ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל שורץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

11 יולי 2018

לפני:

כבוד השופטת דפנה חסון זכריה
נציג ציבור (מעסיקים) מר רון שפיר

התובע
שמואל שורץ
ת.ז. XXXXX032
ע"י ב"כ עו"ד אלי פישר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד קמיור

פסק דין

1. לפנינו תביעת התובע להכיר בליקוי בידיו, CTS דו צדדי (להלן: "הליקוי"), כמחלת מקצוע או כפגימה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן גם: "החוק") וזאת על פי תורת המיקרוטראומה.
רקע כללי
2. התובע, יליד 1950, עבד בקבוצת "מנורה מבטחים אחזקות בע"מ" (להלן: "חברת מנורה אחזקות") משך כ -12 שנים, משנת 2002, ועד לשנת 2012. בשבע השנים הראשונות לעבודתו, שימש התובע בתפקיד משנה למנכ"ל -מנהל אגף חשבות וכספים, ובחמש השנים האחרונות לעבודתו, שימש התובע כמבקר פנימי ראשי, במעמד של סמנכ"ל.

3. במסגרת תפקידו כמבקר פנים ראשי, היה התובע אחראי על קבוצה של כעשרה מבקרי פנים, ביניהם רואי חשבון וכלכלנים, בעלי תואר שני בביקורת פנימית ובמנהל עסקים.

4. בשנת 2012 יצא התובע לדרך עצמאית.

5. ביום 3.2.14 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין הפגיעה בידיו, אותה יש לייחס, לטענתו, לעבודתו כמבקר פנים ראשי בחברת מנורה אחזקות .

6. בהחלטה מיום 5.1.15 דחה הנתבע את תביעתו של התובע, ומכאן התביעה.

7. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 3.1.2017, נשמעה עדות התובע.

תמצית טענות הצדדים

8. לטענת התובע, יש לייחס את הפגיעה בכפות ידיו לעבודתו כמבקר פנימי ראשי בחברת "מנורה אחזקות". לשיטתו, במסגרת תפקידו זה, נאלץ לבצע הקלדות רבות ולהשתמש באופן תדיר בעכבר, ופעולות אלה, הן שהובילו לליקוי ממנו הוא סובל בידיו. התובע הדגיש, כי הקדיש כ -80% משעות עבודתו לעבודות הקלדה, כתיבה והגהה.

9. לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות מן הטעם שזו הוגשה בשיהוי ניכר, ובניגוד להוראת סעיף 296(א)לחוק, הקובעת כי יש להגיש תביעה לגמלה בכסף בתוך 12 חודשים מהמועד בו נוצרה עילת התביעה. הנתבע הדגיש, כי התובע התלונן לראשונה על כאבים עוד בנובמבר 2008, שעה שהתביעה הוגשה בפברואר 2014, קרי, כחמש שנים מ המועד בו נוצרה עילת התביעה. עוד נטען, כי לא מתקיימת בענייננו תשתית עובדתית להוכחת פגיעה מסוג מיקרוטראומה.
בנוסף נטען , כי לא ניתן להכיר במחלת ה - CTS ממנה סובל התובע כמחלת מקצוע, שכן מחלה זו נחשבת כמחלת מקצוע רק ככל שנגרמה בשל עבודה עם מכשירים רוטטים, מה שלא התקיים בעניינו של התובע.

דיון והכרעה

10. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה.

11. בסעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.

12. על פי הדין, פגיעה תוכר על פי תורת המיקרוטראומה אם הוכח כי "במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 0-77 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יט 538 (1988); עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999) וראו גם עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה דב"ע לו 213 (2000)).

13. עוד נקבע בפסיקה, כי כאשר מדובר בפעולות שונות ומגוונות ולא בעבודה הכרוכה בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום העבודה, לא הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי, 28.7.02; עב"ל 2400-10-10 זוהר - המוסד לביטוח לאומי, 12.12.12; עב"ל 7807-10-12 ג'בור -המוסד לביטוח לאומי , 14.1.14).

14. ביחס לעבודה בה מבוצעות פעולות שונות, נפסק כי יש לבחון אם במסגרת אותן פעולות שונות שביצע המבוטח, ניתן לאבחן ולבודד פעולה חוזרת ונשנית, שפעלה על מקום מוגדר, או שמא מדובר בפעולות שהן זהות במהותן, היינו, הן פועלות באופן חוזר ונשנה על אותו מקום מוגדר. בשני המקרים מהוות פעולות אלה תשתית להכרה בעילת המיקרוטראומה, כאשר על מנת להשיב על שאלה זו יש "לחלץ" מתוך יום העבודה של המבוטח את אותן פעולות חוזרות ונשנות או הדומות במהותן. (עב"ל (ארצי) 32417-01-12 חסידי - המוסד לביטוח לאומי, 2.12.12; עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח, פסק דין מיום 22.12.14).

15. לאחר שנתנו דעתנו לעדות התובע ולכלל הראיות שהובאו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית בדבר רצף קבוע ואחיד של תנועות זהות או זהות במהותן בקשר לפעולות שביצע במסגרת עבודתו כמבקר פנים ראשי בחברת "מנורה אחזקות". להלן טעמינו.

16. במסגרת תצהירו פירט התובע את תנאי עבודתו כדלקמן:

"במסגרת תפקידי האחרון, כמבקר פנימי ראשי, הייתי אחראי על קבוצה של עשרה מבקרים, בהם רואי חשבון, כלכלנים, בעלי תואר שני "בביקורת פנימית ובמנהל עסקים ומוסמכים בביקורת מערכות מידע ואבטחת מידע....
בנוסף לאמור לעיל, העסקתי לפי הצורך, מבקרים פנימיים ממשרדי רו"ח שהועסקו אצלי כקבלני משנה.
תפקידי היה, בין היתר ובעיקר: לעבור ולאשר כל דוח ביקורת משלב הטיוטה ועד השלב של דוח ביקורת סופי, להכניס תיקונים בכל דו"ח ביקורת שהוכן ע"י כל אחד מהעובדים שהיו כפופים לי, כאמור.
מדובר בסדר גודל של מעל 60 דוחות ביקורת מידי שנה, ובנוסף- בדיקות ופניות AD-HOK למנהלים מדרגים שונים בחברה, והתכתבויות עם הדירקטוריון. חברי וועדת הביקורת וחברת ההנהלה של החברה.
למעשה, רוב ועיקר יום עבודתי היה כרוך בעבודה מול המחשב.
נאלצתי לקחת גם עבודה לביתי בערבים ובסופי שבוע עקב לחצי עבודה וישיבות וועדות ביקורת רבות בהן השתתפתי כגורם מרכזי.
עבדתי לכן והמשכתי לעבוד עם המחשב האישי, גם בביתי.
אני מעריך שעבדתי לפחות כ- 60 שעות מידי שבוע, על המחשב ".
(סעיפים 3-9 לתצהיר התובע)

17. במסגרת חקירתו הנגדית, תיאר התובע את מהלך יום עבודתו, כדלקמן:

"ש. תאר לי סדר יום עבודה של מבקר פנימי ראשי?
ת. היו לי 10 עובדים בתוכנית עבודה ביקרת שנתית, החברה העיקרית היא מנורה ביטוח. באתי בבוקר, היה לי דוחות ביקורת, טיוטה של דוחות ביקורת במחשב שהכינו העובדים שלי. בנושאים מגוונים בכל האגפים. עברתי על טיוטות של דוחות ביקורת. השבתי למייל לכל מנהלי האגפים והמחלקות. היו לי ישיבות שוטפות והשתתפתי בכל פתיחה של ביקורת חדשה וסיכום של ביקורת, היו לי 60 ביקורות כאלה בשנה רק בביטוח. בסה"כ זה היה מעל 100. זאת אומרת כמעט כל יום היתה לי ישיבה או לפתיחה של שיחה או לסגירה. אני מכין מכתב מה אני הולך לשאול בשיחת הפתיחה יחד עם המבקר שנקבע וזה בדרך כלל מול סמנכ"ל החברה. וצריך להכין את הביקורת ומראה לו את הנושאים שאותם כתבתי ושאני מתכוון להראות. הכל היה בהקלדה.
ש. לפני הפגישה שאתה מדבר עליה היית יושב עם המבקר ועושה תוכנית עבודה, זאת אומרת פגישה מקדמית לפני הפגישה ?
ת. כן. בנוסף לפגישה המקדמית יצא מסמך ביקורת למבקר כדי להסביר לו מה הנושאים שאותם אני רוצה שיברר ".
(שורות 4-17 בע"מ 3 לפרוטוקול)

18. התובע אף העיד, כי ביצע חלק מהתיקונים באופן ידני על גבי דף נייר, ולא על גבי המחשב (שורות 12-13 בע"מ 8 לפרוטוקול). עוד הוא העיד, כי במהלך היום נהג לבצע אף שיחות טלפוניות עם יו"ר ועדת הביקורת ועם גורמים נוספים (שורות 14-20 בע"מ 8 לפרוטוקול), וכי הוא מקיים במהלך היום אף פגישות עם העובדים (שורה 33 בע"מ 8 עד שורה 2 בע"מ 9). באשר לתדירות השתתפותו בישיבות, העיד התובע כי הוא משתתף בשתי ישיבות ליום (שורות 17-18 בע"מ 7 לפרוטוקול).

19. ראשית ייאמר, כי התובע מבקש לייחס את הפגיעה בידיו לעבודתו "מול המחשב" שכללה, לגרסתו, פעולת הקלדה, פעולת הגהה ושימוש תדיר בעכבר.
אלא שפעולת ההקלדה, אינה דומה במהותה לפעולת השימוש בעכבר. התובע אף לא הבהיר מהי אותה פעולה אותה הוא ביצע באופן חוזר ונשנה, ואשר לה הוא מבקש לייחס את הפגיעה בידיו.

20. יתר על כן. בעדות התובע, נפלה סתירה בהקשר זה: בסעיף 10 לתצהירו, העיד התובע כי יש לייחס את הנזק בכפות ידיו לפעולת ההקלדה:

"כתוצאה מעומס העבודה - עומס עבודת הקלדנות, נוצר ונגרם לי נזק בפרק כף יד ימין, לקות הנקראת בשם CTS".
אף במסגרת חקירתו הנגדית העיד התובע כי עיקר עבודתו היתה הקלדה:

"עבדתי בהקלדה או שישיבתי על מחשב אישי והקלדתי לפחות בממוצע כ -60 שעות בשבוע"
(שורה 17 בע"מ 9 לפרוטוקול).

21. לעומת זאת, במסגרת חקירתו הנגדית, העיד התובע כי עשה שימוש רב יותר בעכבר מאשר במקלדת:
"ש. מדובר על הקלדה ועצירה בשימוש בעכבר?
ת. כן. בעכבר. גם לעיצוב, עריכה. את התיקון חלק במקלדת.
ש. אתה אומר שהשתמשת יותר בעכבר?
ת. כן. וזה גרם לי לבעיות"
(שורות 5-8 בע"מ 10 לפרוטוקול).

22. יתר על כן. מעדות התובע עולה, כי במהלך יום עבודתו ביצע מגוון של פעולות, מעבר לעבודות "מול המחשב": קיים פגישות, לקח חלק בישיבות, בהן אף שימש כגורם מרכזי, וכן עבר על דוחות ועל טיוטות, גם באופן ידני, ולא רק על גבי המחשב.

23. עוד עולה מעדות התובע, כי היה אחראי על כעשרה עובדים בכירים ומשכילים, רואי חשבון וכלכלנים, בעלי תואר שני בביקורת פנימית ובמנהל עסקים (סעיף 3 לתצהיר התובע). התובע לא הקליד בעצמו את דוחות הביקורת מראשיתם, אלא בדק את הטיוטות אותן ביצעו אותם עובדים בכירים, ותיקן אותן (סעיפים 3-4 לתצהיר התובע; שורות 4-17 בע"מ 3 לפרוטוקול, שורות 5-11 בע"מ 8 לפרוטוקול).

24. מכאן, שחלק ניכר מעבודת התובע מול המחשב כללה אף את פעולה של קריאה, ולא רק פעולה של הקלדה או של הגהה.

25. התובע, אמנם, העיד, כי הוא תיקן כל מילה ומילה בטיוטות שהועברו אליו מעובדיו, שכן הוא מאד קפדן, ואולם, לא מצאנו לקבל עדות זו, שכן זו אינה מתיישבת שורת ההגיון, ואף אינה מתיישבת עם עדותו הנוספת, לפיה עבדו תחתיו עשרה עובדים בעלי השכלה גבוהה, והם אלה שהכינו את דוחות הביקורת והזינו נתונים לדוחות שנערכו בתכנת האקסל, ואילו התובע רק עבר על הטיוטות ותיקן אותם. התובע נחקר בעניין זה בחקירה נגדית, אולם לא היה בפיו הסבר מניח את הדעת:

"ש. אתה גם עובר על דוחות, ואתה לא צריך להקליד?
ת. אני מתקן, אני עובר ומתקן.
ש. כל מילה אתה מתקן ?
ת. כן. אני מאוד קפדן. אצלי כל מילה, אני גם לקחתי עורך לשוני כדי לדעת את ההתנסחות, איך לכתוב.
ש. בשביל מה היית נדרש לעבודה אם יש תחתיך עובדים ?
ת. יש עובדים יותר מיומנים ויש פחות. הייתי מקנה להם אבל לא היה מעולם שהוגש דוח שקיבלתי אותו והוגש כמו שהוא. היו גם עובדים חדשים, העובדים המיומנים חלק עזבו. היו חדשים. היו כל הזמן עזיבות ויציאות, תחלופה של עובדים".
(ההדגשות אינן במקור, ד.ח.ז, שורות 20-28 בע"מ 6 לפרוטוקול).

26. מעדותו של התובע, אף לא ניתן להעריך את התדירות בה ביצע את פעולת ההקלדה, או את פעולת השימוש בעכבר.
מחד, העיד, התובע, כאמור, כי ביצע את פעולת ההקלדה כ- 60 שעות בשבוע (שורה 17 בע"מ 9 לפרוטוקול), ומאידך העיד כי ביצע פעולות של הקלדה כ -8-10 שעות ביום ברצף (18-19 בע"מ 9 לפרוטוקול). שתי העדויות אינן מתיישבות עם עדותו הנוספת, לפיה עיקר עבודתו מול המחשב כללה שימוש בעכבר, ולא במקלדת, ואף אינה מתיישבת עם עדותו לפיה במהלך יום עבודה השתתף בישיבות, קיים פגישות עם עובדים, וקיים שיחות טלפוניות, כמפורט לעיל.

27. כמו כן, לא עלה בידי התובע להוכיח כי אכן עבד כ- 8-10 שעות ביום ברציפות , כטענתו.
התובע לא הציג ולו ראשית ראיה בעניין זה , ואף לא תמך את גרסתו בעדות של המעסיק.
התובע נשאל בהקשר זה בחקירה נגדית, אולם לא היה בפיו הסבר מניח את הדעת:

"ש. למה לא הבאת את המעסיקה או המעסיק שתעיד על אופי עבודתך ?
ת. אני ביקשתי מהסמנכלית מנהלת משאבי אנוש, היה בזמנו מישהו אחר, היא יחסית חדשה והיא היתה מבוקרת שלי, למעשה בהיררכיה כפופה אלי. אני עבדתי שם כאמור עד שנת 2012. אנבין איך היא יכולה... ביקשתי מהסמנכ"לית החדשה למשאבי אנוש והיא נתנה לי מכתב. לא ביקשתי ממנה לבוא להעיד".
(שורות 28-32 בע"מ 2 לפרוטוקול).

28. הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיה מהותית המצויה בידיו של צד למשפט, אשר היתה יכולה לתמוך בעמדתו - מקימה לחובתו של הנמנע מלהביאה חזקה שבעובדה, לפיה לו היתה מוצגת ראיה זו היתה פועלת לחובת הנמנע (ע"א 641/87 קלוגר -החברה הישראלית לטרקטורים וציוד, פ"ד מ"ד (1); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פס"ד מיום 12.9.1991, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר בע"מ, פס"ד מיום 14.11.1990).

29. נוכח כל האמור, אנו סבורים כי הגם שעלה בידי התובע להוכיח כי ביצע עבודה רבה מול המחשב, כטענתו, הרי שלא עלה בידו להוכיח כי ביצע פעולה חוזרת ונשנית, או פעולות שהן זהות במהותן, הפועלות באופן חוזר ונשנה על אותו מקום מוגדר, על פני רצף זמן תחום, ובתדירות הניתנת להערכה.

30. במאמר מוסגר ייאמר, כי התובע הודה במסגרת חקירתו הנגדית כי החל לסבול מהליקוי בידיו עוד בשנת 2008 (שורות 15-16 בע"מ 20 לפרוטוקול). עם זאת, מייחס התובע, כאמור, את הפגיעה בידיו אך לתפקידו כמבקר פנים ראשי, אותו ביצע בחמש שנות עבודתו האחרונות במנורה אחזקות, קרי, בשנים 2007-2012. היוצא מהאמור, כי הליקוי פרץ לשיטתו של התובע , בחלוף כשנה אחת בלבד מאז החל בתפקידו כמבקר פנים ראשי.

31. באשר לטענת התובע בדבר מחלת מקצוע- על-מנת להכריע בשאלה האם חלה התובע במחלת מקצוע, כמשמעותה בחוק, עלינו לבדוק האם התמלאו בעניינו התנאים הקבועים בתוספת השניה ל תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן -"התוספת השניה").

32. לשיטת התובע, סובל הוא מדלקת של שורש כף היד (סעיף 2 לסיכומיו). התנאים הקבועים בסעיף 26 לתוספת השניה, שעניינה דלקת בכף היד, מחייבים תנועות חד גווניות של האצבעות וכף היד, החוזרות ונשנות ברציפות, ואולם, אלה אינם מתקיימים, כאמור, בעניינו של התובע.

33. נוכח מסקנתנו כי אין מתקיימים בעניינו התנאים הנדרשים לשם הוכחות תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה או מחלת מ קצוע, מתייתר הדיון בשאלת השיהוי.
סוף דבר

34. התביעה נדחית.

35. כמקובל בהליכים מעין אלה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ח, (11 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

דפנה חסון-זכריה,
שופטת

מר רון שפיר ,
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: שמואל שורץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: