ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלי שלום נחום נגד שומרה חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד הרשמת בכירה טל כהן אלימלך

התובעים:

שלי שלום נחום

נגד

הנתבעים:

שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובע כנגד הנתבעת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למכוניתו ביום 4.4.17 עקב תאונת דרכים. הנתבעת היא מבטחת הרכב בביטוח מקיף.
ביום 25.6.2018 ניתנה החלטה המורה לצדדים להגיש סיכומים בתיק. התובע הגיש סיכומיו במועד ואלו הנתבעת איחרה בהגשת סיכומיה. הנתבעת נתבקשה ליתן הסבר לאיחור בהגשת הסיכומים וזאת עד ליום 12.7.18.
בחלוף המועד שנקבע, ומשלא הוגשו סיכומים על ידי הנתבעת, ניתן היום פסק דין בהסתמך על טענות הצדדים בכתבי הטענות, בעדויות הצדדים וסיכומי התובע בלבד.

טענות הצדדים:

התובע בחר לתקן רק חלק מהנזק, את הכנף ברכבו, ואילו את המגן בחר שלא לתקן (אלא רק לחברו למקום).
בכתב התביעה דרש התובע את מלוא הנזק שנגרם לרכב. לטענתו, הינו זכאי לפיצוי בגין מלוא הערכת השמאי, גם אם לא תיקן בפועל את רכבו, וזכותו להעדיף לקבל כסף חלף תיקון.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של שמאי מטעמו, לפיה ערך הנזק שנגרם למכונית הוא בסך 6,440 ₪ עבור תיקון הנזקים, ובנוסף דרש שכ"ט שמאי בסך 850 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 585 ₪.

עוד טוען התובע כי הנתבעת ב"הודעת התשלום" לא פירטה את הסיבה בגינה אושר תשלום חלקי בלבד, ומשכך, לטענתו, הינה מנועה מלהעלות טענות חדשות בהליך המשפטי.

לטענת הנתבעת, משבחר התובע לתקן רק את הכנף ובחר לא לתקן את המגן הוא זכאי לתשלום בגין תיקון הכנף בלבד, ואינו זכאי, לטענתה, לפיצוי בגין מלוא הערכת השמאי, ומשכך אישרה לו תשלום חלקי בגין הנזק הישיר בסך 2,232 ₪.
לטענתה על מנת לקבל פיצוי בפועל על המבוטח לתקן את הנזק בפועל.

לטענת הנתבעת עומדת לה זכות לפצות את התובע על דרך תיקון הרכב, וזאת בהתאם לקבוע בפוליסה ובתקנה 4 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, שכותרתה "דרכי הפיצוי", אשר קובעות כדלקמן:

"המבטח יוכל, על פי שיקול דעתו, לבחור בין דרכי הפיצוי הבאות: תשלום ערך הנזק או האבדן במזומן, תיקון הרכב, החלפתו ברכב מסוג ואיכות דומים או החלפת חלק ממנו".

לטענת הנתבעת, היא בחרה בפיצוי בדרך תיקון הרכב, והתובע אינו יכול לאלץ אותה לפצותו דווקא על דרך תשלום במזומן. אילו היה התובע מתקן את רכבו במלואו, בהתאם לקביעת שמאי, הנתבעת היתה משלמת את מלוא הערכת השמאי.

הנתבעת אישרה כאמור רק תשלום חלקי בגין הנזק הישיר בסך 2,232 ₪, בהפחתת 1,990 ₪ השתתפות עצמית.
באשר לשכר טרחת שמאי טוענת הנתבעת כי שכר הטרחה הנו גבוה מהמקובל בשוק, ומשכך אישרה תשלום של 421 ₪. הנתבעת לא אישרה תשלום בגין שכ"ט עו"ד בטענה כי פוליסת הביטוח אינה מכסה שכ"ט עו"ד.

דיון והכרעה

לאור הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית ויכיל אך הטענות והראיות הנדרשות לשם הכרעה. אתן את דעתי ביחס לרכיבי המחלוקות שבין הצדדים כדלקמן:

שלילת הפיצוי בגין אי תיקון המגן

במחלוקת שבין הצדדים, לעניין רכיב זה, דעתי היא עם הנתבעת, ואבאר:
בהתאם לתנאי הפוליסה ולקבוע בתקנה 4 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, לנתבעת יש שיקול דעת לגבי אופן הפיצוי וזאת בהתאם לדרכים הנקובות בסעיף, ותיקון הרכב הוא אחד מהם.
הנתבעת רשאית לעמוד על הפיצוי בדרך זו, והתובע אינו יכול לאלץ אותה לפצותו דווקא על דרך תשלום במזומן.
אילו היה התובע מתקן את רכבו במלואו, בהתאם לקביעת השמאי, הנתבעת היתה משלמת את מלוא הערכת השמאי.

ככלל, הפוליסה היא חוזה מחייב לכל דבר, המסדיר את מערכת הזכויות והחובות החלות על הצדדים, ועל המבטח והמבוטח לכבדו.
בהתאם לתנאי הפוליסה, זכותה של הנתבעת להחליט באיזו דרך לפצות את התובע.
אם אין המבוטח מוכן לקבל את אופן הפיצוי בו בחרה המבטחת, אין לו אלא לוותר על תביעתו.

ואולם, כפי שנקבע ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד אהרון מוריאנו, האמצעי כפוף למטרה, ואם אינו יכול לספק את דרישת החוק לשיפוי, יש לשלבו באמצעים נוספים. כך למשל, אם התיקון הפיזי של הרכב במוסך אינו מקיים את דרישת השיפוי, שכן אין בו לתת מענה לירידת הערך עקב תאונה, על המבטח לשלם למבוטח תגמולים כספיים אשר ישיבהו למצב עובר לתאונה.

בת"א (שלום, ת"א) 15270/00 שלוין נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ, נקבע כי כאשר לא ניתן לתקן את הרכב הנכס המובטח, כגון שלא ניתן להשיג את החלפים, הדרושים לצורך תיקון, אין מנוס מפיצוי המבוטח לפי השווי המלא של הנכס המבוטח.

עוד נקבע כי בחירת דרך השיפוי על ידי המבטחת כפופה לעקרון תום הלב. כך למשל, נפסק בת"א (שלום, י-ם), 1485/05 משה נגד אליהו חברה לביטוח בע"מ (2005) (15.9.05) וכן ראה: ירון אליאס "דיני ביטוח", מהדורה שלישית, 2016 בעמ' 221-222 בציינו כי מקום שבו אין כל אפשרות לתקן את הפגיעה המכוסה בביטוח (עיוותים בגוף הרכב כתוצאה מפגיעת ברד) מבלי להקדים ולתקן ליקויים אחרים, בלתי מכוסים, אין המבטח, רשאי לכפות על המבוטח תיקון הרכב, אלא עליו לשפותו בדרך של תשלום כספי.

במקרה דנן, אין המדובר במקרה בו לא ניתן לתקן את הרכב.
הנתבעת היתה הוגנת ביחסה כלפי התובע. אילו היה התובע מתקן את רכבו במלואו, בהתאם לקביעת השמאי, הנתבעת היתה משלמת את מלוא הערכת השמאי.
התובע בעדותו ציין כי "משיקולים כלכליים שלי החלטתי שלא לתקן את הרכב" (פרוטוקול הדיון מיום 24.6.2018, עמ' 4 שורה 2).
נוכח האמור, רשאית הנתבעת לעמוד על הפיצוי בדרך תיקון הרכב, והתובע אינו יכול לאלץ אותה לפצותו דווקא על דרך תשלום במזומן.
ככל שיבוצע התיקון יוכל התובע לתבוע פיצוי כספי בגין יתרת הנזק לאחר התיקון.

באשר לטענת התובע כי הנתבעת לא מסרה את עמדתה בהזדמנות הראשונה במסגרת הודעתה לתובע מיום 9.8.17 המתייחסת לשלילת הפיצוי בעבור המגן, אציין כי האמנם אין בהודעת התשלום התייחסות ספציפית למגן זה, ואולם ניתן לראות בבירור כי התובעת כתבה ברובריקת הערות שהתייחסה לתשלום שאושר תשלום בגין הכנף הקדמית השמאלית, כי רכיב זה משולם כנגד הצגת חשבונית תשלום, ללמדך, כי שלילת התשלום בעבור המגן לגביו אין תיעוד לתשלום, אינו מחייב בהכרח התייחסות ספציפית של הנתבעת לשלילת הפיצוי בגין רכיב זה.

שכר טרחת שמאי
משהוצגה קבלת תשלום לפיה שולם לשמאי שכ"ט בסך 850 ₪ בפועל, ולנוכח העובדה העולה גם מהפסיקה בהתייחס, בין היתר, לעבודה לה נצרך השמאי במסגרת בדיקת הרכב ואומדן נזקיו כעולה מחוות דעתו, ולנוכח עמדת התובע לגביה לא הובאו תימוכין נגדיים סותרים, ולפיה הוא לא הצליח למצוא שמאי במחיר נמוך מזה, אני קובעת כי שכר הטרחה ששולם על יד התובע לשמאי הינו סביר ביותר, והוא זכאי לכדי החזרו המלא.

שכר טרחת עורך דין

התובע בתור עו"ד שהגיש תביעה בבית משפט זה, תובע את שכרו בגין ניהול הליך זה בסך 585 ₪. הואיל ומדובר בתביעה קטנה, אין מקום לפסיקת שכר טרחה בגין תשלום לעו"ד. היה בידי התובע לפנות לנתבעת ללא עלות באמצעות סוכן הביטוח שלו או באמצעות מכתב שאינו נושא חיוב בשכ"ט עו"ד- משכך אינו זכאי לראש נזק זה. יחד עם זאת, כיוון שמצאתי לקבל את התביעה בחלקה אני קובעת כי התובע זכאי לכדי הוצאות בגין ניהול הליך זה, ובהתייחס לתוצאותיו, בסך של 500 ₪.

סוף דבר

מסקנתי היא, כי הנתבעת פעלה כדין והייתה רשאית בהתאם לפוליסת הביטוח ולתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח לבחור את דרך הפיצוי למבוטח-התובע, כפי שבחרה בפועל. יובהר,
כי ככל שיבוצע התיקון יהא התובע זכאי לפיצוי כספי בגין יתרת הנזק לאחר התיקון.
לפיכך, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה לנתבעת לשלם לתובע את יתרת התשלום בגין שכר טרחת שמאי בסך 429 ₪, וכן את הוצאותיו בגין הליך זה על סך 500 ₪ ובסך הכול 929 ₪ לתשלום לידי התובע בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה בהפרשי ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 יום ממועד מתן פסק הדין.

ניתן היום, א' אב תשע"ח, 13 יולי 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלי שלום נחום
נתבע: שומרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: