ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסתר שטרסר נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 מאי 2018

לפני:
כבוד השופט יצחק לובוצקי - שופט בכיר

נציג ציבור עובדים מר צבי רוזנצויג

התובעת
אסתר שטרסר
ע"י ב"כ עו"ד מוטי זילבר מהסיוע המשפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירלי צ'רניקר

פסק דין

התובעת ילדה ביום 4.3.14, ובגין לידה זו הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי לידה (נ/1).

במסגרת תביעתה טענה התובעת כי עבדה אצל המעסיקים הבאים:

מרכז החינוך העצמאי.
תיכון בית יעקב-פתח תקווה.
תיכון בית יעקב-קריית ספר.
הלכות בית יעקב/סמינר אבי עזרי.

ביום 18.8.14 נדחתה תביעתה של התובעת לדמי לידה בגין המעסיקים: תיכון בית יעקב-קריית ספר והלכות בית יעקב/סמינר אבי עזרי (להלן: "המעסיקים"), מהנימוק כי התובעת אינה עונה להגדרת "עובד"(שכיר) שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק" ) ביחס למעסיקים אלה.

תביעתה של התובעת לדמי לידה אושרה ביום 28.4.14 ביחס להעסקה אצל מרכז החינוך העצמאי ותיכון בית יעקב-פ"ת בלבד.
המחלוקת בתיק דנן אם כן הינה, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת למי מהמעסיקים, וזאת לצורך קביעת לזכאותה לתשלום "דמי לידה", כמי שהייתה עובדת שכירה (לידה ממרץ 2014).

דיון והכרעה:

סעיף 40(ב) לחוק מגדיר מבוטחת לדמי לידה - " עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 והיא מועסקת בישראל, אם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל".

סעיף 1 לחוק מגדיר "עובד" כדלקמן – "עובד – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, 'בן משפחה' - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

מאחר ואין מדובר במעסיקים שהם חברות בבעלות מי ממשפחתה של התובעת, הרי שהיא אינה עונה להגדרת "בן משפחה" שבסעיף 1 לחוק, אשר מרחיב את תחולת המבחן המעורב לקביעת יחסי עובד-מעסיק, כך שיותר אנשים יחסו בגדר המונח "עובד" כהגדרתו בחוק. ועל כן , יש לבחון האם יש לראות בה עובדת לפי המבחנים הנוהגים בדיני העבודה.

ההלכה היא, כי מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, ואינו נקבע רק על פי ההגדרה שניתנה לכך ע"י הצדדים אלא על פי מכלול הנסיבות.

המבחן הנוהג בבתי הדין לעבודה לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעסיק הוא "מבחן מעורב", תוך שימת דגש על מבחן ההשתלבות, שלו שני פנים. הפן החיובי –קיים "מפעל" יצרני, שניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת נדרשת לפעילות הרגילה של המפעל ושהמבצע את העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ועל כן אינו גורם חיצוני. והפן השלילי – שהאדם שבו מדובר אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. ישנם מבחני עזר נוספים כגון: מבחן הפיקוח, הכוח לשכור ולפטר עובד, מקום ביצוע העבודה, מי מספק את כלי העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר, ושאלת קיומו של "קשר אישי" בין הצדדים.

הנתבע טוען, כי התובעת נופלת בגדר צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב- 1972 (להלן: "הצו"), תוספת ראשונה סעיף 6 ב', הקובע כי מורה או מדריך יוכרו כשכירים לפי תנאי העבודה הבאים: הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של 7 הופעות או 7 הרצאות או 7 שיעורים לפחות- הכ ול לפי העניין.

באשר לעבודת התובעת בתיכון בית יעקב קריית ספר:

התובעת מילאה שאלון לנתבע (נ/2) ובו ציינה כי מהות עבודתה הייתה "הפקת מחנה חורף לכיתות יא יב", וכי הגדרת התפקיד הי יתה: "תכנון פעילות מחזורית חוץ ופנים + הפקדה וביצוע טכני". העבודה בוצעה באופן לא רציף בתקופה שמ- 21.1.14 עד 17.2.14 .

גם בבית הדין התובעת העידה: "לעניין מקום העבודה בקריית ספר, תיכון בית יעקב בקריית ספר... עבדתי שם בהפקת מחנה חורף. עבדתי לא רציף בחודש אדר, מדובר היה בתאריכים מ- 21.1.14 עד 17.2.14 ...
זה נכון שכתבתי בסעיף 15 של נ/2, אבל זה עבודה בפועל עם המדריכות לעבוד איתם בצוות. אבל בעצמי כדי להפיק את המחנה עבדתי ימים נוספים בסמינר כדי להכין את המחנה" . (ר' עדות התובעת בבית הדין- עמ' 3 ש' 8-14).

בגין מעסיק זה הוצא תלוש שכר ולא נסתרה מהימנותו (נ/3א').

סעיף 6 לצו קובע לאמור: "מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים" או "מורה או מדריך" יוכרו כשכירים אם: "הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של 7 הופעות או 7 הרצאות או 7 שיעורים לפחות- הכול לפי העניין".

אנו מקבלים את עמדת התובעת, כי עבודתה המדוברת, אינה כשל "מרצה" "מורה" או "מדריך" , וכי עבודתה הי יתה כמפיקה של אותו מחנה, וגם אם עבודתה לא הי יתה בשעות מוגדרות או קבועות, מעצם טבעו של התפקיד, אין משמעות הדבר כי אין להכירה כ"שכירה" בגין עבודתה זו.

באשר לעבודת התובעת בהלכות בית יעקב/סמינר אבי עזרי:

התובעת מילאה שאלון לנתבע (נ/3) ובו ציינה כי מהות עבודתה הי יתה "הדרכת מתמחות אוריינות בכתיבה והעשרת השפה במדיה הדיגיטלית", וכי הגדרת התפקיד הי יתה "לימוד קבוצות קטנות מבנה, שפה ויצירה בטקסט ע"י מפגשים".
עוד צוין, כי העבודה התבצעה ב-4 מפגשים בין החודשים 11/13 עד 1/14 (ר' גם עמ' 4 ש' 2-3). גם בגין מעסיק זה הוצא תלוש שכר (נ/4).

בבית הדין העידה התובעת, לאמור: "לגבי המקום השני- הלכות בית יעקב, שם זה היה הדרכה של מדריכות בסמינר כיתות יג' יד', הדרכה של מדריכות בכתיבה של טקסטים. אני מלמדת אותן איך בונים מחנה.".

לאור הגדרת התובעת עצמה את תפקידה אצל מעסיק זה, אנו מתקשים לקבוע כי התובעת אינה נופלת בגדר "מדריכה", ולכן קובעים כי עבודתה זו לא מקנה לה מעמד של "שכיר" כנדרש על פי הצו הדורש לפחות סדרה של 7 מפגשים.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת בחלקה בלבד. אנו מצהירים לקיומם של "יחסי עובד ומעביד" בין התובעת לבין המעסיק תיכון בית יעקב קריית ספר , ודוחים תביעת התובעת להכרה ב"יחסי עובד ומעביד" בגין עבודתה אצל הלכות בית יעקב/סמינר (אבי עזרי).

בשים לב לתוצאה, אין צו להוצאות.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ח, (22 מאי 2018), בהעדר הצדדים.

נ.ע. מר צ. .רוזנצויג

יצחק לובוצקי, שופט


מעורבים
תובע: אסתר שטרסר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: