ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק שלמה רוטנברג נגד יהודה אלטר :


בפני
כבוד ה שופט כרמי מוסק

המבקש
יצחק שלמה רוטנברג
באמצעות ב"כ עו"ד אבי ויינרוט ועו"ד אריק מגידיש

נגד

המשיבים
יהודה אלטר ואח'
באמצעות ב"כ עו"ד ראובן יהושע

החלטה

1. לפניי בקשה להבהרת החלטה שניתנה ביום 9.6.16 לפיה ניתן צו כנגד הנתבעים לפיו נאסר עליהם להתקשר בהסכם או לעשות העברה בזכויותיהם במקרקעין נשוא ההליך. נטען, כי מדובר במקרקעין משותפים שלהם בעלים רבים ונוספים שאינם צד להליכים בתיק זה, שכן הליכים אלה מתייחסים אך ל-42/100 חלקים מהמקרקעין. עוד נטען, כי קיימים הליכים נוספים כמו תביעת פירוק שיתוף המתנהלת בבית משפט השלום בירושלים, אולם בית משפט השלום קבע כי אינו רשאי לדון בעניין עקב ההחלטה שניתנה ביום 9.6.16, כמפורט לעיל. נטען כי צו המניעה הוא פרסונלי ואינו חפצי, אלא מנע מהמשיבים מלמכור את זכויותיהם, אך אינו מונע הליך של פירוק. כל מטרתו של צו המניעה היא להבטיח קיומו של הליך תקין והוא ניתן כנגד פעולת מכר רצונית מצד המשיבים, ועל כן ביקש הנתבע 4 הבהרה כי צו המניעה אינו מונע הליך של פירוק.

2. ביום 2.5.18 ניתנה הבהרה על דרך החלטה בבית משפט זה, כי ההחלטה מיום 9.6.16 אינה מונעת המשך הליכי הפירוק.

3. בעקבות כך הוגשה בקשה דחופה לביטול ההחלטה האחרונה, שכן לטענת התובעים, בית המשפט לא אפשר להם להגיב לבקשת ההבהרה. התובעים טוענים כי הדבר פוגע בזכותם להגיב ובכללי הצדק הטבעי וכי מדובר בסעדים זמניים שניתנו לפני כשנתיים בהסכמת כלל הנתבעים, ולא ניתן כיום לחזור ממנה. היה צורך לנקוט בהליך אחר כדי לבטל הסכמה זו. עוד נטען, כי בקשת ההבהרה הוגשה בחוסר תום לב חמור, תוך העלמת עובדות מבית המשפט. נעשה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. בהקשר זה הפנה בא כוח התובעים לפרוטוקול הדיון מיום 12.12.16 לפיו הייתה הסכמה של הנתבעים לכך שהסעדים הזמניים שניתנו בבית המשפט המחוזי בהליך זה ייוותרו על כנם. יתר על כן, בא כוח התובעים צירף את פסק דינו של בית משפט השלום בהליך פירוק השיתוף במקרקעין לפיו התביעה נמחקה. פסק הדין מיום 1.5.18.

4. הנתבע 4 הגיב לטענות אלה וטען כי בית המשפט המחוזי היה רשאי להבהיר את החלטתו, ולא היה צורך בתשובת התובעים. יתר על כן, ההחלטה מיום 2.5.18 לא יצרה מציאות חדשה אלא הבהירה את שהיה קבוע קודם, שהרי צו המניעה הוא כנגד ביצוע עסקה במקרקעין, היינו עסקה עם צד שלישי, ואינו אוסר על הליכי פירוק שיתוף במקרקעין. אמנם, בית משפט השלום פירש בפסק דינו את הדברים אחרת, אולם דעתו אינה גוברת על דעתו של בית המשפט המחוזי בנוגע לצו המניעה שהוצא על ידו. גם אם צו המניעה נותר על כנו מתוך הסכמה, הוא אוסר דיספוזיציה אולם אינו אוסר על הליכי פירוק השיתוף. כמו כן, צירף בא כוח נתבע 4 לתגובתו בקשה שהוגשה בבית משפט השלום לביטול פסק הדין.

5. על פי החלטת בית המשפט הגיבו התובעים לטענות אלה ופירטו את השתלשלות העניינים עד לאותו מועד, לרבות ההליכים השונים התלויים ועומדים בבתי המשפט, כאשר עלתה אפשרות כי אכן הנתבעים או מי מהם עומדים למכור את חלקם במקרקעין. כמו כן, פירט את ההשתלשלות הכספית שבין התובעים לנתבעים ביחס למקרקעין, לרבות נטילת משכנתאות וכדומה. בא כוח התובעים חזר על טענתו כי צו המניעה נותר על כנו, זאת כדי להבטיח את כספי התובעים ששולמו, זאת ביחס למקרקעין. בא כוח התובעים הדגיש כי עד היום הנתבעים נמנעים מקיום החלטות בית המשפט במסגרת ההליכים המקדמיים, דבר המעכב את ניהול התביעה.

6. לשיטתו של בא כוח התובעים, עצם הגשת הבקשה לפירוק שיתוף מסכלת את ההליך הנוכחי בבית המשפט המחוזי, עלולה לפגוע בתובעים ובאפשרות שיוכלו להיפרע לאחר שהשקיעו כספים רבים בסכום של מיליוני ₪ הנוגעים למקרקעין נשוא התביעה.

7. לפיכך סבור בא כוח התובעים כי הליך של פירוק שיתוף עומד בסתירה להליך זה, ועל כן ניתן צו המניעה כדי למנוע אפשרות של פגיעה בתובעים.

8. בא כוח התובעים חזר על טענותיו, כי החלטת בית המשפט שנינתה במעמד צד אחד, לפיה ניתן להמשיך בהליך הפירוק וללא קבלת תשובת התובעים, פגעה בתובעים ועלולה לגרום להם לנזקים חמורים.

9. לגופו של עניין טוען בא כוח התובעים, כי תחילה יש צורך להכריע בזכויות הצדדים במקרקעין טרם יימשכו הליכי פירוק השיתוף, ולמעשה לא ניתן לקיים הליך של פירוק שיתוף בטרם ידוע מהם הזכויות במקרקעין של כל אחד מהצדדים.

10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אכן לא ניתן להמשיך בהליך פירוק השיתוף טרם יינתן פסק דין סופי בתביעה זו, וזאת מהטעם הפשוט שתביעה זו עוסקת, בין היתר, בקביעת זכויות הצדדים במקרקעין, וכן בטענות הכספיות המועלות על ידי התובעים שיש בהן כדי להשפיע על זכויות הצדדים במקרקעין. לכן, תחילה יש להכריע בתביעה זו ולאחר מכן ניתן יהיה להמשיך ולדון בהליך של פירוק השיתוף. לפיכך, לאחר שבחנתי את פרוטוקול הדיון בנוגע לביטול הסעדים הזמניים ולאור מהות הסעדים הזמניים ומטרתם, הגעתי למסקנה כי אכן הצדדים הסכימו שהסעדים הזמניים ייוותרו על כנם מתוך כוונה ברורה כי הדבר נחוץ לשם הבטחת זכויות התובעים במקרקעין וכן לצורך הבטחת כספם כפי שנטען על ידם, וברור שלא ניתן לקבוע זכויות במקרקעין על דרך פירוק השיתוף בהם טרם יכריע בית המשפט בטענות התובעים ויקבע את הזכויות במקרקעין.

11. לפיכך, ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד לפיה ניתן להמשיך בהליך הפירוק בבית משפט השלום – בטלה. צו המניעה הזמני שניתן ייוותר על כנו, זאת בהתאם להסכמת הצדדים.

12. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"ח, 06 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק, שופט


מעורבים
תובע: יצחק שלמה רוטנברג
נתבע: יהודה אלטר
שופט :
עורכי דין: