ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזרא יום טוב נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה רשמת בכירה אלישבע חן

תובע

עזרא יום טוב

נגד

נתבעת

מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר

פסק דין

טענות התובע

התובע הוא אסיר משוחרר אשר סיים לרצות תקופת מאסר ארוכת שנים , בחודש דצמבר 2016.

במהלך שהותו בכלא "מעשיהו", הכין התובע 2,070 עותקים של מכתב שניסח , הנושא כותרת "הזמנה לביקור" , אשר צורפו לו נספחים (להלן: "המכתבים") . התובע ביקש לשלוח המכתבים לנמענים שונים על מנת שיבואו לבקרו.

התובע אחסן את המעטפות ובהן המכתבים בשלושה ארגזי קרטון כדי למוסרם לבדיקת הגורמים הרלוונטיים בשב"ס קודם לשליחתם. לאחר בחינה שנערכה , סורבה בקשתו של התובע לשלוח המכתבים.

בחודש מאי 2015, הועבר התובע מכלא "מעשיהו" לכלא "איילון" ולקח עמו את שלשת ארגזי המכתבים.

ביום 13/5/15, התקיים דיון בעתירת התובע לחייב הנתבעת לשלוח המכתבים, במסגרת עת"א 17216-03-15, בפני כבוד השופט טל, נשיא בית המשפט המחוזי – מרכז , וממועד הדיון לא ראה עוד התובע את המכתבים שהוצגו בדיון או את ארגזי המכתבים.

התובע פנה למפקדת האגף ולהנהלת בית הכלא, בבקשות לקבל לידיו את המכתבים, אך בקשותיו לא נענו.

לנוכח חלוף הזמן, וויתר התובע על בקשתו לשלוח המכתבים ובחודש נובמבר 2016, הגיש במסגרת עת"א 24190-06-15, בקשה כי יינתן צו עשה אשר יורה לשב"ס להשיב המכתבים לידיו . בהחלטה מיום 4/1/17, התקבלה בקשת התובע לצו עשה, בהעדר תגובת השב"ס.

לטענת התובע, למרות החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לצו עשה וחרף חובתה של הנתבעת באמצעות נציגיה לטפל בסוגיית המכתבים , הוא לא קיבל המכתבים לידיו.

התובע הגיש התביעה ע"ס 33,000 ₪ ופירט רכיבי התביעה כדלקמן: סכום של 5,000 ₪ - פיצוי בגין ההשקעה בהכנת המכתבים, קיפולם והכנסתם למעטפות; סכום של 4,934 ₪ - תשלום בגין המעטפות; סכום של 2,365 ₪ - תשלום עבור צילום המכתבים והנספחים שצורפו להם; סכום של 3,000 ₪ - פיצוי בגין הפרת החלטת כבוד הנשיא טל; סכום של 10,000 ₪ - פיצוי בגין פגיעה בזכויותיו החוקתיות של התובע לנוכח הסירוב להשיב לו את המכתבים; סכום של 8,000 ₪ - פיצוי בגין פגיעה רגשית קשה בחופש הביטוי של התובע (כלשון התובע בכתב התביעה); סכום של 12,000 ₪ - פיצוי בגין עוגמת נפש, עוול וצער שנגרמו לתובע לנוכח התנהלותה של הנתבעת.
טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת – מדינת ישראל, תוכן המכתבים שביקש התובע לשלוח, נבדק על ידי הגורמים הרלוונטיים , והוחלט שלא לאשר משלוח המכתבים .

לאחר שהתובע נקלט בכלא "איילון" והעתירה שהגיש בעת"א 17216-03-15, בקשר עם משלוח המכתבים , נמחקה בהתאם להחלטת כבוד השופט טל, הואיל ולא התקבל אישור בית המשפט לענייני משפחה להגשת התביעה חרף הצו החוסם שניתן, הובהר לתובע , כי בהתאם להוראות פקודת נציבות שעניינה "החזקה, אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים", לא ניתן לאפשר לו לאחסן ארגזי המכתבים בתאו וגם לא במתקני השב"ס, ולפיכך הוא התבקש להוציאם מהכלא ולמוסרם למי מטעמו .

בהתאם לנוהל, הוקרא לתובע מסמך שכותרתו "הודעה לאסיר – פינוי ארגזי מכתבים " (להלן: "ההודעה"), אשר צורף כנספח ג' לכתב ההגנה. תוכן ההודעה הוקרא לתובע ביום 19/5/15 בנוכחות עד והובהר לתובע כי מתקני השב"ס אינם מיועדים לאפסון ארוך טווח של ארגזי מכתבים וכי עליו להוציא הארגזים מהכלא באמצעות מי מטעמו הואיל ושב"ס אינו ערב עוד לשמור על המכתבים. כעולה מההודעה, התובע סרב לחתום עליה.

לטענת הנתבעת, למרות שהתובע קיבל מבקרים, הוא לא נעזר בהם כדי להוציא הארגזים מחוץ לשטח הכלא ולמעשה מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה לא פעל להוצאת ארגזי המכתבים - שאוחסנו באופן זמני בחדר בסמוך לאגף 3 - מהכלא.

בתחילת חודש דצמבר 2016, ארעה הצפה בכלא וניזוק ציוד שהיה במחסן הסמוך לאגף 3, שבו אוחסנו גם ארגזי המכתבים.
דיון והכרעה

העידו בפני התובע, וכן גב' ורד לוי אשר במועדים הרלוונטיים שימשה מנהלת אגף (להלן: "גב' לוי") וגב' סוזי סעדון, סגנית מפקד כלא "איילון" (להלן: "גב' סעדון").

לאחר ששמעתי העדויות ובחנתי הראיות שהוצגו בפני לרבות כתבי הטענות על נספחיהם ושקלתי השיקולים הצריכים לעניין, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.

יוקדם, כי לא עלה בידי התובע להוכיח הטענה שהעלה גם בעדותו, לפיה הוטעה על ידי שב"ס לחשוב שיוכל לשלוח המכתבים, הואיל ואושרו בקשותיו לצלם עותקים רבים של המכתבים על נספחיהם. התובע לא צירף כל אסמכתא שיש בה כדי להצביע על כך שהוצג בפניו מצג מטעה לפיו, אישור לצילום עותקים רבים של מסמכים כמוהו כאישור תוכן המכתבים ואישור לשלוח המכתבים אל מחוץ לכותלי הכלא. למעשה, כעולה מהמתואר בכתב התביעה (סעיף 11) עותקי המכתבים שהכין התובע הושמו במעטפות אשר לא נסגרו במודע, כדי לאפשר בדיקתם על ידי הגורמים הרלוונטיים.
באשר לטענות התובע בדבר חובת הנתבעת להשיב ארגזי המכתבים לידיו. מהעדויות שנשמעו עלה, כי הובהר לתובע שעליו לפנות את ארגזי המכתבים מהכלא וכי הנתבעת אינה אחראית לשמור עליהם. עדותה של גב' לוי, כי הקריאה לתובע עוד ביום 19/5/15 את ההודעה , לפיה עליו להוציא הארגזים מהכלא - לא נסתרה והתובע לא הסביר בעדותו מדוע לא פעל להוצאת המכתבים ולו באמצעות המבקרים הבודדים שיכלו לסייע לו בכך או באמצעות שירותי חברה חיצונית. כפי שעלה מעדותה של גב' סעדון, אין הנחיה או פקודה המחייבת עיכוב ביקורים לאסיר אשר אינו מוציא ציוד מהכלא , ועדותה זו עומדת בניגוד לטענתו של התובע בעניין זה אשר נטענה ללא סימוכין .

בעדותו בפני בית המשפט, התייחס התובע לטענות הנתבעת כי ארגזי המכתבים ניזוקו בהצפה שהייתה בכלא "איילון". לטענת התובע, למרות שידוע לו כי במקרים חריגים כגון הצפה, מופעל נוהל שלפיו על הגורמים הרלוונטיים למלא דו"ח, פניותיו לקבל הנוהל נדחו , בנימוק שהוא חסוי בפני אסירים. גב' סעדון הסבירה בעדותה באשר להצפה , כי בעוד שהציוד של התובע הועבר לאגף האפסנאות ולא ניזוק מההצפה, ארגזי המכתבים נשארו במחסן וניזוקו כפי שניזוקו גם ארגזי הנתבעת שהיו במקום. לדבריה, המסמך שהוצג בדיון (נ/1) מתייחס גם לנזקי ההצפה.

הואיל והתובע ידע עוד מיום 19/5/15 כי עליו לפעול להוצאת ארגזי המכתבים מהכלא, בהתאם להודעה שהוקראה בפניו, הרי שממועד זה ואילך היה התובע האחראי למכתבים ולשלמותם. בנסיבות כפי שהתבררו, איני מוצאת כי היה בעצם קיומה של הצפה במחסן , כדי לשנות מאחריות התובע לארגזי המכתבים.

לנוכח האמור, משאין חולק כי לא הותר לתובע לשלוח המכתבים ומשהוכח כי התובע ידע שעליו לפעול להוציא את ארגזי המכתבים אל מחוץ לכלא באמצעות מי מטעמו , באופן שבו למעשה הועברה האחריות לארגזי המכתבים אל התובע, אני מוצאת , כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת הפרה חובותיה כלפיו או כי התרשלה בשמירה על ארגזי המכתבים. בהקשר זה יוער, כי החלטת כבוד הנשיא טל מיום 1/4/17, ניתנה זמן רב לאחר שהאחריות לארגזי המכתבים עברה לתובע , וזאת משהובהר לו עוד ביום 19/5/15, כי עליו לפעול להוצאתם משטח הכלא.

התובע בחר לצלם, על חשבונו, עותקים רבים של מכתבים שביקש לשלוח למרות שידע כי קיימת אפשרות שלא יותר לו לשולחם. משסורבה בקשתו לשלוח המכתבים והוא לא פעל להוציאם מחוץ לשטח הכלא ולא הוכיח כי נפל פגם בפעילות הנתבעת, הרי שלא הוכיח טענותיו כלפי הנתבעת או זכותו לפיצוי כספי וממילא לא הוכיח הזכות לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים.

משלא עלה בידי התובע להרים נטל ההוכחה המוטל עליו - התביעה נדחית. בנסיבות העניין ובהינתן כי התובע הוא אסיר משוחרר, איני רואה לעשות צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ' ניסן תשע"ח, 05 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עזרא יום טוב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: