ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פסגות התמר תשתיות ופיתוח בע"מ נגד סגלוביץ עבודות עפר ופיתוח בע"מ :

לפני כבוד השופטת איילת הוך-טל
התובעת (הנתבעת שכנגד)
פסגות התמר תשתיות ופיתוח בע"מ ח.פ. 513301846

נגד

הנתבעת (התובעת שכנגד)
סגלוביץ עבודות עפר ופיתוח בע"מ ח.פ. 511913964

פסק דין

לפניי תביעות כספיות הדדיות הנובעות מפרויקט בו שכרה הנתבעת את שירותי התובעת.

רקע עובדתי ותמצית הטענות

התובעת הינה חברה העוסקת בעבודות פיתוח, תשתיות ושאיבת מי תהום ( להלן – פסגות).
מנהל התובעת ובעליה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה הינו מר יוסף עמר ( להלן – עמר).
הנתבעת ( להלן – סגלוביץ) הינה חברה העוסקת בפיתוח, תשתיות ועבודות עפר.
מנהל הנתבעת ובעליה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה הינו מר יוסף סגלוביץ.
סגלוביץ שימשה קבלן פיתוח מטעם החברות שיכון ובינוי נדל"ן ( השקעות) בע"מ ואמירי זכרון יעקב בע"מ (ביחד יכונו להלן – המזמין) למתחם ' אגרובנק' בחדרה ( להלן – האתר).
בחודש מאי 2015 התקשרו הצדדים כאן בהסכם לפיו התחייבה פסגות לבצע עבור סגלוביץ עבודות שאיבת מי תהום באתר. לא נערך הסכם בכתב וזהו שורש כל המחלוקת ביסוד הליך זה.
סגלוביץ שילמה לפסגות סך כולל של 401,281 ₪ ( ראו קבלות נספח 16 לתצהיר סגלוביץ).
פסגות עבדה באתר עד לחודש נובמבר 2015.
המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בטיב ההסכם שגובש ביניהם ובהתאמה לכך, אופן ביצועו.
פסגות טוענת כי סוכם עימה על ביצוע שאיבה רצופה של מי תהום באתר, ללא חלוקה לאזורים כלשהם, על מנת לאפשר לסגלוביץ לבצע את עבודות הביסוס מטעמה. סוכם כי השאיבה תתנהל במשך חודשיים ועבורם תקבל פסגות סכום של 400,000 ₪ בתוספת מע"מ. בפועל, נותרה פסגות באתר וביצעה שאיבה למשך ארבעה חודשים נוספים ועבורם הינה דורשת תשלום נוסף בסך של 858,229 ₪.
סגלוביץ דוחה את הדרישה וחולקת על תנאי ההסכם להם טוענת פסגות. לעמדתה, פסגות הוזמנה לבצע שאיבה בשלושה אזורים מוגדרים באתר. בהתאמה, סוכם עמה תשלום של 400,000 ₪ + מע"מ. מדובר בהסכם פאושלי, ללא הגבלת זמן, אשר מטרתו ביצוע שאיבה רצופה של מי תהום באתר. עוד סוכם כי ככל שפסגות לא תבצע שאיבה בכל האזורים שהוגדרו, תקבל תשלום לפי החלק היחסי של העבודה שבוצעה. בפועל, פסגות לא ביצעה שאיבה באחד האזורים באתר ( אזור 3) משום שלא היה צורך בכך ולכן הינה זכאית רק לחלק היחסי מהסכום שסוכם. בנוסף, הובהר לפסגות כי עליה לסיים עבודתה תוך חודשיים על מנת לאפשר לסגלוביץ לעמוד בלוח הזמנים מול המזמין. בפועל, פסגות לא קיימה את התחייבותה משום שלא סיפקה ציוד וחומרים מתאימים והובילה לעיכוב משמעותי של העבודה באתר. כתוצאה מכך השקיעה סגלוביץ משאבים על מנת להשלים את ייבוש הקרקע ואף נאלצה להחליף את הקרקע באתר.
סגלוביץ הגישה תביעה שכנגד בטענה שאוזלת ידה של פסגות וביצוע עבודתה באופן לא מקצועי גרם לה נזק ממוני בגין רכישת ציוד שאיבה, העסקת עובדים לתפעל ציוד זה, החלפת קרקע אשר לא יובשה כנדרש ועלויות נוספות של תקורה וחשמל בסכום כולל של 296,616 ₪. בנוסף עותרת סגלוביץ במסגרת תביעה זו לפיצוי כספי בהיקף של 350,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לה עקב עיקולים שהוטלו בהליך זה על זכויותיה אצל מחזיקים שונים, הכל לבקשת פסגות ומבלי שהיה צורך אמיתי בהטלת העיקול להבטחת ביצוע פסק דין. סגלוביץ טוענת לפגיעה במוניטין שלה עקב הצעד בו נקטה פסגות ועותרת לפיצוי בגין כך.

מסכת הראיות

מטעם התובעת הגיש תצהיר והעיד המנכ"ל, מר יוסף עמר.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים והעידו מנכ"ל הנתבעת, מר יוסף סגלוביץ; מר איגור לרנר, מנהל הפרויקט; מר רועי סגלוביץ, אחראי ביצוע הפרויקט ובנו של המנכ"ל; מר רונן גרנות, המפקח באתר מטעם חברת הפיקוח וקסמן-גוברין שטרן.

דיון והכרעה

שורש המחלוקת בהליך זה נעוץ בעובדה שהצדדים לא טרחו לערוך ביניהם הסכם בכתב, המגדיר ומשקף את תנאי העבודה שסוכמו ביניהם. חבל שכך. יש לקוות כי שני הצדדים ישכילו להתנהל אחרת בניהול עסקיהם בעתיד.
על מנת להכריע במחלוקת העיקרית יש לקבוע תחילה מה טיב ההסכם שגובש בין הצדדים.

טיב ההסכם שגובש בין הצדדים

כאמור, הצדדים לא ערכו ביניהם הסכם בכתב.
מבחינה מהותית, ככלל אין דרישה כי חוזה או התחייבות יהיו בכתב, מלבד מקרים ספציפיים בהם קיימת חובה לעיגון התחייבות בכתב ( למשל סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 וסעיף 5( א) לחוק המתנה, תשכ"ח-1968). הכלל הוא שהתחייבות או הסכם יכולים להיערך " בעל פה, בכתב או בצורה אחרת" ( חוק החוזים ( חלק כללי), תשל"ג-1973).
מבחינה ראייתית, ס' 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני קובע כי "תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים [...] שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב, והעולות על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב " . עם זאת, דיני הראיות אינם יכולים להוסיף דרישה מהותית שאינה קיימת במסגרת הדין החל.
על כן, הפסיקה פירשה את הדרישה האמורה כדרישה להצגת מסמכים שיתמכו בטענות לקיומה של התחייבות ולא כדרישה לקיומה של התחייבות בכתב ( ע"א 7123/10 ‏ תחנת דלק ראש פינה נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ( פורסם במאגרים, 14.8.12) בס' 9).
לא זו בלבד שההתקשרות הבסיסית בין הצדדים נעדרת תיעוד בכתב, אלא שמגמת היעדר התיעוד נמשכת גם בתקופת ההתקשרות. לא הוצגו תכתובות או מסמכים אחרים המתעדים דין ודברים בין הצדדים ביחס לביצוע העבודה ' בזמן אמת'. לפיכך, ננסה להתחקות אחר טענות הצדדים בעניין זה בניסיון להרכיב את ה'פאזל' הראייתי.
אין מחלוקת כי סוכם בין הצדדים מחיר של 400,000 ₪ בתוספת מע"מ.
המחלוקת מתייחסת לשני היבטים מרכזיים –
האחד, מתייחס לתקופת העבודה הנדרשת. פסגות טוענת כי הסכום עליו סוכם לעיל מתייחס לעבודה של חודשיים בלבד וכי עבור עבודתה הנוספת באתר הינה זכאית לתשלום נוסף. סגלוביץ טוענת כי פסגות התחייבה לבצע עבודות שאיבה במחיר עליו סוכם וזאת עד לסיום עבודות הפיתוח להן התחייבה מול המזמין.
השני, נוגע להיקף העבודה הנדרש. פסגות טוענת כי הוזמנה לבצע שאיבה בכל מקום נדרש באתר, ללא הגבלה. סגלוביץ טוענת כי סוכם על שאיבה בשלושה אזורים בלבד ומתוכם בוצעה שאיבה של שניים בפועל, לכן זכאית פסגות לתשלום עבור החלק היחסי בלבד.
נתייחס למחלוקות אלה כסדרן.

תקופת העבודה הנדרשת
הוכח כי פסגות עבדה באתר למעלה מחודשיים אך לא קיבלה תשלום נוסף עבור תקופה זו.
פסגות מבססת את טענותיה לפיהן הינה זכאית לתשלום נוסף עבור תקופה זו על עדותו של עמר, המהווה עדות יחידה מטעם הבעלים של התובעת, על כל הכרוך בכך וכן על תמליל שיחה שהוקלטה בין עמר לרועי ויוסף סגלוביץ ( נספח 4 לתצהיר עמר). מאחר שהתמליל מהווה לדידה של פסגות תמיכה מהותית לעדותו של עמר, יש להתייחס תחילה לנפקותו בפן הראייתי.
התמליל מייצג הקלטה של שיחה שנערכה בין עמר לבין רועי ויוסף סגלוביץ .
לעניין קבילותן של הקלטות, נקבעו בפסיקה מספר מבחנים ( ע"פ 4481/14 פלוני נ' מדינת ישראל ( פורסם במאגרים, 16.11.2016) בס' 33). המבחנים הראשוניים הינם מבחנים טכניים שנועדו לבחון את אמינותה של ההקלטה ( ע"פ 9902/04 פלוני נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו, 16.07.2007) בס' 24).
מכיוון שלא הוצגו בפניי לא מכשיר ההקלטה ואף לא ההקלטה עצמה, הרי שלכאורה התמליל אינו עומד במבחני הקבילות.
עם זאת, קיומה של שיחה זו לא מוכחש מצד הנתבעת. נהפוך הוא. רועי ויוסף סגלוביץ התייחסו בתצהירים מטעמם לתוכן השיחה ומבהירים את כוונתם בדברים שתועדו בתמליל זה, תוך מתן הסברים לסתירות הנטענות בין האמירות בתמליל לבין עמדת סגלוביץ בהליך זה.
מבלי להתייחס לגופם של הדברים, אזי בכך למעשה ניתן אישור לתוכן התמליל ואין מניעה לקבל אותו כראיה בתיק, הגם שהמשקל הראייתי שניתן לייחס לו לטעמי אינו גבוה כפי שיוסבר להלן.
עיון בתמליל מגלה כי מרביתו משקף אמירות של עמר בלבד, כאשר דבריו של יוסף סגלוביץ, במרבית התמליל, אינם מתועדים ואף מספר הפעמים בהן מופיע מלל מסוים הינן בודדות ומדובר בקטעי דברים.
מהתמליל עולה כי מדובר בשיחה המתנהלת כאשר יוסף סגלוביץ נמצא בחו"ל ואילו רועי ועמר בארץ מתקשרים אליו ומבקשים פתרון למחלוקת שנתגלעה ביניהם. עוד עולה מהתמליל כי השיחה מתקיימת לכאורה כחודשיים וחצי - שלושה לאחר שפסגות החלה לבצע עבודת שאיבה באתר ( עמ' 3 ש' 22). מאחר שעל פי יומן עבודה מס' 13 עבודת פסגות החלה בשלהי חודש מאי 2015 (נספח 7 לתצהיר עמר), ככל הנראה מדובר בשיחה שנערכה בתחילת חודש אוגוסט.
קשה לומר כי תוכן התמליל תומך בגרסת עמר.
כאמור, רוב רובו של התמליל מתעד ' מונולוג' של עמר. עמר טוען שם כי סיכם על מחיר של ' 400 קומפלט' , מלין על כך שסגלוביץ מסרבת להוציא לו מסמך בכתב לגבי הזמנת העבודה ומבקש סיכום דברים מסודר. לדבריו, מוכן היה לעבוד עד שלושה שבועות חינם לאחר תום תקופת החודשיים ובלבד שיבהירו לו כי לאחר מכן עבור תקופת עבודה נוספת יקבל תשלום נוסף כגון 50% עבור כל חודש נוסף ( ראו למשל בעמ' 5 ש' 10).
ניתן לחלץ מהתמליל אמירות של יוסף סגלוביץ הָדָבֵק שם בהתחייבותו לשלם לפסגות ' 400 פחות ה- 15%' ( עמ' 2 ש' 11) ואף מסביר כי ככל שפסגות תעבור לעבוד בשטח השלישי אין בעיה לשלם 400,000 ₪ במלואם. עמר חולק על סיכום זה בכל הנוגע להפחתה של 15%.
אין בתמליל שהוצג בכדי לחזק את גרסת עמר, הן מהטעם שיוסף סגלוביץ אינו מתועד כמאשר את עמדותיו של עמר בשיחה והן משום שיש לתת את המשקל המתאים לאמירות הנשמעות מפי עמר במצב דברים בו השיחה נערכת על רקע מחלוקת בין הצדדים ועמר מקליט את השיחה במטרה לעשות בדברים שימוש עתידי.
עם זאת, התמליל מסייע להבנת היבטים אחרים של ההתנהלות בין הצדדים בזמן אמת.
מהאמור בתמליל עולה כי קיימת מחלוקת אמיתית בנוגע לטיב ההסכמה. עמר עצמו מבקש לדעת מה התמורה לעבודתו לאחר תום חודשיים. משמע, לדידו הדברים לא סוכמו עמו קודם לכן. עוד עולה מהתמליל כי עמר חזר וביקש לתעד בכתב כל הסכמה בנוגע להמשך העבודה ואף חלק על כתב הכמויות שנשלח אליו בהקשר זה. בנוסף, כבר בשלב זה ברור כי שטח העבודה כלל חלוקה לאזורים והצדדים מתייחסים אליהם בשיחה זו, הגם שניכר כי יש מחלוקת בסוגיית התגמול כנגזרת של האזורים בהם עבדה פסגות, שכן עמר התנגד לקיזוז הנטען ואילו יוסף סגלוביץ דָּבַק בו.
כלומר, עמר עמד על כך שהתובעת תקבל כסף עבור פרק הזמן הנוסף שהיא עובדת באתר, מעבר לחודשיים לגביהם סוכם מראש. הגם שתגובותיהם של רועי ויוסף סגלוביץ לדרישה זו הינן קטועות ובלתי ניתנות להבנה מהתמליל, אזי מקטעי הדברים שתועדו נראה כי הסתייגו ממנה.
עניין אחר העולה מהתמליל נוגע להיעדר כל תיעוד בכתב של הסיכום בין הצדדים.
לא מצאתי בתמליל כל עמדה עניינית מצד סגלוביץ בכל הנוגע לדרישות עמר בתמליל המבקש להעלות את סיכום הדברים על הכתב.

הוכח כי הן פסגות, הן סגלוביץ והן המזמין באתר תכננו כי עבודות השאיבה יימשכו חודשיים לכל היותר. הדברים עולים הן מעדויותיהם של עמר ויוסף סגלוביץ, הן מטיוטת ההסכם שצורף נספח 10 לתצהיר יוסף סגלוביץ ( ראו סעיפים 4.9 , 6.1 שם) והן מדבריו של המפקח, מר רונן גרנות ( ראו עמ' 56 ש' 11-13). עם זאת, כאשר התמשכו העבודות מעבר לפרק הזמן הצפוי, החלה מחלוקת בסוגיית התשלום עבור הזמן הנוסף בו עבדה פסגות.
לאור כך, כאשר עמר יוזם שיחה לחו"ל מול סגלוביץ ' בזמן אמת' ומעלה במסגרת השיחה דרישות כספיות שונות אשר לכאורה אינן מקובלות על סגלוביץ, וכאשר עמר דורש לקבל מסמך בכתב לצורך תיעוד ההסכמות שגובשו , תמוה עד מאד מדוע נמנעה סגלוביץ להיעתר לדרישתו כבר בשלב זה ולתעד את הדברים בכתב.
יש לזכור כי השיחה מתנהלת בפרק זמן אקוטי, לאחר שתמו שני חודשי העבודה הראשונים של פסגות באתר. תיעוד כלשהו של הדברים בשלב זה, כפי שדרש עמר, יכול היה לאפשר לכל אחד מהצדדים לכלכל צעדיו בצורה שונה להמשך. אי תיעוד הדברים בנקודת זמן זו, חרף דרישה מפורשת של פסגות, פועל לחובת סגלוביץ ומחזק את עמדת התובעת. יוער כי סגלוביץ טוענת לקיומם של מסמכים בכתב, אך אין בטענות אלה לסייע בידה כפי שיפורט כעת.

סגלוביץ מציבה מול טענותיה של פסגות ' משוכה ראייתית' בדמותם של שלושה מסמכים –

המסמך הראשון הינו כתב הכמויות אשר נערך מטעמה ולכאורה נשלח לפסגות ביום 27.5.15
(המסמך צורף נספח 6 לתצהיר יוסף סגלוביץ , להלן – כתב כמויות).
כתב כמויות זה מגדיר את הזמנת העבודה כמתייחסת לשלושה אזורי שאיבה. שאיבת כל אזור מתומחרת בסך 133,000 ₪ בתוספת מע"מ. מימד הזמן מקבל התייחסות בשני מקומות בכתב כמויות זה. האחד כאשר נרשם 'לפי תכנית עבודה שתוצג ותאושר ע"י הקבלן' ובשני נרשם
'אחזקה שוטפת למערכת כולל צוות הפעלה לשמירת שאיבה רצופה לכל אורך הזמן הדרוש באזור 1. ' נרשם כי הדברים חלים גם על אזורים 2,3, בהתאמה.
כתב כמויות זה שנוי במחלוקת. עמר מודה בתצהירו כי קיבל את כתב הכמויות סמוך לאחר שהחל בביצוע העבודה, אך חולק על כך שהוא משקף את הסיכום בין הצדדים וטוען כי מעולם לא הוסכם על עבודה לפי כתב הכמויות האמור. לדבריו, הביע על כך תרעומת רועי ויוסף סגלוביץ אשר הבהירו לו כי מדובר על מסמך שנועד לצרכים פנימיים של הנתבעת בלבד ( ראו סעיפים 12-11 לתצהיר עמר).
אין כל חתימה או אישור מטעם התובעת על כתב הכמויות ואף עיון בדבריו של עמר, כפי שתועדו בתמליל, מלמדים כי לשיטתו, כתב הכמויות אינו משקף הסכמה בין הצדדים ( ראו עמ' 4 לתמליל שורות 22-25).
כך או אחרת, אין בכתב הכמויות כדי לסייע בקביעת תקופת העבודה עבור השאיבה. לא הוכחה התנגדות או הסכמה מצד פסגות לכתב כמויות זה ולכן אין בדברים כדי לחזק או להחליש עמדתו של צד כזה או אחר.
עם זאת, יש בכתב הכמויות כדי לחזק את טענת סגלוביץ לכך שהעבודה אמנם חולקה לשלושה אזורים. חיזוק לעובדה שדובר על שלושה אזורי שאיבה ניתן למצוא גם במייל הראשוני שהוציא איגור לרנר וצורף לתצהיר עמר ( נספח 1) וגם בכתב הכמויות שנערך בין סגלוביץ למזמין ביום 16.4.15 ( נספח 4 לתצהיר יוסף סגלוביץ). נתייחס לדברים אלה בהמשך.

המסמך השני הינו טיוטת הסכם שנערכה על ידי הנתבעת לתובעת כקבלן משנה וצורפה נספח 10 לתצהיר יוסף סגלוביץ ( להלן – טיוטת הסכם).
סעיף 5.1 לטיוטת ההסכם אכן קובע את הסכום האמור (400,000 ₪ בתוספת מע"מ) כתמורה פאושלית לכל עבודות השאיבה בפרויקט ללא מגבלת זמן, כאשר סכום זה תלוי בביצוע שאיבה בשלושת האזורים וקובע כי אם לא תבוצע שאיבה כאמור, התשלום יהיה יחסי. סעיף 6.1 לטיוטה זו מתייחס לפרק זמן של חודשיים להשלמת כל העבודות על ידי פסגות.
פסגות טוענת כי מדובר במסמך שלא הוצג לה והוכן רק לצורך התביעה .

סגלוביץ מכחישה כי מדובר במסמך שהוכן לצורך תביעה זו ומציגה ראיות לכאורה על כך שהוא נערך בחודש אפריל 2015 ( נספחים 11-12 לתצהיר יוסף סגלוביץ). עם זאת, אינה מכחישה כי המסמך לא נחתם על ידי הצדדים.
אף אם אקבל את עמדת סגלוביץ לפיה מדובר בטיוטה שהוכנה עובר לתחילת עבודתה של פסגות באתר, אזי לא הוצגה כל ראיה לכך שהטיוטה האמורה הועברה לפסגות אי פעם, לא בשלב כלשהו עובר לתחילת העבודה ואף לא סמוך לאחר תחילתה. יתרה מכך, לא הוצגה כל ראיה לכך שמדובר בטיוטה המייצגת הסכמה שגובשה בין הצדדים.
חסר ראייתי זה פועל לחובת סגלוביץ, שהרי מדובר בטענה המקדמת את עניינה. אם ערכה הסכם מפורט וברור בזמן אמת, המשקף למעשה את כל נקודות המחלוקת שהובאו לפתחו של בית המשפט בהליך זה, אזי ראוי היה כי תדאג לכך שהסכם זה ייחתם על ידי פסגות.
לאור האמור, קיומה הנטען של טיוטת הסכם בלתי חתומה אשר נערכה לכאורה בזמן אמת מחלישה את עמדת סגלוביץ בכל הנוגע לתנאי ההסכמות הנטענות מול פסגות.

המסמך השלישי הינו סיכום פגישה שנערכה ביום 17.8.15 בה נכחו בין היתר עמר ויוסף סגלוביץ. המסמך צורף נספח 13 לתצהיר יוסף סגלוביץ ( להלן – סיכום הפגישה). המסמך נושא כותרת 'סיכום דברים בגין שאיבות' ובו נרשם כך – ' עבור כל השאיבות באתר סוכם על 400,000 ( ארבע מאות אלף ₪) עד לסיום הפרויקט. חשמל וחצץ וכל חומרי עזר יהיה על חשבון פסגות התמר. יוסף סגלוביץ'.
אין חולק כי מדובר במסמך שנערך על ידי יוסף סגלוביץ והועבר לעמר בעקבות הפגישה דלעיל (ראו סעיפים 50-49 לתצהיר יוסף סגלוביץ וכן עדותו של עמר בעמ' 5 לפרוט' הדיון בסעדים הזמניים מיום 13.1.16, ש' 30-26).
לא מדובר במסמך שנחתם על ידי פסגות ולא הוכח כי נערך בהסכמתה. הצדדים חלוקים על אופי הפגישה בעקבותיה נערך סיכום זה. בעוד סגלוביץ טוענת כי המסמך האמור הינו סיכום של פגישה שנוהלה על מי מנוחות ובה גובשו ההסכמות שהועלו על הכתב בסיכום הפגישה, אזי פסגות טוענת כי הפגישה לא היתה ברוח טובה וכי מדובר במסמך שיוסף סגלוביץ ערך ' עם עצמו' וכלל לא היה מוסכם על עמר.
מן הראיות שהובאו בפניי נראה כי מדובר למעשה במסמך בו הגדיר יוסף סגלוביץ את דרישותיו מפסגות ולא הוכח כי מדובר בהסכמות שגובשו עימה. ניסוח המסמך באופן חד צדדי על ידי יוסף סגלוביץ הינו מהלך שאינו מתיישב עם עמדת סגלוביץ לפיה מדובר בהסכמה שגובשה במסגרת פגישה נינוחה. יש להניח כי אם אמנם כך היו פני הדברים, לא היתה כל מניעה להחתים את עמר על המסמך במעמד אותה ישיבה. ודוק, מר גרנות שהגיש אף הוא תצהיר מטעם סגלוביץ ועל פי טענתה נכח בפגישה זו, אינו מתייחס בדבריו כלל ועיקר לפרטי ישיבה זו באופן המחליש את עמדת סגלוביץ במישור זה.
לוח הזמנים המתואר מתיישב לכאורה עם מועד השיחה שתומללה על ידי עמר בתחילת אוגוסט. יש יסוד סביר להניח כי הפגישה בין הצדדים ביום 17.8.15 הינה תולדה של המחלוקת שנתגלעה ביחס לתמורה לה זכאית פסגות בגין עבודתה.
בנסיבות אלה ובשים לב למכלול הנתונים, לא ניתן להתייחס למסמך זה כמשקף הסכמה כלשהי בין הצדדים. לא זו בלבד שאין בסיכום הפגישה כדי לקעקע את עמדת פסגות אלא ההיפך מכך – הוא עומד בניגוד להיגיון ושכל ישר של גרסת סגלוביץ באשר לנסיבות עריכתו, ומשום כך מחליש את עמדתה.
לנוכח הראיות שהוצגו בפניי, ניתן לקבוע כי פרק הזמן שנקבע לביצוע עבודות השאיבה עובר לתחילת עבודתה של פסגות היה חודשיים בלבד. עוד הוכח כי פסגות עבדה באתר ארבעה חודשים נוספים מעבר להערכת הזמן הצפויה. טענות הצדדים ביחס לסיבה בגינה התמשכו העבודות ועל מי חל הנטל לשאת בעלות הנוספת בגין כך תתבררנה בהמשך בפרק הדין בתביעה שכנגד מטעם סגלוביץ.
לפיכך, ניתן לחתום פרק זה של הדיון בקביעה שעלה בידי פסגות להוכיח כי משך תקופת ההתקשרות שהוסכמה בין הצדדים התייחסה לפרק זמן של חודשיים אשר בגינם סוכם מחיר של 400,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

היקף העבודה הנדרשת

נעבור לדון בטענת סגלוביץ לפיה פסגות אינה זכאית למלוא התשלום על פי ההסכמה המקורית בשל אי-ביצוע שאיבה באזור 3. בהקשר זה טוענת סגלוביץ שתי טענות אשר בגינן לא זכאית פסגות לתשלום נוסף – האחת, כי קיימת הסכמה לביצוע ההפחתה בגין אי שאיבת אזור 3 והשנייה , כי פסגות לא ביצעה שאיבה באזור 3 באופן המקים את הזכות לבצע הפחתה זו.
נדון בטענות אלה כסדרן.
האם הוכח קיומה של הסכמה לביצוע ההפחתה הנטענת?
לטעמי התשובה לשאלה זו הינה שלילית. יוסף סגלוביץ מסתמך על מפת האזורים באתר ( נספח 5 לתצהירו) וטוען כי מלכתחילה הוגדר אזור 3 כשטח עם "חשש למי תהום", בניגוד לשני השטחים האחרים שהינם "רווים מי תהום" . על בסיס זה נטען כי התמורה החוזית היתה מבוססת על ביצוע שאיבה משלושת האזורים, כאשר במידה ולא תבוצע שאיבה באחד מהם, התמורה תשולם באופן יחסי לשאיבה שבוצעה בפועל .
סגלוביץ מתייחסת לכתב הכמויות בטענה שהוא משקף את התמורה המוסכמת בין הצדדים.
על מנת שלא להאריך, ראו הדיון המתייחס לתוקפו של כתב הכמויות דלעיל ואשר בסיומו הגעתי למסקנה כי כתב כמויות זה אינו משקף הסכמה בין הצדדים.

קיים נימוק נוסף המחליש את טענת סגלוביץ במישור זה. גם אם ניתן היה לייחס לכתב הכמויות תוקף של הסכם בין הצדדים, אזי בעוד כתב הכמויות מתמחר את התמורה עבור כל אזור שאיבה בשליש (33%) מן התמורה הכוללת, בתמליל מדבר יוסף סגלוביץ על הפחתה של 15%. לא ניתן הסבר מניח את הדעת לפער בין עמדות אלה. עמדתו של יוסף סגלוביץ באותה שיחה מתמוללת אינה מתיישבת עם עמדתו כיום ועם מה שנקבע בכתב הכמויות. אף מטעם זה לא ניתן להתייחס לכתב הכמויות כאל הסכמה על הפחתה בשל אי ביצוע עבודות שאיבה בשטח 3.
לכאורה, בכך ניתן לסיים את הדיון ולדחות את הטענה לפיה קיימת הסכמה להפחית את התמורה בכפוף לשאיבה שבוצעה או לא בוצעה מהאזורים השונים בפועל. אולם על מנת להשלים את הדיון, נתייחס גם להיבט הנוסף הנוגע לעבודת פסגות בשטח.
האם הוכח שפסגות לא ביצעה עבודות באזור מספר 3?
התשובה לשאלה זו הינה שלילית לטעמי. ודוק, הגם שלא הורם הנטל להוכיח את הטענה, אזי לאור הראיות שהוצגו אף לא ניתן לשלול אותה באופן חד משמעי.
בתמליל קיימת התייחסות הן של רועי והן של יוסף סגלוביץ להעברת ציוד השאיבה לאזור 3.
ראו בעמ' 6-5 לתמליל –
"יוסף ס.: יוסף ... אתה מעביר את זה עכשיו לשטח השלישי? זה נקרא שטח שלישי?
יוסף ע.: כן.
יוסף ס.: אם זה השטח השלישי, אתה מקבל את ה- 400,000 שקל. אם זה השטח השלישי, אין בעיה בכלל.
יוסף ע.: מה, מה שהוא אומר, רועי, עכשיו, הוא רוצה להעביר את זה לשטח שלישי, מקבל את ה- 400 . אבל יוסף , אני שמה יותר מחודשיים וחצי.... "
ובעמ' 10 לתמליל –
"יוסף ע.: טוב, אני, תן לי, אני מתארגן, ואנחנו נתחיל להריץ את הנושא הזה עכשיו.
רועי: ... אבל מחר, בחייאת. אני לא רוצה לשמוע את הפיקוח עוד פעם על השאיבה של החלק השלישי הזה. מחר. "אנחנו כבר חודש מבקשים," הם אומרים לי, ופה ושם, זה. מחר, אחי."
ובשיחה נוספת בין עמר לבין רועי ( עמ' 1 לתמליל הנוסף) –
"יוסף: אני אומר העברת משאבה עכשיו זה לשטח 3
רועי: כן, השאלה אם התחייבתם ל 3- משאבות בשטח 3? אני לא יודע מה,
יוסף: איך, אין לנו התחייבות לכלום. יש רשימה, אם הרכבת באזור אתה מקבל גם את החודשית שלו גם את החודשיים שלו, את הכול אתה מקבל אם הרכבת באותו אזור.
רועי: הוא צריך אבל לראות הרבה סיכות שמה, אני אומר לך זה 40 סיכות לכל ה,
יוסף: אני אומר לך יהיו 40 סיכות, מה? אין בעיה.
רועי: יופי, אז תביא אותו מחר אני אדאג לך ... תביא,
יוסף: מאה אחוז, השאלה אם זה שטח 3, נכון?
רועי: זה 3 , זה כן, יוסף, נשמה, שטח 3 דיברנו על זה,
יוסף: טוב בסדר אחי,
רועי: זה נקרא 3, זה כבר מזמן היינו צריכים להכניס שם, טוב,
יוסף: טוב."
יוסף ורועי סגלוביץ מסבירים את האמירות שתועדו מטעמם בתמלילים.
יוסף סגלוביץ טוען כי כל דבריו באותה שיחה הם התנאה לתשלום מלוא ה-400,000 ₪ בכך שתבוצע גם שאיבה באזור 3 ( ס' 42-41 לתצהירו), ואילו רועי טוען כי על אף שדיבר על מעבר לאזור 3 התכוון לאזור 2 ותיקן את עצמו זמן קצר לאחר השיחה ( ס' 11-8 לתצהיר רועי).

מעיון ביומני העבודה אשר צורפו לתצהירים עולה כי החל ממועד כניסתה של פסגות לאתר בשלהי מאי 2015, היא ביצעה שאיבה באזורים 1 + 2 ( ראו למשל מוצגים נ/2 ו – נ/3 בהם צויינו מועדי התקנת מערכת שאיבה באזור 1 מיום 25.5.15 ובאזור 2 מיום 22.5.15).
לפיכך סביר יותר להניח כי ההתייחסות בשיחה להעברת ציוד משמעה כי בשלב זה, היינו תחילת אוגוסט 2015, דובר על ביצוע שאיבה גם באזור 3.

בתצהירו של גרנות נמסר כי לא בוצעה שאיבה באזור 3 וגם בחקירתו הסביר כי בתקופה בה הוא נמצא בשטח לא שאבו באזור 3. עם זאת, בעדותו התברר כי הוא עזב את האתר לפני שפסגות סיימה לעבוד במקום וכי אמנם היה חשש לקיומם של מי תהום באזור 3 ( ראו עמ' 59 ש' 5-7). בחשבון הסופי שמציגה סגלוביץ מול המזמין אשר נערך בחודש יוני 2016 ניכר כי נעדר החלק המתייחס לאזור 3 , כמפורט בכתב הכמויות הראשון שהוצג מול המזמין, אולם לא ברור האם זהו הסיכום היחיד שנערך בנושא בין סגלוביץ למזמין.

הנה כי כן, הראיות שהוצגו על מנת לבסס את טענת סגלוביץ בדבר אי ביצוע שאיבה באזור 3 אינן חד משמעיות ולכן אין בהן להרים את הנטל הראייתי הנדרש על פי מאזן ההסתברויות על מנת להוכיח כי פסגות לא שאבה שם בפועל.
בהינתן העובדה שלא הוכח קיומו של הסכם הנוגע להפחתה הנטענת ובשים לב לראיות הדלות והאמביוולנטיות שסופקו ביחס לטיב העבודה שביצעה פסגות בעניין זה, לא עלה בידי סגלוביץ להוכיח עילה להפחתה כלשהי מהתמורה המוסכמת בגין אי-ביצוע שאיבה באזור 3.

לאור המסקנה דלעיל באשר לשני היבטי ההסכם, פסגות זכאית לתשלום מלוא הסכום לגביו סוכם עימה ביחס לחודשיים הראשונים, קרי 400,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן לתשלום נוסף בגין המשך עבודתה באתר. יש לכמת את הסכום המגיע לה.
חיזוק נוסף למסקנה זו אני מוצאת בדבריו של מר גרנות, אשר נחזה בעיניי עד אמין מפאת היותו נטול עניין בתוצאות ההליך ונטול עניין גם בזמן אמת בהיותו נציג החברה המפקחת על הפרויקט. מדבריו עולה כי סגלוביץ עצמה דרשה מהמזמין תוספת תשלום עבור תקופת עבודתה הנוספת של פסגות לצורך השאיבה באתר. כלומר גם סגלוביץ סברה, לכאורה, כי יש מקום לתוספת תשלום עבור עבודה נוספת וניסתה לקבל זאת מהמזמין אך נדחתה. מר גרנות הודה , בהגינות, כי בשעתו לא אישר את התוספת משום שלא סבר כי יש לה מקום וגם משום שכך סברו הממונים עליו אותה עת. עם זאת, במחשבה בדיעבד הודה כי יכול להיות שהיה מקום להפעיל שיקול דעת אחר ( ראו דבריו בעמ' 57 ש' 4-8 ועמ' 59 ש' 1-2).

פסגות טוענת כי מאחר שהסיכום המקורי היה על סך של 400,000 ₪+ מע"מ לחודשיים, הרי שיש לפסוק לזכותה סכום דומה לכל חודשיים נוספים שעבדה באתר.
אין בידי לקבל עמדה זו.
מחומר הראיות עולה כי פסגות המשיכה לעבוד באתר ללא סיכום כספי ומבלי ליידע את סגלוביץ בדבר דרישותיה הכספיות. יתרה מכך. במסגרת התמליל הודיע עמר על נכונותו לעבוד חינם עד שלושה שבועות ובנוגע להמשך התקופה ביקש תוספת תשלום של לפחות 50% מהסכום המקורי לגביו סוכם בחודשיים הראשונים. היה ברור לפסגות כבר אותה עת כי דרישתה לא נענתה על ידי סגלוביץ ולמעשה הדברים נותרו ללא פתרון מעשי.
פסגות לא סיפקה כל נתון שיסייע לבית המשפט להעריך את שווי עבודתה. מנגד, סגלוביץ הציגה מסמך חשבון סופי מהמזמין לפיו אושר לה תשלום עבור רכיב שאיבת מי תהום בפרויקט סכום כולל של 640,000 ₪ ( נספח 9 לתצהירו של יוסף סגלוביץ).
בהמשך, הוכח כי פסגות קיבלה סכום כולל של 401,281 ₪ , לאחר קיזוז סכומים שסגלוביץ זקפה לחובתה. יוער כי שיעור המע"מ אותה עת עמד על 18%.
נוכח מכלול השיקולים, הקביעה בנוגע לזכאותה של פסגות תתבצע לאחר הדיון בתביעה שכנגד ואגב איזון בין כל הממצאים.

התביעה שכנגד

התביעה שכנגד מושתתת על שני אדנים מרכזיים – הראשון, מתייחס לטענות סגלוביץ על כך שפסגות לא ביצעה באופן ראוי את העבודה שנשכרה לעשות. דבר שהסב עיכובים בביצוע העבודות להן התחייבה סגלוביץ מול המזמין, גרם להפסד כספים, להוצאות ועלויות נוספות אותם נאלצה סגלוביץ לספוג. השני, מתייחס לנזק שנגרם לסגלוביץ בגין העיקולים שהוטלו על זכויותיה אצל מחזיקים שונים בעקבות בקשתה של פסגות בהליך זה.
יובהר כבר עתה כי הראיות שהוצגו מטעם סגלוביץ בשני הנדבכים הללו הינן דלות ואינן מצליחות להרים את הנטל הראייתי הנדרש להוכחת סכום התביעה .

נזק הנובע מהבקשה להטלת עיקולים

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה פסגות בקשה להטלת עיקולים זמניים על זכויות סגלוביץ אצל מחזיקים שונים.
בהחלטת כבוד הרשם הבכיר זיתוני ( כתוארו אז) מיום 20.12.15, ניתן צו עיקול במעמד צד אחד עד גובה סכום התביעה.
ביום 22.12.15 קבע כבוד הרשם כי יש לצמצם את העיקולים שהוטלו אצל המחזיקים השונים כך שיוותר עיקול אחד בבנק דיסקונט על פקדון בשווי כספי הקרוב לסכום התביעה ובלבד שסגלוביץ תשלים את הסכום המופקד עד לגובה סכום התביעה.
בעקבות בקשה נוספת לביטול העיקולים, התקיים דיון ביום 13.1.16 במהלכו נחקרו עמר ויוסף סגלוביץ. בהחלטה מאותו יום בוטל העיקול שנותר בדיסקונט ופסגות חויבה בתשלום הוצאות הבקשה.
מהחלטת כבוד הרשם אשר ניתנה בתום הדיון עולה כי טענותיה של פסגות בנוגע ליסוד ההכבדה התבררו כסתמיות, שכן לא הובאו כל ראיות לתמוך בטענה להעלמת כספים והברחת נכסים ואף לא בטענה לפיה סגלוביץ נתונה בהתדרדרות כלכלית. כלומר, למעט דו"ח ה BDI אשר צורף לבקשה להטלת עיקולים, לא נמצא בסיס אחר לטענות ההכבדה מצד פסגות. במסגרת החלטה זו נקבע כי פסגות אף לא עמדה בחובת תום הלב המוטלת עליה ומחייבת לפרוש את התמונה המלאה בפני בית המשפט, כחלק בלתי נפרד מהבקשה להטלת העיקול. בסופו של יום, בית המשפט ביטל את העיקול משום שסבר כי לאחר הדיון התערערו הראיות התומכות בתביעת פסגות ומאזן הנוחות נוטה לט ובת ביטול העיקול. כבוד הרשם קבע כי חל כרסום ממשי ביסוד ההכבדה, שכן על אף האמור בדו"ח ה BDI , אזי על יסוד נתונים שהציגה סגלוביץ בנוגע ליכולתה הכלכלית נחזה רווח נקי לשנת 2015 בהיקף 8.39 מיליון ₪ והיקף לא מבוטל של הזמנות עבודה עתידיות .
מעיון בדו"חות הכספיים של סגלוביץ אשר צורפו נספח 21 לתצהיר יוסף סגלוביץ, עולה כי ספק אם הנתונים שמסרה במסגרת הדיון בבקשה להסרת העיקולים היו נתונים מלאים ונכונים. כך, עולה כי הרווח בשנת 2015 עמד על 4.2 מיליון ש"ח, כמחצית מן הסכום שנטען במסגרת הבקשה לביטול העיקולים. עוד התברר כי סגלוביץ " גררה" הפסדים בסך של למעלה מ-14 מיליון ש"ח, כך שאחרי קיזוז רווח לשנת 2015, נותר הפסד בסך למעלה מ-10 מיליון ש"ח. כלומר, לא ניתן לקבוע כי הנתונים עליהם התבססה פסגות בעת הגשת הבקשה לרבות דו"ח ה-BDI שהוגש לא שיקפו בצורה נאותה את מצבה הכלכלי של סגלוביץ אותה עת. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי מדובר היה בבקשה מופרכת המייצרת מצג שווא בפן העובדתי הנוגע ליסוד ההכבדה.
עם זאת, מקובלת עליי קביעת כבוד הרשם לפיה אין בנתונים אלה כדי להצדיק אמירות סתמיות של פסגות בדבר הברחת נכסים וניסיונות להעלמת כספים, אשר הובילו להטלת העיקולים בשלב הראשון . אמירות אלה ראוי היה שלא היו נטענות ללא ביסוס. באשר לסכום הפיצוי עצמו, סגלוביץ עותרת לפיצוי בסך 350,000 ₪ מבלי שניתן בסיס ראייתי כלשהו לכימות נזקיה. לכן, אין מקום לקבל את הדרישה לפיצוי בהיקפים אלה, בפרט נוכח הנתונים העובדתיים הנוגעים למצבה הכלכלי כמפורט לעיל. בנוסף, יש לתת את הדעת לכך שמדובר בעיקול שעמד על כנו כחודש ימים לכל היותר עד שבוטל.
לאור האמור, הגם שיש לתת ביטוי מסוים לאמירות הסתמיות והבלתי ראויות שנכללו בבקשה מטעם פסגות, לא הוכח נזק בהיקפים להם טוענת סגלוביץ. לכן, יתבצע הכימות הכספי כמכלול על דרך האומדנה במסגרת פסיקת הסכום הסופי, לאור ההכרעה במחלוקת העיקרית המתייחסת להסכם בין הצדדים.

נזק שנגרם עקב עבודה לקויה מצד פסגות

נטען כי במהלך ביצוע עבודות השאיבה התקבלו תלונות מהמפקח מטעם המזמין על כך שעבודות השאיבה אינן מתבצעות כנדרש והערות אלו הועברו לפסגות ( ס' 29-24 לתצהיר יוסף סגלוביץ וס' 20-15 לתצהיר לרנר, הדומים בתוכנם). מר רונן גרנות טען טענות דומות בתצהירו. בס' 12 לתצהירו טען גרנות כי הדברים מופיעים ביומני העבודה בזמן אמת. יומני העבודה צורפו נספח 4 לתצהירו. למרות זאת, כאשר התבקש להתייחס לרישומים לא ידע להפנות להערות נקודתיות בנושא, ראו בעמ' 57 לפרוטוקול ש' 30-26 –
"ש. אמרת קודם שראית את כל יומני העבודה לפני שהמפקח תחתיך חתם עליהם, למה בכל היומנים לא כתוב אין מספיק מכונות, צריך להוסיף מכונות לשאיבה, ואם אתה חושב שיש כאלה תראה לי?
ת. אני חושב שלא צירפנו את כל היומנים ויש המון. אני חושב שאתה טועה ויש כן תעוד למה שאני אומר למיטב זכרוני כן נרשם."
ככל שלא צורפו כל היומנים בהליך זה, אין בכך בכדי לתמוך בעמדה שמציג גרנות, אלא להיפך, שכן הימנעות מהבאת ראיה פועלת לחובת הצד הנמנע.
מבלי לגרוע מהאמור, עיינתי בכל יומני העבודה שהוצגו מאת הצדדים ומצאתי מספר התייחסויות הנוגעות לשאיבת מי התהום, אשר רוכזו מטעמי נוחיות בטבלה להלן.

תאריך
הערות - מפקח או קבלן

8.6.15
"3) מילוי מתחת לקיר בודד עושים מעל המים ללא שאיבה. .. רוקדת."
14.6.15
"אין לצקת בטון רזה ליסוד קיר מזרחי עד לשאיבת מים וקבלת תוצאות..."
16.6.15
"1) קרקע מתחת לקיר ... מזרחי " רוקדת" אחרי הידוק המילוי. בחפירה נסיונית מצו מים קרוב ... אבקש להשלים ולהוסיף ציוד לשאיבת מי תהום. להחליף מילוי אחרי התייבשות הקרקע...לא לצקת בטון רזה לפני זה ולפני אישור הפיקוח ומתכנן..."
17.6.15

מפקח – "בניגוד לדרישת הפיקוח ובלי להודיע לפיקוח קבלן יצק בטון רזה מתחת ליסוד ...( לא קריא)... ללא התיעצות עם יועץ קרקע. כל האחריות על הנזק האפשרי ( שקיעה סדקים, חוזק הקיר) – על הקבלן בלבד."
קבלן – " מרוב המים שמציפים הוחלט עם רונן ואם ירון הוחלט לסנין את המים ... ( לא קריא) ולשאוב אותם החוצה..."
29.6.15
"1) לא עובדת משאבת מים... (לא קריא)..יש להבטיח שאיבת מי תהום 24 שעות כפי שהובטח ע"י הקבלן...
2) בניגוד לדרישות הפיקוח וללא אישור שלי יצקו בלילה...""
8.7.15
"לא ממשיכים בשאיבת מי תהום:

  1. יש מי תהום מתחת לאזור מעלית ברפסודה B
  2. מסביב לרפסודה ( לכיוון דרום) שכבות קלקר שמים ישר על המים וב- 2 -3 שכבות ( תמונות)"

12.7.15
מפקח – "1) לא שאבו מי תהום בשישי – שבת ועכשיו
יש מי תהום מתחת לבטון רזה.
אין להמשיך עבודה ללא שאיבת מים"
קבלן – "1) משאבה התקלקלה ותוקנה, כרגע עובדת. ונמצאת תקינה."
4.8.15
מהות העבודה שבוצעה –
"שאיבות מי תהום שטח 1 + 2"
הערות מפקח – "2) מערכת שאיבת מים לא עובדת".
13.8.15
"2) לא שואבים מים מתחת לקיר בציר A. מי תהום קרובים לפני חול."
עיון ביומני העבודה מראה כי אכן היו תקלות בעבודת פסגות, אולם על פניו נראה כי מדובר בליקויים ובתקלות נקודתיות אשר טופלו. בשים לב למשך הזמן בו בוצעה עבודת השאיבה ( מסוף חודש מאי 2015 ועד נובמבר 2015) ולעובדה שלא מדובר בתקלות מתמשכות לפי התיעוד ביומנים, ניכר כי תקלות אלה מהוות לכאורה חלק משגרת עבודה והינן בהיקף סביר, באופן יחסי, לאור היקף העבודה שבוצע באתר.
יתרה מכך. חלק ניכר מההערות של הפיקוח ביחס לתקלות דלעיל מעיד יותר על תקלות בביצוע עבודה בקרקע שלא יובשה כראוי, יציקות ללא קבלת אישור וכדומה, כולן עבודות המתייחסות לתחום אחריותה של סגלוביץ יותר מאשר לעבודת פסגות בביצוע הייבוש. גם אם לא פעלה פסגות במהירות מספקת לייבוש אותו אזור, אין בכך לפטור את סגלוביץ מאחריות שלא לבצע עבודה על קרקע רטובה ובלי לקבל אישורים נדרשים ( ראו התייחסותו של גרנות לדברים אלה בעמ' 58 לפרוטוקול ש' 8-15). מעדותו של גרנות עולה כי להערכתו גורמים רבים באתר הובילו לעיכובים בביצוע העבודה והוא מתקשה לבודד אותם ( ראו דבריו בעמ' 58-59 לפרוטוקול).
למסקנה זו ניתן למצוא חיזוק ברישומים ביומני העבודה המתעדים תלונות בנוגע לעבודת סגלוביץ במישורים אחרים דוגמת תחום הבטון, יציקת יסודות והארקה. שם קיימות הערות רבות החוזרות על עצמן בדבר ביצוע עבודות ללא בדיקות מספקות וללא קבלת אישורים מתאימים. מרישומים אלה עולה כי התלונות בדבר עבודת פסגות מהוות חלק מזערי וזניח בגורמים לעיכוב בביצוע העבודות להן התחייבה סגלוביץ מול המזמין. ספק אם דווקא תקלות אלה של פסגות הסבו לסגלוביץ את הנזק הנטען על ידה.
יוער לעניין זה כי סגלוביץ מייחסת לפסגות חובות בהתאם לטיוטת ההסכם שנערכה מטעם הנתבעת ( ראו למשל ס' 66-64 לתצהיר יוסף סגלוביץ), אולם כפי שנקבע לעיל, טיוטה זו לא הפכה להסכם בין הצדדים ואין לייחס מכוחה לפסגות התחייבויות כלשהן.
הפועל היוצא מהאמור הוא כי סגלוביץ לא הוכיחה את הטענה לפיה העבודה לקויה מצד פסגות היא שגרמה לעיכובים בביצוע העבודות להן התחייבה מול המזמין. ודוק, עמדת סגלוביץ נחלשת גם לאור ההתנהלות בזמן אמת. במהלך ההתקשרות בין הצדדים שנמשכה כחצי שנה בסך הכל, לא מצאתי תיעוד כלשהו לטענות סגלוביץ. הוכח כי כאשר סברה סגלוביץ כי יש מקום לקזז מהסכומים המגיעים לפסגות עשתה כן ללא כחל וסרק כמפורט בנספח 14 לתצהירו של יוסף סגלוביץ ואף במסגרת זו, המתייחסת לחשבון חלקי מחודש יולי 2015, לא ניתן ביטוי לטענות המובאות מטעמה כיום.
על מנת להשלים את הדיון, נתייחס בקצרה לראשי הנזק להם טוענת סגלוביץ. יוער כי נזקים אלה קיבלו ביטוי ראייתי בתצהירו של יוסף סגלוביץ בלבד. לעניין זה משמעות מעשית בהיבט הראייתי, שכן מדובר בעדות יחידה מטעם מנהל החברה על כל המשתמע מכך לעניין משקלה של עדותו במישור זה. ככל שנניח כי אכן נגרם נזק מסוים, יובהר כבר עתה כי לא הוכח מה שיעורו ובפרט בשים לב לתקלות הנוספות שהוכח כי הושתו לפתחה של סגלוביץ במישורים שונים ואחרים מזה בו פעלה פסגות.

אספקת חשמל לאתר
סגלוביץ טוענת כי פסגות התחייבה לספק לעצמה חשמל לאתר, אולם בסופו של דבר היא זו שנשאה בעלות החיבור לחשמל לצורך עבודות. להוכחת הטענה מצורפת חשבונית מטעם חב' נוה נטוע (1972) בע"מ מיום 23.12.15 בגין תשלום על חשמל בסך 10,308 ₪. סגלוביץ מייחסת 70% מסכום החשבונית (7,215 ₪ ) לעבודת פסגות ( נספח 17).
פסגות אינה מכחישה כי התחייבה לשאת בעצמה בעלויות החיבור לחשמל לצורך עבודותיה באתר, אך טוענת כי אכן דאגה לחיבור לחשמל באמצעות התקשרות עם מוסד לקשישים הקרוב לאתר. עמר טוען כי צירף ראיות בגין תשלום עבור השימוש בחשמל בנספח 6 לתצהירו, אולם מעיון באותו נספח עולה כי מדובר בחשבונית מטעם ח.א. מערכות חשמל מיום 27.4.15 בגין רכישת ציוד חשמל בסך 2,950 וכן עותק שיק המעיד על תשלום.
הראיה שצורפה אינה מעידה על תשלום בגין חיבור לחשמל באתר. כמו כן, הן החשבונית והן השיק הוצאו עובר למועד כניסתה של פסגות לעבוד באתר.
במצב הדברים שנוצר ניתן לקבוע כי אף אחד מהצדדים לא הוכיח את טענותיו בנוגע למחלוקת זו.
המסמך שמציגה סגלוביץ אמנם מעיד על כך שהתחברה לחשמל באתר, אך בשים לב לעבודות שביצעה סגלוביץ עצמה באתר, מעבר לעבודות השאיבה של פסגות, וכן בשים לב לעובדה שמדובר בחשבון המתייחס לתאריך 23.12.15, היינו כחודש לאחר שפסגות סיימה עבודתה במקום, אזי לא הוכח במידה הנדרשת מה טיבו של חיוב זה ומדוע יש לייחס את חלקו הארי דווקא לפסגות.
רכישת ציוד שאיבה ועלות העובדים אשר תפעלו את הציוד
סגלוביץ טוענת כי בשל מחדלי פסגות, נאלצה לרכוש על חשבונה אביזרי שאיבה ( שתי משאבות וצנרת) בסך 18,596 ₪ ולהעסיק שני עובדים לתפעל את הציוד בעלות 26,698 ₪.
להוכחת טענותיה מצרפת הנתבעת חשבוניות שונות ( נספח 18 לתצהיר יוסף סגלוביץ) –
חשבונית מיום 17.5.15 בגין ' משאבה טבולה למי תהום' בסך 9,914 ₪. חשבונית זו הוצאה עובר לכניסתה של פסגות לאתר ואין כל הסבר האם היא אכן קשורה לאתר זה או לעבודה אחרת . על כן, לא הוכח כי מדובר בעלות שיש לייחס לפסגות. יש להניח, לאור מועד החשבונית, כי סגלוביץ היתה כוללת זאת במסגרת הקיזוזים שביצעה לפסגות בחודש יולי 2015 . העובדה שהדבר לא בוצע מחלישה את טענתה כעת.
חשבונית מיום 12.11.15 בגין 60 מטר צינור משוריין פלדה ע"ס 5,055 ₪. כאן אמנם מדובר בשלהי תקופת העסקת פסגות באתר, אך לא הוכח כי מדובר בציוד שנרכש בקשר לאתר אגרובנק או בקשר לעבודתה של פסגות ולכן לא הורם הנטל להשית הוצאה זו על פסגות.
חשבונית מיום 19.11.15 בגין משאבה טבולה ועזרים ע"ס 3,100 ₪ על גביה מופיעים הרישומים הבאים –

בניגוד ליתר החשבוניות, נראה כי חשבונית זו אכן מתייחסת לרכישה הקשורה לפסגות ולעבודתה באתר הנדון. פסגות לא הציגה כל טיעון מספק כנגד החיוב הנדרש ולכן יש לחייב אותה בגין חשבונית זו בסך 3,100 ₪.
חשבונית מיום 31.12.15 בגין ' מחבר נקבה פקק "6 ' ע"ס 526.5 ₪. מדובר בחשבונית בגין תשלום שבוצע לאחר שעזבה פסגות את האתר והוצאה על ידי חברת ' לידור שאיבת מי תהום בע"מ' כך שלא ניתן לייחס הוצאה זו לפסגות.
לגבי עלויות העובדים, צורפו בנספח 19 לתצהיר יוסף סגלוביץ תלוש משכורת לחודש ספטמבר 2015 ע"ס 12,234 ₪ ( ברוטו) וכן חשבונית של חב' א.ג. מוהנד השקעות בע"מ ( "עבודות עפר ובניין, כח אדם") מיום 14.1.16 ע"ס 14,461 ₪. לטעמי, לא עלה בידי סגלוביץ להרים את הנטל הנדרש להוכיח את הקשר בין עלויות נטענות אלה לעבודת פסגות וזאת במיוחד לגבי החשבונית האמורה שהוצאה כחודש וחצי לאחר שפסגות עזבה את האתר.
עלות החלפת קרקע
הנתבעת טוענת כי בעקבות הליקויים בעבודת התובעת, נאלצה לבצע החלפת קרקע רטובה בקרקע יבשה ומעריכה את הפיצוי בגין עניין זה בסך 91,805 ₪ בהתאם ל-'מחירון דקל' (חישוב צורף נספח 20 לתצהיר יוסף סגלוביץ).
מיומני העבודה ניתן ללמוד שאכן בוצעה החלפת קרקע החל מאמצע חודש יוני.
באחד מיומני העבודה שצורפו מאותו מועד ( תאריך בכותרת 12.6.15), מופיעה הערת המפקח - "בניגוד לדרישת הפיקוח ובלי להודיע לפיקוח קבלן יצק בטון רזה מתחת ליסוד ...(???) מזרח מעל קרקע לא מיובשת וללא התייעצות עם יועץ קרקע...". בהמשך, לפי דו"חות נוספים בין התאריכים 14.6.15 ועד 19.6.15 עולה כי בוצעה החלפת קרקע והידוק באזור הקיר המזרחי.
מדו"חות הפיקוח לא ברור מה הרציונל העיקרי שהוביל להחלפת הקרקע. על פי הערות הפיקוח בדו"חות אלה נראה כי גם אם המים בקרקע נובעים מליקויים בשאיבה של עבודת פסגות, הרי שהצורך בביצוע החלפת הקרקע ( במקום הגברת השאיבה) נבע בעיקר מפעולה רשלנית של סגלוביץ אשר הקימה קיר על קרקע רטובה ללא התייעצות עם יועץ קרקע. בנסיבות אלה, ספק אם יש להשית על פסגות את העלויות הללו. יוער כי מר גרנות אשר מסר תצהיר מטעם סגלוביץ לא התייחס כלל לנושא זה באופן הפועל לחובת סגלוביץ ומהווה טעם נוסף לדחיית הדרישה.
עלות תקורה בגין העיכוב בביצוע העבודות
סגלוביץ טוענת כי פסגות גרמה לעיכוב של ארבעה חודשים בביצוע העבודות ולכן נגרם לסגלוביץ נזק הנובע מעלויות נוספות של תקורה, לרבות הוצאות הנהלה והוצאות כלליות. סגלוביץ מבקשת לחייב את פסגות ברכיב יחסי מסך העלויות הללו ומעמידה את דרישתה בגין כך כל סך 250,000 ₪. לתמיכה בדרישה צורפו דו"חות כספיים מבוקרים לשנת 2015 ( נספח 21 לתצהיר יוסף סגלוביץ).
כאמור לעיל, לא הוכח כי דווקא עיכובים שונים של פסגות הם שגרמו לעיכובים בביצוע העבודות הנוספות להם התחייבה סגלוביץ מול המזמין. בנוסף, מעיון בדוחות הכספיים לא ברור כיצד יש בהם לבסס את הנזק הנטען או לכמת אותו באופן כלשהו. הדו"חות מתייחסים לנתוני החברה ככלל, מבלי לבודד הוצאות או הכנסות לפרויקט כזה או אחר, ואין בהם לתמוך בטענות סגלוביץ שכן לא ניתן לאמוד את הוצאות התקורה לעבר אל מול ההוצאות בגין התארכות נטענת של פרויקט אגרובנק וממילא לא ניתן ללמוד מהם דבר על ההפרש הנטען בגין הוצאות אלה. לכן דינה של דרישה זו להידחות הן לעניין הוכחת הזכאות לסעד והן לעניין הוכחת הנזק.

סוף דבר

נוכח התנהלות הצדדים לכל אורך הדרך המשותפת, מבלי שקובעו בכתב הסכמות בדבר טיב העבודה, היקפה והתמורה המגיעה בגינה, ייערך כימות הסכום המגיע לפסגות על דרך האומדנה, תוך התחשבות במגוון השיקולים אשר פורטו בהרחבה לעיל במסגרת התביעות ההדדיות .

אני מורה לסגלוביץ לשלם לפסגות סכום כולל של 100,000 ₪. בנוסף, תישא סגלוביץ בתשלום הוצאות משפטיות ושכר טרחת עו"ד לפסגות בסכום כולל של 15,000 ₪.
נוכח התוצאה המשולבת אל מול הסכומים בגינם הוגשו התביעות ההדדיות, אזי מעבר לכך יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, ו' תמוז תשע"ח, 19 יוני 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פסגות התמר תשתיות ופיתוח בע"מ
נתבע: סגלוביץ עבודות עפר ופיתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: