ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בראשי מתנאל נגד הסתדרות הצופים ואו' :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה – חיפה

עב 3847/06

לפני:

כב' השופטת דלית גילה

נציגת ציבור - דליה רוזנטראוב

נציגת ציבור - אביגיל סלע-הקש

05/09/2008

בעניין:

עאישה חוסין ריא

התובעת

ע"י ב"כ

עו"ד מוחמד עלי ואח'

- נ ג ד -

1 . מדינת ישראל - משרד החינוך

2 . אבתסאם ח'אלד עכריה

3 . הנאדי אחמד בדראן

4 . אמנה מוחמד טאהא

5 . נאילה תייסיר טאהא (מחיקה)

6. ח'אלדיה עווד עבד אל רחמן (מחיקה)

הנתבעות

ע"י ב"כ

1 . פרקליטות מחוז חיפה(אזרחי), עו"ד גדי שילה

2 . עו"ד ריאן פלאח

3 . עו"ד בסאם שחאדה

4 . עו"ד מאג'ד אבדאח

פסק-דין

עובדות רקע

1. עניינה של תביעה זו ביישום הוראות נוהל בעניין העברות, שיבוצים והשלמות משרה בבתי הספר הערביים, בשנת תשס"ז, אשר הוציא משרד החינוך התרבות והספורט בתאריך 23.11.05 [(להלן: הנוהל), נספח ה' לבקשה לסעד זמני, בש"א 4401/06 (להלן: הבקשה)].

2. בנוהל מפורטים קריטריונים אחידים למתן ניקוד לעובדי הוראה, ככלי עזר לקביעת סדר קבלת תפקיד במדינה. שנת הלימודים הרלבנטית לנוהל האמור החלה ביום 1.9.06. התביעה הוגשה, יחד עם הבקשה, ביום 26.11.06. היא הוגדרה כ-"צו מניעה קבוע" ונתבע בה סעד של הצהרה, על זכאות התובעת לשיבוץ במקום נתבעות אחרות, או "בכל משרה אחרת שבתחום הסמכתה" וכפועל יוצא להורות למדינת ישראל (להלן: המדינה), לשבץ את התובעת בתפקיד עו"ה (עובד הוראה) במקום מי מהנתבעות האחרות "מפני שהיא זכאית על פניהם למשרות אלה" [שני הסעיפים האחרונים בכתב התביעה].

3. במועד הגשת התביעה והבקשה היו שש נתבעות/משיבות, המדינה ועוד חמש עובדות, אשר שובצו בתפקידי עו"ה במערכת החינוך בשנת הלימודים הרלבנטית. בישיבה הראשונה, ביום 10.12.06, הוחלט על איחוד הדיון וכבר אז נמחקה נתבעת 6 מהתביעה העיקרית, הואיל והובהר, כי שובצה כממלאת מקום ולא במשרה תקנית.

4. עוד באותו מועד נטען, כי מצבה של משיבה/נתבעת 5 שונה והיא ביקשה למחוק אף אותה מהתביעה. זאת עשינו בישיבה שלאחר מכן, ביום 22.1.07, כשניתן, בהסכמה, פסק-דין המוחק את התביעה נגד נתבעת 5, ללא צו להוצאות - לאור העובדה, שהחזיקה באותו ניקוד לפי הנוהל, כמו התובעת [12], אך, היתה בעלת ממוצע גבוה יותר לעומת התובעת.

5. טענתה המרכזית של התובעת היא, כי הנתבעות האחרות, שנותרו כצד להליך - אבתסאם [נתבעת 2], הנאדי [נתבעת 3] ואמנה [נתבעת 4], הונו את המדינה ולא מסרו פרטים מלאים ונכונים בבקשות השיבוץ שלהן, על כן, זכו לניקוד גבוה מהמגיע להן, לפי הנוהל, ועקב כך שובצו כעו"ה במערכת החינוך בשנה"ל תשס"ז, תחת שהתובעת תשובץ באחת מהמשרות שקיבלו. לדעתה, המדינה התרשלה בבדיקת בקשות השיבוץ ולו היתה עושה מלאכה זו נאמנה, היה עליה לשבץ את התובעת במקום מי מבין שלוש הנתבעות האחרות.

6. דא עקא, הסעד היחיד שביקשה התובעת בהליך זה היה סעד של אכיפת יחסי העבודה בשנת-הלימודים הרלבנטית, אשר הסתיימה ביום 31.8.07. מדובר, אפוא, בסעד "עקר", שהפך תיאורטי כבר במועד הגשת הסיכומים ולא היה עוד מקום להעניקו, גם לו היה ממש בטענות התובעת. יצויין, כי המשפט התארך ללא הצדקה [ראו החלטה בעמ' 33] וכן שב"כ התובעת הוא שביקש להורות על סיכומים בכתב, אבל, עקב עומס עבודה לא עמד במועד שנקצב לו וסיכומי התובעת הוגשו רק ביום 22.7.07. סיכומי המדינה הוגשו ביום 26.7.07 וסיכומי הנתבעות האחרות, שהיו אמורים להיות מוגשים בתחילת 9/07, הוגשו עד 5.11.07. נזכיר גם זאת - ביום 27.5.07, בתום ישיבת ההוכחות האחרונה, חזרנו והמלצנו לתובעת לשקול את האפשרות המעשית של סיום ההליך בהבנה עם ב"כ המדינה והנתבעות האחרות. לצערנו, לא השכילו לסיים המחלוקת ברוח זו. עוד אנו מצטערים, על הזמן הרב שחלף עד מתן פסק-דין זה, ואולם, כמובהר לעיל, לא עיכוב אחרון זה הוא שהפך את הסעד המבוקש בתביעה לבלתי רלבנטי.

דיון והכרעה

7. נפנה עתה לבחון האם יש צדק בטענות התובעת, אשר התמקדו בנושא חישוב הניקוד בגין "וותק", היינו - הניקוד שניתן עבור תעסוקה או המתנה, בשנים הקודמות לשנה"ל תשס"ז (1.9.06-31.8.07), הרלבנטית לשיבוץ [ראו ההצהרות בעמודים 1-2 לפרוטוקול].

8. בנקודה זו קבע סעיף 11ב'2 לנוהל, כי: "נקודה אחת בגין כל שנת המתנה ממועד ההסמכה תינתן רק למי שהגיש בקשות לשיבוץ, אך לא שובץ ולא עבד בבעלויות אחרות, קרי, בתי ספר ברשויות מקומיות, רשתות חינוך, עמותות וכיוצ"ב".

9. לטענת המדינה, מדי שנה מוגשות אלפי בקשות לשיבוץ. במסגרת זו אין זה סביר לדרוש ממנה לבדוק את נכונות ההצהרה של כל מועמד/ת לשיבוץ, על-כן, לצורך חישוב הניקוד המזכה בקדימות לשיבוץ סומכת המדינה על ההצהרות שמוסרים המועמדים בבקשותיהם. נוכח תקלות שהתגלו בקשר לדיווח בנושא הוותק, מהסוג הנטען כאן ועוד, שונה נוסח קריטריון הוותק בשנים הבאות, כך שאין עוד רלבנטיות לשאלה אם עבדו המועמדים שביקשו שיבוץ ונדחו ע"י המדינה אצל בעלות אחרת, אם לאו [ראו: סעיפים 5-7 לתצהיר המשלים של גב' שטיינברג - נ/2]. מכל מקום, בהתאם לבקשות שהוגשו - לאמנה היו יותר נקודות מאשר לתובעת [13 לעומת 12] וגם ממוצע ציונים גבוה יותר [89 לעומת 79], לכן, היא שובצה בבית-ספר ג' בכאבול; ואילו אבתסאם והנאדי, להן היה אותו ניקוד כמו לתובעת, הועדפו על פניה בשל ממוצע ציונים גבוה יותר ושובצו, שתיהן, כמורות לגיל הרך בבית הספר אל נור בכאבול.

10. משרד החינוך חישב את הניקוד כדלקמן [סעיפים 6-13 לתצהיר גב' יעל שטיינברג - נ/1]:

לתובעת - 12 נקודות, מתוכן 2 בגין וותק, עבור "המתנה";

לאבתסאם - 12 נקודות, מתוכן 2 בגין וותק, עבור "המתנה";

להנאדי - 12 נקודות, מתוכן 2 בגין וותק, עבור "המתנה";

לאמנה - 13 נקודות, מתוכן 3 בגין וותק, עבור "המתנה".

החישוב הנ"ל בוצע על יסוד נתונים שמסרו התובעת והנתבעות האחרות בטופסי הבקשות שהגישו לשם שיבוצן כעו"ה במערכת החינוך [התובעת - נספח א' ל-נ/1; שאר הנתבעות - נספחי נ/2]. מוסכם, כי אין להביא בחשבון את בקשת השיבוץ לשנה"ל הרלבנטית.

11. טוענת התובעת, כי האחרות לא ציינו בבקשותיהן, שעבדו בבעלויות פרטיות בתקופת ה"המתנה", בשנים קודמות - דבר שאינו שנוי עוד במחלוקת - ועל כן, זכו לניקוד שלא מגיע להן לפי הנוהל. נתון זה, לדעת התובעת, מקנה לה עדיפות על פני כל אחת מהנתבעות 2-4 והיה צריך לשבצה באחת המשרות האלה, במקום מי מהן.

12. זה המקום לציין, כי לתובעת אח העובד בבית-ספר בכפר כאבול, בו שובצו נתבעות 2-3. רק בחקירתה הנגדית הודתה התובעת, כי אינה יכולה לעבוד בבית-ספר זה בשל קרבה המשפחתית [ע' 6, למטה; סוף ח"נ לב"כ נתבעת 3]. בבקשת השיבוץ שלה לא ציינה התובעת דבר וחצי דבר אודות עבודתו של אחיה, על אף שביקשה להשתבץ גם בכאבול; זאת, חרף הוראה מפורשת בסעיף 10 לנוהל, שכותרתו "קירבת משפחה", האומרת, כי אין לבקש שיבוץ בבית ספר שבו יש למועמד קרובי משפחה בדרגה הראשונה, וגם אח נכלל בהגדרה זו [שם, ס"ק ב' ו-א'].

13. על מעשי התובעת יש לאמר "הפוסל, במומו פוסל". לא רק שהיא עצמה לא הביאה בפני הגורמים המוסמכים במשרד החינוך מידע רלבנטי לשם שיבוצה, היא אף גררה להליך משפטי ארוך את שתי הנתבעות, אבתסאם והנאדי, אשר גם אם כל טענותיה כלפיהן נכונות לא יכלה התובעת לקבל שיבוץ במקומן. אין לקבל את הסברי התובעת, כי לא ציינה בבקשתה לשיבוץ את בית-הספר הספציפי בו עובד אחיה, אלא, ציינה בכלליות את הכפר כאבול. העובדה שביקשה להשתבץ בכאבול היא הנותנת, שהיתה עליה חובה לציין את המגבלה של שיבוצה בבית-ספר מסויים בכפר זה, בשל העסקתו של קרוב משפחתה שם. הנה כי כן - מלכתחילה, לא היה יסוד לתביעה לשבץ את התובעת תחת אחת מבין השתיים, אבתסאם או הנאדי, ודין התביעה, ככל שהיא נוגעת לעניינן של אלה - להידחות כבר מטעם זה, ללא כל צורך להידרש לשלל הטענות האחרות אודותן.

14. שונה, במקצת, המצב באשר לנתבעת 4, אמנה. זו קיבלה ניקוד גבוה בנקודה משל התובעת, לכאורה בשל שלוש שנות המתנה. כנגד נתון זה משיגה התובעת וטוענת, שנקבע בטעות ובהטעיה; הן משום שאמנה עבדה בשנות ההמתנה בעמותות פרטיות, אלזירה ואלאמבר [ראו: ת/3, ת/7] - דבר המשמיט את הזכאות לניקוד על-פי הנוהל - אך, לא דיווחה על כך בבקשות השיבוץ למשרד החינוך [ואיננו מביעים עמדה על ההסברים שנתנה לכך], והן משום שאמנה לא הגישה שלוש בקשות שיבוץ, אלא, רק שתיים, לדעת התובעת.

15. הטענה האחרונה, בדבר העדר בקשה של אמנה לשנה"ל תשס"ה [סעיף 43 לסיכומי התובעת], נזכרה ללא שנטענה קודם לכן בכתבי הטענות, בבקשה או בתביעה העיקרית. ב"כ המדינה עמד בדיון שלפנינו על התנגדות להרחבת חזית [עמ' 25], עליה חזר גם בסיכומיו, תוך שציין, כי המדינה לא נערכה ראייתית לטיעון זה, שלא הועלה מבעוד מועד [פרק ב'(4) לסיכומי המדינה]. מטעם זה לא נדון בטענה זו לגופה. כמו גם בטענת התובעת ל-13 נקודות, הנוגדת את הסכמתה שיש לה 12 נקודות, מתוכן 2 בגין ותק [עמ' 2, ש' 1].

16. כל השיבוצים בהם עסקינן בתביעה זו הם שיבוצים זמניים, שנועדו להסתיים בתום שנה"ל תשס"ז. ואולם, בניגוד לשיבוץ של איבתסאם והנאדי, אשר הוחלט עליו רק בחודש נובמבר 2006, אמנה קיבלה את השיבוץ כבר בתחילת שנה"ל - 1.9.06. בעניינה, נכונה טענת שיהוי המועלית כלפי התובעת, אשר התמהמהה עד 26.11.06 עם הגשת תביעתה. אמנם, קדמה לפניה אלינו שיחה של התובעת ובעלה עם המפקחת סנא, אבל, זו היתה אף היא בחודש נובמבר 2006, אם לא בדצמבר 2006 [עמ' 15, למעלה], ואין בה כדי להתגבר על השיהוי שבפנית התובעת לערכאות.

17. הננו מוצאים לנכון להעיר על דרך התנהלות התובעת, אשר במקום להתמקד, מראש, במקרה אחד, שהיה בו כדי להמחיש את תחושתה לשיבוש שנפל בניקוד שקיבלה, ואולי אף להביא לשינוי המצב, בחרה לקבץ יחד טענות שונות כנגד מספר נתבעות. על קלישות טענותיה כנגד חלק מהן עמדה התובעת כבר בראשית הדרך, עת הסכימה למחוק את נתבעות 5-6, למרות שמלכתחילה טענה שהיא עדיפה גם עליהן וזכאית להשתבץ במקומן, ואילו באשר לטענותיה נגד אמנה המתינה זמן רב ובלתי סביר, בהתחשב בטיבן.

18. על זאת יש להוסיף, כי לתובעת הוצע לעבוד החל מ-10/06, כממלאת מקום, ביישוב שביקשה [שעב], והיא סרבה ומאוחר יותר דחתה הצעה לשיבוץ במקום מגוריה, כאבול [סעיפים 21-20 ל-נ/1]. בעדותה השמיעה תרוצים שונים, שריבויים אינו מוסיף לאמינותה [עמ' 4, למטה]; החל מטענתה, שלא רצתה להחליט עד אחרי החלטת בית-הדין, עבור לטענה שהמפקחת שלחה אותה לביתה מאחר שהיתה בהריון, דרך הטענה, כי עורכי דינה אמרו לה לדחות את ההצעה בשל הדיון בבית-הדין וכלה בסירוב מפורש של התובעת לקבל שיבוץ כממלאת מקום "בגלל שאני זכאית למשרה תקנית" [עמ' 5, למעלה].

19. לא מצאנו כל עיגון ל"זכות" של התובעת למשרה "תקנית". התובעת מעולם לא עבדה בשירות המדינה, וכעובדת חדשה היתה זכאית, לכל היותר - אם היו מתמלאים כל התנאים הנוספים הנדרשים - לקבל שיבוץ לאותה שנת-לימוד. כפי שנכתב מפורשות בסעיף ההגדרות בנוהל: "שיבוץ - שיבוץ עו"ה המתייחס לעו"ה חדשים ו/או לעו"ה שאינם קבועים במערכת משרד החינוך והמשובצים למשרות תקניות או זמניות" [ההדגשה שלנו].

20. משעה שהתובעת היא שדחתה את השיבוץ שהוצע לה מאת משרד החינוך, כבר בחודש אוקטובר 2006, ושוב סרבה לשיבוץ בחודש נובמבר 2006 - אין לה להלין, אלא, על עצמה, בלבד. עובדות אלה - שאין עליהן כל מחלוקת - מאיינות, לדעתנו, את כל הטענות שיש לתובעת כנגד השיבוצים בשנה"ל הרלבנטית, לרבות הטיעונים כלפי אמנה.

21. מטעם זה איננו מוצאים לנכון להיכנס ביתר פירוט לכל הטענות שהועלו ע"י התובעת, בהקשר זה, כגון המועד בו נודע למדינה על אי נכונות ההצהרות של אמנה בבקשותיה, שכן, לדעתנו, אין לתובעת זכות קנויה לשיבוץ במשרה מסויימת, דווקא. מתקבל הרושם, כי יותר משהתובעת היתה מעוניינת לעבוד באותה שנה עז היה רצונה למנוע עבודה מאחרות, וחבל שכך. ונדגיש, אין בהכרעתנו כדי להצדיק את מעשי הנתבעות האחרות. אנו סבורים, כי ראוי היה שכל אחת מהמועמדות לשיבוץ תתן דעתה, בכובד ראש, לכתוב בבקשה ובנוהל, כדי להימנע ממסירת מידע חסר. הדברים אמורים הן כלפי הנתבעות והן כלפי התובעת, אך, בשכלול הנתונים, לא מצאנו שיש בנתונים שהוחסרו כדי לשנות מההחלטות שהתקבלו ע"י משרד החינוך, על סמך מצב הדברים שהיה ידוע בעת קבלתן.

22. בשולי הדברים תצויין העובדה, אליה הפנו הנתבעות, כי בעת הגשת התביעה היתה התובעת בהריון מתקדם, כך שלו היתה מקבלת מינוי כעו"ה באותה שנת-לימוד היה צפוי שיאלצו למצוא לה החלפה לאחר תקופת זמן קצרה; ואכן, התובעת ילדה, בשעה טובה, בתאריך 29.12.06 [עמ' 4, סוף חקירה נגדית לב"כ מדינה]. יודגש, כי עובדה זו לא היתה שיקול לאי מתן שיבוץ לתובעת, אך, היא הובאה בחשבון כאשר הוסכם שלא לעמוד על דיון נפרד בבקשה לסעד זמני, כבר בישיבה בראשונה לפנינו, שהתקיימה, כזכור, כשלושה חודשים לאחר תחילת שנת-הלימודים וכשבועיים וחצי לפני הלידה הצפויה. עובדה זו הועלתה בהקשר של רצון למניעת חילופי מורים, משיקול של טובת התלמידים.

סיכום

23. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שעשינו את האיזונים הראויים בין האינטרסים השונים - נדחית התביעה.

24. בנסיבות העניין - כאשר הצדדים כולם חטאו בהתנהגותם, בנקודה זו או אחרת, כמתואר עד כה - כל צד ישא בהוצאותיו.

25. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-דין זה.

ניתן היום, 5 בספטמבר 2008 (ה' באלול, תשס"ח), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.

דליה רוזנטראוב

נציגת עובדים

אביגיל סלע-הקש

נציגת מעבידים

דלית גילה – שופטת

003847/06עב 710