ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הילדה בן ציון נגד המוסד לביטוח לאומי :

16 יולי 2018

לפני:

כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל

התובעת
הילדה בן ציון
ע"י ב"כ: עו"ד ע. הישראלי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד א. פישר

פסק דין

האם יש מקום להכיר בפגימות שאובחנו במרפק ימין ובכתף ימין של התובעת כפגיעה בעבודה ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
התובעת ילידת 1957. בשנת 1999 פתחה עסק עצמאי לשמלות כלה בבני ברק, ועבדה בו עד שנת 2009, עת העבירה את העסק לידי בתה.
ביום 12/4/15 התובעת הגישה תביעה להכרה בפגימות אורתופדיות שונות כפגיע ות בעבודה .
ביום 19/8/15 נמסרה לתובעת הודעה כי מחלת CTS שאובחנה אצלה וכן פ גימה מסוג "אצבע הדק" הוכרו כפגיעות בעבודה, ואילו הפגימה בכתף ימין ומרפק טניס לא הוכרו כפגיעות בעבודה.

טענות התובעת
לטענת התובעת בהיותה עצמאית, והגם שהעסק שבניהולה לא היה רווחי, היא נאלצה לעבוד כ 12 שעות ביום שכן מדי חודש היא יצרה שמלת כלה חדשה אחת, וחידשה עוד 3-4 שמלות כלה, הכל מבדים כבדים ועבים, כמקובל במגזר החרדי .
לטענתה, הפגימות במרפק ובכ תף נגרמו לה כתוצאה מביצוע תנועות חוזרות ונשנות של דחיפת הבד במכונת תפר יש, תפירה ידנית גזירה, גיהוץ וכביסה של השמלות ותלייתן על התקרה באמצעות אנקול, כשהבדים ספוג ים במים.
לטענת התובעת, מחמת הפגימות שנגרמו לה בעבודתה , בשנת 2009 היא העבירה את ניהול העסק לבתה, וכי מאז היא עצמה עוסקת בעיקרו של דבר בפיקוח, ולא בעבודת תפירה.
מטעם התובעת העידו התובעת ובתה.

טענות הנתבע
לטענת הנתבע לא מתקיימים בנסיבות דנן התנאים להכרה בפגימות לפי תורת המיקרוטראומה, שכן התובעת לא הצביעה על תנועה קונקרטית חוזרת ונשנית אינסוף פעמים באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי.
עבודתה של התובעת כללה מגוון של תנועות לכיוונים שונים ולמטרות שונות, תוך שכל יום עבודה היה שונה ממשנהו ולפיכך לא ניתן להצביע על תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה. עוד נטען כי יום העבודה כולל גם פגישות עם לקוחות ומני פעולות שבהן אין שימוש מאומץ בגפיים.
עוד עולה מעדות התובעת, כי העסק נמצא בביתה, ובמהלך היום הפעילות בעסק שלובה בפעילות אחזקת משק הבית לסירוגין מבלי שניתן לבצע אבחנה ברורה ולקבוע מועדים בהם בוצעה כל משימה. וכאשר היקף העבודה של התובעת בעסק היה נמוך יחסית - כפי שעולה מדיווחיה על הכנסותיה לרשויות.
עוד מעיר הנתבע כי העסק נפתח בשנת 1999 וכבר בשנת 2002 (זמן קצר יחסית אחרי תחילת העיסוק) אובחן אצל התובעת מרפק טניס, ובשנת 2006 אובחן טנדוניטיס בכתף.

הכרעה

המסגרת הנורמטיבית
בעיות אורתופדיות ופגימות במפרקי הגוף הן תופעה שכיחה ביותר, המאפיינת את כלל האוכלוסייה מעל גיל מסוים. פגימות מסוג זה אינן מיוחדות למי שמבצע עבודה פיסית מסוג כזה או אחר שכן הן עשויות לנבוע מגורמים שונים ומגוונים, לפעמים הם תוצאה של אירוע תאונתי נקודתי או מצטבר (מנגנון מיקרוטראומה), ולפעמים הם תוצאה טבעית ובלתי נמנעת של הזדקנות וחולשת הגוף.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין את הכללים להכרה בפגימה כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בעב"ל 317/97 המל"ל נ' יניב פד"ע לה 532, 533 נקבע כדלקמן:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח".
בעב"ל 1012/00 אלי שבח – המל"ל (פסק הדין מיום 28/7/02 פורסם בנבו) נקבע:
"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה.. בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע – האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה"
כפי שנקבע בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח [פורסם בנבו] (22.12.2014) על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. רק מקום שבית הדין מתרשם כי ניתן לבודד תנועה קונקרטית, חוזרת ונשנית, יש מקום למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבין הפגימה. שכן עבודה פיסית קשה ככל שתהיה, איננה מקימה כשלעצמה תשתית לפי תורת המיקרוטראומה.

מן הכלל אל הפרט
לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגע נו לכלל דעה כי לא עלה בי די התובעת להצביע על תנועות תדירות חוזרות ונשנות בגפיים העליונות באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי לקביעת הקשה הסיבתי שבין תנאי עבודתה לבין מרפק טניס וטנדוניטיס בכתף (לעניין מרפק טניס יש להבהיר כי פגימה זו אובחנה כבר בשנת 2002 זמן קצר מאוד לאחר הקמת העסק, כאשר הדעת נותנת כי היקף הפעילות בעסק לא היה גבוה באותם ימי הקמה – ראה עדות התובעת בעמוד 6 על הנסיבות שהובילו לפתיחת העסק, אחרי שנים בהם ניהלה משפחתון ).
עדותה של התובעת בדבר כמות ואינטנסיביות הפעילות בעסק לא נתמכה בכל ראיה אובייקטיבית, והיא אף עומדת בסתירה לדיווחי התובעת אודות הכנסותיה הנמוכות מהעסק.
כך דו"ח הכנסות (נסרק לתיק ביום 25/3/18) מלמד כי בין השנים 1999 עד 2009 – השנים בהן התובעת היתה פעילה בעסק, ובטרם העבירה אותו לבתה, היתה ההכנסה השנתית הממוצעת עליה דווחה 38,000 ₪. דהיינו הכנסה של כ – 3 ,000 ₪ לחודש. התובעת העידה כי מחיר שמלת כלה הוא 5000-6000 ₪ דהיינו, ו אף אם נתחשב בהוצאות העסק הרי שהתובעת דווחה על הכנסות ממכירה / שיפוץ לכל היותר של שמלה אחת בחודש. עובדה אשר איננה מתיישבת עם טענתה בדבר עבודה סביב השעון, 12 שעות ביום.
התרשמנו שהיקף הפעילות בעסק היה קטן יחסית, ו מהעדות בדבר שגרת היום עולה כי תפירת שמלות הכלה נעשתה במקביל לעבודת משק הבית של התובעת מבלי שהייתה יכולת של ממש להבחין בין השניים.
המשימות הכרוכות בתפירת שמלת כלה מן היסוד כמו גם בפירוק והרכבה מחדש של שמלה קיימת, הן פעולות מגוונות מאוד אשר נעשות תוך שימוש במכונות ובכלי עזר שונים , כאשר מטבע הדברים יום של פרימה וכביסות שונה באופן מהותי מיום של גזירה ותפירה או מיום של רקמה וגיהוץ. עוד הוברר כי לא דומה אחיזת הבד בעת תפירה במכונת תפר יש / בכיווץ/במכונת אוברלוק, לא דומה תפירת מחוך לתפירת הינומה ועוד כיו"ב. לא ניתן להצביע על פעילות קונקרטית מסוג מסויים שבוצעה מדי יום ביומו, תוך ביצוע אינסוף תנועות אחידות של המרפק ו/או הכתף.
עוד עולה מעדות התובעת כי בחלק משעות היום היא קיבלה כלות, שוחחה איתם, סייעה במדידות ועו"ד כיו"ב פעולות שלא מערבות מאמץ אינטנסיבי של הגפיים העליונות.
לנוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.
כמקובל בהליכים מסוג זה אין צו להוצאות.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין, ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' אב תשע"ח, (16 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר איסר באומל
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד


מעורבים
תובע: הילדה בן ציון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: