ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין וקנין נגד נפתלי :


בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות – ראשון לציון

תק 001976/07

בפני:

כב' השופטת עירית ויינברג-נוטוביץ

תאריך:

27/01/2008

בעניין:

וקנין רפאל

תובע

נ ג ד

1. נפתלי בר

2. אשר סויסה הובלות בע"מ

3. סוכנות רמות-ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

נתבעים

פסק דין

1. בפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין התנגשות שארעה בין רכב התובע לרכב הנתבעת מס' 2 (להלן: הנתבעת) ביום 22.8.07 בשעת ערב, בראשון לציון (להלן: התאונה).

2. על פי כתב התביעה רכב התובע עמד ברמזור בנתיב שמאלי מבין שני נתיבים המיועדים לפניה ימינה. לצידו עמדה משאית סמיטריילר כפולה נהוגה בידי הנתבע מס' 1 (להלן: הנתבע), בנתיב הימני מבין השניים. כשהתחלף הרמזור לירוק, החלו השניים בנסיעה כשנהג המשאית סטה מנתיבו לעבר הנתיב השמאלי ופגע עם החלק הקדמי שמאלי של המשאית בכנף האחורית ימנית של רכב התובע.

3. על פי כתב ההגנה, משאית הנתבע התקרבה אל הצומת מתוך כוונה לפנות ימינה מהנתיב הימני מבין שני נתיבים המיועדים לפניה ימינה. במהלך הפניה הרגיש לפתע הנתבע כי רכב שפונה ימינה מהנתיב השמאלי, משפשף את צדה השמאלי של המשאית. הנתבע ביצע את הפניה תוך שמירת הנתיב הימני והאט את המהירות בהתאם לנסיבות הדרך ומנגד התובע התקרב אל הצומת במהירות וביצע את הפניה ברשלנות.

4. התובע העיד כי רכב הנתבעים הוא ארוך ונזקק לשניים או שלשה נתיבים כדי לבצע את הפניה. התובע העיד כי על הנתבע היה לעמוד בנתיב השמאלי מבין השניים, בשל אורך המשאית והקשת הרחבה שהוא זקוק לה, לצורך ביצוע הסיבוב. (עמ' 2-1 לפרוטוקול).

5. הנתבע העיד כי שני הרכבים לא עמדו ברמזור, כפי שהעיד התובע. אכן הרמזור היה אדום והנתבע נסע בהילוך איטי כדי להתקדם לאט, עד שהרמזור יתחלף לירוק. כשהרמזור התחלף, התובע עקף את המשאית בנתיב השמאלי "כמו רוח". הנתבע העיד על אופן ביצוע הפניה ימינה:-

"שאני צריך לפנות ימינה אני לא יכול לקחת את האוטו שמאלה. אני צריך ימינה וחזק לשבור ימינה. ברגע שהגעתי עם הקבינה אחרי הרמזור כדי לקחת ימינה, הרגשתי את המכה כמו שיפשוף מצד שמאלי שלי.... יצאתי עם החצי קבינה אחרי הרמזור כדי לא לעלות עם העגלה למדרכה".

(עמ' 3 שורות 8-5).

ובהמשך:-

"אני לא יכול להיות מצב ישר, אני חייב כל הזמן לקחת ימינה כדי להכנס לנתיב הימני. כשאני לקחתי את הסיבוב, יצאתי לצומת והתחלתי לשבור ובדיוק בצומת עצמה אחרי הרמזור, הוא נעמד".

ועוד:-

"אני לוקח את הסיבוב מהימין. מימין לימין אבל אני חייב לצאת מהצומת כמה מטרים לקחת סיבוב יותר ארוך כדי לא לעלות עם הגלגלים על המדרכה. לעשות קשת יותר רחב".

(שורות 20-18).

6. בעדותו של הנתבע תמך למעשה בגרסת התובע לפיה היה עליו לנסוע בקשת רחבה כדי לבצע את הפניה ימינה, מהנתיב הימני ביותר. הנתבע הגדיר זאת במילים "יצאתי מהצומת". "אני חייב לצאת מהצומת" משמעות הדבר, הנתבע המשיך עם החלק הקדמי של המשאית בנסיעה ישר (ללא סטיה ימינה או בסטיה קלה, על מנת שחלקה האחורי של המשאית יתקדם ואז ניתן יהיה לבצע את הפניה).

כך למעשה פגע הנתבע ברכב התובע.

גרסת התובע הנתמכת כאמור בעדות הנתבע, מתיישבת גם עם תמונות הנזק ועם העובדה שהפגיעה ברכב התובע הינה בחלק האחורי, דהיינו פגיעה מאחור.

מקובלת עלי עדותו של התובע כי על הנתבע היה לבחור בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים וכי עמידתו בנתיב הימני מנעה ממנו לבצע את הפניה, תוך שמירת הנתיב בו נסע.

בנסיבות אלה האחריות העיקרית לתאונה מוטלת על הנתבע.

עם זאת סבורה אני כי התובע יכול היה להמתין עד ליציאת המשאית מהצומת או לצאת מהצומת במהירות כדי לפנותה, על מנת שהנתבע יוכל לבצע קשת רחבה הדרושה לו לשם ביצוע הפניה. לפיכך מצאתי לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור 10%.

7. נזקי התובע:-

א. התובע תמך תביעתו בחוות דעת שמאי לפיה נאמדים הנזקים בסכום של 2,316 ₪ לפני מע"מ.

משלא תיקן התובע את נזקיו, אינו זכאי לסכום המע"מ.

ב. התובע נשא בשכ"ט השמאי בסך 568 ₪.

ג. הנזקים אותם תבע התובע בגין הוצאות בסך 500 ₪, ימי עבודה בסך 500 ₪ ועוגמת נפש בסך 500 ₪, לא הוכחו.

8. לפיכך אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך 2,596 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28.8.07 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך 750 ₪.

ניתנה היום כ' בשבט, תשס"ח (27 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

עירית וינברג-נוטוביץ,

שופטת