ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד יהודה דנון ואח' :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום ירושלים

פ 5414/08

לפני:

כב' השופטת אתי באוםֿֿניקוטרה

תאריך:

05/09/2008

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

1. יהודה דנון

2. סמי מזרחי

הנאשמים

החלטה

בפני בקשה להפרדת משפטם של הנאשמים, לפי סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש), תשמ"ב – 1982.

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום אחד הכולל שני אישומים:

לגבי נאשם 1 – עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן:"החוק"; מעשה מגונה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה לפי סעיף 348 (ה) לחוק והטרדה מינית לפי סעיף 3 (א) (6) (ג) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998.

לגבי נאשם 2 – עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348 (ג) לחוק ועבירה של מעשה מגונה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה לפי סעיף 348 (ה) לחוק.

סניגורו של נאשם 1 עתר להורות על הפרדת משפטם של הנאשמים, שכן טען, כי מעשי הנאשמים נעשו בנפרד וללא קשר זה לזה ועוד טען, כי צירוף הנאשמים נעשה במטרה לא ראויה – כדי להשפיע על בית המשפט.

ב"כ נאשם 2 מתירה הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו המאשימה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, שני האישומים קשורים זה לזה בקשר עבה במיוחד – מיקום המעשים, נסיבות ביצוע העבירות, היותה של המתלוננת פקידה של הנאשמים וכד'.

עוד טענה, כי טעמי יעילות ונוחות ואף האינטרס הציבורי יביאו למסקנה, כי יש להותיר הנאשמים תחת אותו כתב אישום.

על פי סעיף 87 לחסד"פ, הרי ניתן להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים, בהתקיים התנאים הבאים:

"...אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת...".

בענייננו – לא מתקיים התנאי שעניינו היות מי מבין הנאשמים צד לעבירות או חלק מהן באופן כלשהו ויש אך לשאול האם ענייננו מהווה "סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת."

"בע"פ 866/95 סוסן נ' מד"י... קבע כבוד השופט גולדברג, כי על מדיניות משפטית ראויה לאפשר צירופם של נאשמים שונים לכתב-אישום אחד, כאשר קיימת "זיקה עניינית הדוקה" בין האישומים המיוחסים לנאשמים השונים.

בת.פ. (י-ם) 1256/01 מדינת ישראל נ' כהן... קבע כבוד השופט זילברטל, כי: "כדי שסדרת מעשים תחשב ל'פרשה אחת' מן הראוי שכל מעשה ומעשה שבאותה סדרה יהיה בעל זיקה הדוקה ליתר המעשים, באופן שהאחד ינבע מהשני או יהיה קשור עמו בקשר ישיר."

(ראה ת.פ. (מחוזי י-ם) 3120/02 מד"י נ' רון).

ומה בענייננו?

עיון בכתב האישום ילמד, כי מדובר באירועים שונים, כאשר המעשים המיוחסים למי מבין הנאשמים בוצעו לכאורה כלפי המתלוננת דווקא כשהיו עמה לבדם ועל כן אין למצוא את אותה "זיקה עניינית הדוקה" ואין לאמר, כי מעשה של אחד הנאשמים נובע ממעשהו של האחר.

בנסיבות אלו – אני מעדיפה את זכות הנאשמים למשפט הוגן על פני החסכון בזמנם של העדים ואשר על כן – אני מורה על הפרדת משפטם של הנאשמים.

המאשימה תגיש כתבי אישום נפרדים כנגד הנאשמים וזאת בתוך 30 יום.

לאחר מכן, יובאו התיקים בפני כב' סגנ' השופטת דותן, אשר תחליט באיזה תיק אדון אני ומי יהא המותב שידון בכתב האישום הנוסף.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום ל' באב, תשס"ח (31 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

אתי באוםֿֿניקוטרה, שופטת