ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד בן ציון זינגר נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 מאי 2018

לפני:

כבוד השופט אורן שגב
נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב חמצני

התובע
1. דוד בן ציון זינגר ת.ז. XXXXXX676
ע"י ב"כ: עו"ד מוטי זילבר
במינוי על פי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד משה אהרון מהמחלקה המשפטית

פסק דין

לפנינו תביעתו של מר זינגר, המכוונת כנגד החלטת הנתבע מיום 09.09.15, בה נקבע כי הוא אינו זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, וזאת לאור דיווח משרד החינוך, לפיו הוא לומד בישיבה גבוהה ואינו מדווח כתלמיד במוסד חינוכי על-יסודי.
נקדים אחרית לראשית ונציין, כי לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים ולמסמכים שהוצגו בפנינו , והכל כפי שיפורט להלן, באנו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל ולהלן טעמינו.

תמצית העובדות הצריכות לעניין
אין חולק כי מר זינגר נולד ביום 04.04.1997, וכי בשנה"ל שהחלה בחודש אלול תשע"ה (אוגוסט-ספטמבר 2015) החל את לימודיו במסגרת ישיבת פוניבז' (להלן – "הישיבה").
עוד אין חולק, והתובע אישר זאת בעדותו, כי הישיבה מוגדרת באופן פורמלי כ"ישיבה גבוהה". לאור האמור לעיל, הודיע הנתבע להורי התובע ביום 09.09.15 כי הוא אינו זכאי לפטור, כפי שנהוג ביחס למי שלומדים במוסד חינוכי שמוגדר "על יסודי ".
התובע צירף לתצהירו 2 אישורים: האחד מטעם משרד החינוך (נספח ב' לתצהירו) והשני – אישור מטעם ישיבת פוניבז', בה הוא לומד. בשני האישורים הנ"ל, נכתב כי שנת הלימודים בה הוא לומד בישיבה, מקבילה לכתה י"ב.

דיון והכרעה
הוראת החוק הרלוונטית לענייננו היא תקנה 11ג לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, שזו לשונה:
"מבוטח לפי פרק י"א לחוק, שהוא תלמיד כתה י' עד י"ב במוסד חינוכי על יסודי, והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק וטרם מלאו לו 19 שנים, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה הוא לומד".
באישור מטעם משרד החינוך שניתן לתובע ביום 02.09.15 נכתב בזו הלשון:
"הנדון: זינגר דוד בן צוין ת.ז. XXXXXX676
הריני מאשר כי עפ"י בדיקה במערכת, הנ"ל מופיע בקובץ תלמידי הישיבות של משרדנו מתאריך 07.09.2014 ועד היום בישיבת "פוניבז'".
אבקש לציין כי ככלל גיל התלמידים בשיעור א' בישיבה גבוהה מקביל לתלמידי כתה י"ב בתיכון.
בכבוד רב
עמוס צייאדה
מנהל האגף"
באישור מטעם הישיבה נכתב כדלקמן:
"אישור
אנו מאשרים בזה, כי
מר דוד בן ציון זינגר נ"י ת.ז. XXXXXX676 הנו תלמיד מן המנין בישיבתנו הק' בזמן הלימודים חורף/קיץ תשע"ה שווה לכתב י"ב."

ב"כ הנתבע טען בסיכומיו, בין היתר, כי אין לייחס משקל לשני האישורים הנ"ל, וזאת לאור העובדה שעורכיהם לא הגישו תצהירים וממילא לא נחקרו עליהם והוסיף, כי למעשה, אין כל אישור פוזיטיבי כי הלימוד בישיבה שמוגדרת כישיבה גבוהה, מקביל ללימוד בכיתה י"ב וכי גם באישור מטעם משרד החינוך, נכתב, כי ככלל גיל התלמידים בשיעור א' בישיבה גבוהה מקביל לתלמידי כתה י"ב בתיכון, אך אין ראיה כי מדובר גם בתובע עצמו.

אשר להכרעתנו –
אין בידינו לקבל טענה זו, ובמה דברים אמורים? ראשית, התובע העיד, ועדותו לא נסתרה, כי השנה בה למד בשיעור א' בישיבה היא שנת הלימודים ה-12 שלו (עמ' 5 לפרוטוקול מול שורה 5) ; שנית, הבהיר, כי המונח 'ישיבה גבוהה' בעולם התורני ממנו הוא בא , מתייחס לרמת הלימודים ואין לפרשו כמקובל בחברה החילונית כעל-תיכוני, בדומה למונחים השגורים "השכלה גבוהה או "מוסד להשכלה גבוהה", אשר משמעם, על-תיכוני. הסבריו של התובע לא נסתרו. שלישית, הגם שב"כ הנתבע צודק כי עורכי 2 המסמכים לא הובאו לעדות ולא נחקרו ועל כן אין לקבל את האמור בהם, הרי שבכל הקשור לאישור שהוצג מטעם משרד החינוך, לו אנו מייחסים משקל ראייתי גבוה יותר מאשר לאישור מטעם הישיבה, לא מצאנו סיבה לפקפק באמיתות תוכנו. לא נעלמה מעינינו העובדה שהמסמך מטעם משרד החינוך לא הוגש כתעודת עובד ציבור, יחד עם זאת, האמור בו עולה בקנה אחד עם טענות התובע והסבריו בפנינו, ומשלא נטען כי מדובר במסמך שאינו אותנטי, ובהתאם לגמישות המוקנית לבית הדין בכל הקשור לסדרי דין וראיות, במיוחד בהליך מסוג זה, שעניינו, ביטחון סוציאלי, לא מצאנו סיבה לא לקבל את האמור באישור משרד החינוך כראיה לכאורה לתוכן האמור בו; ראיה, כאמור, שלא נסתרה ע"י הנתבע ושעולה בקנה אחד עם יתר הראיות בתיק ועם גרסתו של התובע.
משמצאנו לקבל את האישור כראיה, אין בידינו לקבל את טענת הנתבע, לפיה האמור בו אנו מתייחס לתובע. בשורת הנושא של האישור הנ"ל נכתב מפורשות כי מדובר בתובע והאמירה העקרונית, לפיה "ככלל גיל התלמידים בשיעור א' בישיבה גבוהה מקביל לתלמידי כתה י"ב בתיכון", לא נסתרה ביחס לתובע ואין כל סיבה להחריג אותו מקבוצת הלומדים בשיעור א' בישיבה הנ"ל, המקבילים לתלמידי י"ב.
נשוב ונציין, כי כאמור לעיל, אין מחלוקת לגבי גילו של התובע ולא הובאה כל ראיה כי התובע "קפץ" כיתה או התקבל למוסד להשכלה גבוהה (כפי שהנתבע מבקש להגדיר את הישיבה) מבלי שסיים מסכת של 12 שנות לימוד. לפיכך, המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא כי בשנה הרלוונטית לתובענה זו, גילו הכרונולוגי התאים להיותו בשלב לימודי המקביל לבני גילו – כתה י"ב.
סיכומו של דבר, בשים לב להצטברות כל הנימוקים לעיל, מצאנו לקבל את תביעת התובע ואנו מורים לנתבע לקבוע כי הוא פטור מתשלום דמי ביטוח בתקופה הרלוונטית, ולכל הפחות עד יום 04.04.16 – הוא יום הולדתו ה- 19. ככל שהתובע שילם את דמי הביטוח בגין התקופה הנ"ל, אנו מורים לנתבע להשיבם לידיו בצירו ף הפרשי ריבית והצמדה, בהתאם לכל דין.
בשים לב לעובדה שהתובע היה מיוצג בהליך בפנינו ע"י הלשכה לסיוע משפטי, איננו עושים צו להוצאות, חרף קבלת התביעה.

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ח, (22 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יעקב חמצני
נציג ציבור מעסיקים

אורן שגב, שופט


מעורבים
תובע: דוד בן ציון זינגר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: