ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בטי יוסף נגד המוסד לביטוח לאומי :

28 יוני 2018

לפני:

כבוד השופטת מיכל נעים דיבנר

המערערת
בטי יוסף, ת.ז XXXXXX736
ע"י ב"כ עו"ד עירן פיינשטיין
במינוי הלשכה לסיוע משפטי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים – נכות כללית, מיום 27.9.17 (להלן – הועדה).
הועדה הרפואית נשוא הערעור דנה בטענת המערערת להחמרת מצבה בתחום הנפשי. הועדה דנה בעניינה של המערערת, לאחר שכבר נדון ע"י ועדה קודמת וניתן פסק דין בו נקבע, על יסוד הסכמת הצדדים, כי עניינה יבחן בפני ועדה בהרכב חדש (26287-02-17, מיום 18.7.17).
לטענת המערערת –
א. הועדה התעלמה מחוות דעתו של דר' ברודצקי מיום 9.6.14.
ב. הועדה לא בדקה את המערערת בדיקה קלינית מקיפה ולא קבעה נכותה הנוירולוגית, בגין פגיעה בזיכרון וכאבי ראש.
ג. הועדה לא דנה באופן מנומק בפרמטרים הקבועים בפריט ליקוי 34(א)(3) ולא נימקה מדוע קבעה כי מצבה של המערערת מתאים לפריט ליקוי 34(א)(2) דווקא.
ד. הועדה לא הזהירה את המערערת לפני שהפחיתה את הנכות הצמיתה שניתנה לה בתחום הנפשי בעבר.
ה. ראוי היה כי הועדה תשקול להפנות את המערערת לבדיקה פסיכודיאגנוסטית נוספת, לאור ממצאי האבחון ומסקנותיו של דר' גאגין מיום 17.9.14.
לטענת המשיב –
א. חוות דעתו של דר' ברודסקי, שהוא רופא תעסוקתי, אינה רלוונטית לתחום הנטען – התחום הנפשי ולכן לא מחייבת התייחסות מיוחדת של הועדה.
ב. הערר שהוגש הינו בתחום הנפשי בלבד ולכן לא היה מקום לבחינה נוירולוגית של נכותה של המערערת.
ג. הועדה נימקה קביעתה, לאחר שהסבירה באריכות שהתרשמה שהמערערת הפריזה בתיאור מצבה הנפשי, כפי שאף קבע דר' גאגין בחוות דעתו המפורטת.
הכרעה
אין חולק שהמערערת הגישה ערר בעניין נכותה הנפשית בלבד. לפיכך, לא נפל פגם בכך ש רק בכך דנה והכריעה הועדה. זאת במיוחד בשים לב לכך, שמדובר בוועדה בהרכב חדש, אשר דנה בעניין מראשיתו, על יסוד הערר בלבד וללא כל הנחיות מיוחדות.
בהתאם, גם לא היה צורך שהועדה תתייחס לחוות דעתו של דר' ברודסקי, באשר אין מדובר בחוות דעת בתחום הנפשי וממילא שכל שנאמר לעניין זה בחוות הדעת, הוא אזכור קביעות של ועדות קודמות ותו לא.
הגשת תביעה להחמרת מצב מחייבת את הועדה לבדיקת עניינו של העומד בפניה בהתאם למצבו נכון למועד הבדיקה והחלטות ועדות קודמות אינן מחייבות את הועדה. כך נפסק בעב"ל (ארצי) 6017-10-14 המוסד לביטוח לאומי – עואד (ניתן ביום 31.7.2016) - " מקובלת עלינו עמדת המוסד לביטוח לאומי לפיה הוועדה הרפואית לפניה נבדק המבוטח במסגרת תביעה לנכות כללית בוחנת את מצבו הרפואי נכון למועד בדיקתו, והחלטותיהן של ועדות קודמות אינן בבחינת החלטות חלוטות לגביה...".
לא מצאתי יסוד בדין לטענת המערערת בדבר חובת הועדה להזהיר אותה לפני הפחתת אחוזי הנכות שנקבעו לה בעבר. בהתאם לסעיף 214 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מדובר למעשה ב"בדיקה מחדש" וכפי שצוין לעיל, הבדיקה נעשית בהתאם למצבו של המבוטח במועד הבדיקה.
בהחלטתה מפרטת הועדה באריכות מדוע התרשמה הועדה שהמערערת מפריזה בתיאור מצבה הנפשי. מדובר בקביעות רפואיות-מקצועיות, אשר בית הדין אינו מתערב בהן. קביעותיה של הועדה מבוססות גם בחוות דעתו המפורטת של דר' גאגין. כך רשם דר' גאגין על יסוד תוצאות המבחנים כי :"ניכרת נטיה מובהקת להגזמה בחומרת ובנוכחות הסימפטומים עליהם מתלוננת", כי "שיתוף הפעולה שלה היה חלקי", כי "אי ההתאמה בין הממצאים והשפה שבפיה וממצאי מבחני המהימנות מעידים כי המדובר בהטיה מכוונת לחומרה של הממצאים ולא הערכה מהימנה של יכולותיה" (ההדגשה במקור), שיתוף הפעולה של המערערת הינו ירוד, "ביצועיה היו "דווקאיים" וניכרה נטייה להחמיר את התמונה הקלינית...", מבחן הבנדר העלה "תמונת ליקויים שתואמת הגזמה והתחלות ולא ליקוי אמיתי" וכן הלאה.
קשה אפוא לקבל את טענתה של המערערת כי לא נערכה לה בדיקה מקיפה או מספקת, אלא שהתרשמות הבודקים מהמערערת היתה כזו, שבעקבותיה לא זו בלבד שלא סברו שחלה החמרה במצבה, אלא סברו שהוא טוב מזה שהיא טוענת לו ואשר נקבע לה בעבר.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הערעור. כמקובל – ללא צו להוצאות.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ח, (28 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: בטי יוסף
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: