ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רינה ויינברגר נגד המוסד לביטוח לאומי :

02 יוני 2018
לפני:
כבוד השופטת כרמית פלד
נציגת ציבור (עובדים) גב' חבצלת קרפ

התובעת:
רינה ויינברגר
ע"י ב"כ: עו"ד ינון תמרי
מטעם הלשכה לסיוע משפטי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד משה אהרון

החלטה

בפנינו תביעת התובעת להכיר בפגימה בכתף שמאל כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן - החוק ), על בסיס תורת המיקרוטראומה.
מבוא
התובעת, ילידת 1951, עובדת כמורה להתעמלות בונה עצם החל משנת 2000. התובעת עובדת כ- 5 ימים בשבוע, במספר מקומות שונים, ובסך הכל כ- 10 שעות שבועיות.
תביעתה של התובעת להכיר בפגימה בכתף שמאל כנובעת מעבודתה נדחתה על ידי המוסד במכתב מיום 16.11.15.
התובעת עתרה בנוסף להכיר באירוע מיום 9.6.2014 כתאונת עבודה, אולם לאחר דיון ההוכחות, שהתקיים ביום 31.10.2017, הודיעה התובעת כי בהמלצת בית הדין היא אינה עומדת עוד על תביעתה בקשר עם האירוע התאונתי. מכאן כי נותרה להכרעתנו התביעה להכרה בפגימה על בסיס תורת המיקרוטארומה.
עיקר טענות התובעת
התובעת הניחה תשתית לעילת המיקרוטראומה לצורך מינוי מומחה רפואי. הוכח כי במהלך כל שיעור התעמלות שאורכו כשעה, היא מבצעת עשרות פעולות חוזרות ונשנות של הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים לצורך אימון. הרמת הידיים מתבצעת עם משקולות או גומייה או כדור או מקל ובמאמץ רב. עשרות הפעולות הללו אורכות כ 20 דקות בכל שיעור, בחלון זמן קבוע בתוך 20-30 דקות בחלק הראשון של השיעור בעמידה או בישיבה על הכסא. עדותה של התובעת היתה קוהרנטית וגרסתה לא נסתרה.
הפעולות החוזרות ונשנות אותן מבצעת התובעת הן זהות במהותן וממילא אינן חייבות להיעשות ברציפות ללא הפסקות. די בכך שניתן לבודד פעולות אלו מכלל הפעולות שהתובעת מבצעת במהלך עבודתה. בהתאם להלכה הפסוקה תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר וזאת הוכיחה התובעת .
עיקר טענות הנתבע
גם אם תתקבל גרסת התובעת, אין בה די כדי לגבש תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה של הכתף. התובעת מבצעת תרגילים שונים, במהלך העברתה שיעורים במקומות שונים, אשר ביצוען מתפרש על פני שבוע שלם ובסך הכל הוכח שמבצעת כשלוש שעות נטו תרגילים בשבוע.
התובעת מעבירה שיעורים לאוכלוסיה מבוגרת ויש להניח כי מידת הפעלתנות היא מתונה וקלה.
מדובר בסדרה של תרגילים שונים ומגוונים, יש להניח כי מתבצעות הפסקות בין תרגיל ותרגיל, התרגילים מבוצעים בפוזיציות שונות.
לא סביר כי עיקר שיעורי ההתעמלות אותם מעבירה התובעת מתרכזים בתרגילי ידיים דווקא ולא באיזורים אחרים של הגוף.
דיון והכרעה
לאחר ששקלנו את מלוא טענות הצדדים ואת העדות שנשמעה לפני נו ו עיינו במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאנו כי יש להעביר את עניינה של התובעת למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בין הפגימה הנטענת בכתף שמאל לבין תנאי עבודתה. נפרט טעמינו.
מסגרת נורמטיבית
תורת המיקרוטרואמה הינה יציר הפסיקה אשר נועד ליתן מענה למבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, אשר אינה מחלת מקצוע ואף אינה תאונת עבודה במובנה השגור. בהתאם להלכה הפסוקה יש לפרש תורה זו בצמצום (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נגד אסתר נוח (22/12/14)).
תנאי ראשוני להכרה בפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה הוא
"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה....."
(עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי נגד אשר יניב (2/11/99), להלן - פרשת יניב).
על מנת שתקום תשתית עובדתית למיקרוטראומה יש להוכיח ראשית שני יסודות. האחד - אירוע חיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והשני - הנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת. משכך יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותהו(עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח נגד המוסד לביטוח לאומי (28/7/02)).
ככל שניתן לבודד את התנועות החוזרות ונשנות אצל מבוטח מתוך מכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודה, גם אם תדירותן של אלה אינה באופן רצוף וללא כל הפסקות קיימת אפשרות להוכחת תשתית עובדתית למיקרוטרואמה (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי נגד המוסד לביטוח לאומי (20/12/07)), אך עדיין "על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" ( פרשת יניב).
התנועות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן", קרי "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" (פרשת יניב) .
במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח, עשויה לקום תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטרואמה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש נגד המוסד לביטוח לאומי (17/8/06)).
מן הכלל אל הפרט
בסעיף 3 לתצהירה תיארה התובעת את עבודתה "בכל שיעור כזה שאורך שעה אני מבצעת עשרות פעולות חוזרות ונשנות של הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים לצורך אימון. אני מרימה את הידיים עם משקולות או גומיה או כדור או מוט "באדי בר". עשרות הפעולות הללו אורכות כ- 20 דקות בשיעור". וכן "אני מבצעת את הפעולות עם המתעמלות".
עוד הצהירה התובעת בסעיף 4 לתצהירה כי "הפעולות מבוצעות בזמן קבוע, בתוך 20-30 דקות בחלק הראשון של השיעור, בעמידה או בישיבה על כיסא".
הצהרותיה של התובעת לא נסתרו בחקירתה הנגדית והיא שבה וחזרה על עדותה. כך חזרה התובעת על עדותה בדבר העובדה שהתרגילים עם ידיים מורמות נמשכים כ 20-30 דקות בכל שיעור [עמ' 3 ש' 7, ש'19].
עוד עלה מחקירתה של התובעת כי היא אכן מבצעת את התרגילים ביחד עם הגמלאים המתעמלים. התובעת העידה, בין היתר, כי "תוך כדי אני כל הזמן מדגימה כי אם אני מפסיקה להדגים, אז רוב הקבוצה חושבת שצריך להפסיק את התרגיל" [עמ' 3 ש' 15-16] וכן "במיוחד כאשר אתה עובד עם אוכלוסיה בוגרת אם לא מדגימים אתם לא עושים. אתה יכול להוריד ידיים לשניה והם גם יורידו ידיים ואני הולכת לתקן תוך כדי עם ידיים למעלה על מנת שלא יורידו את הידיים. כל הזמן אני מדגימה ומתקנת" [עמ' 3 ש' 29-32].
מהעדות עלה כי התובעת אכן מבצעת פעולות חוזרות ונשנות של הרמת ידיים. מקובלת עלינו עדות התובעת כי "אני מעלה את הידיים מעבר לראש ומעבירה אותם קדימה וזה לא משנה אם עושים אותם בעמידה או בשכיבה" [עמ' 3 ש' 9] . גם אם התובעת מבצעת את פעולות הרמת הידיים בשכיבה או בישיבה על כיסא או בעמידה עדיין מדובר בפעולות דומות במהותן. כך גם ביחס לעדותה כי היא מבצעת את הרמת הידיים תוך שהיא אוחזת בעזרים שונים (כדור, מקל, משקולות, גומיה וכיוצ"ב). הוכח כי מדובר בתנועות חוזרות ונשנות דומות במהותן, גם אם אינן זהות, הפועלות על אותו איזור מוגדר בגוף.
באשר לתדירות ביצוע הפעולות הרי שלא נסתרה עדות התובעת כי אלה מבוצעות בכל שיעור במשך כ- 20 – 30 דקות ראשונות של השיעור ברצף.
מעדות התובעת עולה כי ניתן לבודד מכלל הפעולות שמבוצעות על ידה במסגרת עבודתה כמורה להתעמלות את פעולת הרמת הידיים שחזרה על עצמה בתדירות וברצף מיתר הפעולות והתרגילים שהתובעת מבצעת במסגרת השיעור.
משהוכחה בפנינו סדרה של פעולות, אותן ניתן לבודד, אשר דומות במהותן ופועלות כולן על אותו איזור מוגדר (כתף) החוזר ות על עצמן במהלך יום העבודה בחלון זמנים קבוע וככלל ברצף (20-30 דקות ראשונות של כל שיעור) , ובשים לב לכך שמדובר בעבודה על פני שנים ארוכות הרי שהתובעת הניחה תשתית עובדתית מספקת לבחינת מיקרוטראומה.
לאור מסקנתנו - יש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין בתחום האורטופדי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודתה של התובעת והפגימה הנטענת בכתף שמאל וזאת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן:

  1. התובעת עובדת כמורה להתעמלות בונה עצם, בעיקר לאוכלוסיית גמלאים, במועדונים ומתנ"סים שונים משנת 2000. התובעת עובדת בכ-4 מקומות במקביל.
  2. התובעת עובדת בעבודה זו 5 ימים בשבוע, כ-10 שעות שבועיות.
  3. כל שיעור התעמלות אורך בין 45-60 דקות.
  4. התובעת מבצעת עשרות פעולות חוזרות ונשנות של הרמת ידיים מעל גובה הכתף לצורך הדגמת התרגילים.
  5. התובעת מרימה את הידיים כשהיא אוחזת במשקולות, או גומיה, או כדור או מוט וכיוצ"ב.
  6. התובעת מבצעת את פעולות ההרמה כ-20-30 דקות בכל שיעור.
  7. הפעולות מבוצעות בזמן קבוע בחלק הראשון של השיעור, כ-20-30 דקות וזאת בעמידה או בישיבה או בשכיבה.

עיון בתיק מעלה שלמרות שהוזמן חומר רפואי בבקשה מיום 19.6.16 וניתנה החלטה על הזמנתו – חומר רפואי אינו מצוי בתיק הממוחשב .
על כן, המזכירות תפעל להזמנת החומר הרפואי בהתאם להחלטה מיום 20.6.16 בכל ההקדם.
הצדדים רשאים להגיש לתיק חומר רפואי נוסף וזאת בתוך 14 ימים.
לאחר קבלת החומר הרפואי שהוזמן (תיק רפואי מקופת חולים מאוחדת) ובחלוף 14 ימים שנקצבו להוספת מסמכים רפואיים, תינתן ה חלטה על מינוי מומחה.
התיק יובא לעיוני ביום 1.7.18.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ח, (02 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' חבצלת קרפ
נציגת ציבור עובדים

כרמית פלד, שופטת
אב"ד


מעורבים
תובע: רינה ויינברגר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: