ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סול זיתוני נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

התובעת
סול זיתוני
ע"י ב"כ עו"ד עמליה בן חמו
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

פסק דין

1. תביעת התובעת לקבלת קצבת זקנה נדחתה על ידי הנתבע מן הטעם כי אינה תושבת ישראל, מכאן ההליך אשר בפני.

רקע עובדתי:
2. התובעת ילידת שנת 1953 נשואה וא ם לשלושה ילדים. התובעת נולדה ונישאה בארץ וילדיה נולדו בישראל.

3. בשנת 1989 עברה התובעת להתגורר בארה"ב בעקבות פרישת בעלה מצה"ל לאחר 22 שנות שירות ועבודתו בחברת בת של עיתון "ידיעות אחרונות" בניו יורק. בשנת 1995 הפסיק הנתבע את תשלום קצבת הילדים לתובעת.

4. בשנת 2012 לאחר פרישת בעלה מעבודתו שבה התובעת ומשפחתה ארצה. עם חזרת המשפחה ארצה רכשו הם בית בעיר רחובות , רכב ומוצרי חשמל וריהוט וכן התובעת קבלה שירותים רפואיים באמצעות קופת חולים" כללית". לימים מכרו את ביתם בעיר רחובות.

5. שני בניה של התובעת חזרו להתגורר בארה"ב ואילו ביתה של התובעת מתגוררת בקיבוץ שמיר בצפון הארץ. התובעת ובעלה עברו להתגורר עם ביתם ביחידה נפרדת.

6. ביום 21.6.15 הגיעה התובעת לגיל פרישה והגישה תביעה לקבלת קצבת זקנה. הנתבע דחה את התביעה לאור שלילת תושבות התובעת.

טענות התובעת:
7. התובעת נולדה וגדלה בארץ, ביתה הוריה ואחיה ומשפחתה מתגוררים בארץ וחרף המעבר לארה"ב עם פרישת בעלה המשיכה להיות קשורה לארץ, בעלה המשיך לשלם דמי ביטוח לאומי עבור המשפחה. כמו כן לבני הזוג חשבון בנק בארץ וחסכונות. התובעת ובעלה שבו ארצה בשנת 2012 והתובעת נאלצה לשלם סך של 10,000 ₪ על מנת לזכות בתשלום שירותי בריאות למרות שבעלה שלם עבורה דמי ביטוח לאורך כל השנים.
התובעת הגישה תביעתה לקבלת קצבת זקנה בחודש יוני 2015 ונאלצה לשוב לארה"ב בחודש יולי 2015 לאור תאונת דרכים אשר ארעה לבניה.

8. התובעת היא אזרחית וותיקה הזכאית לקבלת קצבת זקנה ושירותי בריאות מאחר ובעלה שילם עבורה ביטוח לאומי לאורך כל השנים, והעובדה כי נאלצה לנדוד כדי לטפל בבניה שנפגעו בתאונת דרכים על כן , היא מבקר אותם לעיתיים תכופות, אינה מלמדת כי אינה תושבת המדינה .

9. התובעת ובעלה הביאו עימם ריהוט אותו רכשו בארה"ב ורכשו רהיטים נוספים וציד חשמלי ורכב פרטי לשימושם האישי , עובדות המלמדות על ביטוי מוחשי וחיצוני לכוונה להתמקם חזרה בארץ. המבחן לקביעת התושבות הינו מבחן מרכז החיים הנבדק על פי מירב הזיקות המורכב מפן אובייקטיבי הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית, ופן סובייקטיבי הבוחן מה הייתה כוונת האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו, להבדיל משהות ארעית זמנית. התובעת עומדת במבחן האובייקטיבי והסובייקטיבי שעה שרואה היא ב מדינת ישראל את מרכז חייה ובחרה היא להזדקן בה עם בעלה. בפן האובייקטיבי מקום מגוריה בישראל היא ובעלה מנהלים חשבון בישראל ומרבית בני המשפחה מתגוררים בארץ.

10. אין לשלול זכאות התובעת לתשלום קצבת זקנה על סמך זמן שהות בארץ. בעולם הגלובלי שייכות של אזרח איננה נמדדת על פי שהותו בארץ או התנדבות או הליכה לקאנטרי. מקום בו אזרח משלם דמי ביטוח לאומי כל חייו יש להתאים את המבחנים לתקופה בה אנו חיים או לבטלם כליל .

טענות הנתבע:
11. התנהלות התובעת מלמדת כי שהייתה בישראל הינה שהייה ארעית וזמנית לצורך ביקור בני משפחתה ומדינת ישראל אינה מרכז חייה של התובעת. התובעת התגוררה בדירה בבעלותה בניו יורק אותה מכרה ורכשה לבנה דירה בלאס וגאס בה היא גרה בפועל יחד עם בעלה ובנה. כאשר התובעת נמצאת בישראל היא ובעלה מתגוררים ביחידת דיור אצל ביתה. נוסף על כך התובעת שהתה במרבית שנת 2017 בארה"ב החל מחודש ינואר ועד לחודש ספטמבר 2017 עת נדרשה להתייצב לדיון ולאחריו שבה מיד למקום מגוריה הקבוע בארה"ב. התובעת רכשה כרטיס לארץ סמוך למועד הדיון וכרטיס חזרה לאחר ממועד הדיון מכאן ,כי לא מדובר בנסיעה לארה"ב לטיול או ביקור מאחר ומידית רכשה התובעת כרטיס טיסה חזור לארה"ב , מקום מגוריה.

12. שהייה בישראל או בחו"ל אכן אינה מהווה חזות הכל אולם, בנסיבות מקרה זה מכלול הנתונים הראייתיי ם מצביעים כי השהייה במקום מסוים משמשת כאמצעי לבחון היכן ראתה התובעת את מרכז חייה. התובעת שבה ארצה בשנת 2012 ושהתה בישראל החל מיום 27.4.12 ועד ליום 20.7.12 ולאחר מכן שבה לארה"ב עד ליום 19.1.13 ושהתה בישראל מיום 20.1.13 ועד ליום 30.3.13 ולאחר מכן נעדרה עד ליום 8.8.13 כאשר בחודשיים אוגוסט- אוקטובר 2013 שהתה בישראל ולאחר מכן יצאה לחו"ל לעשרה חודשים נוספים. לא מדובר ביציאות לצרכי ביקור משפחה או טיולים אלא שהות ממושכת בארה"ב כפי שהיה עד לשנת 2012.

13. ממוצג נ/1 אשר הוגש לתיק עולה כי משנת 2010 מרבית הזמן , מדי שנה, שהתה התובעת בחו"ל. התובעת לא נקטה בצעדים מוחשיים לשוב ארצה וכחודשיים לאחר חזרתה בשנת 2012 שבה לארה"ב. על התובעת להוכיח קיומה של זיקה למדינת ישראל כמרכז חייה לא סממנים של זמניות וארעיות. שהותה הקצרה של התובעת עת מגיעה היא לארץ לתקופות קצרות יוצרת זיקה ארעית וזמנית בינה ובין המדינה ואין בה את הזיקה היציבה הנדרשת לשם הכרה בתובעת כתושבת ישראל משאינה מתגוררת בארץ כדרך קבע.

14. טענת התובעת כי הינה בעלת חשבון בנק אינה יכולה לסייע בנסיבות אלו מאחר ולתובעת היה חשבון בנק בארץ במהלך כל השנים ומשחשבון בנק אינו מקנה תושבות ואינו מעיד על תושבות. בהתאמה אף בעלות על רכב בארץ איננה מעידה על תושבות בארץ. אשר לתשלומי הביטוח הושבו הם לבעלה של התובעת וממילא אין בתשלום דמי ביטוח כדי להעניק מעמד של תושבות או זכאות לקצבה אשר אינה קיימת על פי החוק.

15. פרקי הזמן הארוכים בהם שהתה התובעת בארה"ב מסיבותיה האישיות, כאשר טענתה כי היא מטפלת בבניה לא הוכחה ונטענה בעלמא, שוללים את מעמדה כתושבות ישראל הואיל ומקום המגורים של אדם הוא אחד הסממנים להיותו תושב אותו מקום.

16. נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטל על הטוען לקיומו והואיל והתובעת שהתה שנים רבות מחוץ לגבולות המדינה הנטל כבד יותר. גם אם תתקבל טענתה המוכחשת של התובעת כי על הנתבע מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי התובעת אינה תושבת ישראל משנת 1995, הנתבע עמד בנטל הוכחה זה.

העדים:
17. מטעם התובעת העידה התובעת בלד.
מטעם הנתבע לא נשמעו עדים.

דיון והכרעה:
18. אשר לנטל השכנוע בתביעות מסוג זה, ההלכה הפסוקה קבעה כי: " נטל ההוכחה בשאלת תושבות לצורך קבלת גמלה מן המוסד, צריך להיקבע על פי המצב עובר לתקופה הנתבעת הרלבנטית. כלומר, אם לפני התקופה הרלבנטית היה התובע תושב ישראל, הרי שחובת ההוכחה תוטל על כתפי המוסד להראות כי העתיק את מרכז חייו אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל בתקופה הרלבנטית; אולם, במקרה שבו לפני התקופה הרלבנטית לא היה התובע תושב ישראל, עליו יוטל נטל ההוכחה להראות כי שב להתגורר בתחומי מדינת ישראל בתקופה הרלבנטית'"(עב"ל (ארצי) 470/08 עלאן אינאס - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 18.8.09 ; עב"ל (ארצי) 113/10 סלאמה עאישה - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 8.5.11 );
דב"ע נה/0-19 פאתנה שעאבנה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כט, 133 (1995), עב"ל 540/07 אלי רזוק נ' המוסד לביטוח לאומי (5.2.2009), עב"ל 644/08 חרחש אלהאם – המוסד לביטוח לאומי (19.10.09) .

19. המונח תושב הוגדר על פי הפסיקה באופן הבא:
"המבחן ..... לקביעת תושבותו של אדם לצורך זכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי הינו מבחן "מרכז החיים", הנבדק לפי "מירב הזיקות" (עב"ל 83/06 ג'אן טייץ – המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.6.09). למבחן זה שני פנים - ההיבט האובייקטיבי, הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית, וההיבט הסובייקטיבי, הבוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו – להבדיל משהות ארעית או זמנית (עב"ל 386/99 אילנה דונייבסקי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז 696 (2002)" (עב"ל (ארצי) 363/09 עבדאללה חנין צלאח עזה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.3.11).

20. בהתאם להלכה הפסוקה בחינת שאלת התושבות תבוצע על פי מבחן מירב הזיקות הכורך בחובו בחינת זיקות שונות כאשר אחת מבין הזיקות הנבחנות הינה מקום מגורי המבוטח(עב"ל 190/99 רחמיאן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 548 (2001)) וזאת מאחר ומקום המגורים של המבוטח מצביע על זיקה מרכזית ומשמעותית בבחינת מרכז חייו של המבוטח.
יפים לענייניו הדברים אשר נקבעו על ידי בית המשפט העליון בנושא זה וכך נפסק- "מרכז הכובד בהגדרת התושבות מונח על פרמטרים איכותיים, כדוגמת מקום ביתו הקבוע של הנישום ובני משפחתו והמקום בו מצויים מירב האינטרסים של הנישום, ולא רק על מדדים טכניים. יודגש שגם חזקות התושבות הכמותיות אינן משנות מאופיו המהותי-הכללי של המבחן. חזקות אלה קובעות אמנם כלל חיתוך מתמטי, אשר מניח כי שהייה לפרקי זמן ארוכים בישראל מעידה באופן חזק על מרכז החיים. ואולם, הן ניתנות לסתירה, ולכן הן אינן מהוות 'כלל הכרעה' הגובר על בחינה מהותית בדבר מירב זיקותיו של הנישום" (ע"א 3328/15 פלוני נ' פקיד שומה אשקלון [פורסם בנבו] (22.2.17) .

21. נוסף על האמור לעיל בעת יישום המבחנים יש לבחון את מהות הזכות מכוח חוק הביטוח הלאומי, ואת תכליתה (עב"ל (ארצי) 28253-02-12 שמואל שפינט - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (18.6.13) כאשר בהתאם להלכת ג'אן טייץ: " בהגמשת דרישת התושבות לשם קבלת קצבת זקנה אין משום זניחת תנאי התושבות. תנאי זה שריר וקיים ואין לרוקנו מתוכן. גם בהתחשב בשינוי העתים ובמגמות הגלובליזציה של המאה ה-21, מוסיפה לעמוד על כנה הדרישה לפיה מרבית הנסיבות יצביעו על קיומה של זיקה יציבה בין תובע הקצבה לבין ישראל. רק כך יתמלא תנאי התושבות, שאם לא כן יבַּקָע הקרום הדק העוטף את גבולות הפרשנות לתנאי התושבות שבחוק הביטוח הלאומי בדבר הזכאות לקצבת זקנה, עד שתוכנו של תנאי זה ירוקן מתוכן" [15]. ודוק. דרישת ה"תושבות" לצורך זכאות לקצבת זקנה, משמעותה זיקה מהותית וקבועה לישראל, ולא זיקה משוללת תוכן, המתמצית בקשר פורמאלי בלבד עם ישראל" (עב"ל 83/06 ג'אן טייץ – המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.6.09).

22. בית הדין הארצי חזר על יישום הלכה לצורך קביעת תושבות המבוטח בעב"ל (ארצי) 57559-05-15 ששון – המוסד לביטוח לאומי, 19.5.17, וקבע כי –
"על מנת להגיע למסקנה עובדתית בדבר 'מרכז החיים' ו'מירב הזיקות' יש לבחון את כלל הנסיבות העובדתיות. ביניהן ניתן למנות את הנסיבות הבאות: זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל (כדוגמא – במקרים של לימודים, ריפוי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי). בנוסף לכך, ובעת יישום המבחנים, יש לקחת בחשבון את מהותה של הזכות הנדונה ותכליותיה (עניין יחיאל; עניין עזה). זאת, כאשר "'בחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש'בו הוא חי', ש'זה ביתו' "(דב"ע מה/04-73 עייאדה סנוקה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 79 (1985)).

23. יישום הלכה הפסוקה על נסיבות מקרה זה מובילה למסקנה כי התובעת לא הרי מה את הנטל הנדרש להוכחת תביעת ה לתושבות, ואפרט.

24. עסקינן בבני זוג אשר גרו שנים רבות בישראל אולם, בשל החלטה אישית המבוססת על שיקוליהם הפרטיים – כלכליים בחרו לעבור להתגורר בארה"ב החל משנת 1989 בעקבות פרישת בעלה של התובעת מצה"ל וקבלת עבודה בניו יורק. טענת התובעת כי שבה להתגורר בארץ החל משנת 2012 אינה ברורה בשל מספר טעמים , כפי שיפורט להלן.

25. ראשית, שהות התובעת בארץ החל משנת 2012 הינה שהות מצומצמת כאשר בממוצע 72% מזמנה שוהה התובעת בארה"ב (ממוצע השנים 2013-2017). אומנם, אין די במבחן זה כדי לשלול תושבות ממבוטח אך במקרה אשר בפני לא הוצגה כל ראיה ממשית לבחירת התובעת לשהות בארה"ב תקופות כה ארוכות, לבר מטענתה כי עליה לטפל בבניה מאחר ועברו תאונת דרכים, טענה אשר כלל לא גובתה במסמ כים ונטענה בעלמא ללא ראשית ראיה קרי, לא הוכחו אילוצים אמתיים לשהיית התובעת בחו"ל.

26. שנית, טענת התובעת כי מתגוררת היא בישראל ובאה לבקר את בתה ומשפחתה אינה ברורה מאחר ומדובר בביקורים ארעיים זמניים העומדים על כ-28% מהשנה בין שנת 2013 לשנת 2017. כמו כן בביקוריה התובעת ובעלה אינם מתגוררים בדירה בבעלותם אלא ביחידת דיור בחצר ביתה של בתם , עובדה המלמדת על מגורים התואמים תקופות שהייה קצרות ואין מדובר במגורי קבע אלא במגורים זמניים בתקופות בהן מבקרת התובעת את בתה. התובעת העידה בעניין זה:
"ש. בארץ שאתם באים לפה אתם גרים אצל הבת?
ת. כן. בקבוץ. יש לך יחידה שהיא כמו קבויה ויש עוד יחידה כזאת שהם קנו אותה את שניהם ואנו גרים ביחידה השניה כמו במחסן (עמ' 5 לפ' ש' 24-26).

27. בהמשך העידה התובעת כי בתקופת שהותם בארץ "אנו יושבים אצל בתנו בקבוץ וחיים את החיים"(עמ' 6 לפ' ש' 25). מכאן כי אין בביקורי התובעת ובעלה כדי ללמד על אורח חיים ממנו עולה כי מרכז חייהם בישראל מאחר ואינם לוקחים חלק בפעילות כלשהי במדינה מעבר לשהייה עם בתם וביקורה בארץ לתקופות קצרות. ערה אני לטענת התובעת על פיה היא ובעלה אינם בקו הבריאות(עמ' 6 לם' ש'24) אולם , ככל שנכונה טענת התובעת לעניין המצב הרפואי, טענה אשר לא נתמכה במסמך כלשהו, אין כל סממן באורח חייהם הקושר אותם ארצה למעט הרצון לבקר את ביתם ומשפחתם , ביקורים שכאמור אינם לתקופות ארוכות ואינם מלמדים על כוונה להשתקע בארץ או על זיקה מהותית וקבועה למדינת ישראל . אציין כי לצורך הוכחת זיקה למדינת ישראל אין די בהצהרה בעלמא כי התובעת רואה בישראל כמרכז חייה ובחרה לחזור ארצה ולהזדקן בישראל יחד עם בעלה, כדי ללמד על זיקה מהותית , קבועה המוכיחה כי ביתה בישראל.

28. שלישית, כעולה מעדות התובעת את דירתם בניו יורק מכרו לטובת רכישת דירה אחרת בלאס וגאס על שם בנם , דירה בה הינם מתגוררים בפועל בעת שהותם בארה"ב( עמ' 5 לפ' ש' 15-21). דהיינו, אומנם הדירה אינה על שם התובעת אך בפועל נרכשה היא מכספי התובעת ובעלה תוצאה המובילה למסקנה כי לתובעת ובעלה אין נכסים בארץ למעט רכב וחשבון בנק אשר היה קיים גם בתקופת שהותם בארה"ב, נתונים אשר אינם מלמדים על זיקה מהותית לישראל ומרכז חיים במדינת ישראל.

29. טרם סיום מצאתי להבהיר כי לא נעלמה מעיני מהות הזכות הנדונה, תשלום קצבת זקנה , חשיבותה ותכליתה בתמיכה במי שהגיע לגיל מבוגר אולם , אין בסוג הקצבה כדי לגבור על הצורך בזיקה מהותית וקבועה לישראל הקושרות בין המבוטח לישראל לבר מרצונו לבקר את בני משפחתו.
30. סיכומו של דבר , עדות התובעת ומכלול הנתונים העובדתיים בתיק זה מובילים לתוצאה על פיה בדין נדחתה תביעת התובעת אשר לא הוכרה כתושבת, וזאת לאור מירב הזיקות האובייקטיביו ת והסובייקטיביו ת מהן עולה כי מרכז חיי התובעת אי נו בישראל.

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

נוכח סוג ההליך, לא ניתן צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ח, (09 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סול זיתוני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: