ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אנדרי אטיה נגד רינה מיטרני :

לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובעים:

1.אנדרי אטיה, ת.ז. XXXXX621
2.יוסף אטיה, ת.ז. XXXXX639

נגד

הנתבעת:

רינה מיטרני, ת.ז. XXXXXX638

פסק דין

התביעה הקטנה שבפניי עניינה תביעה לפיצוי בגין נזקי רטיבות שנגרמו בדירת התובע 1, כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעת. הנתבעת אמנם איננה מכחישה שהייתה נזילה והיא אף ציינה שהנזילה תוקנה, אך לטענתה התביעה הוגשה מתוך רצון להתנכל לה, וגובה הפיצוי מופרז ובלתי מוכח.

הצדדים:
התובע 1 הינו בעלים של דירת קרקע ברחוב הרמן כהן בתל אביב (להלן: "התובע").
התובע 2 הינו אחיו של התובע 1 והוא זה שמטפל בענייני הדירה, שכן אחיו מתגורר בחו"ל (להלן: " התובע 2" ו " התובעים").
הנתבעת הינה הבעלים של הדירה בקומה הראשונה , מעל קומת הקרקע ברחוב הרמן כהן בתל אביב (להלן: "הנתבעת").

רקע כללי:
הצדדים הינם בעלים של שתי דירות בבית משותף ברחוב הרמן כהן, כאשר התובע הינו בעלים של דירה בקומת הקרקע (להלן: "דירת התובע"), ואילו הנתבעת הינה בעלים של הדירה בקומה הראשונה, מעל קומת הקרקע (להלן: "דירת הנתבעת").

בדירת התובע התגלו כתמי רטיבות , אשר לטענת התובעים נבעו מליקויים בדירת הנתבעת. בסופו של דבר התברר, כי אכן היו ליקויים באיטום חדר האמבטיה בדירת הנתבעת, אשר גרמו לרטיבות בדירת התובע. עד לדיון שהתקיים בפניי ליקויים אלו תוקנו ולא נוצרו נזקי רטיבות נוספים. יחד עם זאת, התובע נאלץ לתקן, לטענתו את נזקי הרטיבות שנגרמו לדירתו, עד שבעיית הנזילה בדירת הנתבעת תוקנה.

עיקר המחלוקת שבין הצדדים מתייחסת, למעשה ,לגובה הנזק.

תמצית טענות הצדדים:
תמצית טענות התובעים:
לטענת התובע, הנתבעת שרכשה את הדירה שמעל דירתו בנובמבר 2014 , ערכה בה שיפוצים שבעקבותיהם נגרמו נזקי רטיבות לדירתו, בחדר האמבטיה ובסלון. לטענתו, ניסיונותיו להביא את הנתבעת לתקן את הנזילה בדירתה ובכך להביא לסיום נזקי הרטיבות בדירתו עלו בתוהו.

הנתבעת טענה בפני התובעים, כי תקנה את הליקויים והם דאגו בהתאם לתקן את הנזקים בדירת התובע, אך הסתבר שהנתבעת הטעתה את התובעים ולא ביצעה את התיקונים הנדרשים. בשנת 2017 נאלץ התובע להזמין את חברת אינפרא יובל בע"מ (להלן: " המומחה") לצורך קבלת חוות דעת לגבי מקור הנזילות בתקרת דירתו. לאחר שהמומחה בדק את דירת התובע ודירת הנתבעת וערך סקר אינפרא תרמוגרפי בדצמבר 2017 הוא קבע כדלקמן:

"הרטיבויות בתקרת דירה 1 מש' אטיה נובעים מהכשלים להלן:
בדירה 2 שנמצאת מעל דירה 1 נראו ליקויי איטום במרחב האמבטיה,
וכן רטיבויות קפילריוט בקירות הצמודים למקלחת שגורמים לרטיבויות
בתקרת דירה 1.

המלצות לתיקון היו כדלקמן:
" 1. במקלחת דירה 2 יש לחרוץ רובה ישנה ולבצע חדשה בכל מרחב רצפת המקלחת.
2. מסביב לקופסת ביקורת יש לאטום ע"י סיקה פלקס.
3. יש לבצע תיקונים הנ"ל בדחיפות בכדי למנוע רטיבויות לדירה 1"

הנתבעת תיקנה את הליקויים , אך לתובע נגרמו נזקים כמפורט להלן:

1. אובדן שלושה ימי עבודה - 1,050 ₪.
2.הוצאות שונות כגון, דלק טלפונים חשמל וכד' 100 ₪.
3.הפסד דמי שכירות לחודשיים 7,400 ₪
4.תיקון נזקי הרטיבות ביום 18.11.15 3,980 ₪.
5. תיקון נוסף משנת 2016 585 ₪
6. שיפוצים משנת 2017 7,320 ₪.
7.הנחה בדמי שכירות עבור חודש מאי 2017 900 ₪.
8.חוות דעת המומחה 1,696 ₪.
9.עוגמת נפש 5,000 ₪.

הנתבעת, אשר מקור הנזילה הגיע מדירתה, אחראית כלפי התובע לנזקים שנגרמו לדירתו . חוסר שיתוף הפעולה של הנתבעת עם התובעים העצים את נזקי התובעים כפי שפורט לעיל . בנסיבות אלו על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 28,031 ₪.

תמצית טענות הנתבעת:
לטענת הנתבעת התובעים מטעים את בית המשפט, שכן היא שיתפה פעולה עם התובעים ותיקנה את הליקויים שהיו בדירתה. הנתבעת הסבירה שזה היה אינטרס שלה לבצע את התיקונים בדירתה. לטענת הנתבעת אין זה הגיוני שבמרץ 2015 נגרמו נזקי רטיבות בדירת התובע כתוצאה מנזילות בדירתה, שכן היא עברה להתגורר בדירה רק באפריל 2015 , ובתקופת השיפוצים שקדמה לכניסתה לדירה המים היו מנותקים לצרכי שיפוצים. עוד הוסיפה הנתבעת שהיא שיתפה פעולה עם התובעים במטרה לאתר את מקור הנזילה ולפתור את הבעיה.

בסופו של דבר, לאחר שמקור הנזילה אותר הליקויים תוקנו והנזילה פסקה. הנתבעת ציינה שהתובעים נהגו כלפיה בעורמה , כאשר בקשו ממנה לאפשר לאיש הביטוח לבדוק את דירתה ובפועל היה זה המומחה.

בנוסף טוענת הנתבעת שמדובר בנזקי רטיבות הנובעים מחדירת מי גשמים שכן מדובר בבניין ישן וקיימת , לטענתה, חדירה של מי גשמים מהגג ודרך הקירות החיצוניים של הבניין.

לעניין גובה הנזק, טוענת הנתבעת שהסכומים הנדרשים מופרזים ואינם מתאימים לתיקון כתמי רטיבות שהתייבשו. כמו כן לא הובאו הראיות המתאימות להוכחות הסכומים הנתבעים.

לטענת הנתבעת, התובעים מתנכלים לה ואף הגישו נגדה תביעה נוספת אצל המפקחת על המקרקעין, אשר נדחתה, ועוד תביעה אשר נדחתה לאחר שהשופט ראה את פסק הדין של המפקחת.

דיון והכרעה:
בדיון שהתקיים בפניי העידו מטעם התובעים התובע 1, מר יוסי רגב – אינסטלטור שבדק את דירת התובעים , ואשר חוות דעת מטעמו צורפה לכתב התביעה, ומר דוד כהן שנתן חשבונית בגין שיפוץ דירת התובעים. מטעם הנתבעת, העידה הנתבעת עצמה , מר אורי בן גור – אינסטלטור שביצע עבודות בדירת התובעת ומר רפי דבש שעבד באינסטלציה של הבניין עוד משנות השישים. שני עדים אלו הגישו כל אחד מסמך בכתב המפרט את עדותם ואשר צורף לכתב ההגנה.

התובע חזר והסביר שבתקרת דירתו נוצרו נזקי רטיבות כתוצאה מנזילה שהגיעה מדירת הנתבעת. הדבר התחיל כאשר הנתבעת שיפצה את דירתה בתחילת שנת 2015. הבעיה נפתרה רק אחרי שבדצמבר 2017 הזמין התובע מומחה אשר איתר את מקור הנזילה ונתן המלצות תיקון, אשר בוצעו על ידי הנתבעת. אך בתקופה של כשנתיים נגרמו לתובע נזקים ישירים בגין התיקונים ,ועקיפים בגין הפסד דמי שכירות, זמן עבודה ועוגמת נפש.

מר יוסי רגב העיד כי הוזמן לבדוק את דירת התובע ומצא שיש בה רטיבות , אשר לטענתו נבעה מהדירה שמעל. הוא לא טיפל בתיקון, אך הסביר שהרטיבות התפשטה על פני התקרה כולה.

מר דוד כהן , זומן על ידי התובע מאחר והוא זה שהוציא את החשבונית על סך 7,320 ₪ מיום 10.5.17 בגין שיפוץ דירת התובע. בדיון התברר שמי שעבד בפועל בדירת התובע היה בנו של העד, אשר לא זומן להעיד. העד עצמו לא יכול היה להעיד האם השיפוץ היה קשור לנזילה, וברוב הגינותו הוא ענה לשאלה בנושא זה :
ש. "זה יכול להיות דברים שלא קשורים לנזילה?"
" אין לי מושג אם זה שייך או לא, לא הייתי שם" (פרוטוקול עמוד 2 שורות 22,23).

הנתבעת חזרה על טענותיה כפי שצוינו בכתב ההגנה. לטענתה היא תמיד שתפה פעולה עם התובעים, כפי שניתן לראות מהמסרונים שצולמו וצורפו לכתב ההגנה. התלונה הראשונה לטענתה טופלה באופן מידי על יד ה באמצעות מר בן גור , בתלונה השנייה פנתה למר דבש אשר טען שמקור הרטיבות במי גשמים ,ובפעם השלישית הנזילה תוקנה ודרישת התובעים לפיצוי יש בה משום התנכלות של התובעים לנתבעת.
מטעם הנתבעת העיד מר אורי בן גור, אשר לטענתו תיקן את נזילה בדירת הנתבעת וירד לבדוק שהתיקון תקין. לטענתו הוא ראה שיש נסיגה בסימני הרטיבות ובכך ראה שהתיקון פתר את הבעיה. העד לא זכר את המועד המדויק שביצע את התיקון, אלא שהדבר היה לפני כמה שנים והאירוע התחיל לפני פסח ונגמר לאחריו. מר גור התייחס לתיקון הראשון משנת 2015.
העד הנוסף מטעם הנתבעת היה מר דבש, אשר חזר על עמדתו שהרטיבות מקורה בחדירת מי גשמים וזו הסיבה שהיא מופיעה בחורף ומתייבשת בקיץ. לטענתו הוא תיקן את המרזב בגג ולכן קיים שיפור במצב , אך לטענתו מקור הנזילה לא היה בדירת הנתבעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים והעדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם אני קובעת כדלקמן:

אין למעשה מחלוקת על כי הייתה נזילה מדירת הנתבעת שגרמה לרטיבות בתקרת דירת התובע, אך לגבי הטיפול בתיקון הנזילה קיימת מחלוקת. מנספחי כתבי הטענות עולה כי הנתבעת שיתפה פעולה עם התובע לצורך תיקון הנזילה ונזקי הרטיבות, אך היו קשיים בתקשורת שבין הצדדים.

ממכלול הראיות עולה כי הנתבעת רכשה את דירתה בנובמבר 2014 וביצעה בה שיפוצים. בפועל היא עברה להתגורר בדירה באפריל 2015. מר בן גור ,אשר הגיש תצהיר שצורף לכתב ההגנה של הנת ואשר העיד בפני בדיון , העיד שהתבקש להשלים את השיפוצים בהם החל קבלן אחר . הוא ביצע את סיום העבודות , כולל איטם המקלחת בתקופת פסח של שנת 2015. חצי שנה לאחר מכן פנתה אליו הנתבעת שנית ואמרה לו שהשכן טוען שיש רטיבות בדירתו. מר בן גור העיד שהוא מצא מספר חורים קטנים ודאג לאטום אותם. הוא בדק את תקרת הנתבע 1 וראה שיש נסיגה בכתמי הרטיבות. בתצהיר שהגיש ציין כי אמר לתובעים שיבוא לצבוע את התקרה לאחר שהיא תתייבש, אך התובעים לא פנו אליו והוא לא צבע את התקרה. התובעים טענו בדיון שהם חיכו לבואו לפי תיאום עם הנתבעת, אך הוא לא הגיע. למעשה אין מחלוקת על כי מר גור לא ביצע כל תיקון בדירת התובע.

בחודש נובמבר 2015 פנה התובע לנתבעת ודרש כי תתקן את הנזילה מדירתה הגורמת לנזקי רטיבות בדירתו. פנייתו אל הנתבעת לפי ההודעה שצורפה לכתב התביעה הייתה ב5.11.15, המועד בו נכתבה הודעת השוכר על עזיבת דירת התובע בגלל הרטיבות. מספר ימים לאחר מכן ניתנה הצעת מחיר של מר שאלתיאל יהודה לתיקון נזקי הרטיבות ואף הוצאה על ידו חשבונית מס על סך 3,980 ₪ . מר שאלתיאל לא העיד בפניי ולא ניתן היה לברר ממה מורכב סכום זה, שכן בהצעת המחיר מצוין שהיא כוללת את צביעת הדירה כולה, דהיינו הסכום שצוין בחשבונית איננו רק בגין התיקונים הנובעים מנזקי הרטיבות. קבלה מאוחרת יותר של מר שאלתיאל יהודה המתייחסת רק לצביעת התקרה עומדת על סך של 585 ₪, ומכאן שניתן לייחס סכום זה מתוך החשבונית על סך 3,980 ₪ לתיקון בגין נזקי הרטיבות. עוד עולה מתכתובות הצדדים , אשר צורפו לכתבי הטענות כי קיימת ביניהם התחשבנות ומחלוקות לגבי תשלומים נוספים , והתובע ציין ב הודעת המייל מיום 17.11.15 שצורפה לכתב התביעה "הכספים שהבטחתי לך כהשתתפות בשיפוץ הגינה הוקדשו לתיקון הנזקים בתקרה". מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות לא ניתן להתחקות אחר ההתחשבנות המדויקת שבין הצדדים, אך ברור שקיימת התחשבנות נוספת וקיימות מחלוקות נוספות.

לגבי התיקון השני במרץ 2016 צורפה חשבונית מס של מר שאלתיאל יהודה על סך 585 המתייחסת לצביעת התקרה ואני מקבלת את התביעה בגין סכום זה.

הסכום השלישי הנדרש בגין תיקון נזקי הרטיבות עומד על סך של 7,320 ₪ , ואשר בגינו צירף התובע חשבונית, ללא קבלה שהוצאה על ידי מר כהן דוד. אשר העיד שלא הוא ביצע את העבודה ולכן לא יכול להעיד מה מתוך העבודה שבוצעה על ידי בנו היה בעקבות הנזילה. הפירוט בחשבונית הינו כדלקמן: "שיפוץ דירה תיקוני טייח שכפטל וצבע – עקב רטיבות , " חלק זה של העבודה תומחר ב- 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. אין בידי לקבל חשבונית זו כהוכחה לביצוע העבודה והתשלום בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ, הן לאור העובדה שמבצע העבודה לא העיד בפניי, והעד שהעיד העיד ברוב הגינותו שאינו יודע לשייך את העבודה לנזקי הרטיבות, והן לאור העובדה שמצוין בחשבונית "שיפוץ דירה", דהיינו נעשו גם דברים נוספים. בנסיבות אלו גם בגין התיקון השלישי אני פוסקת סך של 585 ₪.

בדצמבר 2017 בוצע סקר אינפרא תרמוגרפי הן בדירת התובע והן בדירת הנתבעת, אשר קבע שקיימת נזילה בדירת הנתבעת, שגרמה לנזקי רטיבות בדירת התובע. מבדיקת ההודעות שצורפו לכתב ההגנה עולה שבמהלך החודשים דצמבר 2017 וינואר 2018 היו הצדדים בקשר לצורך בדיקת מקור הנזילה , ואף זומן לשם כך מומחה על ידי התובע. עוד עולה כי יתכן והצדדים ערבו את חברת הביטוח. התובע העיד בדיון שהתקיים בפניי שהבעיה נפתרה (פרוטוקול עמוד 1 שורה 10), אך אין התייחסות בכתבי הטענות לתיקונים שבוצעו לאחר בדיקת המומחה. הקבלה בגין התיקון השלישי הינה מחודש מאי 2017 , ואילו המומחה היה במקום בחודש דצמבר 2017 וההתכתבויות בין הצדדים נמשכו בחודש ינואר 2018.

לאור האמור לעיל אני אמנם מקבלת את טענת התובע שהייתה נזילה מדירת הנתבעת, שגרמה לנזקי רטיבות בדירתו, ואני אף מסתמכת במסקנתי זו על חוות הדעת של המומחה, אך לעניין גובה הנזק אני מקבלת את דרישות התובע באופן חלקי ביותר.

גובה הנזק:

הנזק הממשי:
תיקון נזקי הרטיבות:
בגין התיקון הראשון מנובמבר 2015 הוצגה הצעת מחיר וחשבונית על סך 3,980 ₪ . הצעת המחיר והחשבונית הוצאו על ידי מר שאלתיאל יהודה שלא העיד בפניי. לגבי תיקון זה אינני מקבלת את מלוא הסכום שכן הוא כולל, לפי הצעת המחיר צביעת כל הדירה (הצעת המחיר צורפה לכתב התביעה). בנסיבות אלו אני משייכת לעבודה עקב הנזילה סך של 585 ₪ בלבד, כפי שנדרש בתיקון השני , אשר התייחס רק לצביעת התקרה עקב נזקי הרטיבות.
בגין התיקון השני הוצגה חשבונית מס/קבלה בסך 585 ₪ כולל מע"מ מיום 31.3.1 6 בה צוין צביעת תיקרה + טייח עקב נזילות מים מהתקרה - אני מקבלת דרישה זו. החשבונית הוצאה על ידי מר שאלתיאל יהודה, אשר לא העיד בפניי.
תיקון שלישי בגינו הוצגה חשבונית מס על סך 7,320 ₪ ללא קבלה. החשבונית הוצאה על ידי מר כהן דוד, אשר העיד שלא הוא ביצע את העבודה ולכן לא יכול להעיד מה מתוך העבודה שבוצעה על ידי בנו היה בעקבות הנזילה. הפירוט בחשבונית הינו כדלקמן: "שיפוץ דירה תיקוני טייח שכפטל וצבע – עקב רטיבות, " חלק זה של העבודה תומחר ב- 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. אין בידי לקבל חשבונית זו כהוכחה לביצוע העבודה והתשלום בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ , הן לאור העובדה שמבצע העבודה לא העיד בפניי, והעד שהעיד העיד ברוב הגינותו שאינו יודע לשייך את העבודה לנזקי הרטיבות, והן לאור העובדה שמצוין בחשבונית "שיפוץ דירה", דהיינו נעשו גם דברים נוספים. בנסיבות אלו אני משייכת לצביעת התקרה עקב נזקי הרטיבות סך של 585 ₪ , סכום ששולם בגין צביעה התקרה בלבד בהתאם לחשבונית מס שהוציא מר שאלתיאל .

בגין אובדן שלושה ימי עבודה סך של 1,050 לא הובאה כל ראיה – הדרישה נדחית.
הוצאות בסך 100 ₪ - סכום סביר ואני מקבלת את הדרישה.
דמי שכירות בגין חודשיים בסך 7,400 ₪ - הדרישה נדחית. התובעים אמנם צרפו מסמך מאת מר עידו אמיר , שהיה השוכר, לטענתם, אך הוא לא זומן להעיד ואף לא צורפה כל אסמכתה נוספת להוכחת סכום זה.
הנחה בדמי שכירות בסך 900 ₪ לשוכרת במועד התיקון השלישי – השוכרת לא זומנה להעיד ואף לא צורף אף מסמך אחר התומך בטענה זו – הדרישה נדחית.
תשלום בגין חוות הדעת בסך של 1,696 – הדרישה מתקבלת – לכתב התביעה צורפה חוות הדעת וחשבונית בגין תשלום שכר הטרחה. עוד יצוין כי חוות דעת זו אכן הביאה לפתרון הבעיה.
עוגמת נפש בסך 5,000 ₪ - הדרישה נדחית שכן לא נהוג לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש עקב ליקויי בנייה למי שלא מתגורר בדירה, אלא במקרים יוצאי דופן. גם לגבי המתגוררים בדירה הדבר לא נעשה כדבר שבשגרה. במקרה הנדון התובעים לא התגוררו בדירה ולא מצאתי הצדקה למתן פיצוי בגין עוגמת נפש.

ממכלול הראיות עולה כי הליקויים תוקנו, כפי שהעיד על כך התובע בדיון, אך זה קרה רק לאחר שבוצעה בדיקת המומחה, ואני מניחה שעל פי ממצאיה (לעניין זה לא הובאו ראיות). כתוצאה מכך שמקור הנזילה נבדק על ידי המומחה באמצעים טכנולוגיים רק בדצמבר 2017 , גם אם בוצעו תיקונים אצל הנתבעת הם לא פתרו את הבעיה ולכן מצאתי כי התובע זכאי לפיצוי בגין צביעת התקרה בשלושה מועדים שונים . יחד עם זאת לא מצאתי כי התובע הוכי ח את טענותיו לגבי נזקים נוספים.

יצוין כי חוות הדעת של מר רגב והתצהירים של מר בן גור ומר דבש, אינם ערוכים כחוק, אך מאחר ומדובר בתביעות קטנות ובמיוחד לאור העובדה שעדים אלו העידו בפניי, התייחסתי למסמכים אלו לפי מהותם.

סוף דבר:
לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 3, 551 ₪ , בתוספת הוצאות בגין הליך זה בסך 500 ₪ , בסה"כ סך של 4,051 ש"ח.
התשלום ישולם בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ח, 19 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אנדרי אטיה
נתבע: רינה מיטרני
שופט :
עורכי דין: