ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד דן עופר :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

בש"א 022183/07

בתיק עיקרי: א 002518/07

לפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

25/01/2008

בעניין:

בנק מזרחי טפחות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

מ. שפורן

המבקש

נ ג ד

דן עופר

ע"י ב"כ עוה"ד

א. קלינגהופר

המשיב

החלטה

הנתבע 1 מבקש להורות על סילוק התביעה על הסף מפאת העדר סמכות עניינית, בטענה שראש ההוצאה לפועל הוא הגורם המוסמך לדון בעניין נשוא התביעה, שיסודו בטענת "פרעתי".

בכתב התביעה צויינו שתי הלוואות שהתובע נטל מהנתבע 1-

(א) הלוואה בסכום של 200,000 ₪ שנטל התובע ביום 24/11/97.

(ב) הלוואה בסכום של 340,000 ₪ שנטל התובע ביום 17/5/98.

על פי הנטען, בחודש אפריל 1999 או בסמוך לכך הועברו הלוואות התובע מחשבון הבנק שלו אל חשבון אחר באותו הסניף, שבבעלות חברת אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ, שהתובע הוא הבעלים של מחצית המניות בה, וזאת בכפוף לבטוחות שהתובע סיפק לאותן הלוואות, בדמות שטר מישכון זכויות, שנערך ביום 15/7/99.

התובע טען, כי שטר המשכון נחתם לשם הבטחת החזר שתי ההלוואות, ולא לכל חיוב אחר מלבדן, וניתן לממשו רק במקרה שבו שתי ההלוואות האמורות לא שולמו במועדן. בנוסף, לטענתו, אין בשטר המשכון או בנספחיו כל איזכור או התייחסות לחברת אלף ג'ני או לחיוביה הנפרדים.

לטענת התובע, למרות האמור, נשלח אליו ביום 31/10/04 מכתב תזכורת מהנתבע 1 לפיו, לכאורה, השיעבוד שהוטל על הנכס כולל חבות לבנק, בגין חיובים אחרים של חברת אלף ג'ני, נכון ליום 31/10/04. ניסיונות התובע להעמיד את הנתבע 1 על טעותו לא הועילו, גם לאחר שנפרעה יתרת שתי ההלוואות שנטל התובע.

לתובע התברר, כי לא רק שהנתבע 1 לא פעל לביטול המשכון לאחר פירעון ההלוואות, אלא הוא גם נקט בהליכי הוצאה לפועל, באמצעות הנתבע 2, בגין חובות שאינם קשורים להלוואות נשוא המשכון. בנוסף, לטענתו, החובות הנוספים שעליהם, לכאורה, נסב המשכון, הם חובות דימיוניים שהנתבעים ייצרו באופן פיקטיבי.

לאור זאת, עתר התובע להורות כי שטר מישכון הזכויות שנחתם לטובת הנתבע 1 פקע ולכן בטל, ועל הנתבעים לסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח מכוח המשכון, וכן לבטל את כל ההליכים שננקטו בעקבות כך, לרבות הליך כינוס הנכסים. בנוסף, עתר התובע להצהיר כי הוא אינו חייב כל סכום לנתבעים.
סעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") קובע: "חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין או עד לקביעתו כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הוראה זו מקנה לראש ההוצאה לפועל את הסמכות לברר ולפסוק בכל טענה של החייב, לפיה הוא פטור מלמלא אחר פסק דין, שטר משכנתה, שטר משכון, או כל מסמך אחר הנתון לביצוע כפסק דין, על פי סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל. סמכות ראש ההוצאה לפועל מוגבלת רק לטענת פרעתי מסוג זה, והוא אינו מוסמך לדון בתביעות אחרות שיש לחייב כנגד הזוכה (ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק א', עמ' 190 והאסמכתאות המובאות שם).

בענייננו, התובע טוען, כי המשכון נועד להבטיח הלוואות שנפרעו זה מכבר, ולכן לא נותר לו כל תוקף, ואין להועיד אותו להבטחת התחייבויות אחרות.

לעומת זאת, הנתבע 1 טען בכתב ההגנה, כי השיעבוד נועד גם להבטחת התחייבויותיה של חברת אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ, ללא הגבלה בסכום.

מכאן, כי תוצאת הדיון בשאלה האם המשכון תקף, נובעת מזהות החיובים שבגינם הוא הוטל.

שתי סוגיות אלה, הן רחבות היקף וטעונות בירור החורג מגדר סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל (ראו בעניין זה ע"א (ירושלים) סיידוף ואח' נ' שקולניק, תק-מח 2006(2) 8685; ה"פ (תל אביב-יפו) 657/04 גולן נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 2005(3) 1273).

הבקשה נדחית.

התובע טוען בתגובתו כי בכוונתו לבקש לתקן את כתב התביעה, אך טרם הגיש בקשה נפרדת בעניין, ועליו לעשות כן תוך 21 יום.

ניתנה היום י"ח בשבט, תשס"ח (25 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו