ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים נגד ועד הנוצרים האורתודוקסי :

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

המבקשת: הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים

נגד

המשיבים: 1. ועד הנוצרים האורתודוקסי
2. קהילת הנוצרים הרומים אורתודוקסים
3. נאצר פריד נאצר
4. נדים חנא נאצר
5. חאתם סלים ג'ובראן
6. חנא ג'מאל נאצר
7. חביב ג'רייס נאצר
8. סוהיל חביב ג'ובראן
9. באסם נאצר נאצר
10. רשם המקרקעין
11. הממונה על רשם המקרקעין
12. יוסף נאצר, משיב פורמלי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה בע"א 4637/97, מיום 7.1.98,
שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ד' ביין

בשם המבקשת: עו"ד רנאטו יאראק; עו"ד תומר כהן-פרידמן

בשם המשיבים 1, 5-9: עו"ד ו' מנסור

בשם המשיבים 2, 3 ו4-: עו"ד בסאם סאבא

בשם המשיבים 10 ו11-: עו"ד אורית סון

בבית המשפט העליון

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ד"ר ד' ביין) בע"א 4637/97 מיום 7.1.98.

ביום 1.5.95 תוקן מרשם המקרקעין ביחס למספר חלקות בכפר סמיע. השינוי נעשה על-דרך תיקון טעות סופר, ומשמעותו הלכה למעשה היתה שינוי רישום הבעלות בחלקות. טרם התיקון, היו החלקות רשומות על-שם בא כוחה של המבקשת (בפועל היה זה המשיב 12), ואילו אחריו היו רשומות על-שם באי-כוחה של הקהילה הרומית-אורתודוכסית בכפר סמיע. בעקבות השינוי פנה המשיב 12 לבית-המשפט המחוזי בבקשה לפסק-דין המצהיר על זכויותיו בחלקות בניגוד לרישום (להלן - התביעה הראשונה). המשיבים באותה תביעה (אשר כולם צד להליכים דכאן) הגישו תביעה שכנגד בבקשה להצהיר על זכותם בחלקות. לאחר דיון בטענות הצדדים, קבע בית-המשפט, כי הזכות בחלקות הינה של המשיבים. על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-משפט זה והוא תלוי ועומד. לאחר שניתן פסק-הדין פנו המבקשת והמשיב 12 למפקחת על רישום המקרקעין במחוז צפון בבקשה לתיקון המרשם, בטענה שתיקונו שפורט לעיל נעשה שלא כדין. הבקשה נדחתה, והמבקשת ערערה לממונה על המרשם, שדחה את הערעור. על החלטת הממונה על המרשם ערערה המבקשת בפני בית-המשפט המחוזי.

בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, כי פסק-הדין שניתן בתביעה הראשונה הכריע את שאלת הבעלות, וכי הרישום, כפי שהוא, משקף את המצב המשפטי לאשורו. משכך הם פני הדברים, לא ניתן עוד להעלות טענות לגבי ההליך שבו תוקן הרישום, מאחר שפסק-הדין מחייב את הממונה על המרשם, אשר ממילא אינה רשאי לתקן את המרשם באופן שיסתור אותו. בית-המשפט ציין כי אין לקבל את טענת המבקשים לפיה פסק-הדין בתביעה הראשונה הסתמך על הרישום, ולכן אין הוא יכול לחסום העלאת טענות כנגד הרישום עצמו. הטעם לכך הוא, שפסק-הדין בתביעה הראשונה בחן את זכויות הצדדים לגופו של עניין, אולם אפילו היתה בו הסתמכות על הרישום, משמעות הדבר היא אכן שיש טעות בפסק-הדין, אך תקיפתו אפשרית רק במסגרת ערעור עליו.

בבקשת רשות הערעור שבפני שבה המבקשת ומעלה שורה של טענות כנגד חוקיות תיקונו של המרשם על-דרך של תיקון טעות סופר. עוד טוענת המבקשת, כי אין בפסק-הדין שניתן בתביעה הראשונה לחסום את תביעתה הנוכחית, וזאת ממספר טעמים. ראשית, הקביעה שאין לתקן את המרשם נסמכת על פסק-הדין בתביעה הראשונה, כאשר הוא עצמו נסמך על המרשם. בכך נוצר מעגל שוטה, אשר הדרך היחידה לשוברו היא לדון לגופו של עניין בחוקיות התיקון; שנית, המבקשת אינה צד לערעור התלוי ועומד בפני בית-המשפט העליון, מאחר שבקשתה להצטרף כמערערת נדחתה, משום שלא היתה צד להליך בבית-המשפט המחוזי; שלישית, נוכח הקביעה האמורה, ברור שהמבקשת לא היתה צד לתביעה הראשונה, ואין זה סביר לבסס על ההכרעה בה רישום הפוגע בזכויותיה של המבקשת.

המשיבים בבקשה, בשלוש תגובות נפרדות, מעלים שתי טענות מרכזיות. ראשית, הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור על-פי המבחנים שנקבעו בפסיקה; שנית, לגופו של עניין הוכרעה שאלה הבעלות בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתביעה הראשונה. הכרעה זו "בולעת" בתוכה את ההחלטה לתיקון המרשם, ואין לתקוף אותה במסלול של ערעורים על החלטות רשם המקרקעין והממונה על המרשם. לעניין אי-ייצוגה של המבקשת בהליכי הערעור על פסק-הדין בתביעה הראשונה טוענים המשיבים, כי עדיין קיים השתק פלוגתא כלפי המבקשת, וזאת לנוכח יחסי השליחות בינה לבין המשיב 12 ולחליפין, מכוח הכללים להחלת הדוקטרינה של מעשה בית-דין כלפי צד זר לתביעה.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. מתן רשות לערעור שני מותנית בכך שהסוגיה המתעוררת הינה בעלת חשיבות משפטית, חוקתית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה (ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123). הבקשה דנן, שעניינה רצונה של המבקשת להביא לשינוי הזכויות הרשומות לאחר שבית-המשפט פסק בזכויות אלה לגופו של עניין, אינה מעוררת כל סוגיה כאמור.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים על-פי הפירוט הבא: המשיבים 1, 9-5: 4,000 ש"ח; המשיבים 4-2: 4,000 ש"ח; המשיבים 11-10: 4,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ח באייר התשנ"ח (24.5.98).

א
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98008550.A05/דז/


מעורבים
תובע: הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים
נתבע: ועד הנוצרים האורתודוקסי
שופט :
עורכי דין: