ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסף סול ברנה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ :

התובע/המשיב:

אסף סול ברנה

נגד

הנתבעת/המבקשת:

כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע וטענות הצדדים
בפני תביעה עפ"י פוליסה.
התובע, יליד 1995, בוטח אצל הנתבעת בביטוח תאונות תלמידים.
בתאריך 28.1.13 בעת משחק כדורסל פרק את כתף שמאל בצורה קשה. חוו"ד מטעם התביעה מייחס לאירוע נכות צמיתה בשיעור 28% משוקלל ומשכך לפי התביעה מגיע לתובע תגמולי ביטוח בסך 106,000 ₪ (376 אלף כפול 28%).
הנתבעת שילמה סך של כ 38,000 ₪, והתביעה הזו מתייחסת להפרש של כ- 68,000 ₪.
ההגנה כופרת בחבות היתרה וצרפה חוו"ד ממנה עולה שהתובע סובל מנכות צמיתה בשיעור 10% בלבד.
משכך מונה מומחה מטעם ביהמ"ש לבקשת הצדדים. מומחה בית המשפט תמך במסקנות חוות הדעת של ההגנה וקבע בחוות דעתו כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%.

לפני כעת בקשה מטעם ב"כ הנתבעת המלומד לדחיית התביעה שכן מומחה בית המשפט קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% כפי שקבע מומחה הנתבעת והנתבעת שילמה לתובע לפי 10% נכות עוד ביום 22.11.15. לפיכך מתבקש בית המשפט לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט.
בתגובתו טוען ב"כ התובע המלומד כי הוא מסכים לדחיית התביעה אך טוען כי מאחר וחוות הדעת של המומחה מטעמו עמדה על 28% נכות הייתה הצדקה להגשת התביעה ומשכך אין להטיל הוצאות על התובע.

דיון והכרעה

תקנות 511 ו 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כי בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט ( להלן: "הוצאות") לטובת בעל דין אחר, אם לאו. סכומים אלו, נקבע, יזקקו לשיקול דעתו של ביהמ"ש לאחר שזה שמע ועיין בטענותיהם של הצדדים בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן צו להוצאות.
בין שיקוליו אלו ייבחן ביהמ"ש את שווי הסעד השנוי במחלוקת, התעריף המומלץ שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין והדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.
כלל ראשון לכללי פסיקת ההוצאות הוא שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל-דין שזכה את הוצאותיו, יהא אותו בעל-דין זכאי לפסיקת הוצאות ( ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי ( אמינון, מהדורה שישית, בעריכת ש' לוין, 1990) בעמ' 508-507 וכן: ע"א 1986 ,1894/90 שמואל פלאטו-שרון נ' ז'ק אסולין . פ"ד מו(4), 822 ,עמ' 829-830).
עם זאת, מדיניות שיפוטית ראויה צריכה להיות מכוונת לסיים הליכים ללא צורך בהכרעה שיפוטית דיכוטומית בכדי להביא לרווח מצרפי. פסיקת הוצאות כנגד מי שמוכן לחזור בו מתביעתו, תוכל לגרום להרתעת יתר מהסכמה שכזו ובסופו של דבר תגרום להמשך ניהול דיוני סרק אך ורק בגלל שאלת ההוצאות. בשקילת השיקולים במערכת עמוסה כמו מערכת המשפט עומד בפני השופט לא רק האינטרס של הצדדים להליך אלא גם האינטרס הציבורי של מניעת ריבוי התדיינויות ויש לעיתים להתחשב בכך ולא למצות הדין ולפסוק הוצאות כלפי מי שמוכן לחזור מתביעתו, בבחינת "מודה ועוזב ירוחם" (משלי פרק כ"ח, פסוק י"ג).

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ולאור האמור לעיל הנני דוחה את התביעה אך בנסיבות העניין לא יינתן צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
לאור ההסכמה, הנני מורה גם על פטור מתשלום יתרת האגרה.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ח, 09 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אסף סול ברנה
נתבע: כלל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: