ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבירם ארביב נגד סלקט בע"מ :

21 מאי 2018

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

נציג ציבור (עובדים) גב' נילי מאיר

התובע
אבירם ארביב
ע"י ב"כ: עו"ד הורביץ, אבן, אוזן ושות'
-
הנתבעת
סלקט בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד נדב דרזנין ושות'

פסק דין

1. לפנינו תביעת התובע לתשלום זכויות שונות הנובעות לטענתו מתקופת עבודתו בנתבעת וסיומה .

רקע עובדתי -
2. הנתבעת הינה חברה פרטית אשר התאגדה בשנת 2000 ועיקר עיסוקה בתחומי התקשורת (להלן: הנתבעת או החברה). לנתבעת חברת בת הנקראת סלקט תקשורת בע"מ, אשר מספקת שירותי רדיו טלפון נייד וירטואלי (להלן : חברת סלקט תקשורת), מקום מושבה של החברה בפארק התעשייה בשפיים ובשורותיה מועסקים כ - 50 עובדים.

3. בתקופה הרלבנטית לתביעה הוחזקו מניות הנתבעת על ידי שני בעלי מניות: הראשון, מר אמיר דורות, אשר החזיק ב- 70% ממניות הנתבעת, באמצעות חברה פרטית בבעלותו (להלן: מר דורות). השני, מר אבנר פורת, אשר שימש כמנכ"ל והחזיק ב- 30% ממניות הנתבעת, באמצעות חברה פרטית בבעלותו (להלן: מר פורת). בנוסף להיותם בעלי המניות בחברה, שימשו מר דורות ומר פורת כדירקטורים בנתבעת.

4. בין השנים 2012 - 2013 מעורבותו של מר דורות בניהול הנתבעת הייתה נמוכה בשל עניינים אישיים אשר מנעו מעורבותו בחברה באופן שוטף . לפיכך, באותה תקופה החליטו מר דורות ומר פורת לתת לתובע סמכות חתימה כמורשה חתימה נוסף בחברה.

5. התובע, רואה חשבון בהשכלתו, הועסק על ידי הנתבעת מיום 12.2.06 כמנהל כספים. לימים קודם התובע לתפקיד סמנכ"ל החברה ואף לתפקיד משנה למנכ"ל החברה. נוסף על האמור לעיל , כיהן התובע כדירקטור בחברת הבת, סלקט תקשורת.

6. תנאי העסקת התובע עוגנו בהסכם מיום 17.1.06 (נספח 2 לתצהיר התובע). במרוצת ש נות עבודתו בנתבעת, הועלה שכר התובע מסך של 13,500 ₪ לסך של 48,100 ₪, נכון ליום 1.1.13 (הודעות על העלאות שכר התובע, צורפו כנספח 3 לתצהירו).

7. ביום 9.10.13 נחתמה תוספת להסכם העבודה אשר נחתם עם התובע וכך הוסכם בין הצדדים:
" החל מה 1.1.4 ההתחשבנות בין אבירם לבין סלקט תעבור להיות באמצעות חשבונית שתופק דרך חברת ניהול.
סכום החשבונית החודשית יהיה 70,000 ₪, כאשר סכום זה יכלול את כל מרכיבי השכר (סוציאליות, פיצויים וכו'). מובהר כי לא תהיה לאבירם כל דרישה נוספת בגין ההתחשבנות החודשית.
מודל הבונוס יישאר ללא שינוי וישולם אחת לרבעון כנגד חשבונית.
בנוסף, במידה ואבירם יפוטר מסלקט הוא יהיה זכאי לתשלום בגובה של הבונוס השנתי (על סמך 4 הרבעונים האחרונים שהושלמו וחושב בגינם בונוס) כפול מספר שנות העבודה בסלקט החל מיום העסקה כעובד בחברה ועד ליום הפיטורים מחולק ב12, סכום זה יהיה מוגבל ל 2 מיליון ₪ וישולם כנגד חשבונית במועד הפיטורים.
הסכומים בהסכם זה לא כוללים מע"מ.
מובהר כי כל פיטורים בגין מעשה פלילי כגון גניבה ממעביד, הטרדה מינית וכו' לא יהיה זכאי לבונוס פיטורים כלל.
כל שאר הפרטים נשארים ללא שינוי" (התוספת צורפה הנספח 4 לתצהירו של התובע).

8. בחודש 1/14 הקים התובע חברת יחיד בשם חברת א.צ. דנוי בע"מ, בה שימש כבעל מניות ודירקטור יחיד (להלן: דנוי). בהתאם לאמור בתוספת להסכם, החל מחודש 1/14 הנפיק התובע חשבוניות כנגד התמורה אשר שולמה לו על ידי הנתבעת (העתק החשבוניות צורף כנספח 7 לתצהיר הנתבעת).

9. בשנת 2015 או בסמוך לכך, התגלעו מחלוקות מהותיות בין מר דורות ובין מר פורת, שני בעלי המניות והדירקטורים של הנתבעת, ביחס לניהול ענייני הנתבעת והיחסים בין השניים עלו על שרטון. ביום 29.4.15, במהלך התקופה בה התגלעו מחלוקות בין ה"ה פורת ודורות, קיימו השניים ישיבת דירקטוריון בישיבה זו השתתפו גם עורכי דינם של השניים וכן עורך דינה של הנתבעת. לישיבת הדירקטוריון הצטרפה גם גב' טל שריג, רעייתו של מר דורות.

10. במהלך ישיבת דירקטוריון זו דנו, בין היתר, בדרישת מר דורות למנות את גב' שריג לדירקטורית בחברה. במהלך הישיבה הבהיר מר פורת כי הוא מתנגד למינויה של גב' שריג לדירקטורית. חרף זאת, התקבלה החלטה על ידי מר דורות וגב' שריג, למנות את גב' שריג לדירקטורית בנתבעת. יצוין, כי טרם מינויה של גב' שריג כדירקטורית בנתבעת, הועסקה גב' שריג כעובדת בנתבעת, עד למועד פיטוריה על ידי התובע ביום 6.8.13.

11. לדברים אשר הוחלפו במהלך ישיבת הדירקטוריון בין ה"ה דורות ופורת וגב' שריג, נתייחס בהרחבה בהמשך פסק דיננו אולם, כבר עתה נציין כי המשתתפים בישיבת דירקטוריון דנו בשאלת המשך העסקת התובע למרות שה תובע כלל לא השתתף בישיבה (תמליל ישיבת הדירקטוריון צורף כנספחים 6-8 לתצהיר התובע).

12. בשל המחלוקות המהותיות בדבר האופן בו יש לנהל את הנתבעת, נוהל בין מר פורת ו מר דורות הליך בין המשפטי בבית המשפט המחוזי (ה"פ 28176-07-15). במסגרת ההליך הוסכם כי תיערך ביניהם התמחרות למכירת מניות החברה ב אופן שהצד המוכר יתפטר מידית מכל תפקידיו בחברה (פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 24.9.15, בו עוגנו הסכמות אלו, אשר קיבלו תוקף של פסק דין, צורף כנספח 12 לתצהיר התובע).

13. ביום 29.9.15 נערכה ההתמחרות במהלכה זכתה הצעת מר דורות לרכישת חלקו של מר פורת בנתבעת בכ - 8.6 מיליון דולר ₪. בעקבות ה התמחרות, הפך מר דורות לבעל החברה (מאה אחוז ממניות החברה). בנוסף, פוטרה מנהלת כוח האדם של הנתבעת, גב' חרמונה טל ובמקומה מינה מר דורות את גב' שריג, רעייתו, לתפקיד מנהלת כוח האדם של הנתבעת.

14. בימים שלאחר ההתמחרות, הוחלפה בין מר דורות לתובע תכתובת דוא"ל, אשר מפאת הרלבנטיות ההתכתבות להכרעתנו, נביאה כלשונה. ביום 29.9.15, יום ההתמחרות, שלח מר דורות הודעת דואר אלקטרוני אל התובע וכך נכתב: "אבירם שלום, בהמשך לשיחתי ולמען הסדר הטוב אבקש ממך כדלקמן - אל תיקח כל התחייבות בשם החברה ללא קבלת אישור מראש שלי. אבקש לקבל בסיומו של כל יום עדכון במייל על הנעשה באותו יום. אנו נערוך כל יום או יומיים שיחת חפיפה, בה תעדכן על היום/יומיים שחלפו ועל הצפוי. בברכה, אמיר". בתגובה, השיב התובע באותו היום למר דורות, באמצעות דוא"ל: "אין בעיה, עכשיו חול המועד הכל רגוע יחסית" (תכתובת הדוא"ל צורפה כנספח 13 לתצהירו של התובע).

15. ביום 6.10.15 שלח התובע דוא"ל למר ארביב, בו נכתב כדלקמן: "אמיר, כידוע לך, בימים האחרונים ומיד לאחר שזכית בהתמחרות לרכישת המניות של החברה, ביצעת מיידית שורה של פעולות מתריסות, מבזות ופוגעניות כלפיי, בכלל אלה – דרשת כי אבצע חפיפה מיידית על תפקידי איתך, שללת את זכויות החתימה שלי בחברה, אסרת עליי ליטול כל התחייבות בשם החברה..., דרשת כי אקבל ממך אישור מראש על כל מייל..., פיטרת את מנהלת כח האדם המדווחת ישירות אליי – מבלי לומר לי מלה על כך וממילא מבלי לשאול את דעתי..., באותו הקשר זימנת עובדת אחרת לשימוע מבלי להתייעץ עמי..., סגרת לי את החיבור למחשב מהבית – פעולה אשר ברור כי אינה לטובת החברה וכל מטרתה להשפיל אותי ולהקשות עליי ועוד. דומני כי אתה יודע היטב שגזירות אלה פוגעות בחברה ובי ואינן מאפשרות לבצע את תפקידי כראוי. היום הגדלת לעשות ואף התייצבת בחדרי ודרשת כי אפנה אותו. העובדה כי אין לך אמון מקצועי בי ידועה זה מכבר, כך גם העובדה כי ניסית לאחרונה להביא לפיטוריי ואף העובדה כי אני מתעתד לנקוט בימים אלה בהליך משפטי כנגד זוגתך בגין הוצאת דיבתי רעה אינה בגדר חדשה, לאחר שעורכי הדין שלה ושלי החליפו ביניהם תכתובת משפטית לפני מספר שבועות.
...יתרה מכך: מאז השלמת ההתמחרות, אף לא קיימת אתי ולו שיחה אחת אודות תוכניות החברה לעתיד. בנסיבות אלה מצאתי לנכון להעלות את הדברים על הכתב ולהודיעך כי אני שומר על מלוא זכויותיי.
אבירם".

16. בתגובה, שלח מר דורות לתובע תשובה באותו היום: "אבירם, אני מאשר קבלת מכתבך. נוכח גישתך אתה יוצא בזאת לחופשה של 14 יום החל מרגע זה. אמיר" (דוא"ל התובע ודוא"ל התשובה של מר דורות, צורפו כנספח 17 לתצהירו של התובע).

17. התובע השיב למר דורות באמצעות דוא"ל בו הבהיר כדלקמן: "אמיר, קיבלתי בתדהמה את ההודעה החד צדדית שלך על " הוצאתי לחופשה" כביכול " החל מרגע זה". ההודעה מהווה פעולה נוספת ברצף הפעולות הפוגעות בזכויותיי...על פניו ברור כי מטרת המהלך החד צדדי שלך, הנה הפעלת לחץ לקידום מטרות פסולות. לצד כל אלה, לא ברור לי כיצד סברת כי ניתן להוציאני לחופשה מהרגע להרגע ומה אני אמור לעשות עם הדברים שמצויים בטיפול שלי. נוכח האמור בכוונתי להתייצב לעבודתי מחר. אני שומר על מלוא זכויותיי בעניין ובכלל. אבירם" (העתק תכתובת הדוא"ל צורפה כנספח 18 לתצהירו של התובע).

18. בהמשך להודעת התובע, התייצב הוא לעבודתו ביום 7.10.15 אולם, עם הגיעו למשרדי הנתבעת, קידמו את פניו שני מאבטחים אשר מנעו ממנו את הכניסה למקום עבודתו.

19. בהמשך לאירוע זה, כתב התובע למר דורות הודעת דוא"ל כדלקמן:" אמיר, בהמשך למייל שלי אליך מאתמול, במסגרתו הבהרתי לך כי הוצאתי מהרגע להרגע לחופשה כביכול, אינה חוקית, הגעתי הבוקר לעבודה. לתדהמתי הרבה, במקום לקבל תשובה למייל שלי אשר לפיה אתה חוזר בך מהצעד הבלתי חוקי שעשית, שכרת מאבטחים שמנעו ממני בגופם להיכנס לעבודה. אני מצר על כך שלאחר שנים כה ארוכות בהן עבדתי במסירות לטובת החברה והבאתי אותה להישגים אשר בגללם אתה מעריך את החברה בשווי של כ – 30 מיליון ₪, החלטת לפטר אותי באופן לא חוקי: במקום להזמין אותי לשימוע, ניתקת לי את המחשב, במקום לשמוע את עמדתי, הוצאת אותי מחדרי, במקום לאפשר לי לעבוד, שכרת מאבטחים שימנעו ממני לעבוד ויסלקו אותי מהמשרדים, תוך השפלתי בפני אחרים. אפילו את חפציי האישיים החלטת לפנות מחדרי מבלי לאפשר לי לקחת אותם בעצמי.
כפי שציינתי בקשר עם פגיעות אחרות בי, גם בעניינים אלה אני שומר על מלוא זכויותיי.
אבירם".

20. בתשובה, השיב מר דורות בדוא"ל לתובע באותו היום, 7.10.15: "אבירם, כפי שהודעתי לך - הוצאת ל - 14 ימי חופשה. אין בכוונתי להתנצח עמך. עם סיומה אשוב לדון בעניינך. אמיר" ( העתק תכתובת הדוא"ל צורפה כנספח 19 לתצהיר התובע). אין מחלוקת בין הצדדים, כי יום 7.10.15 היה יום עבודתו האחרון של התובע בחברה.

21. למען שלמות התמונה העובדתית, יצוין כי בחודש 8/15 שלח התובע מכתב התראה לגב' שריג, בגין הוצאת דיבתו רעה בישיבת הדירקטוריון אשר נערכה בחודש 4/15. גב' שריג דחתה את טענות התובע באמצעות מכתב בא כוחה. בהמשך לכך, הגיש התובע תביעה כנגד גב' שריג בבית משפט שלום בתל אביב (ת"א 28506-12-15).

השאלות השנויות במחלוקת -
22. במסגרת פסק דין זה, הכרעותינו דרושות בשאלות הבאות השנויות במחלוקת בין הצדדים:
השאלה הראשונה בה עלינו להכריע היא האם שררו יחסי עבודה בין התובע לנתבעת במועד סיום ההתקשרות?
ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, עלינו להכריע בשאלת נסיבות סיום יחסי העבודה - האם התובע פוטר או התפטר?
ככל שהתובע פוטר, עלינו לבחון את השאלות הבאות - האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים שלא כדין, לתשלום דמי הודעה מוקדמת וכן לתשלום הבונוס המיוחד הקבוע בהסכם?
בנוסף, האם התובע זכאי לתשלום שכר בגין התקופה החל מיום1.10.17 ועד ליום 7.10.17?

להלן נדון בכל אחת משאלות אלו.

העדים והראיות-
23. מטעם התובע העידו התובע וכן מר אבנר פורת, אשר שימש כמנכ"ל הנתבעת. מטעם הנתבעת העידו מר אמיר דורות וכן רו"ח יוסף סרנגה, אשר הגיש חוות דעת חשבונאית מטעם הנתבעת.

24. לבקשת התובע, זומנו לעדות והעידו גב' רעות פינקלשטיין, חשבת הנתבעת וכן גב' שריג, רעייתו של מר דורות ודירקטורית בנתבעת. כן זומנו למתן עדות עורכות תמליל ישיבת הדירקטוריון אשר הוקלטה על ידי התובע, גב' אורלי גביזון, מנכ"ל חברת תמלול בע"מ וגב' אורית קארה. דיוני ההוכחות התקיימו ביום 13.12.17 (להלן: פרוטוקול ראשון) וביום 20.12.17 (להלן: פרוטוקול שני).

דיון והכרעה-
האם שררו יחסי עבודה בין התובע ובין הנתבעת במועד סיום ההתקשרות-

25. לטענת התובע, לא חל כל שינוי במתכונת עבודתו בין תקופת עבודתו הראשונה, ממועד קליטתו בנתבעת ועד ליום 1.1.14, אשר במהלכה קיבל התובע את שכרו באמצעות תלושי שכר, לבין תקופת העבודה השנייה, החל מיום 1.1.14 ועד לחודש 10/15, בה שולם שכרו בתמורה לחשבונית.

26. לטענת התובע, יישום המבחן המעורב לצורך קיומם של יחסי עבודה מוכיח כי היחסים בינו ובין הנתבעת, המשיכו כיחסי עבודה גם לאחר שהחל לקבל את שכרו בתמורה לחשבונית, כאשר אין באופן קבלת השכר כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה.

27. הנתבעת טענה מנגד, כי החל מיום 1.1.14 התובע הקים חברה ולא היה במעמד של עובד הנתבעת. התובע אינו יכול לאחוז את המקל בשני קצותיו - מחד, להקים חברה בע"מ וליהנות ממקלט מס כחברה ומאידך, ליהנות מחוקי המגן הקוגנטיים.

28. עוד טענה הנתבעת, כי התובע בחר לפדות את כל הזכויות הסוציאליות אשר עמדו לרשותו במועד סיום העסקתו ביום 31.12.13 לפיכך, ככל שהתובע מבקש לטעון כי אין בהוצאת החשבונית כדי ללמד על יחסי עבודה, לא היה רשאי לפדות את כל זכויותיו. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי יישום מבחן ההשתלבות מוביל למסקנה כי התובע לא היה עובד הנתבעת החל מיום 1.1.14, הואיל והוכח כי התובע לא החתים כרטיס נוכחות. עם הקמת עסק עצמאי, התובע נטל על עצמו את סיכויי הרווח וההפסד לכן הפן השלילי של מבחן ההשתלבות אינו מתקיים. הנתבעת הדגישה כי השינוי בשיטת התשלום נעשה לבקשת התובע וכי התמורה אותה קיבל התובע גבוהה ביותר מ - 40% משכרו הקודם, כולל הזכויות הסוציאליות.

29. בהתאם להלכה הפסוקה, מעמדו של אדם כעובד או עצמאי נקבע לפי מכלול נסיבות המקרה, מבחינת מערכת יחסים בין הצדדים בפועל ולא על פי המוסכם ביניהם או על פי התיאור שניתן למערכת היחסים ( ע"ע 30027/96 צדקא – מד"י, פורסם בנבו, פד"ע לו' 625). לפיכך, בבוא בית הדין להכריע בשאלת מעמדו של אדם ( שכיר או עצמאי) יש להגיע למסקנה על פי מכלול הסממנים העובדות המציגים במצטבר תמונה כוללת ושלמה.

30. המבחן המקובל בפסיקה לסיווג מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הינו המבחן המעורב כאשר המרכיב הדומיננטי במבחן זה הוא מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה האם מבצע העבודה השתלב בעסקו של נותן העבודה. במסגרת הפן השלילי נבחנת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו ( ע"ע 300021/98 זאב טריינין עו"ד – מיכה חריש ומפלגת העבודה, פורסם בנבו, פד"ע לז (2002)433).

31. לצדו של מבחן ההשתלבות נקבעו בפסיקה מבחני משנה נוספים במסגרת המבחן המעורב ובכללם מבחן הקשר האישי; מבחן הכפיפות והפיקוח; מבחן התלות הכלכלית; מיהו הגורם שסיפק את כלי העבודה בהם נעשה שימוש; בלעדיות הקשר; התמשכות הקשר, סדירות הקשר ורציפותו וכיצד ראו הצדדים את יחסיהם.

32. מן הכלל אל הפרט. לאחר ששקלנו את מכלול העדויות והראיות בכובד ראש, מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי התקיימו בינו ובין הנתבעת יחסי עבודה באופן רציף במהלך כל תקופת עבודתו, מהטעמים הבאים -

33. ראשית, הוכח בפנינו כי לא חל שינוי בעבודת התובע במהלך כל תקופת ההתקשרות עם הנתבעת. אין חולק בין הצדדים כי במהלך התקופה הראשונה, אשר תחילתה ביום קליטת התובע בשנת 2006 ועד ליום 1.1.14, המועד בו החל התובע לקבל תמורה כנגד חשבונית, שררו יחסי עבודה בין הצדדים.

34. התובע הוכיח כי גם במהלך תקופת ההתקשרות השנייה, לאחר יום 1.1.14, המשיכו יחסי העבודה בין הצדדים. הוכח בפנינו כי גם לאחר יום 1.1.14, המשיך התובע למלא את אותם התפקידים אשר מילא לפני מועד זה מנהל כספים, סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל.

35. נוסף על כך, הוכח כי התובע המשיך לשבת בחדרו, לשמש כמורשה חתימה ואף לתת הוראות לעובדים שונים. התובע הצהיר כי לא חל כל שינוי בעבודתו, גם לאחר יום 1.1.14: " פעילותי הייתה חלק מהפעילות הרגילה של הנתבעת ולא חל כל שינוי בעבודתי...לאחר התאריך 31.12.13... זולת העברת אופן ההתחשבנות ביני לבין הנתבעת לתשלום כנגד חשבונית. אציין גם כי הייתי מורשה חתימה בנתבעת גם במהלך התקופה השנייה..." (ס' 53 -57 לתצהירו של התובע, אשר לא הופרכו).

36. עדותו של מר דורות היוותה חיזוק לטענת התובע בדבר קיומם של יחסי עבודה בין התובע ובין הנתבעת, גם לאחר יום 1.1.14. מר דורות העיד כי התובע המשיך לכהן בתפקידו ולהיות אחראי על תחום הכספים והתפעול בנתבעת, גם במהלך תקופת העבודה השנייה, החל מתחילת 2014:
" ת. בסוף 2013 התובע היה אחראי על התפעול והכספים בחברה.
ש. מה התפקיד של התובע בתחילת 2014.
ת. התובע קודם להיות משנה למנכל, קידום שאבנר נתן לו.
ש. הוא עדיין היה אחראי על הכספים והתפעול.
ת. גם על הכספים והתפעול" ( עמ' 27 לפ' שני, ש' 2 – 13).

37. עוד הודה מר דורות בעדותו, כי הסיבה בגינה דרש מהתובע להציג אישור מחלה עת נעדר מעבודתו בחודש 9/15, מבוססת על מעמדו כעובד החברה:
"ש. בתשובה שלך לבקשה שלנו לסעדים זמניים, סע' 30 לתשובה, למה הוא צריך להציג לך אישור מחלה אם הוא לא עובד.
ת. כל עובד שהיה יוצא לחופש היה מביא אישור מחלה" (פרוטוקול ראשון, עמ' 32, ש' 11 – 13).

38. בהמשך חקירתו הודה מר דורות, כי הסכם העסקת התובע המשיך לחול גם במהלך התקופה השנייה, למעט אופן ההתחשבנות עם התובע:
"ש. מפנה לנספח 4 לתצהיר התובע, בשורה התחתונה כתוב: כל שאר הפרטים נשארים ללא שינוי, מהם שאר הפרטים שנשארו ללא שינוי.
ת. ימי חופשה שהוא יכול לנצל, דרך של התחשבנות לימי מחלה, יש נוהג שונה בחברה לגבי ימי מחלה. דברים שהופיעו בהסכם המקורי.
ש. תאשר לי שאתה מדבר על נספח 2 לתצהיר התובע.
ת. כן, כשהוא היה שכיר.
ש. ההסדרים שהופיעו בהסכם המקורי הם מתייחסים לשאר הפרטים הנותרים ללא שינוי.
ת. שלא הופיעו בהסכם החדש.
ש. בהסכם החדש הסדרתם את תקופת ההודעה המוקדמת..
ת. לא.
ש. אז מה שחל זה מה שמופיע בהסכם המקורי.
ת. נכון" ( עמ' 31 לפ' שני, ש' 19 - 30).

39. המסקנה כי יחסי העבודה בין הצדדים חלו גם במועד סיום עבודתו של התובע עולה גם מתכתובת הדוא"ל האחרונה אשר הוחלפה בין התובע ובין מר דורות. במסגרת תכתובת זו הלין התובע כי מר דורות נטל ממנו את סמכויותיו הניהוליות, דרש ממנו לפנות את חדרו, פיטר את העובדות הכפופות לתובע ובהמשך לכך, דרש כי יצא לחופשה. מתכתובת זו ניתן להקיש כי עד למועד זה, התובע השתלב בעבודת הנתבעת וכי מר דורות התייחס אל תובע כעובד הנתבעת ( התכתבות הדוא"ל צורפה כנספחים 17 - 19).

40. מסקנה דומה עלתה גם מעדות חשבת הנתבעת, גב' פינקלשטיין, אשר העידה כי לא חל כל שינוי בתפקידו של התובע במהלך כל תקופת עבודתו:
"ש. ממתי את בחברה
ת. מ- 10/10
ש. מה היה התפקיד של התובע
ת. היה סמנכ"ל כספים וסמנכ"ל תפעול ומשנה למנכל
ש. לאורך כל התקופה שהיה בחרה אלו היו התפקידים שלו
ת. נדמה לי שמשנה למנכל קיבל במהלך התקופה שאני עבדתי
ש. לאורך כל שנות עבודתו ישב באותו חדר
ת. כן
ש. הוא עבד במשרה מלאה, חצי משרה?
ת. משרה מלאה לאורך כל השנים , כשאני הייתי" (עמ' 29 לפ' ראשון, ש' 26 - 30).

בהמשך הבהירה החשבת כי תפקידו של התובע לא השתנה במהלך כל תקופת העבודה:
"ש. מה השתנה בתפקיד של התובע ביום 1.1.14?
ת. מבחינת התפקיד לא השתנה" ( עמ' 38 לפ' הראשון, ש' 4 - 5).

41. בדומה, העיד גם מר פורת, מנכ"ל הנתבעת בתקופה הרלבנטית לתביעה, כי פרטי הסכם ההע


מעורבים
תובע: אבירם ארביב
נתבע: סלקט בע"מ
שופט :
עורכי דין: