ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרוספר אזרן נגד עיריית ק. שמונה :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

דמ 2605/05 באיחוד דיון

בפני:

כב' הרשמת סלווא שאמי

תאריך:

25/01/2008

בעניין:

פרוספר אזרן

ע"י ב"כ עוה"ד

מחמוד חסן ואחרים

התובע

נ ג ד

עיריית קריית שמונה

ע"י ב"כ עוה"ד

אריאל בר-יוסף

הנתבעת

פסק דין

1. לפניי תובענות אשר הוגשו מטעם התובע במסגרת התיקים דמ 2357/05, דמ 2605/05, דמ 1400/06 ו- דמ 2049/06, במסגרתן ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי הלנת שכר, זאת עקב הלנת שכרו של התובע בגין החודשים 2/05 עד 11/05, למעט חודש 9/05, וכן בגין החודשים 2/06 עד 4/06, זאת מן המועד בו היתה הנתבעת אמורה לשלם את השכר ועד למועד תשלומו בפועל.

2. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית כי בית הדין יפסוק בתובענה לפי הדין, על סמך כתבי בי-דין שהוגשו מטעם הצדדים ועל סמך סיכומים בכתב אשר יוגשו מטעם הצדדים. בית הדין בהחלטתו מיום 26/6/07 אישר הסכמת הצדדים ונתן לה תוקף של החלטה.

הסיכומים מטעם התובע הוגשו ביום 11/9/07. הסיכומים מטעם הנתבעת הוגשו ביום 30/10/07.

3. לאחר עיון בכתבי בי-דין אשר הוגשו מטעם הצדדים, לרבות בסיכומיהם ובמסמכים אשר צורפו להם, ולאחר ששמעתי את הצדדים ו/או באי-כוחם במעמד הדיונים אשר התקיימו בתיק, נחה דעתי כי דין התביעה לתשלום פיצוי הלנת שכר להתקבל, באופן חלקי, כפי שיפורט להלן:

א. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי הלנת שכר בשיעור של 25% שנתי מסכום השכר נטו. לעניין זה, השכר הוא השכר נטו כפי שפורט בתעודת עובדת הציבור, הגב' שרה ועקנין, אשר הוגשה בהסכמה מטעם הצדדים ביום 27/8/07, בה פורט גובה השכר לצורך חישוב פיצוי הלנת השכר כמו גם מועדי התשלום של השכר בגין כל אחד מהחודשים נשוא כתבי התביעה דנן.

ב. למען הסר ספק יובהר כי פיצוי הלנה כאמור לא יחול על רכיבי השכר המהווים החזר הוצאות או זכויות סוציאליות (כגון: דמי הבראה, קצובת ביגוד, החזר הוצאות נסיעה, החזר הוצאות טלפון וכיוצ"ב).

ג. פיצוי הלנה בשיעור האמור יחול על השכר בגבולות תקרת השכר הממוצע במשק הידוע ביום ביצוע התשלום בפועל. יתרת השכר המולן, שהיא מעבר לשכר הממוצע במשק, תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.

ד. פיצוי הלנה כאמור יחול מן המועד בו אמורה היתה הנתבעת לשלם את השכר של כל חודש מהחודשים נשוא כתב התביעה ועד למועד תשלומו בפועל, כמפורט בתעודת עובדת הציבור, הגב' שרה ועקנין, אשר בהסכמה ביום 27/8/07.

ה. הסכום המגיע לתובע בגין פיצוי הלנת שכר כאמור ישולם לתובע תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין, שאלמלא כן – יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ו. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. הסכום הנ"ל יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום, אם לא ישולם תוך 45 יום.

4. בפסיקת שיעור פיצוי הלנת השכר נלקחו בחשבון השיקולים דלהלן:

א. התובע נמנה על עובדיה של הנתבעת ו/או גמלאיה, וקרן השכר ו/או הגמלה המגיעה לו בגין החודשים אשר פורטו בכתבי התביעה בתיקים דנן שולמה לו באיחור, במועדים המפורטים בתעודה שהוגשה מטעם הגב' שרה ועקנין.

ב. התובע הגיש תביעתו המתייחסת למספר חודשים, במרוכז, אך ורק בחודשים 7/05, 9/05, 3/06 ו- 5/06.

ג. נלקחו בחשבון השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לדון בתובענה לתשלום פיצוי הלנת שכר, לרבות השיקול כי האיחור בתשלום שכרו של עובד מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד שלו ופגיעה בכבודו כאדם. כמו כן, נלקחו בחשבון ההשלכות שיש בהלנת תשלום השכר על מצבו הכלכלי של התובע, לרבות הנזקים אשר נגרמו או עשויים להיגרם לו בגין כך, הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי.

ד. בית הדין נתן את דעתו, בנוסף, לטענות התובע ולפיהם הנתבעת לא עמדה בתוכנית ההבראה; הטענה כי הנתבעת מנהלת את תקציבה תוך חריגה מהתקציבים והתקנים אשר הוקנו לה; הטענה כי הנתבעת מציגה מצג שווא, ולפיו נוקטת היא בצמצומים, כאשר מאידך מוסיפה הנתבעת תקנים נוספים בהם ממנה עובדים המקורבים לראש העיר, הכל במטרה לקדם את האינטרסים הפוליטיים של ברי הסמכא בעירייה; הטענה כי הנתבעת אינה עושה מספיק למען להגדיל את החוזי הגבייה של הארנונה והמסים העירוניים; הטענה כי הנתבעת נוקטת בסדר עדיפות "מעוות" ומפלה את העובדים והגמלאים לרעה לעומת יתר נושיה.

ה. מאידך, נלקחו בחשבון טענות הנתבעת, כפי שפורטו בכתב ההגנה ובסיכומים שהוגשו מטעמה. בעיקר, שקלתי טענת הנתבעת לפיה השכר (הגמלה) בגין החודשים נשוא כתב התביעה שולם במלואו (קרן); האיחור בתשלום השכר או הגמלה היה לימים ספורים בלבד ובכל מקרה לא עלה על כ- 25 ימים; האיחור בתשלום השכר יסודו בנסיבות שלנתבעת לא היתה שליטה עליהן, וכן הטענה לפיה השתת פיצויי הלנת שכר על הנתבעת אך תוסיף למעמסה הכלכלית בה שרויה הנתבעת, לא תקדם כל אינטרס הרתעתי, תביא לקיצוצים נוספים ולפיטוריהם של עובדים ולעיכוב נוסף בתשלום השכר המגיע לעובדי הנתבעת או גמלאיה, והתובע בכללם.

ו. סמכותו של בית הדין להורות על הפחתת או ביטול פיצויי הלנת שכר על-פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 המורה בזו הלשון:

"בית-דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו." (ההדגשה שלי – ס.ש.).

ז. על שיקול דעתו של בית הדין בפסיקת פיצויי הלנה או הפחתתם נאמר בע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים נגד ג'וליה מימון (לא פורסם) (להלן: "הלכת מכון בית יעקב"), כי עצם העובדה שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר מוזכרים נימוקים שונים להפחתתם של פיצויי הלנה היא הנותנת שלבית הדין שיקול דעת להפחתתם. בפסק הדין בעניין מכון בית יעקב אנו מוצאים סקירה של ההלכה הפסוקה ולפיה נפסק, בעבר, כי מצב כלכלי קשה אינו נימוק להפחתת פיצוי הלנה, זאת מן הטעם שעל המעביד לתת עדיפות לתשלום שכרו של העובד ולהבטיח את מצבו הכספי של העובד לאחר פיטוריו. יחד עם זאת, נפסק, כי לבית הדין נתון שיקול דעת ועליו להפעילו, ובעשותו כאמור על בית הדין לבחון את תום לבו של העובד, תום לבו של המעביד ואת הנסיבות האובייקטיביות אשר הביאו להלנת שכרו של העובד, תוך התייחסות לפעולות אשר ננקטו על ידי המעביד על מנת להביא לתשלום שכרו של העובד, במועד. כמו כן, ייתן בית הדין דעתו לתכלית העומדת ביסוד הסנקציה של פיצוי הלנת שכר, תוך איזון בינה לבין הפגיעה במעביד, באם יושתו עליו פיצויי הלנה, תוך התייחסות למידת הפגיעה. בית הדין ייתן דעתו, כמובן, לפגיעה בעובד והנזק שנגרם לו עקב הלנת שכרו.

ח. מעיון בכתב ההגנה ובסיכומים אשר הוגשו מטעם הנתבעת על נספחיהם, ובפרט בעדותו של מר יגאל פנחס, שהוא גזבר העירייה, אשר ניתנה במסגרת תיק דמ 1011/06, ואשר העתק מפרוטוקול הדיון בו העיד צורף לסיכומי הנתבעת, אנו למדים כי הנתבעת שרויה בגירעון כספי מזה זמן. הנתבעת מפנה אצבע מאשימה, בין היתר, כלפי משרדי הממשלה והקיצוץ המתמשך בתקציבים ובמענקים המיועדים לנתבעת (קיצוץ במענקי האיזון של משרד הפנים ובמענקים שנועדו ליישובי קו העימות, והבעיה התזרימית שנוצרה עקב כך). על הקיצוץ הדרסטי והממשי בתקציבים העיד גזבר העירייה במסגרת תיק דמ 1011/06 (באיחוד דיון) ופרטיכל הדיון מיום 25/6/06 אף צורף לסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת. הנתבעת התייחסה לחובות שהצטברו עקב הקיצוץ במענקים ובתקציבים המגיעים לה, לרבות לבעית תשלום השכר לעובדיה במועד. הגזבר העיד בהקשר זה על אי-יכולתה של הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה ואף להפרת הסדרים אלה או אחרים שנעשו בעבר עם נושים כאמור. הנתבעת הכינה תוכנית הבראה אשר אושרה על ידי משרד הפנים בשנת 2004. הנתבעת לא עמדה בתנאי תוכנית ההבראה, בין היתר, עקב חזרת וועד העובדים מן ההסכם אשר נערך בינו לבין הנתבעת, דבר אשר גרם להקפאת הזרמת מענקי ההבראה על ידי משרד הפנים. הנתבעת חתמה לאחרונה (ביום 11/12/06) על הסכם נוסף בעניין תוכנית הבראה (העתק צורף לסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת). לא נעלמה מעיני בית הדין הטענה כי חיוב הנתבעת בפיצוי הלנת שכר אך הכביד, ויוסיף להכביד על קופת הנתבעת, וכדברי הגזבר, כל סכום אשר ישולם בגין הלנת שכר ישולם מהתקציב השוטף של הנתבעת, אשר בלאו הכי אינו עונה על דרישות והוצאות הנתבעת וציבור תושביה.

ט. סבורני כי הנסיבות המפורטות בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת מהוות "נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה", המצדיקות הפחתת פיצויי הלנת השכר, אך לא ביטולם (ע"ע 1242/04 עיריית לוד נגד אבלין דהן ואחרים). לפיכך, ולאחר ששקלתי את הפגיעה והנזק אשר נגרמו לתובע אל מול הנסיבות אשר הביאו להלנת השכר המגיע לתובע, על ידי הנתבעת, ראיתי לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי הלנת שכר בשיעור של 25% שנתי מסכום השכר המולן נטו. כאמור הפיצוי לא יחול על רכיבים המהווים החזר הוצאות או זכויות סוציאליות, הכל כמפורט בסעיף 3 לעיל.

5. הסכומים המגיעים לתובע בגין פיצוי הלנת שכר ו/או בגין הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לסעיף 3 לעיל, יחושבו ע"י הנתבעת תוך 14 ימים מיום קבלת פסק הדין. התחשיב יישלח ישירות אל בא-כח התובע, תוך מתן אפשרות לבדוק אותו.

אם לא תהיה התנגדות מטעם התובע תוך 14 ימים מיום קבלת התחשיב, כי אז תשלם הנתבעת לתובע, תוך 14 ימים מאותו מועד את הסכומים כאמור, כשהם משוערכים ליום התשלום.

היה ותתעורר מחלוקת בין הצדדים לגבי התחשיב, יהיו הצדדים רשאים לשוב ולפנות לבית הדין, בעניין זה בלבד, אך זאת לא יאוחר מתום 60 יום מיום קבלת פסק הדין. במקרה אחרון זה, ימנה בית הדין חשב שכר והצדדים יחוייבו בתשלום שכרו.

ניתן היום י"ח בשבט, תשס"ח (25 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

סלווא שאמי , רשמת