ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף הררי נגד משה ניסקי מס' סוכן 52746 סוכן ביטוח :

בפני
כבוד ה שופטת רחלי טיקטין עדולם

תובע

יוסף הררי
ע"י ב"כ עו"ד מורן אדרי

נגד

נתבעים

1.משה ניסקי מס' סוכן 52746 סוכן ביטוח
2.כלל חברה לביטוח בע"מ
שניהם ע"י ב"כ עו"ד רחל הראל מצלאווי

נגד

צד ג'

סיסי זיו
ע"י ב"כ עו"ד אביטל סירקוביץ ו/או עו"ד מאיר שי

פסק דין

לפניי תביעה ביטוחית, לפי פוליסת ביטוח לדירה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובע הינו בעל חברה לשירותי הצלה, המעסיק עובדים רבים.
הנתבע 1 הינו סוכן ביטוח, אשר ביצע עבור התובע ביטוחים במספר תחומים במסגרת עסקיו. כך לדוגמא ביטח עבור התובע את הרכבים, הדירות שבבעלותו וכיוצ"ב.
הקשר העסקי בין הצדדים נמשך במשך שנים רבות.
בין הצדדים אף היו קשרים חבריים.
בבעלות התובע דירה ברח' אסירי ציון 3 ת"א.
התובע ביצע שיפוץ בדירה סביב שנת 2009. השיפוץ כלל בין היתר התקנת צנרת חדשה, התקנת אמבטיה חדשה, עבודות ריצוף וצבע, התקנת פרקטים ועוד.
השיפוץ בוצע על ידי קבלן שיפוץ בשם מיכה. התובע גם שכר את שירותיה של צד ג' בקשר לשיפוץ (הצדדים חלוקים על תפקידה, והכל יפורט להלן).
הדירה בוטחה אצל הנתבעת 2, כאשר הנתבע 1 משמש סוכן הביטוח.
בשלב מסוים לאחר השיפוץ, זומן סוקר לדירה, ועודכנו סכומי ביטוח התכולה.
בחודש 02/11 הבחין התובע ברטיבות בדירה – התנפחות הפרקט ועוד – והודיע אודות הרטיבות לסוכן הביטוח.
חברת הביטוח שלחה שמאי מטעמה, מ"קורן שמאות בע"מ", אשר הבחין בעליה קפילארית קשה בכל קירות הבית, וכן בהתנפחות של כל ריצוף הפרקט ברחבי הדירה. לאחר ביצוע בדיקות ובירורים, נמצא כי אין בעיית כשל או נזילה בצנרת, וכי גורם הנזק הוא חלחול מסיבי של מים בין האמבטיה לקיר. מדובר באמבטיה שבה מתקלחים עם טוש ה תובע ו אורחיו. המדובר בנזק ים שהגורם להם נעוץ באיטום לקוי (ראה נספח 3 לתצהיר התובע).
בתאריך 04.08.11 הודיעה חברת הביטוח לתובע כי לא נמצאה נזילה מתוך מתקני אינסטלציה וה הסקה של הדירה, כהגדרת מקרה הביטוח לנזקי נוזלים.
בנסיבות אלו הודיעה חברת הביטוח כי היא נאלצת לדחות את התביעה (ראה נספח 3 לתצהיר התובע).
אצל הנתבעת 2 קיים הרחב איטום שניתן לרכוש בתוספת פרמיה (ההרחב צורף כנספח ח' לתצהירו של הנתבע 1).

התביעה דנן

התובע לא השלים עם דחיית התביעה, והגיש בחודש 09/12 תביעה לבית משפט זה, בה התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לפצות אותו בגין הנזקים שנגרמו לדירה.
לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת של שמאי מטעמו, ערוכה על ידי מר זאב גליק, אשר העריך את הנזקים שנגרמו לדירת התובע בסך כולל של 53,000 ₪, כאשר הוא מפרט את עלות התיקונים השונים שיש לבצע (ראה נספח 4 לתצהיר התובע).
לטענת התובע סוכם בינו ובין הנתבע 1 כי הביטוח על הדירה יהיה מקיף ללא סייג.
בדירה אירעה נזילת מים מקיפה שגרמה לנזקים.
רק לאחר דחיית התביעה, התברר לתדהמתו של התובע כי נתבע 1 לא ביצע ביטוח מקיף ומלא של הדירה ולא הכניס לפוליסה נזק של דליפת מים בדירה מכל מקור שהוא.
הנתבע 1 התרשל, והפר את חובותיו כסוכן הביטוח לברר עם התובע את כל האפשרויות העומדות בפניו. סוכן הביטוח הוא המומחה בתחום ביטוח הדירות.
לאחר האירוע הביטוחי, הודה הנתבע 1 בטעותו הקשה והציע לפצות את התובע, אלא שהפיצוי היה זעום ביותר ולא כיסה ולו חלק מנזקיו של התובע, ולכן התובע סירב לקבלו.
הנתבעת 2 אחראית באחריות שילוחית למעשיו ומחדליו של הנתבע 1.
בכתב התביעה נתבע הן הנזק הישיר והן נזקים עקיפים, וסך הכל הועמדה התביעה על סך של 89,060 ₪.
בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי מקור הנזק הוא עבודת איטום לקויה שביצע הקבלן והאדריכלית ששירותיהם נשכרו על ידי התובע לביצוע עבודות שיפוץ בדירה. הנזק שנגרם אינו תוצאת אירוע נזילת מים מצנרת כהגדרתם בפוליסה. הנזק אינו מכוסה בפוליסה.
התובע רכש את הפוליסה ואת הכיסויים אותם ביקש. התובע ביקש וידע כי הוא רוכש פוליסת דירה תקנית מקובלת, על סייגיה, חריגיה ומגבלותיה. לא הוסכם בין הצדדים על רכישת כיסוי ביטוחי ללא החרגות וללא סייג, כאשר ממילא כיסוי כזה לא קיים.
התובע ביקש לרכוש את הפוליסה הזולה ביותר עם הכיסוי המצומצם ביותר, ואף ללא כיסוי לרעידת אדמה. התובע ביקש לבטל את הכיסוי בגין נזקי צנרת, אך הנתבע 1 התנגד לכך.
התובע מנוסה בשוק הביטוח וידע מה הוא רוכש.
הנתבע 1 לא טעה ולא הודה שטעה, ומה שהציע לתובע היה כמחווה של רצון טוב, לפנים משורת הדין.
על התובע להגיש תביעה נגד קבלן השיפוצים ונגד האדריכלית, אשר ביצעו את מלאכתם ברשלנות. ככל שאלו לא יצורפו לתביעה על ידי התובע, שומרת הנתבעת על זכותה להגיש נגדם הודעת צד ג' כאשר תקבל את פרטיהם מהתובע.
בכתב ההגנה גם נטען שהנזקים מוגזמים ומופרזים וכיוצ"ב.
בתאריך 27.11.12 מינה בית המשפט מומחה מטעמו. בתחילה מונה אינג' מיכאל מרטון, ובהמשך הוחלפה זהות המומחה לאינג' גרשון פולג.
בתאריך 25.08.13 נערכה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. המומחה ביקר בדירה בתאריך 02.06.13, וציין כי במועד ביקורו חלק נכבד מהנזקים כבר תוקן.
המומחה כותב כי מצא במקלחת אמבטיה עשויה מיציקה אקרילית, אשר בשל גמישותה גורמת בהרבה מקרים לנזילות בחיבורה לקיר. גם באמבטיה בדירה רואים סימנים לחדירת רטיבות, ותיקון שבוצע לא מזמן בעזרת סרגל מתכת וסיליקון.
המומחה מציין כי הבחין שהתובע החליף במסגרת התיקונים לאחר הנזילות, חלק מהריצוף בסלון באמצעות אריחי גרניט פורצלן במקום ריצוף הפרקט המקורי.
המומחה ציין שאין בידי התובע חשבוניות על ביצוע התיקונים בדירה.
תחת הכותרת "ניתוח ממצאים", מציין המומחה כי מקור הנזקים הינו איטום לקוי של חיבור האמבטיה לקיר חדר המקלחת.
בהמשך חוות הדעת מאמת המומחה מטעם בית המשפט את השמאות מטעם התובע ומחווה דעתו כי יש לקבל את הערכת הנזק שבוצעה על ידי שמאי התובע, מר גליק זאב.
תחת הכותרת "פוליסת ביטוח", מציין המומחה כי הפוליסה כוללת ביטול מוסכם אחד בנושא רעידת אדמה, וכל שאר הסעיפים נותרו בניסוח הסטנדרטי שלהם.
הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 2 בפרק 1, עמ' 6, שכותרתו "ביטוח נזקי מים ונוזלים אחרים".
המומחה כותב בחוות דעתו כי ניסוח סעיף זה לא כל כך ברור במקרה הזה ובית המשפט צריך לשקול ולהחליט במבחן האדם הסביר האם חברת הביטוח צודקת כאשר דחתה את התביעה. בפרק "סיכום והמלצות" מתבקש בית המשפט על ידי המומחה לבחון האם הפוליסה שנחתמה בין הצדדים מכסה או לא את מקרה הביטוח הנדון.
כבר בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי על התובע לתקן את כתב התביעה ולצרף לתובענה את הקבלן ואת האדריכלית שביצעו את השיפוץ. הנתבעת ציינה שהללו בעלי דין נחוצים, וככל שלא יצורפו על ידי התובע להליך, שומרת הנתבעת על זכותה להגיש נגדם הודעת צד ג' לאחר שהתובע ימסור את פרטיהם.
ב"כ הנתבעים שלחה לתובע שאלון, כאשר בדיון שהתקיים ביום 03.07.13, הודיעה ב"כ הנתבעים כי התקבלו תשובות חלקיות לשאלון. בעקבות האמור, הורה בית המשפט לתובע להשלים את התשובות לשאלון בדיון.
לשאלה מי הייתה האדריכלית, השיב התובע שדובר בגב' סיסי זיו (התובע התבקש גם לומר האם היה לו הסכם כתוב עם גב' סיסי זיו וציין שהיה כזה, אולם לא מצא אותו).
לשאלה מי היה הקבלן, ציין התובע שמדובר באדם שקוראים לו מיכה, שעשה מספר פרויקטים עם סיסי ושהוא מאזור לוד, ושהוא שיפוצניק.
בסיום הדיון הודיעה ב"כ הנתבעים שבכוונתה להגיש צד ג' נגד האדריכלית והקבלן.
בהחלטה שניתנה בסיום הדיון הורה בית המשפט לתובע למסור לנתבעים את פרטי הקבלן ששמו מיכה תוך 7 ימים.
בדיון שהתקיים ביום 11.05.15 (דיון בבקשה לביטול פסק דין, ראה פירוט להלן), ציין התובע שוב שלא מצא את ההסכם שערך עם האדריכלית. כן ציין שלא ערך הסכם עם הקבלן. עוד נטען על ידו שהאדריכלית היא זו שהפעילה את הקבלן (עמ' 9 לפרוטוקול, למעלה).
בתאריך 21.09.15 הוגשה על ידי הנתבעים הודעת צד ג' נגד הגב' סיסי זיו. בהודעה נטען כי גב' זיו הינה אדריכלית במקצועה, ששירותיה נרכשו על ידי התובע לביצוע השיפוץ בדירה. גב' זיו היא זו שתכננה ופיקחה על ביצוע השיפוץ והיא שהייתה אחראית על ביצוע איטום נכון, ראוי ומקצועי שימנע חלחול מים. גב' זיו לא תכננה כראוי, לא פיקחה כראוי, לא עשתה כל שאדריכל סביר היה עושה, לא נתנה הוראות ולא נקטה באמצעי זהירות מתאימים.
בכתב ההגנה שהגישה הגב' זיו היא טענה כי הייתה אחראית על תכנון עיצוב הפנים, וכן על פיקוח עליון בדבר עמידתם של אנשי המקצוע שהביא התובע, בתוכנית עיצוב פנים שביצעה.
כן נטען שלא ברור כיצד בוחרים הנתבעים לצרף המעצבת כצד שלישי וזונחים את אחריותו של הקבלן המבצע עצמו, זה שביצע את עבודות האיטום, והיה אחראי הישיר והבלעדי לטיבם.
אין זה באחריות מעצבת הפנים ואין זה מכישוריה לבצע בפועל את הרכבת חדר האמבטיה. האחריות היחידה שלה היא לנראות העיצוב, בהתאם לתכנית העיצוב שהייתה מותאמת בינה לבין התובע, מזמין העבודה.
למעצבת אין קשר לטיב הביצוע של עבודות האיטום, אין למעצבת כל מומחיות בבחינת טיב החומרים, אופן ההדבקה והביצוע. המעצבת מעולם לא הייתה אחראית על ביצוע האיטום, ואין לה הכשרה לזה, ומעולם לא התחייבה לכך. אין זה מתפקידה לפקח על עבודות האיטום.
בתאריך 08.09.14 התקיים דיון אליו לא התייצב התובע ולא התייצב מי מטעמו, וניתן נגדו פסק דין בהעדר.
לאחר שהוגשה בקשה לביטול פסק הדין, לאחר שהתקיים דיון בבקשה, בוטל פסק הדין תוך חיוב התובע בהוצאות, בהחלטה מיום 19.07.17. נקבע שלא היה בהתנהגות התובע משום זלזול בבית המשפט ובצד שכנגד. באשר לסיכויי התביעה נקבע שיש לשמוע ראיות.
כאמור, נפסקו הוצאות לטובת ב"כ הנתבעים בשל התייצבותם לחינם לדיון ובשל העובדה שהיה על התובע, אשר פיטר את עורכת דינו הקודמת באותם ימים, להיות ערוך לקבל כתבי בית דין לכתובתו שנמסרה לבית המשפט.
בשלב מסוים נקבע התיק להוכחות והצדדים הגישו ראיותיהם.
התובע הגיש תצהיר מטעמו.
הנתבע 1 הגיש תצהיר מטעמו וכן הגיש תצהיר של בנו העובד עמו, מר ניסקי גיא.
צד ג' הגישה תצהיר מטעמה.
טרם דיון ההוכחות הוגשה על ידי הנתבעים פוליסת הביטוח המלאה – הג'קט והרשימה.
בתיק התנהלו שני דיוני הוכחות, כאשר כל המצהירים התייצבו ונחקרו על תצהיריהם.
לאחר סיום שמיעת הראיות, הגישו הצדדים סיכומים מטעמם.

דיון והכרעה

האם הפוליסה שנרכשה מכסה נזקי איטום?
האם סוכן הביטוח הפר את חובתו כלפי התובע במקרה דנן?
הפוליסה נשוא התביעה היא פוליסת ביטוח לדירה.
לפי הרשימה, הג'קט הרלוונטי הינו מהדורת דצמבר 2001, של פוליסת "כלל ראשון לבית פתוח".
בעמוד 10 ל ג'קט, בפרק 2 שכותרתו, שכותרתו "ביטוח מקיף לתכולת הדירה", בסעיף 11, מופיע הכיסוי נשוא המריבה בתיק זה.
מקרה הביטוח מוגדר – "אובדן או נזק שנגרמו לתכולה בתקופת הביטוח כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן:
.....
11. הימלטות או דליפה של מים, נפט, סולר או כל נוזל אחר מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה של הדירה, לרבות התבקעות או עבירה על גדותיהם של דוודים וצנרת, אך לא:
א. עלות המים.
ב. נזקי התבלות, תהליכי קורוזיה וחלודה שנגרמו לדוודים, לצנרת ולמתקני האינסטלציה עצמם.
ג. כאשר הדירה אינה תפוסה.
להשלמת התמונה אציין שאותו כיסוי קיים גם בפרק ביטוח המבנה (פרק 1), כאשר ההגדרה היא אותה הגדרה ובכותרת, לפני ההגדרה, נרשם: "ביטוח נזקי מים ונוזלים אחרים"
מעיון בנוסח הסעיף עולה כי אינו יכול להכיל בתוכו נזקי איטום.
ההגדרה עוסקת בהימלטות או דליפה של מים (או נוזל אחר), מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה של הדירה.
הגורם לנזק לדירתו של התובע במקרה דנן - איטום לקוי - אינו יכול להיכנס תחת הגדרה זו.
גם אין מדובר בענייננו בהתבקעות או עבירה על גדותיהם של דוודים וצנרת.
יחד עם זאת אני מסכימה עם התובע כי הניסוח של הסעיף בפוליסה בהחלט מטעה לחשוב כי הוא מכסה את כל נזקי המים בדירה.
עיון ברשימה, הכוללת בעצם את הכיסויים שרכש התובע, מבין שלל הכיסויים המופיעים בג'קט, מעלה כי ברשימה נרשם, מתחת פרק 1, פרק המבנה: ""ביטוח מים ונוזלים אחרים". גם בג'קט יש כותרת, ביחס לביטוח המבנה באותו נוסח – "ביטוח מים ונוזלים אחרים". בפרק התכולה מופיעה (ללא כותרת הפעם), אותה הגדרה המופיעה בפרק המבנה.
לא נרשם "ביטוח צנרת". נרשם כאמור "ביטוח מים". רק אם קוראים את הג'קט בעיון, ניתן להבין מה בדיוק ההגדרה כוללת.
אני לא מקבלת את עדות התובע, המוכחשת בעדות הנתבע 1, לפיה סוכם בין התובע לבין הנתבע 1 , כי יבוצע לתובע ביטוח מלא ומקיף בדירה ללא סייגים.
כאשר רוכשים פוליסת ביטוח, מה שמבוטח הם הסיכונים הספציפיים המפורטים בפוליסה . העובדה שיש לפוליסות סייגים, ושהן לא מכסות הכל , אמורה הייתה להיות ידועה לתובע, שהינו איש עסקים המבצע שנים רבות ביטוחים בהיקף לא מבוטל בתחומים שונים (ביטוחי רכב, מעבידים, דירות, אחריות מקצועית וכיוצ"ב).
מי שמעיין בג'קט, רואה שהג'קט כולל מספר כיסויים שניתן לרכוש וניתן לא לרכוש.
כך למשל מי שאינו רוכש ביטוח "10% כל הסיכונים תכשיטים", אינו מבוטח מפני אובדן או נזק פיזי שיגרם לדברי ערך השייכים לו מכל סיבה שהיא.
בפתח הג'קט נרשם באותיות גדולות "הכיסוי הביטוחי לפי כל אחד מפרקי פוליסה זו ו/או חלק של פרק מפרקי הפוליסה ו/או כיסויים נוספים המצויים בפוליסה, ייכנסו לתוקפם אך ורק אם נרשם במפורש בפוליסה ו/או בדף הרשימה כי הכיסוי הביטוחי לגביו תקף או כלול".
ואכן ברשימה שצורפה, מעלה כי התובע רכש חלק מהכיסויים ולא את כולם. כך שלא יכול היה להניח שהכל מבוטח.
גם מעיון בהצעת הביטוח (ראה נספח א' לתצהיר הנתבע 1), עולה כי המבוטח, התובע, נדרש לסמן אילו כיסויים מבוקשים על ידו. כך למשל יכול היה לרכוש או לא לרכוש כיסוי בגין רעידת אדמה (והחליט שלא לרכוש), יכול היה לרכוש כיסוי בגין נזק תאונתי לציוד אלקטרוני ביתי נייח וכיוצ"ב כיסויים שהוצעו לו בהצעה ולא נרכשו על ידו (ההצעה אגב נחזית להיות חתומה על ידי הסוכן ולא על ידי התובע . ההנחה הינה שהתובע נשאל טלפונית לגבי הכיסויים הדרושים לו).
מאחר ודירתו של התובע עברה שיפוץ בסמוך לעדכון הפוליסה, ומאחר והביטוי "נזקי מים" מטעה לחשוב כי כל נזקי המים מכוסים, ומאחר ואין חריג ספציפי בפוליסה בעניין איטום, היה מצופה מהנתבע 1 להציע לתובע את ההרחבה בעניין איטום.
הנתבע 1 לא סותר את טענת התובע לפיה לא הוצע לו לרכוש את הרחב האיטום . בנו של הנתבע 1, מר גיא ניסקי, העיד כי לא הוצע לתובע לרכוש את ההרחב של האיטום (פרו' 27.12.17, עמ' 36 למעלה).
לכך אוסיף כי ההרחבה בעניין איטום אינה מצוינת בכלל בז'קט. כלומר, מי שקורא את הז'קט, לא יודע שניתן לרכוש הרחבה זו.
ההרחבה מופיעה בנספח נפרד (ראה נספח ח' לתצהיר ה נתבע 1). הנתבעים לא העידו כי נספח זה נשלח לתובע יחד עם הג'קט. כלומר, התובע כלל לא ידע שניתן לרכוש את ההרחבה, בניגוד לכיסויים אחרים בפוליסה, שניתן לעיין בז'קט וללמוד על קיומם.
מדובר בכיסוי רלוונטי לדירה שזה עתה עברה שיפוץ, במהלכו בין היתר הוחלפה אמבטיה, ובוצעו עבודות איטום.
טענה זו של התובע בדבר רשלנותו של הסוכן שלא הציע לו לרכוש את ההרחבה אינה מהווה הרחבת חזית כפי שטוענים הנתבע ים, ובעניין זה אפנה לסעיף 12 לכתב התביעה. טענה זו גם נטענה בסיכומי התובע שלא כפי שנטען על ידי הנתבעים בסיכומיה ם (ראה סעיף 12 לסיכומי התובע).
העובדה שפוליסת דירה היא פוליסה תקנית, לא גורעת מחובת הנתבע 1 להציע לתובע את ההרחבות הרלוונטיות עבורו, שניתן לרכוש מהנתבעת 2 בתוספת פרמיה.
בעניין זה ראה עדותו של התובע, שדבריו עושים שכל והיגיון, כדלקמן:
"ש. עתה אתה מבין שפוליסת הביטוח שקיבלת לא כוללת איטום?
ת. אני לא מבין זאת. זה תקדים. במידה ופוליסת הביטוח הזו לא כוללת איטום זה אומר שכל מי שמבטח דירה בנזקי מים הוא בעצם לא מבוטח, זה נזק מים. אם סוכן הביטוח לא האיר את עיניי בעניין זה, מבחינתי התרשל..."
"ש. חברת הביטוח סירבה לשלם את הנזק הזה כי זה נובע מאיטום לקוי כפי שקבע מומחה ביהמ"ש, נכון להיום אתה מבין זאת?
ת. אני מבין שחברת הביטוח טוענת את זה ובגלל זה יש לי סוכן שאמור להגן עליי.
ש. אתה הבנת זאת כאשר הגשת את התביעה למה דחו?
ת. כן הם טענו כי אין ביטוח לאיטום. זה היה תפקידו של סוכ ן הביטוח לדאוג לי בעניין זה...". (הדגשה שלי – הח"מ).

וראו גם דבריו בהמשך:
"ש. אומר הסוכן זה מה שהמחוקק אמר, אני נתתי לך מה שאמר המחוקק, זה מקיף של החוק, כשאתה שומע את ההסבר הזה מה יש לך להגיד?
ת. כשמבוטח כמוני פונה לסוכן ביטוח הוא פונה אליו כדי שישמור עליו וידאג לו לכיסוי. למה לא פניתי ל-9 מיליון? הרי הסוכן עולה יותר, כי אני ציפיתי שיגן עליי..." (פרו' 17.1.2017 עמ' 19 ש' 25-28), (הדגשות שלי – הח"מ).
וראו בהמשך:
"ש. שעשית את הביטוח לדירה או כשביקשת להרחיב את הפוליסה, אלו הרחבות הציע לך משה?
ת. הוא לא הציע הרחבות. דיברתי איתו על רעידת אדמה" (פרו' 17.1.2017 עמ' 30 ש' 15-17).
הוכח כי התובע ביצע את הביטוחים שלו באמצעות הנתבע 1 במשך 20 שנה (פרו' 27.12.17 עמ' 37 שורה 15).
הוכח כי בין הצדדים שררו יחסי אמון ויחסים חבריים. וראו בעניין זה עדות התובע בדבר היחסים הקרובים ששררו בינו לבין הנתבע 1:
"ש. זה נכון שהתפתחו ביניכם יחסים שמעבר ליחסי סוכן-לקוח?
ת. כן. זה גם מה שהטעה אותי בסוף.
ש. שיתפת אותו והוא שיתף אותך?
ת. דיברנו על נושאי נדל"ן. שנינו התעניינו בזה. היינו ממש חברים" (פרו' מיום 17.1.2018 עמ' 21 ש' 11-14) .
הנתבע 1 טוען בתצהירו כי טענת התובע כי סמך עליו בעיניים עצומות איננה נכונה ואיננה סבירה, אולם הוא עצמו העיד כי שרר בינו לבין התובע אמון הדדי (פרו' 27.12.17 עמ' 43 שורה 4).
העובדה שהתובע הוא איש עסקים משופשף, כפי שמעיד עליו הנתבע 1, והעובדה שהנתבע 1 מעיד על התובע ככזה שלא משלם עד שהוא לא בודק את הכל - אינה פוטרת את הנתבע 1 מלבצע את תפקידו, ולהציע לתובע לרכוש את הכיסויים הרלוונטיים עברו.
העובדה שהתובע ביצע ביטוחים רבים בימי חייו, אינה הופכת אותו למומחה בביטוח, כפי שהנתבע 1 הינו מומחה בביטוח, ואיננה פוטרת אף היא את הנתבע 1 מלבצע את תפקידו.
הנתבעים טענו בעדותם כי לא הייתה פוליסה שהתובע לא תבע, אולם לתמיכה בטענה זו לא הובאו כל ראיות, על אף שניתן היה להביא ראיות ללא כל קושי, שכן התביעות בוצעו דרך הנתבע 1, שהיה סוכן הביטוח של התובע 20 שנה כאמור.
התובע העיד שלאחר שהתברר שהאירוע נשוא התביעה מקורו באיטום לקוי, אמר לו הנתבע 1 שעשה טעות שלא הוסיף עוד 100 ₪ לפוליסה (פרמיה) להרחבה בנושא איטום, ועוד אמר לו שיהיה רגוע שכן הוא לוקח את זה על עצמו (פרו' 17.1.2017 עמ' 18 ש' 14-17; ראה גם עמ' 30 שורות 25 - 26).
התובע העיד שהנתבע 1 אמר לו שהוא לקוח גדול והוא יישא בהוצאות והציע לשלם לו 10,000 ₪, אולם לאחר שהבין שזה נזק גדול יותר, אמר שאין לו כיסוי (פרו' 17.1.2017 עמ' 30 ש' 23-27).
הנתבע 1 מכחיש טענה זו וטוען בתצהירו כי לא הודה בטעות ולא התנצל ולא הציע פיצוי אלא להפך, ציין בפני התובע שאין כיסוי לנזקים. עוד טוען כי ניסה לעזור לתובע לקבל פיצוי לפנים משורת הדין כיוון שמדובר בלקוח ותיק.
לאור היחסים החבריים שהתקיימו בין הצדדים, ולאור העובדה שאין חולק שהתובע היה מבוטח גדול אצל הנתבע 1, דומה לכאורה כי עדות התובע הינה מסתברת יותר במקרה דנן, לאור היחסים הקרובים ש שררו בין הצדדים. יחד עם זאת מכיוון שיש כאן "מילה" מול "מילה" לא מצאתי לנכון להשתית את ממצאי על אותו דין ודברים שהיה בין הצדדים, לאחר קרות מקרה הביטוח.
אני לא מקבלת את הניסיון של הנתבעים לצייר את התובע ככזה שביצע את הביטוחים הכי זולים שיש, כזה שביטח את הרכבים רק בביטוח חובה וכיוצ"ב .
כך למשל התובע הסביר שרק לגבי רכבים שלא נמצאים בשימוש, או רכבים רזרביים שעומדים – הוא מבצע ביטוח חובה בלבד, ללא ביטוח מקיף. ליתר הרכבים של החברה בבעלותו יש ביטוח מקיף (ר' פרו' מיום 17.1.2017 עמ' 21 ש' 26-29).
התובע העיד שהוא מבצע ביטוחים באלפי שקלים, בתחומים שונים, ועדותו מקובלת עליי.
מר גיא ניסקי, בנו של הנתבע 1 העובד עמו, העיד כי התובע אף פעם לא ביקש לרכוש פוליסת ביטוח מלאה עם כל ההרחבות, וכמו כל איש עסקים תמיד ביקש לחסוך בעלויות ולהוזיל אותן. לעדות זו לא הובאו כל תימוכין למרות שבידי הנתבעים היה תיק הביטוח המלא של התובע במשך שנים רבות.
עיון בפוליסה נשוא התביעה מעלה שהתובע רכש מס' כיסויים, ולא את הכיסוי המינימלי כפי שנטען. כך למשל רכש כיסוי כל הסיכונים לדברי ערך, כיסוי של נזק תאונתי לציוד אלקטרוני ביתי נייח, רכש ביטוח אחריות כלפי צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים.
אוסיף כי העובדה שבוצע ביטוח לתכולה בנוסף לביטוח המבנה גם היא אינה מלמדת על מבוטח שמבצע את המינימום הנדרש. לא לכל דירה יש גם ביטוח למבנה וגם ביטוח לתכולה.
הנתבע 1 וכן מר גיא ניסקי, טענו בעדותם כי לא הציעו לתובע את ההרחבה כי מדובר במבוטח שביקש לחסוך אפילו בנזקי מים . אין מחלוקת שמי שעמד בקשר מול התובע היה בעיקר הנתבע 1. הנתבע 1 העיד כי הדברים היו מולו והיו בעל פה ולא בכתב (פרו' 27.12.17 עמ' 40 שורות 25 – 28 ; פרו' עמ' 42 למטה). התובע מכחיש טענה זו, ויש לפני לפיכך בנושא זה עדות מול עדות – עדות התובע מול עדות הנתבע 1 (כאשר עדותו של מר גיא ניסקי בעניין זה מהווה עדות שמיעה). לא מצאתי סיבה להעדיף את עדות הנתבע 1 דווקא על פני עדות התובע.
תמיד ניתן לטעון כי גם אם ההרחבה הייתה מוצעת, היה התובע בוחר שלא לרכוש אותה, אולם במקרה דנן, לאור השיפוץ המאסיבי שביצע התובע, ולאור גובה הפרמיה הנמוך – כ - 100 שקל, סביר יותר שהתובע היה מקבל את ההצעה לבצע את ההרחבה ולא ההפך.
לא הוכח לי כי דובר במבוטח שאם היו מציעים לו לא היה קונה את הכיסוי. החובה של הנתבע 1 הייתה להציע את ההרחב, שהיה רלוונטי מאוד לעדכון הפוליסה – בשל השיפוץ שנעשה בבית.
העובדה שהתובע ביטל את הכיסוי בגין רעידת אדמה בפוליסה נשוא התביעה, אינה הופכת אותו למבוטח כזה שלא צריך בכלל להציע לו הרחבות נוספות.
נדמה לי שרעידת אדמה בארץ, כזו שממוטטת מבנים, היא יותר נדירה, מהופעת נזקי איטום. כמפורט לעיל, התובע רכש כיסויים שאינם נרכשים כדרך קבע על ידי כל מי שמבוטח בביטוח דירה – כגון כיסוי כל הסיכונים לדברי ערך, נזק תאונתי לציוד אלקטרוני ביתי נייח, כיסוי לכלבים וחתולים ביתיים – כל אלא נרכשו על ידי התובע ומופיעים ברשימה. גם אם יוכח כי עבור כיסויים אלו לא שילם התובע תוספת פרמיה, אציין כי גם העובדה שהתובע רכש ביטוח תכולה ולא רק ביטוח מבנה, מלמדת שאינו מבוטח כזה המבצע רק את המינימום, שכן לא כל אחד מבטח גם מבנה וגם תכולה.
גם העובדה שהתובע לא רכש פוליסת איטום לדירה החדשה למרות שכבר ידע שהפוליסה הרגילה לא מכסה נזקי איטום, אין בה כדי להעיד שהתובע לא היה רוכש את ההרחבה אם זו הייתה מוצעת לו.
השאלה מי פנה למי על מנת לעדכן את הפוליסה לאחר ביצוע השיפוץ, איננה רלוונטית בעיניי, שהרי אין חולק כי בסופו של דבר נשלח סוקר והפוליסה עודכנה, כלומר, התובע הסכים לכך.
אין מקום לקבל את עדותו של מר גיא ניסקי כאילו הנתבע 1 הכריח את התובע לעדכן את הפוליסה, הדבר לא עולה גם מסעיף 14 לתצהירו של הנתבע 1. נכון שהנתבע 1 אומר שהתובע הסתייג בתחילה אולם הנתבע 1 גם מעיד כי התובע לבסוף הסכים, ולא מדובר לפיכך במי שהכריחו אותו לבצע את השדרוג. דווקא העובדה שהתובע הסתייג בתחילה מההצעה לעדכן את הפוליסה, לפי עדותו של הנתבע 1, ואז הסכים לעדכון, מעלה כי ניתן לשכנע את התובע לרכוש כיסויים רלוונטיים, לאחר מתן הסבר כי הכיסויים הללו דרושים לו.
בעניין חובתו של הסוכן כלפי המבוטח להציע את ההרחבה במקרה דנן, אפנה לרע"א 5695/06 בהא סייף נ' פוזי מרעי ואח' (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע שעל סוכן הביטוח לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח. נקבע שעל סוכן הביטוח לפרוש בפני המועמד לביטוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו, ולגלות לו כל מידע רלוונטי בקשר לצורת התקשרות שונות אפשריות. בית המשפט עמד על פערי הכוחות העמוקים בין הצדדים, הנובעים ממקצועיותו וניסיונו של המבטח לבין העדרם של אלו אצל המבוטח. נקבע כי ביחסיו של המתקשר עם סוכן הביטוח נוצרת ציפייה אצל הלקוח , כי הסוכן ישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר, דבר המצדיק הטלת חובת גילוי רחבה יחסית על סוכן הביטוח.
ראה גם 38870-05-14 (שלום ת"א), מגדל חברה לביטוח נ' צדדי ג' (פורסם במאגרים משפטיים) שם נרשם כי מאחר והסוכן הוא הגורם המקצועי ובעל המידע בתחום, נדרש מסוכן הביטוח בעת המשא ומתן להציג בפני הלקוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו , ולגלות לו כל מידע רלבנטי באשר לצורות ההתקשרות השונות, וכן עליו לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח.
ראה גם ת"ק 28372-10-16 בלכר נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כי המבטחת התרשלה בכך שלא ביררה ביוזמתה את צרכיה הביטוחיים הקונקרטיים של המבוטחת, ובכך שלא הציעה לה ביוזמתה את הכיסוי הביטוחי המתבקש והרלוונטי למקרה של אובדן טבעת – ביטוח "כל הסיכונים".
ראה גם ת"א (שלום – ת"א) 51881/06 סוויסה גבריאל נ' מ.י. ישראלית סוכנות לביטוח בע"מ ואח' (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע שהייתה על הסוכן הביטוח חובה לברר את מצב הדירה כ"דירה תפוסה" או "כדירה שאינה תפוסה" ולהסביר לתובע, באופן ברור ומפורש את ההבדל בהגדרות על פי הפוליסה, ולוודא שהכיסוי הביטוחי שנר כש, עונה על צרכיו של התובע, בהתאם למצב הדירה.
בעניינו שלנו הוכח כי התקיימו יחסים ארוכי טווח בין התובע לסוכן הביטוח, הנתבע 1, וכי התובע סמך על המקצועיות הנתבע 1 בענייני ביטוח. התובע העיד שציפה שסוכן הביטוח שלו, נתבע 1 "ייגן עליו" כדבריו. יחסי אמון אלו הטילו חובה על הנתבע 1 להציע לתובע את הרחב האיטום שהיה רלוונטי עבורו. ראה בעניין זה למשל ת"א (שלום ירושלים) "אולג בליזנץ נ' פיינרמן סוכנות לביטוח בע"מ ואח' (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן: "..אמנם וכפי שאף נקבע בעניין בהא סייף, ככלל, יש משמעות להיכרות מוקדמות בין סוכן הביטוח לבין הלקוח ולעובדה שהלקוח הוא לקוח ותיק של סוכן הביטוח. בנסיבות אלו, היה לכאורה, מקום לצפות שסוכן הביטוח יוודא שהתובע אינו מצוי במצב שבו רכבו אינו מבוטח בביטוח מקיף שיכסה מצב של גניבת הרכב..." (הדגשה שלי – הח"מ).
לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי סוכן הביטוח, הנתבע 1, התרשל כאשר לא הציע לתובע את ביטוח ההרחב. כן אני קובעת כי הנתבעים לא הרימו את הנטל להראות שאם היה הנתבע 1 מציע לתובע את ההרחבה, היה התובע מסרב להצעה. דומה כי המסקנה המסתברת היא הפוכה, היינו אם הרחב האיטום היה מוצע לתובע על ידי הנתבע 1 – היה התובע רוכש את ההרחב.
מאחר וסוכן הביטוח הוא שלוח של חברת הביטוח, אזי מכוח רשלנותו שנקבעה לעיל, חלה חובה על חברת הביטוח, הנתבעת 2, לכסות את התובע בגין נזקי איטום , בהתאם להרחב עבור איטום.

הרחב לנזקי איטום
הנתבע 1 צירף לתצהירו נספח של הרחב איטום אותו ניתן היה לרכוש בתוספת פרמיה (ההרחב צורפה כנספח ח' לתצהיר הנתבע 1).
ב"כ הנתבעים טוענת בסיכומיה כי הרחבת איטום לא חלה על נזק צפוי מראש שאינו מהווה אירוע תאונתי , אלא תוצאת רשלנות מקצועית ולא חלה על נזק מצטבר ומתמשך.
אין לקבל טיעון זה, שכן ביטוח מכסה בין היתר רשלנות,
לכך אוסיף כי הנתבע 1 נשאל בעניין זה בעדותו, והעיד כי ככל והיה נרכש הרחב איטום, היה הנזק נשוא התביעה מכוסה (בסייגים המפורטים בתצהירו).
וראו עדותו בעניין זה : "...לשאלת בית המשפט אם היה רוכש כיסוי איטום האם היה מכוסה, על אף שהעבודה הייתה בעצם כמה שנים טרם כריתת הפוליסה אני אומר שמה שרלוונטי זה מועד קרות האירוע...." (פרו' 27.12.17 עמ' 44 שורות 8 – 10). וראה גם בהמשך: "...כאשר מבצעים הרחבת פוליסת איטום כאשר לא יודעים שיש נזק עקב עבודות שבוצעו בעבר, אז כפוף לבדיקת שמאי, זה מכוסה..." (פרו' 27.12.17 עמ' 46 שורות 9 - 10).
לכך אוסיף שבתצהירו לא טוען הנתבע 1 כי הרחב האיטום לא היה מכסה את הנזק במקרה דנן, אלא טוען רק שהיה מכסה סך של 19,700 ₪ מהנזק ולא יותר.
מעדותו של הנתבע 1, שלא נסתרה, ומעיון בנספח הרחב האיטום שצורף לתצהירו של הנתבע 1, עולה כי בהרחב האיטום ישנם סייגים.
בסעיף 5 להרחב האיטום נרשם כי גבול האחריות המרבי לנזק כתוצאה מאירוע אחד לא יעלה על 20,000 ₪.
לא הוצגה כל עדות /ראיה נגדית בעניין זה על ידי התובע.
בסעיף ג' בעמ' 4 לתצהירו של הנתבע 1 נרשם כי רק נזקים ספציפיים הנקובים בחוות דעת המומחה מכוסים על פי ההרחב, ובסך הכל סך של 19,700 ₪.
מאחר וסכום זה הינו ממילא קרוב לגבול האחריות על פי הרחב האיטום, הרי שלא מצאתי צורך לעבור רכיב-רכיב בחוות דעת מומחה בית המשפט ולבדוק אם הוא מכוסה על פי ההרחב, אם לאו. אני קובעת לפיכך כי רק הסך של 20,000 ₪ מהנזק מכוסה במסגרת נספח ההרחב.
בעניין הכיסוי המוגבל של הרחב איטום ראו עדותו של הנתבע 1: "...חוץ מזה נזקי איטום, יש להן תקרת כיסוי. לשאלת בית המשפט זה כל הפוליסות. זה רק "לסתום את הפה לאנשים", זה לא מכוסה. זה סכומים מאוד נמוכים..." (פרו' 27.12.17 עמ' 42 שורות 17 – 21) (הדגשה שלי – הח"מ).
כלומר, מעדות סוכן הביטוח שלא נסתרה, עולה כי בכל הפוליסות הכיסוי בהרחב האיטום הוא מוגבל.
התובע לא הוכיח כי ניתן היה לרכוש הרחב איטום ללא הגבלת כיסוי של 20,000 ₪ בחברת ביטוח אחרת .
כך או כך, גם אם ניתן היה לרכוש הרחב איטום עם גבול כיסוי גבוה יותר, סביר שהתובע היה רוכש את הרחב הכיסוי הקיים אצל הנתבעת 2, אצלה בוצע ביטוח הדירה.

דיון בטענות חברת הביטוח לפיה התובע הפר את חיוביו על פי הפוליסה והדין כאשר לא מסר את פרטי הקבלן
כמפורט לעיל כבר בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי על התובע לתקן את כתב התביעה ולצרף לתובענה את הקבלן ואת האדריכלית שביצעו את השיפוץ.
מאז תחילת ההליך פעלו הנתבעים בכל דרך לקבל מהתובע את הפרטים של מי שכונתה על ידם "האדריכלית" ושל הקבלן.
בעניין "האדריכלית", הפרטים התקבלו בסופו של דבר והוגשה נגדה הודעת צד שלישי.
בעניין הקבלן לא התקבלו הפרטים עד היום.
הנתבעים טוענים כי התובע הפר את חיוביו על פי הפוליסה והדין ולא שיתף פעולה עם הנתבעים בשעה שלא מסר את פרטי הקבלן, אשר היו מאפשרים לנתבעים לצמצם את חבות ם. הנתבעים טוענת כי במקרה כזה לא חלה עליה ם חובה ל שלם לתובע תגמולי ביטוח.
ראו סיכומי הנתבעים : "התובע הודה כי יכול היה לאתר את הקבלן, בפועל למרות בקשות חוזרות ונשנות וצו שיפוטי התובע הסתיר ולא מסר את פרטיו, ללא כל הצדקה ובחוסר תום לב ובכוונה ובכך הכשיל את ברור החבות וגם נזק שכן ע"פ חוו"ד מומחה ביהמ"ש הגורם לנזק הוא עבודה לקויה של הקבלן ועליו האחריות לשאת בנזק.
התובע הסתיר בכוונה מהנתבעת את פרטי הקבלן, ובכך מנע ממנה אפשרות לתובע ממנו שיפוי על רשלנותו, מנע ממנה את האפשרות להקטין חבותה ובכך הפר חיוביו ע"פ הפוליסה ואין עליה חבות.." (ראה עמ' 7 לסיכומים למטה).
בדיון שהתקיים ביום 03.07.13, אפשר בית המשפט לב"כ הנתבעים לשאול את התובע לאחר שהוזהר כדין את השאלות שנשאל בשאלון. לשאלת ב"כ הנתבעים מי היה הקבלן, ציין התובע שמדובר באדם שקוראים לו מיכה, שעשה מספר פרויקטים עם סיסי ושהוא מאזור לוד, ושהוא שיפוצניק. התובע נשאל האם היה יותר מקבלן אחד וענה שהיה שיפוצניק שעבד לבד (פרו' עמ' 3 ש' 19-28).
בהחלטה שניתנה בסיום הדיון הורה בית המשפט לתובע למסור לנתבעים את פרטי הקבלן ששמו מיכה תוך 7 ימים.
פרטים אלו כאמור גם לא נמסרו לאחר הדיון.
בדיון נוסף שהתקיים ביום 11.05.15 טען התובע כי שהאדריכלית היא זו שהפעילה את הקבלן (עמ' 9 לפרוטוקול, למעלה).
בדיון ההוכחות מיום 17.01.17 במהלכו נחקר התובע על תצהיר עדותו הראשית, נשאל התובע שוב ע"י ב"כ הנתבעים, לגבי זהות הקבלן. הפעם טען שהיו שני אנשים ולא אחד. אחד קוראים לו ירון והשני מיכה. התובע שוב ציין שזה לא קבלנים אלא שיפוצניקים. ירון לטענתו הגיע כשותף של מיכה. התובע ציין שהגיע לאותו מיכה דרך חבר שלו בשם אשר סויסה ממושב עין תמר, אשר אותו מיכה שיפץ לו את הבית (פרו' עמ' 22 למטה ועמ' 23 למעלה).
התובע גם הודה שהוא הביא את הקבלנים ולא גב' זיו (פרו' עמ' 29 ש' 24-25), וכך גם העידה גב' זיו בחקירתה (פרו' 27.12.17 עמ' 50 שורות 13 – 17).
בשלב זה נשאל התובע שוב ע"י ב"כ הנתבעים מהם פרטיו של מיכה, מאיפה הוא ומה שמו המלא ונתן את התשובה המפתיעה הבאה: "ת. הוא שיפוצניק ללא משרד. אוכל לאתר אותו דרך אשר סויסה" (הדגשה שלי – הח"מ).
כלומר, מכאן נובע שהתובע לא פעל במשך כל השנים שהתיק דנן מתנהל, לעשות פעולה פשוטה, להרים טלפון לחבר אשר סויסה, על מנת לאתר את פרטיו של הקבלן מיכה.
מכאן נובע שהתובע יכול היה לאתר את פרטי הקבלן לו רצה בכך, אולם לא עשה זאת עד היום, למרות כל פניות הנתבעים בעניין זה, ולמרות הצו שניתן על ידי בית המשפט הנכבד ביום 03.07.13 שלשונו כדלקמן: "תוך 7 ימים ימסור התובע לנתבעים את פרטי הקבלן ששמו הפרטי מיכה ככל שיצליח לאתרם".
נכון שאנו לא יודעים מה היה עונה מר אשר סויסה לגבי אותו מיכה, אם התובע היה פונה אליו, אולם דומה שהנטל בעניין זה מוטל על התובע, ואין כל ספק בעיניי שהיה על התובע לפנות למר אשר סויסה, ולבצע את הבירור הפשוט באשר לפרטי הקבלן/השיפוצניק.
טוען הנתבע 1 שהתובע מסר לו כי השיפוצניק הוא חבר שלו מהצבא. לכך אין תימוכין והתובע מכחיש זאת.
מכל מקום וכמפורט לעיל, עולה שהתובע לא מילא אחר הצו שנתן בית המשפט, ובעצם הכשיל את האפשרות של הנתבעת 2 לשבב את הנזק.
בעניין זה ראה עדותו של מר גיא ניסקי: "..גם אם חברת הביטוח הייתה משלמת במידה והיתה לו הרחבה....אבל חברת הביטוח היתה משבבת. אני אומר שיש כאן חוסר תום לב משווע של התובע מתחילת התיק כאשר התבקש אינספור פעמים למסור את פרטי בעל המקצוע שעשו לו את העבודות והוא התחמק כל פעם בתואנה אחרת ואני חושב שיש לתת על כך את הדין..." (פרו' 27.12.17 עמ' 35 שורות 27 – 31).
וראה גם עדותו של הנתבע 1 : "...אני אומר שאני לא מבין למה הקבלן לא מופיע פה. אני רוצה שיביאו את הקבלן ויכניסו אותו צד ג', לא רצו להכניס את הקבלן..." (פרו' 27.12.17 עמ' 44 שורות 8 – 9).
אני קובעת שהצדק הוא עם הנתבעים.
התובע זלזל בצו של בית המשפט והפר את חובתו כלפי הנתבעת 2 למסור לה את פרטי הקבלן.
התובע הכשיל בכך את זכות השיבוב של הנתבעת 2, שכן המומחה קבע במפורש כי הנזק נשוא התביעה נגרם עקב רשלנות של הקבלן.
אני סבורה שהתובע עשה כן במתכוון, כאשר לא ברורים לי מניעיו (הנתבע 1 טוען כי התובע אמר לו בזמנו שהקבלן הוא חבר שלו, אולם התובע מכחיש זאת), אולם גם אם הפרטים לא נמסרו בשל אדישותו של התובע כלפי היכולת/העדר היכולת של הנתבעת 2 לבצע שיבוב – הרי שהתובע הפר את חובתו כלפי הנתבעת 2.
ודוק, מדובר בפעולה פשוטה שהיה צריך התובע לעשות – להרים טלפון לחבר על מנת לאתר את הקבלן. לא היה מצופה ממנו להפעיל משרד חקירות . היה עליו לעשות פעולה פשוטה בלבד. לא ברור מדוע פעולה זו לא בוצעה על אף שבית המשפט נתן צו בעניין גילוי שם הקבלן.
סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 שכותרתו "הכשלה של בירור החבות", קובע כדלקמן:
"(א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה:
(1) החובה לא קויימה או קויימה באיחור מסיבות מוצדקות;
(2) אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור.
(ב) עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את בירור חבותו או להכביד עליו, אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו נעשה אותו דבר".
אם היה התובע מוסר לנתבעים את פרטיו של הקבלן, הייתה מוגשת כלפיו תביעת שיבוב, והתוצאה המסתברת, כך לאור האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הנה שהקבלן היה משפה את הנתבעים על כל סכום ששילמו לתובע. נכון שיכול ואם הקבלן היה מתגונן התוצאה הייתה שונה, אולם הנטל להוכיח זאת (ככל וניתן להוכיח מה היה טוען מי שלא היה צד לתיק...), מוטל על התובע. נטל כזה לא הורם.
אני סבורה שהתובע כאן במתכוון לא מסר את פרטי הקבלן לנתבעים, מסיבה שלא הובררה, שאחרת לא ברור מדוע לא ביצע במשך שנים כה רבות בהם התיק מתנהל, כאשר הנתבעים חוזרים ומבקשים את פרטי הקבלן, שיחת טלפון פשוטה לחבר אשר סויסה, שיתן לו את פרטיו של הקבלן.
בהשלמה לאמור לעיל אפנה לסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח העוסק בזכות השיבוב של המבטחת:
"(א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם.
(ב) המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח.
(ג) קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם"
(הדגשה שלי – הח"מ).
מהאמור בסעיף זה עולה כי אם המבוטח עושה פעולה הפוגעת בזכות התחלוף עליו לפצות את המבטחת. ההוראה בסעיף זה משלימה ההוראות לעיל, ומביאה אותי לאותה מסקנה – היינו שהנתבעים שניהם פטורים מתשלום פיצוי לתובע (בעניין זה אציין כי לא נכון לקבוע כי החובה לציין את שם המזיק חלה רק ביחסים עם חברת הביטוח ולא ביחסים עם סוכן הביטוח, שכן גם סוכן הביטוח יכול היה לחזור למזיק, מכוח עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין).
בענייננו הוכח כי הנתבעים עשו ככל שביכולתם לברר את זהות הקבלן, כאשר גם ניסו לקבל הפרטים מצד ג', גב' זיו. כן הוכח כי מאז תחילתה הליך פעלו מול התובע לקבל פרטים אלו. כן הוכח כי ככל והקבלן היה צד לתיק, הרי שלאור האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, יכולה הייתה חברת הביטוח להגיש נגדו הודעת צד ג' ולקבל שיפוי על כל סכום שהייתה צריכה לשלם לתובע לפי נספח הרחב האיטום, שנקבע שהיא מחויבת על פיו.

אחריותה/העדר אחריותה של צד ג' -
באשר להודעת צד ג' שהגישו הנתבעים נגד גב' סיסי זיו, הרי שמצאתי שדין ההודעה להידחות.
הנתבעים מכנים את גב' זיו כ- "אדריכלית", אולם הוכח לי כי הלה איננה אדריכלית וכי היא עוסקת בעיצוב ותכנון פנים (פרו' 27.12.17 עמ' 46 שורות 24 עד הסוף).
מעדות גב' זיו ומעדות התובע עולה כי גב' זיו נשכרה ע"י התובע לצורך תכנון עיצוב פנים הדירה בלבד, וכמו כן ביצעה פיקוח עליון על עיצוב הפנים.
הוכח שלגב' זיו אין הכשרה בנושא איטום, וששירותיה לא נשכרו על מנת לפקח על טיב עבודתו של הקבלן, למעט הנושא העיצובי, היינו לוודא שהקבלן מבצע את נקודות החשמל במקום, לוודא שהאמבטיה מונחת במקום שסימנה בתכנית וכיוצ"ב.
הנתבעים בעצם מבקשים שאקבע שגב' זיו נשכרה כאדריכלית וככזו האחראית לפקח על הטיב המקצועי של עבודות הקבלן, מבלי שהיו צד לאותה התקשרות, ומבלי שיש להם כל ראיה בדבר טיב ההתקשרות....
נכון שב"כ הנתבעים ביקשה לא אחת את ההסכם בין גב' זיו לתובע, אולם שניהם העידו תחת שבועה שאין להם עותק מההסכם (ר' עדות התובע בפרו' 17.01.17 עמ' 23 ש' 12-15) . לא ניתן לבוא בטרוניה לגב' זיו שלא שמרה את ההסכם, כאשר ההודעה לצד ג' נגדה הוגשה בחודש 09/15, והיא נוגעת לעבודה אשר בוצעה בסביבות שנת 2009.
בעניין ההתקשרות בין התובע לגב' זיו ר' עדויותיהם:
עדות התובע – "ש. היו תכניות עבודה שהמעצבת נתנה לך?
ת. היא עשתה לנו עיצובים. אמרה לנו איך זה ייראה. לא היו תכניות עבודה. מבחינה עיצובית הראתה איפה יהיה הסלון, המטבח וכו'..." (פרו' 17.01.17 עמ' 23 ש' 28-31).
ובהמשך:
"ש. חברתי הפנתה אותך לתכנית של מעצבת הפנים האם הייתה זו תכנית עיצובית איך ייראה בית או התכנית אומרת איך אוטמים ואיזה חומר?
ת. זאת הייתה תכנית עיצובית.
.....
ש. אתה חושב שמעצבת הפנים שלך הייתה צריכה להיות נתבעת?
ת. אם הייתי חושב הייתי תובע אותה...".
(פרו' 17.01.17 עמ' 30 למעלה).
עדות גב' זיו –
"...בין התובע לביני נחתם הסכם לפיו אני אשמש מעצבת ואדריכלית פנים של התובע בדירתו (סעיף 2.3 לתצהיר).
תפקידי כמעצבת פנים היה ידוע וברור מראש לצדדים, אני הייתי אחראית על תכנון עיצוב פנים הבית בלבד – עיצוב !!! וזאת על פי בקשת התובע. כמו כן ניהלתי פיקוח עליון על עמידתם של אנשי המקצוע שהובאו על ידי התובע בתוכנית עיצוב הפנים שהוצגה.." (סעיף 2.4 בתצהיר) (ההדגשות במקור- הח"מ).
וראו גם דברים שאמרה בחקירתה:
"...אני לא פיקחתי על הפרויקט שלו עם זו שאלתך....לשאלת ביהמ"ש זה פיקוח עליון על התוכניות שלי בלבד ולא על עבודת הקבלן...אני לא מפקחת. אני באה במסגרת הסיורים שלי ובודקת שנקודת החשמל במקום שלה. אני לא בודקת שהחוטים של הנקודה נעשו נכון..." (פרו' 27.12.17 עמ' 48 שורות 21 – 24).
בשעה שגם התובע וגם גב' זיו העידו שההתקשרות ביניהם הייתה אחרת מזו שנטענה ע"י ב"כ הנתבעים, מצופה היה מב"כ הנתבעים להסכים למחיקת הודעת צד ג' בסיום דיון ההוכחות (בעניין זה ר' המלצת בית המשפט בפרו' 27.12.17 עמ' 54 החל מש' 11 ומטה).
העובדה שגב' זיו היא שעזרה לקנות את האמבטיה לא מצביעה על רשלנות שלה, שכן גב' זיו העידה כי מדובר באמבטיה סטנדרטית, ולא הוכח אחרת.
הטענה כאילו גב' זיו הציעה לתובע פיצוי בסך של 10,000 ₪, שזה גובה השתתפותה העצמית, לא הוכחה.
אני מקבלת את עדותה של גב' זיו שסייעה לתובע בתיקון הנזילות – ב נוגע לאריחים – מאחר ומדובר בלקוח שלה שנקלע לצרה והיא בחרה לעזור לו, ואין מדובר במעשה המביא למסקנה שהיא חבה כלפיו.
לסיום פרק זה אציין כי לגב' זיו אין כל חובה כלפי הנתבעים ליתן להם את פרטי הקבלן וכך או כך הוכח לי כי לא נתנה אותם כי איננה יודעת אותם (פרו' 27.12.17 עמ' 51 שורות 31 – 33).

עלות תיקון הנזקים
הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק וכי לא הציג כל קבלות על תיקון הנזק בפועל והודה כי הנזק תוקן ללא כל עלות מצידו.
בעניין זה אציין כי המומחה מטעם בית המשפט אישר את הערכת הנזקים של המומחה מטעם התובע.
יחד עם זאת, מעדות התובע עלה שהתובע ביצע חלק מהתיקונים בעקבות הנזקים שגרמה הנזילה.
כן עולה כי אותם תיקונים בוצעו עבור התובע ללא עלות, כך לפי דבריו, ע"י אותו קבלן/שיפוצניק, מר מיכה.
אוסיף כי גם התובע וגם גב' זיו העידו כי גב' זיו סיפקה לתובע ריצוף לצורך ביצוע התיקונים ללא עלות.
מכאן בעצם עולה שחלק (לא ידוע) מהערכת השמאי את הנזקים בעצם תוקן ללא שהתובע נשא בעלות כלשהי.
בעניין זה ר' עדות התובע: "ש. אמרת שביצעת תיקונים?
ת. תיקון זמני ביותר.
...
ש. מה ביצעת?
ת. לא החלפתי פרקט. שמתי קרמיקה כי זה היה זמני. החלפתי את הפרקט איך שהתנפח, עשיתי רק בסלון ובמטבח...
...
ש. מי עשה לך את זה?
ת. מיכה אותו קבלן.
...
ש. כמה עלה לך הריצוף?
ת. לא קניתי את הריצוף. האדריכלית קנתה את הריצוף. גם היא כמחווה כמו הקבלן באו לקראתי ועשו את זה...".
(פרו' 17.01.17 עמ' 26 ועמ' 27 למעלה).
מכאן עולה כי התובע זכאי לפיצוי עבור תיקונים שטרם ביצע ולא זכאי לפיצוי עבור תיקונים שביצע, כאשר הוכח שהם בוצעו ללא עלות, או עלות מינימאלית מצידו, כאשר לא הוצגו קבלות שניתן היה להציג.
לא מצאתי לנכון להפריד בין הנזקים שתוקנו לבין אלו שלא תוקנו ולבחון האם הנזקים שלא תוקנו מכוסים על פי נספח האיטום או לאו, לאור מסקנתי שלתובע לא מגיע כל פיצוי שהוא, בשל הפרת חובתו למסור לנתבעת את שם הקבלן.

לקראת סיום
אני סבורה שהיה מקום לסיים התיק בפשרה, שכן דומה שסיום כזה היה מביא לתוצאה הטובה ביותר עבור כל הצדדים, לאור סכום התביעה שלא היה סה"כ גבוה (הנזק הישיר כפי שהוערך על ידי מומחה בית המשפט היה 53,000 ₪), לאור העובדה שחלק מהנזק תוקן על ידי הקבלן בסיוע צד ג' ללא עלות, לאור המשאבים שדרש ניהול התיק מהצדדים, ולאור הקשר הביטוחי ארוך הטווח בין התובע לנתבע 1.
לצערי ניסיונות של בית המשפט לסיים התיק בפשרה לא צלחו, כאשר שני הצדדים התבצרו בעמדתם.

לסיכום
לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.
לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע לשלם לנתבעים את הוצאותיה ם - שכ"ט עו"ד וכן הוצאות המומחה - שכן כמפורט לעיל מצאתי שהנתבע 1 התרשל כלפי התובע, כאשר הנתבע 1 משמש שלוח של הנתבעת 2.
באשר להוצאות שנגרמו לצד ג' אני קובעת כי הנתבעים ישלמו (ביחד ולחוד), לצד ג' הוצאות בסך של 9,360 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידי ב"כ הנתבעים. בעניין זה אציין מחד כי צד ג' צורפה בשלב מאוחר, כך שהתיק נגדה התנהל מאז חודש 09/15 ולא מתחילת תיק זה – 09/12 מאידך אציין כי צד ג' נאלצה להגיש ראיות ו לנהל הליך הוכחות במשך שתי ישיבות וכן להגיש סיכומים. כמו כן נלקח בחשבון הסכום שנתבע בהודעה לצד שלישי.
הודע לצדדים זכות ערעור כחוק.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.
סמן


מעורבים
תובע: יוסף הררי
נתבע: משה ניסקי מס' סוכן 52746 סוכן ביטוח
שופט :
עורכי דין: