ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יגאל טביב נגד דורון רובין :

לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובע (המבקש) :
יגאל טביב, עו"ד

נגד

הנתבע:
דורון רובין, ז"ל

החלטה

בפניי בקשה לפיה התובע מבקש מביהמ"ש להפעיל את סמכותו לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות") ולהורות על מינוי אלמנתו של המנוח-הנתבע ו/או ילדיה כחליפי המנוח-הנתבע בתיק זה.

תמצית טענות התובע:
התובע הגיש תובענה זו לפיה, לטענתו, חייב לו הנתבע כספים. בצער רב, במהלך ניהול ההליכים בתיק נפטר הנתבע. מכאן נולדה הבקשה דנן, שעניינה מינוי חליף או חליפים למנוח.

לטענת התובע (להלן: "התובע" או "המבקש"), עם הליכתו של הנתבע-המנוח מן העולם (להלן: "המנוח" או "הנתבע-המנוח" או " המשיב-המנוח"), יש צורך למנות חליף או חליפים כבעלי דין בתובענה. לטענתו, נכון למנות כחליפה את אשת המנוח, הגר רובין (להלן: " אשת המנוח" או "הגב' רובין"), ו/או למנות כחליפים את ארבעת ילדיו של המנוח שהם יורשיו החוקיים- ניר, זיו, ברק ונוה (להלן ביחד: "ילדיו של המנוח").

עוד לטענתו, אשת המנוח ידעה על חובו של המנוח לתובע, וכי ילדיו של המנוח נהנו מכספים שהרעיף עליהם המנוח במקום לשלם את חובו לתובע.

בבקשה מיום 29.01.18 מבקש התובע מביהמ"ש לתת פסק דין לפי כתבי בי-דין הנמצאים על שולחנו, או למנות חליף או חליפים לנתבע-המנוח. עוד הוא מבקש מבהמ"ש שלא למנות מנהל עיזבון כחליף, שכן הדבר יוביל לעיכוב ההליכים וסיום התיק בהקדם.

תמצית טענות אשת המנוח ו/או ילדיו של המנוח:
ראשית, הבקשה לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין, ולו בשל כך יש לדחותה על הסף בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד .

לגופו של עניין, מתנגדת אשת המנוח לבקשה לצירופה כחליפתו בתיק זה (תגובה מיום 02.05.18) . לטענתה, למרות שלעתים היא הסכימה לשמש בעלת מניות בחברות בע"מ שהקים המנוח, אולם היא מעולם לא הייתה צד בעסקי המנוח, לא ידעה דבר על ניהול החברות הללו, לא הייתה לה זכות חתימה בהן, והיא כלל לא הייתה בקיאה בפרטיהן, בתזרים, בהוצאות או בהכנסות.

כך גם בתגובה מיום 24.05.18, מוסיפה אשת המנוח וטוענת, כי לא ידוע לה על הכספים שהרוויח המנוח בעבודתו בהונדורס, כפי שלא ידוע לה על כספים אחרים מטעמו. כמו כן, לא הגיעו ולא מומשו שום כספים בניגוד לטענת התובע בתגובתו, כך גם, לטענתה, היא מעולם לא קיבלה שום ייפוי כוח מטעמו. כך גם, מעולם לא שימשה, לטענתה, כדירקטורית באף אחת מהחברות שבעלה המנוח הקים, ולכן לא קיבלה שכר, דיבידנד או הוצאות.

כך גם, ילדיו של המנוח לא קיבלו כל עזרה מצדו של המנוח, ודאי לא בתמיכה ברכישת דירותיהם הראשונות (הורי אשת המנוח הם אלה שדאגו להם). המנוח ואשת המנוח לא יכלו כלל לעזור כלכלית לילדיהם, מאחר, שלטענתם, לא היה להם.

לטענת אשת המנוח, היא ידעה על קיום החוב של המנוח לתובע בשנת 2000, או בסמוך לכך, אך ידיעה זו הייתה תיאורטית ורחוקה בלבד, ולא ידיעה מפורטת וממשית. כך גם לאור סיומם של הליכי פשיטת הרגל בעניינו של המנוח, היא ידעה כי החוב לתובע נפרע. לטענתה, היא לא הכירה בחוב ולא שוחחה מעולם עם התובע, לא טלפונית ולא בדרך אחרת.

הכספים הרבים עליהם מדבר התובע, לטענתה, הוחזרו לנושי המנוח בהתאם לתנאי שני תיקי פשיטת-הרגל שהיו בעניינו של המנוח, לאחר 5 שנות שהות המנוח בהונדורס.

ע"פ הפסיקה, לטענתה, בהיעדר תצהיר מטעם התובע התומך בבקשתו , אין מקום בשלב מקדמי זה ובמעמד צד אחד למנות חליף של המנוח, ובפרט שלא הושגה הסכמה כלשהי אחרת מטעם השאירים (ראו הפניות לפסיקה – ב סעיפים 19, 23, 24, 28 בתגובה מיום 02.05.18).

כך גם לטענתה (בתגובה מיום 24.05.18) בהיעדר כל רכוש ונכסים למנוח, אין כל טעם להוציא צו ירושה כלשהו.

המסמך שצירף התובע כ"יפוי כוח" אינו תקף כלל ואינו מחייב כיום לאחר פטירת המנוח.

הכלל הוא כי מן הראוי להמתין להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, או מינוי מנהל לעיזבון, בטרם יינתן צן לחילופי מנוח בהליך (ראו הפניות לפסיקה- בסעיפים 24, 29, 32, 33, 38 בתגובה מיום 24.05.18).

דיון והכרעה:

אתייחס בקצרה ל"יפוי הכוח הבלתי חוזר" שצירף התובע כנספח ג' לתגובתו מיום 13.5.18, ואציין שהוא "איננו רלוונטי לבקשה שבפניי לקביעת חליפים לנתבע עקב פטירתו.

המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לדיון בבקשה לחילופי משיב עקב פטירתו קבועה בתקנות 36 עד 43 לתקנות, אשר עניינן חילופי בעלי-דין.

תקנה 36 קובעת, כי תובענה אינה פגה על שום שאחד מבעלי הדין נפטר, כל עוד העילה בעינה עומדת. הגישה המקובלת הנה, כי עיזבון המנוח הנו חסר אישיות משפטית, ולכן אינו יכול לשמש חליף למנוח (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 98 (2009); בועז קראוס דיני ירושה ועיזבון חלק ג 22.1(ב)). לפיכך, נדרשים חליפים אחרים.

תקנה 38 קובעת כך:

"מת בעל דין או שפשט את הרגל או שנכס שלו נסב מכוח דין, רשאי בית המשפט או הרשם להורות – אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר – כי מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו. "

הדברים הרלבנטיים בפסיקה לענייננו אוזכרו הן ע"י התובע והן ע"י אשת המנוח בתגובותיהם. מדובר ב ע"א 4923/09 וערעור שכנגד (בהמ"ש העליון), עתילי ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', מפי כבוד הרשמת ד'. כהן-לקח (החלטה מיום 12.10.10), אשר התייחסה להליך שבערעור, כאשר דבריה יפים לענייננו גם בתובענה שלא הוגשו בה הליכי ערעור. דבריה יובאו להלן:

"...בנסיבות בהן הסכסוך נשוא ההליך הערעורי נושא אופי כלכלי-כספי תוך פגיעה רכושית אפשרית בעיזבון המנוח, דרך המלך היא כי מנהל העיזבון או יורשי המנוח יהוו את חליפיו. באופן זה תינתן הזדמנות למי שהינם בעלי עניין בדבר, להביא בפני ערכאת הערעור את טענותיהם. אשר על כן, על דרך הכלל יהא זה מן הראוי להמתין להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, או מינוי מנהל לעיזבון, בטרם יינתן צו לחילופי המשיב-המנוח בערעור (ראו למשל: ע"א 2900/09 פרלמן נ' מרקו קאירי בע"מ ([פורסם בנבו], 8.6.2010); ע"א 4138/07 אברהם נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 12.11.2009); ע"א 5404/06 בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף חדרה נ' עדרי ([פורסם בנבו], 1.8.2007)) " (הדגשה שלי- ח.ק.).

בהמשך בית-המשפט מציע שתי דרכי פעולה אפשריות במקרה בו היורשים הפוטנציאליים לא ביקשו צו קיום צוואה או צו ירושה במשך תקופה ממושכת, להלן:

"ואולם מה הדין כאשר המערער עומד על בירור ערעורו כנגד המשיב שנפטר, אך במשך תקופה ממושכת אף אחד מהיורשים הפוטנציאליים לא ביקש צו קיום צוואה או צו ירושה, ולא מונה לעיזבון מנהל או גורם אחר שרשאי לייצגו? כיצד ייקבעו חליפיו של המשיב-המנוח בנסיבות כאמור? נראה כי במצב הדברים המתואר, עומדות בפני המערער שתי דרכי פעולה אפשריות (בלא לשלול קיומן של אפשרויות פעולה נוספות):

האפשרות האחת היא לבקש את צירופם של יורשיו הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך הערעורי. לשון אחר; אם ידוע שהמנוח הותיר צוואה – לבקש כי הזוכים הפוטנציאליים על-פי הצוואה יהיו חליפיו. אם המנוח לא הותיר צוואה (או למצער לא ידוע על קיומה של צוואה) – לבקש כי שאיריו של המנוח שעשויים להיות יורשיו לפי דין, יהיו חליפיו. ברי כי בקשה כאמור צריכה להיתמך בתצהיר ערוך כדין המאשר את העובדות הצריכות לעניין, ובהן – מות המנוח; העדר מנהל לעיזבון וכן העדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה על-אף חלוף זמן ממושך מעת הפטירה; וכן העובדות המבססות את זהות יורשיו הפוטנציאליים של המנוח (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 209 (1995, מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין)). על-פני הדברים, דרך פעולה זו אפשרית היא, שכן לפי תקנה 38 ל תקנות סדר הדין האזרחי אין חובה כי חליפיו של בעל-דין שנפטר יהיו מנהל עיזבונו או יורשיו, ובית-המשפט רשאי להורות לפי שיקול-דעתו גם על "חליף אחר", ובכלל זה יורשיו הפוטנציאליים של המנוח בהעדר צו שיפוטי המצהיר על זהותם. חסרונה של דרך זו נעוץ בכך שהמערער נוטל על עצמו סיכון שמא בסופה של דרך יתברר כי מי שחשב כיורשיו הפוטנציאליים של המנוח אינם יורשיו ו/או ישנם יורשים נוספים שלא ידע על קיומם. מאחר ואלה לא צורפו להליך כחליפיו של המנוח, הרי שפסק-הדין בערעור עשוי שלא לחייבם (ראו והשוו: רע"א 2006/06 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' נגר ([פורסם בנבו], 14.1.2009); ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, בסוף פסקה 4 ([פורסם בנבו], 9.7.1998)) . (הדגשה שלי- ח.ק.)

האפשרות האחרת היא כי המערער ייזום בעצמו הליך מתאים לשם קביעת זהות יורשיו של המשיב-המנוח (ראו והשוו: ע"א 2508/96 זלצר נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ ([פורסם בנבו], 4.12.1998), וכן: ת"ע (כפר-סבא) 1110/09 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלמונית ([פורסם בנבו], 16.7.2009) - לעניין בקשה למינוי מנהל עיזבון; בש"א 165656/05 (שלום תל-אביב) קרייתי נ' דירב החזקות בע"מ ([פורסם בנבו], 1.8.2005) - לעניין בקשה למתן צו ירושה; עוד ראו והשוו: ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' גלבוע, פ"ד מו(3) 638, 642-643). חסרונה של דרך זו טמון לכאורה במשאבי הזמן והכסף הכרוכים בה, כמו גם בצורך לבסס את האינטרס אשר בשמו יוגש ההליך הנדון. יתרונה של דרך זו הוא בכך שבכוחה להוביל לקביעת זהות היורשים בטרם יינתן צו בדבר חליפיו של המשיב-המנוח בערעור. יתרון אפשרי נוסף טמון בכך שככל שיוודע היקף נכסי העיזבון, עשוי הדבר לסייע ליוזם ההליך הערעורי להחליט באופן מושכל האם לעמוד על בירור הערעור כנגד חליפיו של המשיב שנפטר. (לעניין היקף אחריותם של יורשים לחובות העיזבון, ראו: סעיף 126 ואילך ל חוק הירושה, התשכ"ה-1965)."
......

בהמשך בית-המשפט מפנה לפסיקה, אשר קבעה, כי הכלל הוא לכלול את כל היורשים בהליך נגד נכסי עיזבון, להלן:

"..(ראו והשוו: סעיף 122 ל חוק הירושה, וכן: ע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן, פ"ד לח(2)143, 15 153 (1984) ו ע"א 526/89 עוודה נ' עוודה, פ"ד מה(5) 749, 752-753 (1991) שם נקבע כי על דרך הכלל יש לכלול את כל היורשים בהליך נגד נכסי עיזבון, על-מנת שלא לאלץ יורש אחד מבין רבים לשאת בנטל לבדו, ועל-מנת שלא לקפח את זכותם של יורשים אחרים להגן על זכויותיהם בעיזבון)."

יפים לענייננו גם הדברים הבאים שנאמרו במסגרת עמ"ש 7197-09-13 (מחוזי- חיפה) ע' א' מ' ח' (המנוח) ואח' נ' א' ח' (ניתן ביום 02.02.14) .

יפים דבריו של כבוד השופט ס'. ג'יוסי (דעת הרוב):

"...... זאת, בשים לב, כי עיזבון אינו אישיות משפטית, ומשכך אינו יכול להיות בעל דין בהליך משפטי כלשהו. ..."

ובהמשך נקבע:
"בהתאם לאמור, יש להתערב בקביעת בית המשפט קמא ולקבוע כי היורשים הפוטנציאליים- הנתבעים (המערערים), ישלמו את חלקם היחסי בחוב בהתאם לחלקם היחסי בעיזבון בלבד, כפי שיקבע בגדרי צו ירושה או קיום צוואה שיינתן, ובכפוף לקבלת צו כזה. החיוב שהושת עליהם אפוא אינו בר ביצוע בשלב זה והמשיבה לא תוכל לפתוח בהליכי גביה בהוצל"פ כל עוד ולא נתקבל צו ירושה/קיום צוואה המאשר היותם יורשים."

מן הכלל אל הפרט:
בהתאם לתקנה 38 לתקנות, אם נפטר בעל דין תוך כדי הליכי משפט, בידי בית-המשפט סמכות לתת צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו. כלומר, ניתנת בידי בית-המשפט סמכות רחבה שבשיקול-דעת להחליט כיצד יש להמשיך את ההליכים בתיק .

בנוסף, לאור ההלכה הפסוקה ניתן ללמוד, כי במקרה בו היורשים הפוטנציאליים לא ביקשו צו קיום צוואה או צו ירושה במשך תקופה ממושכת, ישנן שתי דרכי פעולה אפשריות. יודגש, במקרה דנן אמנם אשת המנוח ציינה, כי אינה מתכוונת להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, מאחר שאין כל נכסים לטענתה בעיזבון. כך גם אין מדובר בתקופה ממושכת במהלכה לא נתבקש צו ירושה או צו קיום צוואה, שכן המנוח נפטר לא מזמן (התקבלה הודעה על פטירתו ביום 29.01.18) , אולם הרציונל בדבר דרכי הפעולה האפשריות נכון גם לענייננו.

אם כן, האפשרות האחת היא לבקש את צירופם של יורשיו הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך. בהתאם להלכה הפסוקה נקבע, כי בקשה כאמור צריכה להיתמך בתצהיר ערוך כדין המאשר את העובדות הצריכות לעניין, ובהן – מות המנוח; העדר מנהל לעיזבון וכן העדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה; וכן העובדות המבססות את זהות יורשיו הפוטנציאליים של המנוח.

יובהר, התובע הגיש תצהיר קצר המנוסח על דרך ההפניה, וגם זאת לא בבקשה המקורית, אלא לאחר התגובה שהוגשה על ידי אשת המנוח. תצהיר זה אינו מפורט דיו ואינו מכיל את הפרטים הנדרשים, כגון: פרטים אודות מות המנוח, היעדר מנהל לעיזבון, היעדר בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה וכך גם לא צירף התובע את העובדות המבססות את זהות יורשיו הפוטנציאליים של המנוח, מלבד צ יון שם פרטי ושם משפחה. אשר על כן, מבחינת הפן הפרוצדוראלי, לא ענה התובע על הדרישה בדבר תצהיר ערוך כדין, ואף מטעם זה ניתן לדחות את הבקשה. יחד עם זאת, אדון בבקשה גם לגופו של עניין מהפן המהותי.

האפשרות השנייה שקובעת הפסיקה, כאמור לעיל, היא כי התובע ייזום בעצמו הליך מתאים לשם קביעת זהות יורשיו של המשיב-המנוח . נקבע, כי היתרון הטמון בדרך זו הנו שככל שייוודע היקף נכסי העיזבון, עשוי הדבר לסייע ליוזם ההליך להחליט באופן מושכל האם לעמוד על בירור התביעה כנגד חליפיו של המשיב שנפטר , אם לאו.

עוד נקבע, כי על דרך הכלל יהא זה מן הראוי להמתין להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, או מינוי מנהל לעיזבון, בטרם יינתן צו לחילופי המשיב-המנוח. וכך אני מורה.

מצאתי, כי במקרה הנדון לא יהיה נכון לסטות מ"דרך המלך", לפיה יש לבחון ראשית מי הם היורשים ומה הוא היקף העיזבון, ולשם כן, יש לפעול בדרך של הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, או מינוי מנהל עיזבון, וזאת בטרם יינתן צו למינוי חליף או חליפים למנוח.

יובהר, כי לא ניתן לחייב את היורשים הפוטנציאליים ,אלא עד כדי גובה חלקם היחסי בעיזבון (ראו הפסיקה לעיל). חוק הירושה קובע במפורש בסעיף 122 "עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון" . זה למעשה המצב בו נמצא המקרה הנדון בשלב זה.

גם לאחר הוצאת צו ירושה/ צו קיום צוואה קובע חוק הירושה את עקרונות החלוקה, כאשר מחד קיים העיקרון לפיו הנושים קודמים ליורשים (סעיף 104 לחוק), ומאידך קיים העיקרון שאין היורש חייב אלא במנה שקיבל (סעיף 134 (א) לחוק הירושה).

הבלתי חוזר שצירף התובע כנספח ג' לתגובתו מיום 13.5.18, איננו רלוונטי לבקשה שבפניי לקביעת האלמנה או הילדים כחליפים למנוח כנתבע.

סוף דבר:
לאור האמור לעיל, ובהמשך להחלטתי מיום 29.1.18, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוח ה את הבקשה להורות על מינוי אשת המנוח ו/או ילדיו של המנוח כחליפים של המנוח כנתבע בתיק זה.

לאור כך, התובע יגיש הודעה מתאימה לביהמ"ש בהתאם להחלטה זו, וזאת תוך 60 יום מיום המצאת ההחלטה. ת.פ. 2.8.18.

בנסיבות התיק, לא מצאתי לתת צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ח, 18 יוני 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יגאל טביב
נתבע: דורון רובין
שופט :
עורכי דין: