיינתי בתשובת המשיבה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

21. הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטה אחרת שהתקבלה בערכאה הדיונית שעניינה מתן סעד זמני, אלא במקרים חריגים (רע"א 6709/17 חברת עורכי דין דניאל נ' המוסד לביטוח לאומי (14.9.2017); רע"א 6024/17 אברהמי נ' עיריית בני ברק (3.8.2017); רע"א 1864/13 אשכנזי נ' ש.נ. דרור אחזקות בע"מ (10.4.2013). זאת מתוך הנחה כי הערכאה הדיונית נהנית מיתרון ביכולתה להתרשם באופן בלתי אמצעי מבעלי הדין (רע"א 8055/08 ניו ג'ינס בע"מ נ' רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993) בע"מ (2.4.2009)).

לא מצאתי כי המקרה שלפני בא בגדרי אותם מקרים חריגים.

22. גם לגופם של דברים, בחינה סדורה של נסיבות העניין שלפניי והתאמתן לקריטריונים השונים במתן צו ביניים זמני, מוליכה אל אותה תוצאה.

23. כידוע, ההחלטה האם לתת צו זמני אם לאו הינה תולדה של איזון בין שני שיקולים עיקריים: האחד, האם הציג מבקש הסעד ראיות מהימנות לכאורה לביסוס תביעתו, ולעניין זה די בכך שהוכח כי התביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית הצריכה ליבון; והשני, האם שכנע המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שהנזק שייגרם לו במקרה שלא יינתן הסעד המבוקש מאפיל על הנזק שייגרם לצד שכנגד ככל שיינתן הסעד (תקנה 362 לתקנות; רע"א 1379/16 נופי נ' נופי (3.4.2016); בין שני תנאים אלה מתקיים יחס תחלופה של מעין " מקבילית כוחות", כך שככל שגדל משקלו של אחד התנאים ניתן להפחית בהתאם בדרישת משקלו של האחר (רע"א 5982/14 יהודה נ' חוגי (27.11.2014).

24. בית משפט קמא העניק צו ביניים מסוג צו עשה, המשנה את המצב הקיים. יש לזכור כי תפקידו המרכזי של הסעד הזמני, הניתן במקביל להליך העיקרי, הוא לדאוג לשמירת המצב הקיים, על מנת למנוע מהנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין. רק במצבים חריגים יוענק סעד זמני שיש בו משום שינוי של המצב הקיים, כאשר התערבותו נחוצה למניעת תוצאה קשה ביותר. {ראו: רע"א 478/16 מושב תלמי יפה - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' רשות מקרקעי ישראל}
25. אשר לעילת התביעה וסיכויי הצלחתה. יש לזכור כי הרף הנדרש ממבקש צו ביניים איננו גבוה, דהיינו המבקש אינו צריך להצביע על כך שקיים סיכוי גבוה כי תביעתו תתקבל אלא די בכך שעלה בידי הסעד הזמני להציג עילה לכאורה ולהראות כי תביעתו אינה משוללת יסוד. עוד יש לזכור כי בכל הנוגע לרמת ניתוח הראיות הנדרשות מבית המשפט בשלב הדיון בסעד זמני נקבע כי :

"בדונו בסעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין סופית. בשקלו את עניין הסעד הזמני מתחשב בית המשפט באיזון שבין אינטרס של התובע לקבל סעד זמני מידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע" . (ראו: ע"א 342/83 גילו גלוזמן נ' אספירה גלוזמן פ"ד לח(4) 105 ).

26. בית משפט קמא מצא כי קיימת עילת תביעה שיש לה סיכויים. לאחר שבחנתי את הראיות שהונחו לפתחו של בית משפט קמא ושמעתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בקביעתו ביחס לקיומן של ראיות לכאורה בדבר קיומה עילת התביעה. אני סבור כי בית משפט קמא ניתח הצורה נכונה את גרסאות הצדדים, את הראיות לרבות הראיות הנסיבתיות והגיע למסקנה נכונה לפיה, קיימות ראיות לכאורה המלמדות והמצביעות על קיומו של הסכם שכירות בין הצדדים שמכוחו זכאית המבקשת להחזיק ולהשתמש בדירה.

27. אכן מטעם המשיבה הוצגה גרסה עובדתית מפורטת וסדורה לנסיבות חתימת הסכם השכירות. הגרסה העובדתית קיבלה חיזוקים רבים, לרבות: חזקה בפועל בדירה לאחר נטילת מפתח מנציג המבקשים בשתי הזדמנות , בנוסף תמונות המלמדות על הסכם חתום בחתימת המבקשת ובן זוגה עם פרטי הערבה לחיובי המשיבה על פי הסכם השכירות.

חיזוק משמעותי לגרסת המשיבה טמון בהתנהלות המבקשים עצמם בהליך שעה שבחרו לא להציג כל גרסה עובדתית מטעמם ו/או מטעם עו"ד קלנר ו/או נציגיו ונמנעו מחקירת המבקשת על תצהירה. העדר הצגת גרסה עובדתית מטעמם שתעמוד לנגד הגרסה העובדתית של המשיבה בצירוף הימנעות מחקירתה בפני בית משפט קמא, מובילים למסקנה שהגיע אליה בית משפט קמא ולפיה הראיות לכאורה שהוצגו בפניו מלמדות כי המשיבה מחזיקה בדירה מתוקף הסכם שכירות בינה לבין המבקשים.

לא מצאתי כי נפלה כל שגגה במסקנת בית משפט קמא כי הראיות לכאורה מלמדות על קיומו של הסכם שכירות, ההיפך הוא הנכון, מסקנות של בית המשפט הן מסקנות מבוססות היטב על חומר הראיות שהונח לפתחו ושזורות בדברי היגיון ושכל יישר ואין מקום להתערב במסקנתו.

לסיכום, נמצא כי קיימות ראיות לכאורה המצביעות על קיומה של זכות שכירות ולא פלישה כטענת המבקשים .

זכות השכירות בחוק המקרקעין ובחוק השכירות והשאילה הוגדרה כ"זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות"; השכירות כזכות נגזרת ביחס לדירה המקנה לזכאי לכך את זכויות החזקה והשימוש ב דירה לתקופה מוגדרת . מכאן ההגנה על זכות השכירות היא הגנה על זכות קניין הנגזרת מזכות הבעלות( החזקה והשימוש).

28. באשר למאזן הנוחות, גם כאן לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא שכן המבקשים נקטו בסעד עצמי שאינו מותר להם בדין וניתקו את הדירה מהמים. ברור כי הפגיעה במשיבה הינה מרובה שעה שמניעת אספקת מים מצרך חיוני שלא מאפשר מגורים בכבוד בדירת מגורים. לא ניתן לחשוב על זכות מגורים בדירה כשאין בדירה מים, זו דירה שלא ניתן לגור בה כלל ועיקר ומסכלת הלכה למעשה את זכות השכירות ומרוקנת אותה מכל תוכן.

המבקשים פעלו לניתוק הדירה ממים, תוך פגיעה ברכוש הזולת (תאגיד המים), כדי לסכל אפשרות מגורי המשיבה בדירה ולגרום לה לעזוב את הדירה, וזאת במקום לפנות בהליך מתאים לפינוי המושכר לבית המשפט המוסמך . מדובר בסעד עצמי שאינו מוקנה להם בדין, ואין לתת יד לסעד עצמי הכולל ניתוק מד מים ללא פניה לבתי משפט.

הנזק שיגרם למבקשים - שמתבטא בכסף , לעומת הנזק שייגרם למשיבה שלילת זכות מגורים בכבוד ללא מים, כאשר הניתוק נעשה שלא כדין ללא כל זכות מתוך מטרה לגרום למשיבה לעזוב את דירת המגורים תחת נקיטת הליך של פינוי בבית המשפט, זה המקרה החריג שבית המשפט יורה על צו עשה זמני, כאשר התערבותו נחוצה למניעת תוצאה קשה ביותר.

מאזן הנוחות, במקרה זה, כפי שקבע בית משפט קמא, נוטה באופן מובהק וברור לטובת המשיבה, ונסיבות העניין מלמדות כי אכן בית משפט קמא ערך את האיזון הנכון והעניק את הסעד הדרוש , גם בדמות צו עשה זמני שיש בו כדי להשיב את המצב לקדמתו בהליך ביניים.

29. לבסוף, יש לזכור את עמדת המבקשים שפורטה בפרוטוקול הדיון בפני בית משפט קמא : "אין לנו התנגדות לכך שהמבקשת תחובר למים בתנאי שהמים יהיו מחוברים על שמה. למה שהבעלים ימשיכו לשלם על מה שהמבקשת משתמשת. הניתוק נבע מאי תשלום חשבון המים."

עמדה זו שוללת טיעוני המבקשים ביחס לאי נכונות החלטת בית משפט קמא, שעה שהסכימו לחיבור המים לדירה, וזה מה שקבע בית משפט קמא.

בית משפט קמא קבע שבהוצאות חיבור מד המים מחדש יחויבו בהם המבקשים, אין מקום להתערב גם בהחלטה זו, שעה שכל הראיות מלמדות, בשלב זה, שהמבקשים הם אלה שגרמו לניתוק, וראוי לחייבם , לעת הזו, בהוצאות החיבור מחדש. אם מסקנה זו תשתנה במהלך שמיעת המשפט, בית משפט קמא יוכל להתייחס לסכום זה במסגרת פסק דינו.

30. סיכומו של דבר – לא התקיימה במקרה זה עילה להתערבות בית משפט של ערעור בהחלטת בית משפט קמא, ולפיכך, אני דוחה את בקשת רשות הערעור של המבקשים וצו הביניים שהוצע אל ידי בית משפט קמא יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת.

31. אני מחייב את המבקשים לשאת בהוצאות המשיבה בסך של 6,000 ₪, ואני מורה כי כספי העירבון שהפקידו המבקשים יועבר למשיבה באמצעות בא כוחה ויתרת הסכום תוחזר לידי המבקשים , באמצעות בא כוחם.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"ח, 17 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גילה שורק
נתבע: טניה רחל נברו
שופט :
עורכי דין: