ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.ל.מ.א. בי"ח איטלקי נגד עטה חרדאן :

.

ע"א 2807/96
וערעור שכנגד

בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט י' גולדברג

המערערים והמשיבים שכנגד: 1. א.ל.מ.א. בי"ח איטלקי
2. N.A.M.I אגודה איטלקית רשומה באיטליה
ע"י ביה"ח האיטלקי

נ ג ד

המשיב והמערער שכנגד: 1. עטה חרדאן
המשיב 2: 2. המוסד לביטוח לאומי

ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 29.2.96 בת.א.
1232/87 שניתן על ידי כבוד השופט
ביין

ב"כ המערערים: עו"ד עופרה גולן
ב"כ המשיב 1: עו"ד חוסאם אבו-פול
ב"כ המשיב 2: עו"ד שמואל עירוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן

1. לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בת.א. 1232/87 שניתן על ידי כבוד השופט ד. ביין ביום 29.2.96 בו מצא את המערערים-הנתבעים אחראים לנזקו של המשיב 1 - התובע, הסובל מפיגור שכלי קל עם סימנים של שיתוק מוחין. הערעור הוא הן על החבות והן על גובה הנזק והערעור שכנגד הוא על גובה הנזק בלבד.

העובדות כפי שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי

2. התובע סובל מפיגור שכלי קל עם סימנים של שיתוק מוחין.

התובע נולד בבוקר יום ה- 20.4.75 בסביבות השעה 10:00, בלידה ווגינלית רגילה, במשקל 4350 גרם. הלידה ארכה בין 8 ל- 10 שעות. התובע נולד במצב של אספיקציה עם בליעה של מי שפיר, בציון אפגר 2. בוצעה בו הנשמה וכן נשאבו מי השפיר. לפי עדות האחות, לאחר ביצוע פעולות אלה, עמד ציון האפגר על 10 אולם הדבר לא נרשם. מכל מקום, מוסכם כי לאחר טיפול ראשוני זה נשם התובע בכוחות עצמו ולא נזקק להנשמה. הלידה לוותה על-ידי מיילדת ללא התערבות או התייעצות עם רופא. בלילה הופיעו אצל התובע פרכוסים. התובע לא קיבל כל טיפול תרופתי או אחר לפרכוסים. בבוקר, בשעה 8:00 או 9:00, לכל המוקדם כ6- שעות לאחר שהחלו הפרכוסים, הועבר, הרך הנולד לבית החולים רוטשילד לשם טיפול בו.

הרשלנות שמצא בית המשפט המחוזי

3. בית המשפט המחוזי מצא רשלנות בשלושת אלה:

ראשית, בשלב שקדם ללידה, התייחס בית החולים אל הלידה כאל לידה רגילה, לא התייעצו עם רופא ולא הייתה כל התערבות של רופא. בית משפט קבע כי גם אם נקבל את הטענה שעובר "גדול" המחייב התייחסות מיוחדת הוא במשקל 4.5 ק"ג ואילך בלבד (ואילו התובע נולד במשקל 4350 גרם בלבד), היה על הרופאים להתייחס לעובר כאל עובר גדול, מאחר ובבדיקה במישוש שהייתה נהוגה אז, יש טווח טעות של 10%.

שנית, במהלך האשפוז ועד ללידה לא נרשמה בדיקת דופק העובר, אשר יכול היה להעיד על מצוקת העובר. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כי באותה עת מקובל היה שלא לרשום תוצאות בדיקות שגרתיות ללא ממצא פתולוגי. בית המשפט ציין כי היה נוטה לקבל את טענת האחות כי במקרה זה פעלה באופן שגרתי, כפי שהיא פועלת תמיד ובדקה את הדופק שהיה תקין, אלמלא נרשמו בגיליון האם גם תוצאות של בדיקות שגרתיות שלא היה בהן ממצאים פתולוגיים ולפיכך, דחה את הטענה.

שלישית, לא ניתן לתובע טיפול מתאים לאחר שהופיעו הפרכוסים והוא הועבר לבית חולים רוטשילד באיחור ניכר, לכל המוקדם 6 שעות לאחר גילוי הפרכוסים.

את הקשר הסיבתי בין שני הגורמים הראשונים - התייחסות ללידה כאל לידה רגילה ואי רישום דופק העובר - לנזק, ביסס בית המשפט כדלקמן: לו בדקה המיילדת את גודל העובר, הייתה מעריכה שזהו עובר גדול ועל כן, מזמינה רופא להתייעצות. זה היה וודאי בודק את דופק העובר, מגלה מצוקה עוברית, מתערב בלידה ובכך מונע את נזקו של המערער.

אשר לקשר הסיבתי שבין הפרכוסים לנזק, ציין בית המשפט "בכל מקרה גם אם נניח כי הרשלנות בכל הקשור למהלך הלידה איננה הגורם לנזק, בטיפול או חוסר הטיפול שלאחר הלידה כאשר התובע סבל מתשניק, היה כדי להחמיר את מצבו של התובע. ... די בכך שהתנהגות הנתבעים הגדילה את הסיכון כדי שניתן יהיה לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין התנהגותם ובין נזקי התובע".

דין הערעור והערעור שכנגד להידחות.

דיון

4. קיימות שלוש אפשרויות עקרוניות להתהוותו של הנזק המוחי אצל התובע: האחת, כי נזקו נגרם עקב תהליכים בשלבים המוקדמים של ההריון ואשר אין בינם לבין מעשי הנתבעים דבר; השניה, כי הנזק נגרם במהלך הלידה (עקב רשלנותם של הנתבעים או שלא ברשלנותם); השלישית, כי הנזק נגרם או הוחמר לאחר הלידה, עקב הפרכוסים.

כפי שציין בית משפט קמא, נועדו מרבית ראיות התובע להוכיח, כי הייתה זו לידה ארוכה וקשה, ללא צוות מיומן וללא פיקוח רפואי. לטענת התובע, נגרם הנזק המוחי במהלך הלידה, עקב תשניק, אותו היה בידי הנתבעים למנוע, אילו התערבו במהלך הלידה וזירזו אותה ועקב אי מתן טיפול נאות לרך הנולד משהחלו הפרכוסים לאחר הלידה.

פרופ' ברנדס, מומחה למיילדות ולגינקולוגיה מטעם התובע סבור כי קרוב לוודאי שהיה סבל עוברי אותו ניתן היה לראות בבדיקת דופק, לו היו רישומים בנמצא. הוא למד על קיומו של הסבל העוברי מן התשניק הקשה בו נולד התובע ומסימנים נוספים שיפורטו בהמשך. גם ד"ר לרמן, מומחה התובע בתחום הנוירולוגיה הפדיאטרית, סבור כי הנזק המוחי נגרם עקב התשניק, שגרם להליך היפוקסי-איסכמי, היינו ירידה של החמצן בדם וירידת זרימת החמצן למוח. הנתבעים, הציגו לעומת זאת גרסה לפיה נגרמו נזקי התובע קרוב לוודאי עקב אירועים שבתחילת הריון שאין קשר בינם לבין התנהגות הנתבעים.

5. סבורה אני כי די בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, כדי לבסס את אחריותם של הנתבעים לנזקו של התובע. למעשה, העדיף בית המשפט את גרסת התובע ואת עדויות המומחים מטעמו, על פני גרסת הנתבעים והמומחים מטעמם. בית המשפט קבע כי התובע סבל מתשניק בלידתו, כי ההסתברות הגבוהה ביותר היא שהתשניק נגרם עקב סיבוכים במהלך הלידה וכי ניתן היה למנוע נזק זה לו נתגלתה מצוקת העובר מוקדם יותר. ממצאים אלה מעוגנים בחומר הראיות, עליו הסתמך השופט קמא ושעיקרן יובא בקצרה כדלקמן:

(א) הילד היה גדול, וקרוב למה שקרוי "עובר גדול" המחייב התייחסות מיוחדת.

(ב) הלידה היתה קשה וממושכת.

(ג) התובע נולד עם ציון אפגר 2 שהוא ציון נמוך במדרג ציוני מצב חיוניות הרך הנולד. לא ברור כמה דקות היה האפגר נמוך עקב אי רישום, אך מן העובדה שהיה צורך בהחייאה ארוכה עד לנשימה עצמונית של היילוד, סביר להניח כי האפגר היה נמוך לזמן ארוך יחסית.

(ד) במכתב ההפניה של ד"ר לנדאו מביה"ח האיטלקי לבי"ח רוטשילד, צויין, כי התובע נולד במצב של תשניק וכי נעשתה לתובע החייאה ממושכת והלידה היתה ארוכה ומסובכת. מכתבו של ד"ר לנדאו נשלח בזמן אמת על-ידי רופא בית החולים הנתבע לבית חולים רוטשילד, אליו הועבר היילוד, ויש לראות בדברים האמורים בו - שלא נסתרו - את דברי בית החולים עצמו ולייחס להם את המשקל המתאים כפי שעשה בית המשפט המחוזי בפסק דינו, שהשתית קביעותיו גם על האמור במכתב. לא די בסברה היפותטית שהעלו הנתבעים כאילו התשניק היה קל וההחייאה קצרה כדי לקעקע קביעות אלה. סברה זו, אינה עולה בקנה אחד עם מצב הדברים לאשורו כפי שתואר בזמן אמת במכתב ההפניה האמור.

(ה) לתמיכה במסקנה כי נזקו של התובע נגרם עקב התשניק בו נולד התובע על רקע מצוקה עוברית, ניתן לציין גם את הצפלהמטומה (דימום מתחת לקרום עצמות הגולגולת) ממנה סבל התובע. זוהי - לפי עדות המומחה פרופ' ברנדס - חבלה הנגרמת מלחץ ממושך של הראש כנגד האגן בעת הלידה וככל שהעובר והראש גדולים יותר, החבלה גדולה יותר. לחץ זה קשור לכאורה קשר ישיר בגודל העובר ובלידה הממושכת. אלה הצדיקו נוכחות רופא בתהליך הלידה או למצער, בקטעים הבעייתים שבה, כדי לנקוט בצעדים לקיצור משך הלידה ולשחרור הלחץ; לכך יש להוסיף ממצאים נוירולוגים ופרכוסים שהופיעו בתובע לאחר הלידה, שיש מקום לייחס באופן סביר לתשניק, כפי שעשה השופט קמא.

(ו) לכך מצטרפת גם העובדה כי אין בנמצא רישומים על דופק העובר במהלך האשפוז ועד ללידה. גם אם לא היה נהוג באותם ימים לרשום ממצאים כאלה אם הם היו בגדר הנורמה, והשופט הטיל ספק בכך, עדיין פועל העדר הרישומים נגד הנתבעים. בהעדר רשומים, לא ניתן לתמוך בגרסתם שניטור הדופק היה תקין ולעומת זאת, מעיד התשניק על כך שהוא לא היה תקין וכי העובר היה שרוי במצוקה.

(ז) לא למותר להוסיף, כי בית משפט קמא מצא רשלנות בכך שלא טיפלו בתופעת הפרכוסים של היילוד במשך שעות ארוכות והעבירו אותו רק למחרת הבוקר לבית חולים רוטשילד למרות שהפרכוסים החלו ערב לפני כן. לא היתה מחלוקת שפרכוסים יכולים להיגרם מתשניק, אם כי יכולים להיות להם גם סיבות אחרות. מתוך עדויות המומחים עלה, כי טיפול מהיר ויעיל יכול למנוע נזק מוחי שיכול להיגרם מן הפרכוסים. נגד קביעות אלה טענו הנתבעים כי נושא הפרכוסים לא עמד על הפרק, לא יוחסה להם מלכתחילה רשלנות בגין אלה, לא הובאו חוות דעת רפואיות בנושא זה ועל בית המשפט היה להימנע מלהתייחס לנושא בפסק דינו. אמנם, יש ממש בטענות אלה, שכן נושא הפרכוסים כשלעצמו לא עמד על הפרק מלכתחילה כעילת רשלנות. אלא שבמהלך המשפט נתלבנו הדברים ו"הנזק" של אי-הגשת חוות דעת במקרה זה תוקן במידה מסוימת על ידי חקירת הרופאים המומחים שהעידו. לפיכך, רשאי היה בית המשפט להתייחס לנושא זה בפסק דינו, כפי שעשה. יחד עם זאת, לאור כל האמור לעיל, אחראים הנתבעים כלפי התובע גם ללא התייחסות לשאלת הרשלנות בטיפול בפרכוסים.

אשר על כן, מציעה אני לדחות את הערעור בשאלת החבות.

6. אשר לנזק, בדקתי בדוק היטב את טענותיהם של שני הצדדים לעניין ראשי הנזק וסכומיו ולא מצאתי כי שגגה יצאה מלפני בית משפט קמא בנושא זה באופן המצדיק התערבותנו.

אשר על כן נדחים הערעורים גם בשאלת גובה הנזק.

אין צו להוצאות.

ת

השופט י' טירקל:

אני מסכים.

השופט י' גולדברג:

אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן.

ניתן היום, כ"ט בסיון תשנ"ח (23.6.98).

ט

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן /מזכיר ראשי
96028070.J04


מעורבים
תובע: א.ל.מ.א. בי"ח איטלקי
נתבע: עטה חרדאן
שופט :
עורכי דין: