ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איריס גוטפרוינד נגד המוסד לביטוח לאומי :

19 יוני 2018

לפני:

כבוד השופטת כרמית פלד

המערערת
1. איריס גוטפרוינד
ע"י ב"כ: עו"ד מירב אפרים ועו"ד דור עמיחי
-
המשיב
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת ועדת ערר לשירותים מיוחדים מיום 21.6.2017 אשר התכנסה בהרכב חדש בעקבות פסק דין מיום 9.4.17 שניתן בעניינה של המערערת (להלן – הוועדה).
הרקע וההליכים הקודמים
ביום 22.5.2012 נפגעה המערערת, ילידת 1951, בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה ואשר בגינה נקבעו לה 65% נכות רפואית בתחולה מיום 19.8.2013.
ביום 19.2.2014 הגישה המערערת תביעה לקבלת קצבת שירותים מיוחדים ופקיד התביעות קבע את זכותה ל קצבה בשיעור 50% החל מיום 1.1.2014 בלבד ודחה את תביעתה לקבלת קצבה לתקופה שמיום 19.8.2013 ועד יום 31.12.13 .
המערערת הגישה ערר על החלטת פקיד התביעות שלא להכיר בזכאותה לקצבה מיום 19.8.2013 וועדת ערר שהתכנסה ביום 29.6.2015 דחתה את הערר.
המערערת עתרה לבית הדין וביום 1.3.2016 ניתן פסק דין מוסכם, במסגרתו הוחזר עניינה של המערערת לוועדת ערר באותו הרכב על מנת שתבחן את זכאותה לקצבה מיום 1.8.2013 (ב"ל 43958/10/15) (להלן - פסק הדין הראשון).
הוועדה מכוח פסק הדין הראשון התכנסה ביום 28.3.2016 וקבעה כי המערערת אינה זכאית לקצבת שירותים מיוחדים בתחולה מיום 1.8.2013.
המערערת עתרה לבית הדין בשנית וביום 9.4.2017 ניתן פסק דין נוסף אשר הורה על העברת הדיון בעניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש (ב"ל 51429-05-16) (להלן: פסק הדין השני).
ועדת ערר בהרכב חדש התכנסה מכוח פסק הדין השני ביום 21.6.2017. הוועדה דחתה את הערר תוך שהיא קובעת כי המערערת אינה זכאית לקצבת שירותים מיוחדים בתחולה מיום 1.8.2013. על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.
טענות הצדדים
המערערת טוענת כי בהחלטת הוועדה בהרכבה החדש נפלו טעויות משפטיות וכי קביעתה אינה מנומקת ועומדת בסתירה למסמכים רפואיים שהובאו בפניה. עוד טוענת המערערת כי גם הפעם אין הסבר המניח את הדעת לדחיית תביעתה לתקופה המתחילה ביום 1.8.2013. מוסיפה המערערת וטוענת כי הוועדה התעלמה מביקוריה התכופים בקופת החולים בתקופה הרלוונטית ומכך שהביקורים נעשו כאשר היא מלווה באדם נוסף שנדרש להשגיח עליה. בנוסף טוענת המערערת כי הוועדה התעלמה מהתרופות שנטלה בתקופה הרלוונטית המעידות על הכאבים העזים מהם סבלה ועל הקושי התפקודי.
המשיב טוען כי דין הערעור להידחות וכי אין בציטוטים שהובאו לגבי מצבה של המערערת מן המסמכים הרפואיים השונים כדי להעיד על כך שלא יכלה להתנייד בבית באופן עצמאי. לטענת המערער גם לעניין ההלבשה והרחצה קביעת הוועדה הינה מנומקת באופן שניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה ולפיכך לא נפל פגם משפטי בהחלטה לדחות את התביעה לתקופה המתחילה ביום 1.8.2013.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים בעניין, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי. להלן אפרט טעמיי.
בסעיף 2 לפרוטוקול הוועדה מצויינים המסמכים שעומדים לרשות הוועדה. באופן תמוה לא מצויין כי בפני הוועדה עמד דוח הערכה תפקודית של אחות ("דו"ח הערכת תלות") . כך גם בנימוקי הוועדה המצויינים בסעיף 9 לפרוטוקול צויין כי "הדיון נערך לאחר פס"ד. הוועדה נאלצה לקבל החלטות בהתבסס על חומר רפואי שהיה קיים בתקופה הרלבנטית, ללא עיון בדוחות שירותים מיוחדים ופסק הדין". אכן, כמקובל, פסק הדין השני אשר הורה לוועדה להתכנס בהרכב חדש ציין כי לא יונחו בפני הוועדה "הפרוטוקולים של הוועדה מושא הליך זה בכל הישיבות שערכה". יחד עם זאת, לא היתה מניעה כי בפני הוועדה יונח דוח הערכה תפקודית של אחות לתקופה הרלבנטית. סבורני כי דוח זה עשוי להאיר את הדברים וללמד על מצבה של המערערת בתקופה הרלבנטית, לאור בדיקתה הקלינית על ידי אחות. לעיון בדוח האמור טרם מתן החלטה עשויה להיות חשיבות רבה. בנסיבות אלה ומאחר ולא ברור מהפרוטוקול האם דוח הערכת התלות שנכתב ע"י האחות אכן עמד בפני הוועדה, ראוי לבחון נקודה זו ולוודא כי זה אכן מונח בפניה.
בנוסף, הוועדה ציינה שלושה מסמכים בלבד שעל בסיסם הגיעה למסקנותיה: המסמך האחד הוא "בדיקה אורתופדית" (שצוינה ללא שם הרופא או מועד הבדיקה), המסמך השני הוא בדיקת MRI מיום 4.5.13 והמסמך השלישי הוא בדיקה של עמוד שדרה מותני מיום 4.5.13. שלושת המסמכים הללו שימש ו בסיס לקביעה בסעיף ההלבשה. הוועדה לא ציינה ברחל בתך הקטנה את המסמכים הרפואיים השונים והרבים אשר הציגה המערערת. בנסיבות אלה, שעה שההחלטה התקבלה – כפי שצויין על ידי הוועדה – על יסוד מסמכים בלבד, קיימת חשיבות לציון המסמכים. זאת על מנת שיהיה ברור כי המסמכים אכן עמדו לנגד עיני הוועדה טרם שקיבלה החלטותיה. אפרט.
הלבשה – בפרוטוקול הוועדה צויין כי "הוועדה מצאה על פי עיון במסמכים של בדיקה אורטופדית שהנ"ל סבלה מהגבלה בתנועות גב תחתון בחומרה קלה. בדיקת MRI מ 4.5.13 אכן היו שינויים ניוונים קלים בגובה C5-6 עם היצרות פרמינלית דו"צ ולחץ שורשי על שורש C6 מימין בלבד, ללא היצרות מהותית של התעלה או מיאלופתיה. בבדיקת עמוד שדרה מותני 4.5.13 ללא היצרות התעלה משמעותית וללא לחץ על שורשי ..ולכן הוועדה סבורה שלתובעת היתה יכולת לפשוט או ללבוש חלק גוף עליון או תחתון אך נזקקה לעזרת גרביים ונעילת נעליים". הוועדה קבעה כי במישור זה המערערת זקוקה "לסיוע מועט". המערערת הציגה מסמך רפואי מיום 13.8.13 מאת אוטופד ד"ר יוסף וייס המציין, בין היתר, כי המערערת "זקוקה לעזרה בתפקודים בבית". לא ברור האם הוועדה שקלה את המצויין במסמך של ד"ר וייס. עוד לא ברור האם הוועדה עיינה במכתב ד"ר רוטנברג מיום 17.10.13 ממנו עולה כי המערערת "סובלת מכאבים גב, צוואר, ידיים, קושי לתפקד...לא מצליחה לעשות פעולות יומיומיות".
רחצה – בפרוטוקול הוועדה צויין "עפ"י סעיף הלבשה הוועדה סבורה שלתובעת היתה יכולת לרחוץ את כל חלקי הגוף פרט לגב וכפות רגליים בישיבה". הוועדה קבעה כי בפן זה המערערת זקוקה "לסיוע מועט". קביעה זו לכאורה אינה עולה בקנה אחד עם מסמכים שהציגה המערערת. כך למשל מסמך מיום 19.6.12 מאת ד"ר רוטנברג המציין כי לטענת המערערת היא אינה יכולה לחפוף שיער בעצמה. ממסמך זה עולה כי הקשיים במישור הרחצה אינם מתמצים ברחיצת הגב וכפות הרגליים.
אכילה – בפרוטוקול הוועדה צויין כי "לתובעת היתה יכולת לאכול ולשתות באופן עצמאי. בשל ספק יתכן שהיתה מוגבלת בחימום והגשת אוכל עקב כאבי גב. הוועדה סבורה שיתכן והיתה זקוקה לסיוע בחימום והגשה". משכך נקבע כי המערערת זקוקה ל"סיוע מועט". לאור המסמכים השונים אשר הציגה המערערת, בהם צויין ברחל בתך הקטנה כי המערערת מתקשה בביצוע פעולות בסיסיות, יש חשיבות להבהיר האם המסקנה התקבלה על יסוד מלוא המסמכים האמורים.
הכנת מזון – בפרוטוקול הוועדה צויין "עפ"י סעיפים קודמים הוועדה סבורה שהיתה מסוגלת להכין ארוחה שאינה מורכבת כולל בישול פשוט בישיבה ליד השולחן" משכך נקבע כי המערערת זכאית "לסיוע מועט". לא ברור האם הוועדה הביאה בחשבון בעת קביעתה האמורה את המסמך הרפואי מאת ד"ר רוטנברג מיום 18.8.13 המציין כי למערערת, בין היתר, "רעד בידיים". עוד לא ברור האם הוועדה שקלה את המצויין במסמך מיום 19.8.13 מאת פסיכיאטר ד"ר זצר פליקס המציין, בין השאר, כי "קיימת ירידה ניכרת בתפקודה. זקוקה להמשיך טיפול פסיכיאטרי וגם עזרה". ובהמשך ביום 9.9.13 מציין במסמך רפואי נוסף כי המערערת "זקוקה עזרה בבית".
טיפול תרופתי- בפרוטוקול צויין "לדעת הוועדה היתה עצמאית בנטילת תרופות". במסמכים הרפואיים שהציגה המערערת, כגון מסמך מיום 19.6.12 צויין כי המערערת סובלת מקשיי ריכוז ובלבול. לא ברור האם הוועדה שקלה את האמור במסמך זה טרם מסקנתה.
קניות – בפרוטוקול הוועדה צויין "אינה מסוגלת לבצע קניות בשל מגבלה פיזית". משכך נקבע כי המערערת "זקוקה לסיוע במידה רבה". נוכח קביעת הוועדה בנוגע להיעדר יכולת לבצע קניות לא ברור מדוע בחרה הוועדה להתאים למערערת דווקא את החלופה שעניננה "זקוקה לסיוע במידה רבה" ולא את החלופה שעניינה "תלויה לחלוטין". לא ניתן ל עקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה בפן זה, בשל העדר הנמקה.
סידורים מוסדיים וכספיים – בפרוטוקול צויין כי המערערת "היתה זקוקה ללווי" ומשכך ציינה הוועדה כי המערערת זקוקה "לסיוע מועט". החלטת הוועדה במישור זה הינה לקונית ובלתי מנומקת. ככל שהמערערת אכן זקוקה לליווי לא ברור מדוע החלטיה הוועדה כי המערערת זקוקה רק ל"סיוע מועט", להבדיל מ"סיוע במידה רבה" ולחילופין – "תלויה לחלוטין" לא ניתן לעקוב במישור זה אחר הלך מחשבתה של הוועדה ומשכך לא ניתן אף להעביר את שבט הביקורת על המסקנה. על פניו מסקנה זו אינה מתיישבת עם מלוא המסמכים הרפואיים שהציגה המערערת.
בנוסף לא ברור מהחלטת הוועדה מדוע נקבעה למערערת זכאות לקצבה רק מיום 1.1.14 ולא ממועד מוקדם יותר. אכן בא כוח המשיב טען בדיון כי הסיבה לכך היא גילה המבוגר של המערערת וההתדרדרות ההדרגתית במצבה לאורך השנים, אך הסבר זה הינו הסבר בדיעבד בפני בית הדין ומשכך ברור שאינו יכול להשלים את הנמקת הוועדה ואינו מספק. הלכה ידועה היא כי על החלטת הוועדה להיות ברורה ללא צורך בפרשנות או בהסקת מסקנות (עב"ל 10082/97 שלמה שיה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 188 (1999). מדובר בשאלה העומדת בלב הערר שהגישה המערערת, אשר לא קיבלה הסבר מניח את הדעת.
מהטעמים שפורטו סבורני שראוי כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה, על מנת שזו תעיין במלוא המסמכים שהציגה המערערת, תפרט אותם בפרוטוקול , תבחן האם יש בהם כדי לשנות ממסקנותיה במישורים שפורטו לעיל ותבהיר את מסקנותיה.
למען לא תצא פסיקתי חסרה אציין כי ביתר המישורים שבחנה הוועדה לא מצאתי שנפל פגם משפטי, לאור ההנמקה ובשים לב לעובדה שהמערערת לא הציגה מסמכים הסותרים את המסקנה ברכיב הרלבנטי. כך למשל בנוגע למישור הניידות אציין כי בהקשר זה נבחנת הניידות של המבוטח בתוך ביתו שלו, להבדיל מניידות מחוץ לבית.
סוף דבר
עניינה של המערערת יוחזר לוועדה , באותו הרכב , על מנת שת עיין בכל המסמכים שיוצגו על ידי המערערת ותנמק האם יש בהם כדי לשנות את מסקנותיה בסעיפים שעניינם "הלבשה", "רחצה", "אכילה", "הכנת מזון", "טיפול תרופתי", "קניות" "סידורים מוסדיים וכספיים".
הוועדה תציין בפרוטוקול באופן ברור את המסמכים שעמדו לפניה. בין היתר, יונחו בפני הוועדה המסמכים הבאים, בהם תעיין טרם מתן החלטתה: דוח הערכה תפקודית של האחות אשר בדקה את המערערת (סמוך לתקופה הרלבנטית לערר), מסמך ד"ר וייס מיום 13.8.13, מסמכי ד"ר רוטנברג ממועדים 19.6.12, 18.8.13, 21.10.12, 1.10.13, מסמכי ד"ר זצר פליקס מיום 19.8.13, 9.3.13, 7.10.13 ו- 9.9.13 .
בנוסף תנמק הוועדה מדוע נקבעה למערערת זכאות לקצבה רק מיום 1.1.14 ולא ממועד מוקדם יותר.
המערערת ובא כוחה יוזמנו לטעון בפני הוועדה ולהציג את מלוא המסמכים שברשותם לתקופה הרלבנטית.
המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך של 3,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל המשיב.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.
ניתן היום, ו' תמוז תשע"ח, (19 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: איריס גוטפרוינד
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: