ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מישאל נעמת נגד איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר איתי רגב

תובע

מישאל נעמת

נגד

נתבעת
איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפני תביעה על סך 2,675 ₪.
התובע טוען כי באוגוסט 2017 נסע לחו"ל ורכש ביטוח נסיעות משודרג מהנתבעת.
ביום האחרון לטיול נפל התובע, נחבל ונשברו משקפיו ושעונו. הנתבעת דחתה דרישתו לפיצוי בגין נזקי רכוש אלו.
התובע הציג הצעות מחיר לתיקון המשקפיים (1,650 ₪) והשעון (500 ₪), ובנוסף דורש כי הנתבעת תפצה אותו בגין אגרת בית המשפט, בזבוז זמן ועגמת נפש.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי בהתאם לתנאי הפוליסה ולחריגיה אין כיסוי ביטוחי למשקפיים ולשעון.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בתנאי הפוליסה אכן מצוין כי המשקפיים והשעון לא מכוסים מפני נזקים (יש כיסוי בפוליסה למקרה של גניבה או אבדן, בתנאים מסוימים). עם זאת, הצדדים חלוקים באשר למידע שנמסר לתובע מבעוד מועד.

התובע אישר בדיון כי לא קרא את הפוליסה. לעמדתו, משנשלח אליו מפרט הפוליסה, אותו קרא, וכאשר לא צוינה במסמך זה ההחרגה לא צריך היה לדעת כי הנזקים לרכוש מוחרגים מהכיסוי הביטוחי שרכש. לעמדתו, דרישת הנתבעת כי יפנה לקובץ הפוליסה שבאתר הנתבעת אינה סבירה ("זו חוצפה. זה לא מקובל" – עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 31 – עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 1). לדבריו, לא העלה בדעתו כי המסמך שקיבל הוא לא הפוליסה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 23, וכן: "כשאני מקבל פוליסה ואני רואה שכתוב מספר פוליסה ואחר כך כתוב מפרט פוליסה, אני מבין שזה מה שאני צריך לקבל וזה מה שקיבלתי" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 1 – 2) .
בחקירתו בדיון אישר התובע פעם נוספת כי לא קרא את הפוליסה והוסיף: "אם למשל הייתי קורא באתר שלכם, בגלל זה לא הייתי נוסע?" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 11).

המסמך שנשלח לתובע עם רכישת הביטוח צורף לכתבי הטענות (מכתב מיום 23.8.17).
במכתב זה נכתב, בין היתר:
"נא וודא כי נשלחו אליך שני מסמכים:
פוליסת ביטוח הנסיעות לחו"ל שלך.
מפרט הביטוח ובו פירוט הכיסויים שרכשת.".

ובהמשך:

"אנו ממליצים לקרוא בעיון את פוליסת הביטוח והמפרט המצורף".

משמע, כבר במכתב זה צוין במפורש כי מפרט הביטוח ופוליסת הביטוח הם שני מסמכים שונים ונפרדים, ולכן היה על התובע להבין שאין מדובר באותו מסמך (זאת, ביחס לטענתו כי לא העלה בדעתו שהמסמך שקיבל הוא לא הפוליסה).

במפרט לפוליסה נכתב, בפסקת הפתיחה, כי הנתבעת מתחייבת, על יסוד הצהרות המבוטח (התובע) ובהתאם לתנאים הכלליים והמיוחדים המפורטים בפוליסה על נספחיה, לשלם למבוטח את הסכומים המגיעים לפי תנאי הפוליסה.
משמע, כי גם במסמך זה הופנה התובע לתנאים הכללים והמיוחדים של הפוליסה.
אכן, כפי שטען גם התובע, גם במסמך זה מופנה המבוטח לתנאי הפוליסה שבאתר האינטרנט של הנתבעת (עמ' 2 למפרט).
בנוסף, גם בטבלת גבולות האחריות המקסימלית (עמודים 4 ו-5 למפרט) מצויינים סכומים אלה תוך הפניה לפרקים בפוליסה (וכך, למשל, כיסוי הכבודה מופיע תחת "פרק 6 – כיסויים נוספים").

מכל האמור עולה שהנתבעת הבהירה שמפרט הפוליסה ותנאי הפוליסה לא חד הם, וכי התנאים המחייבים מפורטים בפוליסה עצמה (גם אם יתכן שיכלה להדגיש בצורה ברורה עוד יותר שהמפרט מהווה תמצית לא מלאה ולא מחייבת של תנאי הפוליסה ולהדגיש את ההפניה לתנאי הפוליסה המלאים לא רק בכוכבית בעמוד השני לתנאי המפרט) .
משכך, וכאשר התובע אישר שלא קרא את הפוליסה, אין בידיו לטעון לבטלות ההסכם בין הצדדים – ולפיכך, בדין נדחתה דרישתו לתשלום על ידי הנתבעת.
מסקנה זו מתחזקת גם נוכח תשובתו של התובע בחקירתו, כי גם לו היה קורא את הפוליסה באתר הנתבעת לא היה משפיע הדבר על החלטתו אם לנסוע לטיול אם לאו (כלומר, עצם הנסיעה לא היתה תלויה בהיקף כיסוי ביטוחי כזה או אחר; התובע גם אישר כי בדרך כלל הוא מסתפק בביטוח הנסיעות הבסיסי שנכלל בהסכם עם כרטיס האשראי שלו וכמעט אף פעם לא עושה פוליסות בחברות ביטוח – עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 6 – 7).

התוצאה היא כי דין התביעה להדחות, משלא עלה בידי התובע להרים הנטל שעל תובע בהליך אזרחי ולשכנע את בית המשפט כי בשל מחדלי הנתבעת נכרת ההסכם או כי בשם מחדלים אלו לא פוצה בגין נזקים שהנתבעת התחייבה לבטחם.

שוכנעתי כי התביעה הוגשה בתום לב ומשכך, ובנסיבות, אין צו להוצאות.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ח, 25 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מישאל נעמת
נתבע: איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: